האם זו אפליה לדעתכם?

[missB]

האם זו אפליה לדעתכם?

סיפרתי פה בעבר על חברה שילדה לאחרונה ונדרשה ע"י המעסיק שלה לעבוד 12-14 שעות ביום או לא לעבוד בכלל. כתוצאה מהדרישה הלא הגיונית הזו - היא נאלצה להתפטר. האם לדעתכם יש בזה אלמנט של אפליה כלפי נשים? איזה מסר מעביר מהלך כזה לשאר הנשים שעובדות בחברה, בין אם הן בהריון כרגע ובין אם הן מתכננות להיות בהריון מתישהו בעתיד? אשמח לשמוע דיעות.

 

[נויהאחת]

את יודעת כמה פעמים בראיונות עבודה

שאלו אותי אם אני מתכננת ילדים בשנה הקרובה, בדרך כלל שאלו את זה דווקא נשים, ובאותה נשימה הם הוסיפו שזה לא חוקי לשאול, אבל אם אני לא אתייחס לשאלה אז.....

 

[missB]

השאלה היא

אם בדוגמה שנתתי היית רואה אפליה כנגד אותה אשה ושאר הנשים בחברה או שזו החלטה לגיטימית של הבוס כלפי עובד שמבחינתו לא מסוגל לעמוד בדרישות התפקיד? האם עצם הגדרת התפקיד בצורה שתמנע מאשה או אמא למלא אותו, היא אפליה?

 

[עכבר כתום]

יש כאן דקות שצריך להבחין בה

יש למשל עבודות ש"לא מתאימות" לאנשים דתיים. אבל כשמפרקים את הדרישות שלהם מגלים שאפשר להתאים אותם. (למשל עבודה שכוללת משמרות ביום שבת. שאז אפשר לסדר את המשמרות ככה שהאדם הדתי יעשה יותר משמרות באמצע השבוע כדי לפצות על המשמרת ביום שבת שהוא לא יכול לעשות) אותו הדבר גם בנושא משמרות חריגות. אני לא חושב שעבודה של 12 שעות ביום היא אפליה נגד נשים. אני בתור גבר לא הייתי עובד בעבודה כזו בגילי "המתקדם". כי זה כבר לא לגיל שלי. אני מניח שיש נשים צעירות שלא הייתה להם בעיה לעבוד בעבודה כזו ולעומתן נשים עם סדר עדיפויות אחר שהיו נמנעות מעבודה אינטנסיבית שכזו בגלל שיש להן סדר עדיפות שונה. עם כל הכבוד לביבי שטוען שכל מי שיכול לעבוד שייצא לעבוד, אני חושב שיש עבודות שאני אישית לא הייתי מעוניין לעבוד בהן. אני לא רואה את הדרישות שלהן כאפליה, אלא להיפך. אני רואה את הפריווילגיה שלי שהיום אני יכול לבוא ולהגיד, אני כזה מספר שעות ביום לא מוכן לעבוד. או "אני לא מוכן לחזור בשעות מאוחרות כאלו הביתה" או "אני לא מוכן להתיש את עצמי בעבודה ולחזור על הברכיים הביתה". אפשר להסתכל על זה כנסיון לאפליה. אפשר גם להסתכל על זה כעבודה שאדם שפוי לא היה בוחר לעבוד בה. זה הכל שאלה של בחירה אם להסתכל על הדברים מנקודה של מי ששולט או מנקודה של מי שהוא קורבן של הנסיבות. ולגבי הרעיון ש"אמא לא יכולה למלא את העבודה" גם אבא יכול לקחת את הילדים מוקדם מהגן אם "אמא" כל כך לחוצה לעבוד עד מאוחר

עכבר

 

[missB]

אם ה"אי התאמה" מכוונת

אז זו בעצם אפליה לא? אם אני מגדירה תפקיד בצורה מכוונת שלא יתאים למישהו ולאו דווקא מסיבות ענייניות זה מונע ממנו לקבל את התפקיד. לאדם השפוי אין היום יותר מדי ברירות. מרבית העבודות דורשות שעות ארוכות למדי. כך שלהגדיר את הנכונות לעבוד עד מאוחר כקריטריון קבלה ו/או קידום בעצם מונע מנשים להגיע לתפקידים אלה.

 

[siv30]

דרך אגב מיס B, בית משפט באחד

מפסקי הדין שלו שהתייחס לסירוב לקבלת עבודה כבסיס לשלילת זכאות לדמי אבטלה קבע כי גם סירוב לעבוד בשעות נוספות יחשב לסירוב עבודה ולכן ימנעו דמי אבטלה מאותו סרבן... כך שהפרשנות המרחיבה אינה רק של המעביד אלא היא קיבלה את ברכת בית הדין לעבודה.

 

[siv30]

מסכימה לכל מילה ../images/Emo45.gif

לדוגמא גבר שיגיש מועמדות לעבודה שדורשת דוגמנית לא יוכל לטעון לאפליה כי הוא לא יוכל להפוך את חברבורתיו... לכן, אני חושבת שצריך לבחון כל מקרה לגופו של עניין ולהחליט אם זו אפליה או לא.

 

[siv30]

תראי לדעתי זו הרעת תנאים מוחשית

ויש לה בסיס לתביעה נגדו אולי אפילו לפיצוי פירותי בגין אובדן ההכנסה. אני לא חושבת שזו אפליה, כי אני בטוחה שבחברה כזו הם גם דורשים מהגברים את אותן הדרישות. אני חושבת שזה בהמי ולא מכבד את הצורך של האדם בזמן פרטי (חופשי) וזה מעצבן אותי

זה מעצבן אותי כי זה ניצול בוטה, זה מעצבן אותי כי למעשה אין לאדם ברירה, זה מעצבן אותי כי אם היו עושים לי את זה הייתי מוודאת את זכויותי טוב טוב לפני קבלת איזה שהיא החלטה כדי לוודא שלא שוב פעם "דופקים את החלשים".

 

[לנטוש]

לדעתי מגיע לה פיצויים בכל מקרה

היא התפטרה אחרי לידה, די קל לקבל פיצויים כאילו פיטרו אותה. אם היא לא קיבלה אז שתתבע מהר לפני שבתי הדין לעבודה יבוטלו.

 

[siv30]

הפיצויים לא הבעיה

הבעיה הם ההפסדים העתידיים שנגרמו לה כתוצאה מעזיבת העבודה.

 

[b e ll]

אוהו, איך שזה מעצבן אותי!!!!

לי קרה כזה דבר בראיון עבודה. לאחר שהראיון המקצועי עבר בהצלחה רבה, שאלו אותי אם אהיה מוכנה לעבוד שעות נוספות בכמות מטורפת (50 שעות נוספות בחודש), עניתי שאעבוד בהתאם לצורך ובכוונה לא נקבתי במספרים ולא הסכמתי לכמות שדוברה. אח"כ נשאלתי מה אעשה אם ילדיי יהיו חולים, עניתי שאמצא פתרונות. ואז שאלו אותי מה אעשה אם לא יהיו לי פתרונות, וכאן התרגזתי ועניתי מה זאת אומרת? אסגור אותם במחסן כדי שלא יברחו! ואבוא לעבוד. זו אפלייה כי עוד לא פגשתי גבר ששאלו אותו שאלות כאלה, ועוד לא פגשתי גבר שנשאר בבית עם ילדו החולה ונפגע מזה. לעומת זאת שמעתי ופגשתי הרבה נשים שקידומן נפגע בגלל הילדים או כאלה שלא התקבלו לעבוד בגלל שיש להן ילדים קטנים בבית. גם גברים שעובדים כל כך הרבה שעות נוספות נפגעים מזה. המעסיקים מנצלים את העובדה שבמצב השוק היום העובדים יבלעו את כל הצפרדעים.

 

[יונית א]

../images/Emo13.gif איך אני אעצבן אותך יותר עכשיו

אני כמעסיק- אני רוצה לדעת מראש איך המועמדת מתכוונת להתמודד עם הדילמה ההורית אני רוצה לדעת כמה היא מוכנה ל"שלם" עבור מקום העבודה או הקידום אני רוצה לדעת מהן מערכות התמיכה הסביבתיות שיש לה. אני יודעת שיש לה ילדים קטנים, אני יודעת שילדים קטנים לפעמים חולים, לעיתים יש חופשות, וכו- אני רוצה לדעת איך היא ערוכה לכך. אני אשאל אותה במה בן זוגה עובד? (משמרות,שעות עבודה ארוכות,) אני אשאל אותה איזה מערכות היא מעסיקה (אימא שלו גרה איתם, יש לה פילפינית וכו) אני אשאל גבר במה אישתו עובדת? ואם היא אחות למשל, האם היא עובדת משמרות לילה וכמה פעמים בשבוע? אני אשאל גבר, האם הוא עושה מילואים, ובאיזה תפקיד,וכמה מילואים בשנה, אני אשאל לבעיות רפואיות שלו, בת זוגו וילדיו. ראיון הקבלה הוא משמעותי עבורי, כמעסיק , לא פחות מאשר עבור המועמד לתפקיד. אני רוצה לבחור לעצמי את האנשים שיתנו לי את התפוקה הנכונה והטובה ביותר למטרות הארגון. ברור שאני , כמעסיק ,אנסה לבחור את מי שנותן לי את מירב התפוקה הפוטנציאלי- ואם השוק במצב רע, אני אנצל את זה להעלות את רף הדרישות שלי.

 

[missB]

הנה עוד כמה הצעות

אם את כמעביד כל כך חוששת מכל גורם שעשוי להסיח את דעתו של העובד מעבודתו ו/או לגרום לו להחסיר: א. מצב בריאותי זה לא מספק. כדאי לבדוק כמה פעמים בממוצע העובד חולה בשפעת או מחלות קלות אחרות שיגרמו לו להשאר בבית. יש אנשים שנהיים חולים יותר בקלות וחבל להעסיק אחד כזה לא? ב. אל תעצרי במצב הבריאותי של המועמד עצמו ובן זוגו - תבדקי גם את מצבם הבריאותי והתפקודי של הורי המועמד והורי בן הזוג. גם טיפול בהם עלול לגרום לעובד להחסיר מעבודתו. ג. אולי כדאי להעדיף עובדים לא ידידותיים - שיקדישו את כל זמנם לעבודה ולא יבזבזו זמן על שיחות חולין עם אנשים. ד. באותו הגיון - עדיפים אנשים שאינם מעשנים או שאינם שותים קפה - זה חוסך המון זמן. ה. תוודאי שאין למועמד תחביבים שעשויים לגרום לו לרצות לצאת מדי פעם מהעבודה בשעות נורמליות כדי לעסוק בהם (ספורט למשל). אני בכוונה מקצינה כדי להראות לך שלפעמים כשעושים שיקול על פי תפוקה מקסימלית לעובד ושוכחים שמדובר בבני אדם, זה מה שיוצא. חזרנו שנות דור אחורה לתקופה של עובדים שהם עבדים ובכל רגע וכל מצב שהם לא 'מועילים' - צריך ומומלץ להיפטר מהם ולהחליפם בחדשים. לי כעובד זה לא נותן הרבה מוטיבציה ו/או נאמנות לארגון.

 

[יונית א]

אירגון כלכלי "חכם"

צריך שהעובד יהיה אפקטיבי, ולכן הוא רוצה עובד "מרוצה". המינון , שיווי המשקל הוא כל החכמה . לכן ההקצנה אינה במקום. מפעל שלא זוכר שהעובד הוא בן אדם- בתקשורת היומיומית עימו (ולא פעילות חד שנתית של מחלקת רווחה) הוא מפעל לא חכם. אגב, בשיקול הדעת שלי כמעסיק אני לעיתים אחליט לקחת את זה שאימו חולה , למרות שברור לי שהוא ישקיע שעות בנושא, כי כישוריו האחרים עולים על החסרונות. אבל אם אני צריכה להשוות בין שני מועמדים שווי יתרונות כישורים וקווי התנהגות ואישיות(מצב תיאורטי) אני אקח את מי שהסיכוי שלי לקבל ממנו יותר תפוקה -יהיה גבוה יותר. למה זה לא ברור בשוק עבודה "צפוף" התנאים של העובד קשים יותר, ויכולות המעסיק לברור את המתאים לו ביותר קל יותר.

 

[missB]

אז הבעיה היא בקריטריונים

עובד שאמו חולה - אולי ניקח כי כישוריו עולים על החסרונות. עובד שעושה מילואים אף אחד לא יעיז לא לקחת לעבודה משיקול של היעדרות מהעבודה. אבל אשה שהיא אמא? זו הרי 'נכות' פרמננטית שלא כדאי להסתכן איתה. אני מכירה הרבה בחורות שכשחשבו על הקריירה תכננו להשקיע את המקסימום בעבודה בשנים הראשונות כדי להוכיח את יכולותיהן וערכן האמיתי למעביד, מתוך הנחה שתוך כמה שנים הן תרצנה ילדים ויהיו טיפה יותר מוגבלות. ההנחה היא שההשקעה ארוכת השנים תניב איזושהי התחשבות כשהן יזדקקו לה. אני בטוחה שארגונים שמאפשרים טיפה גמישות לאמהות כגון - לעשות חלק מהעבודה מהבית או כל דרך אחרת, לא יוצאים נפגעים מזה מבחינת יעילות העובד. זה שהקריטריונים הן מראש כאלה שאמהות לא מסוגלות לעמוד בהם, פגום בעיני. כמה עובדות מרוצות יש לדעתך במקום עבודתה של חברתי כאשר הן יודעות שהריון פירושו אובדן מקום העבודה שלהן? שוק העבודה הצפוף מאפשר למעסיקים לעשות הרבה מאוד דברים, זה מאוד ברור. השאלה אם העובדה שהם יכולים לעשות אותם אומרת שהם מוסריים וצריך להסכים איתם.

 

[יונית א]

ארגונים גמישים

אין לי ויכוח איתך אירגון גמיש, אירגון המתייחס לרווחת העובד הוא ארגון חכם - ובנהול המודרני נמצא גם אפקטיבי יותר תפעולית בסופו של תהליך. אז מה? הדיון אינו על אירגון תיאורטי. אלא על מעביד אחד של חברה אחת (לא חכם לדעתי,) אבל השאלה הייתה האם קיימת אפליה? ולכך התייחסתי. לא לאיך אותו מעביד יכול (אולי צריך) לשנות את תפיסתו הנהולית וירוויח ממנה.

 

[missB]

יש קשר בין הדברים

כל עוד התפיסה הרווחת היא כמו זו שהצגת קודם - שעובד נמדד בתועלת שהוא מביא והליכה לקראתו אינה מעניינו של הארגון, אז וודאי שלא יצמחו ארגונים גמישים שפועלים אחרת. אם ההתנהגות הניהולית שהצגתי מקובלת עלייך כהתנהגות תקינה ולגיטימית - אז למה שהארגון ישנה את דרכיו? אני רק רוצה להדגיש שוב - כן מדובר בדיון תיאורטי ולא ספציפי. נתתי דוגמה שנתקלתי בה אבל זה לא מקרה בודד או חריג. שהרי אם היה מדובר במקרה בודד אז התשובה היתה ברורה מאליה - צריך לחפש מקום עבודה אחר שיהיה גמיש יותר ומוכן להתחשב בצרכים ספציפיים. אבל כמה כאלה יש באמת? ואם רב הארגונים הם כאלה ורב האמהות הטריות יתקשו לעמוד בקריטריונים כאלה - זה לא ממש נותן הזדמנות שווה בעיני. כמובן שזכותך לחשוב אחרת.

 

[siv30]

אני איתך מיס B

נאמנות היא שם המשחק. עובד נאמן לא ימכור למתחרים שלך את הסודות של העסק בנזיד עדשים, הוא גם לא ימעל וישתדל לתת את המקסימום לעסק כדי לשמור על מקום העבודה שלו.

 

[b e ll]

סיון כתבה מאוד יפה ואני מסכימה איתה

כי זה בהמי! כי אנחנו לא שוק עבדים ואנחנו כחברה לא מעודדים מעסיקים שינהלו שוק עבדים. ואני מסופקת מאוד אם אכן תשאלי אותן שאלות גבר. יש גם דברים שהם סודיים ופרטיים ובמקום העבודה שלי לא צריכים לדעת גם את מידת התחתונים שלי או באילו טמפונים אני משתמשת. הייתי רוצה לראות את המעסיק שישקול לא להעסיק גבר רק כי הוא עושה מילואים חודשיים בשנה, יש לו ילדים קטנים ואישתו אחות...

 

[יונית א]

שוק עבדים או שוק חופשי?

שלמה וחיים הולכים לראיון עבודה . שניהם בעלי אותם כישורים שלמה רווק ,חיים נשוי לאחות במיון בית חולים ואב לילד בן 3 ושנה. את חושבת שאת שניהם אפשר לשלוח לזמביה מהיום למחר? את חושבת שאת שניהם אפשר להטיס לישיבה באילת עכשיו? עכשיו בואי שיחד עם חיים מגיע לראיון עבודה גם מושיקו. שניהם נשואים לאחיות בבית חולים, הילדים אפילו נולדו באותו יום והם גם חברים מאותה פלוגת צנחנים. חיים נשאל- מה תעשה אם אני צריך אותך דחוף לאילת הלילה? ועונה:"אני אסע, בלי בעיות" המראיין ישאל : "אבל, אם אשתך בדיוק בבית חולים במשמרת ,מה תעשה?" חיים: "אני אמצא פתרון, יש בייבי סיטר, דודה שלי גרה קרוב, יש לנו מטפלת שתוכל באופן חריג להגיע ..." מושיקו נשאל את אותה השאלה ועונה "תשמע, זו בעיה. לא יודע. " מי יקבל את העבודה? השאלה לא מהן המגבלות שיש לאדם- כי לכל מועמד לעבודה (אפילו המושלם) יש מגבלות (ובכוונה ציינתי כאלו שאינן דווקא של נשים) אבל השאלה איך הוא נערך להתמודד איתן, ואיזה פתרונות הוא חושב עליהם? ולא פחות- איך הוא עונה למראיין ותשובה נוסח " אתה גם רוצה לדעת את מספר התחתונים שלי?" כנראה שלא תתן לו את מקום העבודה המבוקש.