האם חוכמה היא ידע וניסיון ותו לא?

[אניהואאני]

האם חוכמה היא ידע וניסיון ותו לא?

 

[leeshes]

יש יותר מדיי פרמטרים.

ידע, ניסיון, יכולת, פתיחות וליברליות, דמיון, יצירתיות, רצון, מעשיות, חשיבה מחוץ לקופסא, חוכמת רחוב, אינטילגנציה רגשית ועוד ועוד ועוד.

 

[אניהואאני]

זה נכון שחלק מהפרמטרים שציינת נכללים בחוכמה

אך עדיין , נראה לי שאדם "חכם" יכול להיות נטול דמיון ושמרן. חוץ מזה אינטיליגנטציה רגשית גם כן לא מחייבת . מעשיות לא הכרחית לחוכמה . ורצון הוא גלובלי מדי . חוכמה אולי יכולה להימדד בפרמטרים , אך היא עצמה לא הפרמטרים האלו.

 

[leeshes]

לפי דעתי דווקא כן.

תלוי איך תסתכל על זה.. הוא יכול להיות מאוד שמרן, וכמו זה, גם היכולת האינטילגנטית שלו או האיי קיו, יכול להיות ממוצע לחלוטין ואם יש לו את חלק משאר הדברים כמו ידע, חוכמת חיים, ניסיון, למידה [חרשנות] של שנים, הוא יכול להיחשב חכם הרבה יותר מהממוצע. לכן, אני חושבת שגם הדברים שרשמתי נחשבים כחלק מהפרמטרים האינסופיים לחוכמה. ואני יכולה להסביר לך כל אחד מהם, אבל הקומבינציות הם אינסופיות. דמיון ורצון מדרבנים את העולם ללמידה אינסופית ולשאיפה טכנולוגית שרואים רק בסרטים, וזה מפתח את המוח בלי קשר להצלחה שלהם או לא. הפואנטה היא שהכל קשור, אבל שומדבר הוא לא בהכרח.

 

[אניהואאני]

השאלה היא האם פרמטרים הם הגדרה?

האם עצם שעונה על הפרמטרים הבאים : שחירות , חוזק ואלסטיות הוא צמיג מכונית או שמא צמיג מכונית הוא גלגל עשוי גומי אשר עליו נוסעת המכונית? נראה לי שיש הבדל בין פרמטרים של עצמים לבין המהות שלהם . גם אהבה יכולה להימדד בפרמטרים על הנאה , הענקה , חיבה , הבנה וכו'. ובכל זאת אהבה יהא רגש הגורם תחושת קירבה לאדם\אנשים אחרים. ועל כן , פרמטרים יכולים להיות אין סופיים אך המהות היא סופית. אביא את ההגדר של חוכמה מויקיפדיה לדוגמא: "חוכמה היא תכונה המתבטאת בפעולה עקבית, המבוססת על התבוננות רחבה במציאות, ומתחשבת בהבנת הקשרים הקיימים בין בני אדם, עצמים ואירועים." אני לא כל כך בטוח בהגדרה הזו לחוכמה אך היא מהווה דוגמא להגדרה מצוינת. בכללי השאלה נובעת מה"סופיה " של הפילוסופיה , מה נאהב?

 

[leeshes]

אני חושבת שאתה מקובע מדיי.

פשוט לדעתי שום דבר הוא לא מוחלט, כמו שאמרתי כבר קודם הקומבינציות הם אין סופיות, ובגלל שהקומבינציות הם שונות ומגוונות והתוצאה הסופית, והמהות, היא בהכרח לא קבועה. אנשים חכמים הם לא שכפולים אחד של השני, והתוצאה הסופית שלהם גם כן ממש לא אותו דבר. אין להם טייפקאסט, וזה בדיוק העניין.

 

[אניהואאני]

חחחח למה אני הוא המקובע?

לקומבינציות אין שם תכלית כי הן מהוות פרמטרים . הכל קשור להגדרה אישית של חוכמה , אם את מגדירה אותה בדרך הזו ואני בדרכי שלי . למה אני המקובע מבינינו?

 

[leeshes]

אוקיי אז,

התיאוריה שלך קצת מקובעת. לפי מה שהבנתי ממך, לפי דעתך חוכמה זה X, Y וZ. וכמובן שלקומבינציות יש תכלית, הם פרמטרים בגלל שיש להם תכלית, ולא למרות.

 

[אניהואאני]

אולי לא הבנת אותי

כשאני מחפש הגדרה קודם כל אני אכן רוצה שהיא תהיה כמה שיותר קבועה ויציבה כי אחרת לא ניתן להבין אותה . אני גם לא מחפש Y X וZ , אני מחפש דרך להגדיר אותה כך שכל הקומבינציות האלו (שהן רק הדרך של החכם להגיע אל החוכמה ) ישולבו בה . כרגע אני על חוכמה כשאיפה לאמת . שהרי אמת היא דבר אינדוודואלי ועל כן היא מותנת תרבות . כדי להגיע לאותה אמת (חוכמה) האדם ישתמש בידע , ביצירתיות ובכל אלף ואחד הפרמטרים באין סוף קומבינציות. יש לשם לב כמובן שאני מתכוון למושג החוכמה ולא לאדם החכם . אם בעצם נעשה שווה בין ההגדרה שלך לבין החוכמה הפילוסופיה תהפוך כפי שהזכרתי כבר - לאהבת הידע , אהבת הסקת מסקנות , אהבת הניסיון. אני חושב , לרגע זה לפחות , שהפילוסופיה היא אהבת האמת , כך שחוכמה היא השאיפה לאמת . כדי להגיע לאותה אמת לפילוסוף קודם כל יש שאיפה שממנה נובעות כל אחד מהפרמטרים . אמת של קאנט בעינך לא תשתווה לאמת של ניטשה (סתם לדוגמא) כי בעניך תורתו יותר הגיונית (דבר מתוך דבר, הסקת מסקנות וכו') מביאה יותר מידע ויותר אפשרויות , יותר ליברלית וכו' . על כן , כך ניתן למדוד את החוכמה עצמה ולא עד כמה האדם חכם . זאת אומרת , את אמיתות הדברים ונכנותם.

 

[leeshes]

בלבלת אותי ואת עצמך.

בהתחלה בכלל לא הזכרת את החוכמה כשאיפה לאמת, עכשיו זה הבסיס היחיד שלך להגדרה הזאת. ואני מבינה שאתה מחפש הגדרה, וזה מהשכולנו עושים, אבל אי אפשר לבסס הגדרה על שני פרמטרים שגם ככה משתנים. אתה צריך למצוא את הקבוע, וזה העניין שבחוכמה אין קבוע. לפי דעתי. ואם יש, תאיר את עיניי... כי אלו שהזכרת קודם הם מראים על חוכמה, אבל הם לא בהכרח.

 

[אניהואאני]

נכון שבהתחלה הזכרתי את שני הפרמטרים אך כעט

אני מגדיר אותה כחיפוש אחר האמת\ שאיפה לאמת . האמת לא קיימת , זאת אומרת אנחנו לא יכולים לדעת מהי האמת המוחלטת . אמת היא סובייקטיבית . זאת אומרת שאדם שבקיא באמת באיזה שהוא מישור יקרא חכם ע"י הסובבים אותו. החוכמה עצמה עבורי היא השאיפה לאמת . אם בחברה מסוימת מאמינים באלילים(הווה אומר , זו האמת שלהם) ומישהו מאוד בקיא בתורה הזו (באמת הזו) אם בזה שהוא יודע מה הם אומרים , אם מה נכון על פיהם וכו' הוא יקרא חכם . אם בשבילי המדע היא אמת , אני אוכל להגיד שאינשטיין היה חכם , או החזיק בחוכמה - החזיק באמת . הוא עשה את זה בדרך ובעזרה של ידע , סקרנות , יצירתיות , ליברליות , הבנה של דבר מדבר וכו' . אך החוכמה עצמה היא ה"אמת" שהוא מציג . זאת אומרת , שככל שאני חושב שהוא דובר אמת יותר - אמיתות דבריו נראת לי נכונה יותר כך הדבר נחשב לחוכמה . בפילוסופיה של קאנט למשל אני רואה חוכמה - אני רואה הגיוניות למשל . במילים אחרות אני חושב שהדברים שאמר הם אמת . זאת אומרת שמי שמחזיק בידע של קאנט הוא מחזיק חוכמה , אמת . למשל כדי לדעת אם דבר מה הוא מוסרי על פי קאנט (על קצה האצבע) נשאל את עצמנו "ומה היה קורה אם כולם היו עושים את זה" או "מה היה קורה אם היו עושים את זה לי" . בשבילי זו אמת (וחוכמה) , אכן זה נכון למדוד בעני כך מוסר . ועל כן המחזיק בדעה זו , המפתח אותה והחושב אותה מחזיק בחוכמה עצמה . לסיכום , חוכמה בעני היא השאיפה לאמת , כל תרבות , כל אדם והאמת שלו\ה.

 

[leeshes]

אבל לכולם יש אמת משלהם, אז כולם חכמים?

 

[אניהואאני]

חוץ מזה שלא לכולם יש אמת(דעה יעני)

אנחנו מדברים על השאיפה לאמת . זאת אומרת שאדם שיש לו אמת , נגיד הוא בטוח שאל השמש קיים . בא אדם אחר ומראה לו שהוא לא קייים ומראה לו את האמת - אי קיומו של אל השמש . את זה הוא עשה בעזרת לוגיקה , ידע וכו' . כאן נכנסים לתמונה הפרמטרים . עד כמה אמיתית האמת שלך

עד כמה היא הגיונית, עד כמה היא ליברלית . עד כמה היא משתמשת בידע (עובדות) שנצבר וכט' . שימי לב שלא סתם אנשים מלומדים הופכים(רובם) לחכמים יותר , למה ? - כי יש להם אמת עמוקה ונרחבת יותר וגם יותר כלים לחקירת האמת. האמת היא אין סופית . מה התיאוריות מנסות לתפוס? את האמת . ככל שמישהו מתקדם יותר ונותן ביס בעוד חלק מהאמת הזו כך "גדלה חוכמתו" - אינשטיין , ניוטון , ניטשה , אפלטון וכו'. כולם מצאו אמת שאחרים לא החזיקו בה, הם בעצם החזיקו באמת , אך התברר שהיתה שיקרית או לא מפותחת . אמת היא תלוית מצב , אך בכל מקרה חוכמה היא (שאיפה ל)אמת . בהקשר של תרבות ותקופה .

 

[leeshes]

מי שבעצםהכי קרוב לאמת האמיתית הוא החכם ביותר?

אני לא חושבת... אני פשוט לא מאמינה שיש אמת אחת יחידה ואמיתית, יש כמה אמיתות ואפילו הרבה מדיי, לכן אין קרוב מדיי לאמת האמיתית, כי יש הרבה. ולו הייתה רק אחת.. אנשים מחכימים עם השנים, זאת אומרת הזן האנושי, כל דור חכם מקודמוהו ועולה עליו מכל הבחינות וכל פעם שובר שיאים חדשים. אז אם הייתה אמת אחת אמיתי ויחידה, באיזשהו שלב מישהו היה יודע את כולה? יותר מדיי פאקים בתיאוריה

 

[אניהואאני]

לא

אפילו ממש לא . יכול להיות שאת לא מבינה על מה אני מדבר או שפשוט אני לא יודע להסביר כמו שצריך (או שנים יחד

) בכל מקרה , ניקח דוגמא : קבוצה של אנשים יושבת בחדר ומעלה את השאלה : כיצד נוצר האדם ? נגיד ובחדר יושבים 20 איש אך רק ל4 יש דעה בענין . אחד טוען שחייזרים יצרו אותנו . השני טוען שאלוהים יצר אותנו . השלישי טוען לאבולוציה . והרבעי טוען שאמא אדמה יצרה אותנו . כל אחד מציג את הדעה שלו לשאר האנשים בקבוצה . כל אחד מתבסס על פי מידע שונה (לפעמים לא נכון או לא עובדתי ) , כל אחד מסיק מסקנות שונות , כל אחד הגיע לתשובה הזו בדרך שונה וכו' . כל אחד מציג את התשובה שלו כאמת , כדבר הנכון שקרה . כאן נכנס התפקיד של כל אחד מה16 האחרים . אם הם יגלו שמספר 4 דובר שקר , זאת אומרת אינו דובר אמת (האמת שלו שיקרית) הם לא יחשיבו אותו לחכם . אם הם יראו את קו ההיגיון במספר 3 הם יחשיבו אותו כחכם. יש כאלה שיאמינו שגם מספר 2 צודק והם יחשיבו אותו כחכם, זאת אומרת שלא כולם יחשיבו אותו חכם אלא רק קבוצה מסויימת . בסופו של דבר , מי שהאמת שלו על פי שאר האנשים היא הכי נכונה הוא יחשב חכם(הרי הכל יחסי) . למה הטיפש טיפש? מכיוון שהאמת שלו היא שקרית בעני הסובבים אותו . על כן בעני ניתן להגיד שפעכחות היא היכולת המחשבתית . החוכמה היא החזקה באמת (או בהכרה באמת, כמה שיותר "אמיתית" לאותו זמן ויכולת) מקווה שלפחות מבינים מה אני מדבר

 

[שזלונג]

מסכים. זו גם הסיבה שאני רואה במבחני האיי- קיו

מבחנים לא אמינים. הם פשוט לא מכסים מספיק תחומים, לטעמי.

 

[Dragonaut]

גם אם היו מכסים

את כל התחומים, האם שיטת המבחן היא השיטה הנכונה למדידת אינטיליגנציה? למה אינטיליגנציה צריכה להיות מוגבלת בזמן, כרוכה בלחץ?

 

[אניהואאני]

../images/Emo45.gif

לפעמים יש צורך לבדוק את עבודת האדם בלחץ מכיוון שגם בחיים האמיתיים (לימודים, עבודה ) צריך לעבוד ולחשוב לפעמים במסגרת זמן. על הצורך הזה עונה מבחן הפסיכומטרי. צודק בזה שכאשר רוצים למדוד אינטיליגנציה של אדם אין צורך לבדוק את זמן חשיבתו. לא זו המטרה.

 

[שזלונג]

נקודה טובה.

 

[yaakii]

לא.

יש צורך גם ביכולת להבין דבר מתוך דבר. -אם לא, כל הידע כמעט ולא שווה.