האם ילד חייב אבא ?

[ophra]

שמנתולה... לא כדאי לכעוס...

סתם כי זה לא טוב לבריאות ואם כבר מזיקים לבריאות, שזה יהיה בדרכים מהנות יותר...

ולעניין - הפורום ידוע באופיו הידידותי והחם ואם הובעו דעות שונות - הרי בשביל זה אנחנו פה... בשביל זה הובאה לכאן השאלה מלכתחילה, לא? אישית, אני מסכימה עם כל מילה של נאווה שכרגיל, מטיבה במילים את בחרת לגלוש לנושא אחר, (כשהשאלה היתה אם ילד צריך אבא...) וגם בו יש לי מה להגיד: אני אמנם סטרייטית לחלוטין אבל מאד מכירה ומוקירה את הקהילה ההומולסבית... במצעד האחרון אפילו שקלתי להעלות את ילדי הפרטיים למשאית הילדים בשנה הבאה, בגלל ההזדהות, ובגלל שנראה לי שהילדים שם נורא נהנו...

אני בעד הורות מכל סוג בכל הרכב ובכל דרך שתראה להורה כל מה שילד צריך (חוץ מתנאי מחיה כמובן) זו אהבה.... והרבה!!! אני חושבת שהעולם בכלל, והפורום הזה בפרט לומדים לקבל כל סוג של משפחה והורות שקיימת היום הדבר היחיד ש"הדליק" אותי בהודעה שלך וגרם לי להגיב (כי עניינית נראה לי שאין לנו מחלוקות) הוא הכעס וה"לוחמנות" שנקראו בין השורות... נכון, אומרים על לסביות (משום מה יותר מאשר על הומואים...) שהן "לוחמניות"... לא זה מה שבאתי להגיד כאן. אני לגמרי במיקרו. ביחסי הורי-ילד..... הורה שכועס על העולם, שחי בתחושה לוחמנית ו"אנטי" מעביר את התחושה גם לילדיו. לא, הומואיות אינה תוצר של חינוך אבל כעס ו"אנטי" - כן!! גם אם בין ההורה לילד יש רק אהבה, נתינה, רוך וחום, כשההורה כועס על העולם, הילד ילמד ויחקה.... וחבל... לא? רק טוב. (באמת)

 

[שמנתולה]

לכעוס? לא!!!

מה פתאום לכעוס? כקוראת סמויה אני אכן מכירה את אופיו הידידותי של הפורום, במקום אחר לא הייתי מתבטאת בפתיחות כזאת... סליחה אם נשמעתי מתלהמת, לא זאת היתה הכוונה.

 

[האחים וויזלי]

לא נשמעת ../images/Emo140.gif

באמת שלא נשמעת, נשמעת מסבירה יפה וכל זה

-פורג´, שלא מבין איך זה שהוא עדין לא עף למיטה, כשהתיק שלו לא מוכן

 

[ophra]

OK... ../images/Emo45.gif

שמחה לגלות שטעיתי...

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

חחחחחחחח וויזלי

נראה לך שאבא של הילדים שלי לימד אותם להשתין בעמידה? חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

 

[העקשנית]

:-ולידיעתך-גם הבת שלי משתינה בעמידה

לפעמים-בגינה-ומי לימד אותה? החברים בגן! זה מה שהיא ראתה, זה מה שמצא חן בעיניה. אז הבנות הקטנות משתינות לפעמים בעמידה, ולפעמים בישיבה.

העניין של נחיצות באבא לא קשורה לדעתי להחלטה של איך להביא ילדים לעולם. כי יכול להיות אבא ביולוגי שהוא "אבא חרא"סליחה,

ואז-אולי כבר עדיף שלא היה אבא בכלל, ויכול להיות מצב שבו אין אבא מסיבות שונות, והאמא מתארגנת ומגדלת נפלא את הילד.

אם האם לא מוצאת פרטנר לשביעות רצונה, אבל יש לה לפחות דמות גברית אחת במשפחה, כמו סבא או דוד, אנשים מבוגרים, שכבר סיימו להביא ילדים, ומוכנים לתת כתף ולתמוך מעט בילד הזה-אז אפשר להסתדר גם בלי אבא.

זה יכול להיות קצת עצוב בהתחלה-אבל יכול להיות שמסתדרים. אין לי מושג. לי היה אבא, שהיה מרוחק ממני.לפעמים הרגשתי כמו יתומה. אבל עדיין יש לי אבא. ולילדים שלי יש גם קצת סבא. לפעמים הרצוי רחוק מהמצוי.אז מתפשרים.

בהצלחה!

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

אבא חרא

את יודעת עקשנית בהתחלה טופלתי ע"י הרווחה לא מרצון אבל טופלתי מהר מאוד הם לא רצו לבזבז עלי זמן כיון שהבינו מי אני ומי הוא ואחד הדברים הכי חזקים שנאמרו זה היה שהם רצו להמליץ לי ולהדגיש לי שאם אני לא רוצה שהילדים יראו אותו אז זה אפשרי אבל זאת בחירה שלי וכמובן שנבהלתי ממש ככה, כי הוא אבא שלהם ואמרתי לע"ס שאני לא מוכנה שלא יהיה להם אבא ואפילו כזה ואפילו לרק פעם בשבועיים העיקר שיהיה להם את אבא שלהם כי זאת זכותם להחליט אם יום אחד לא ירצו. והנה דוגמא: משבוע שעבר אמא שלו בקשה שאביא לה את הילדים אפילו מיום שישי כי יש להם ארוע יפה והיא רוצה שהם יהיו ויהנו אז כבר כמה ימים שאני שואלת אותם בעדינות אם הם רוצים ללכת לפני הזמן והם פשוט לא לא רוצים עד שהיום הם החליטו שהם מוכנים מחר אז החכמולוג התקשר בדיוק בסיום השיחה איתם ואמר להם שיבחרו אם הם רוצים לבוא מחר או לארוע שיש בעוד שבוע, אז עכשו הם קצת כעסו ותמיד אני החרא והוא לא אבא חרא? מה זה משנה ההגדרה.

 

[tweetyt26]

אביתר בינתיים משתין בטיטול../images/Emo8.gif

אז אני לא יודעת אם יהיה לו קושי בעתיד להשתין בעמידה (וזאת למרות שהוא השתין כבר בקשת כמה פעמים תוך כדי החלפה), אם צריך- אני יהיה מוכנה ללמד אותו את המיומנות הזאת (כשהייתי ילדה התאמנתי על זה הרבה "למה מה קרה שרק הבנים ישתינו בעמידה?")... בכל אופן אני לא כל כך מנוסה כי אביתר עדיין קטנצ´יק אבל אני לא חושבת שאבא הוא מצרך כ"כ חשוב ונחוץ...(ולכל האבות המקסימים- עמכם הסליחה) בכל אופן, אני מכירה מקרוב מצב של אבא שהיה/לא היה מעורב בחיי ילדיו ובלי לפגוע באף אחד- לפעמים היה עדיף פשוט לא לחשוב שהוא נמצא... אז הכל יחסי(ם), ואין דברים שעובדים אצל כולם באותו אופן כי "כשם שפרצופהם שונים-כך דעותיהם". כמובן שאם האבא דואג ואכפתי אז זה פלוס גדול לילד- וזה הרי מה שחשוב, הילד! מצד שני- בסופו של דבר ההחלטה היא רק של הילד, אנחנו רק מנסים שיהיה להם טוב.. ואולי לא?!