האם ימי חופש ללא הגבלה זו הטבה או הטבה למעביד? רמז: 2,000$

  • פותח הנושא jsphs
  • פורסם בתאריך

jsphs

Well-known member
ראו כתבה בנושא:


בואו ננבדוק 2 תרחישים: עובד מקבל 20 ימי חופשה בשנה אל מול 12 ימי חופשה בשנה + קח\י כמה שתרצה במהלך השנה.

אם נניח לצורך הדוגמא: העובד שלנו עובד בחברה 3 שנים ונצברים לטובתו 60 ימי חופשה שמתוכם מימש 20 ימים ב- 3 שנים. כמו כן, מאחר והעובד שלנו בריא הוא השתמש בכל שנה ב- 4 ימי מחלה בסה"כ. בסיום עבודתו בחברה הוא יקבל משכורת אחרונה + 40 ימי חופשה שלא נוצלו (ימי מחלה שלא נוצלו נמחקים).

האלטרנטיבה הנוספת היא 12 ימים בשנה + קח כמה שתרצה ונניח שהעובד ניצל 7 ימים בשנה בסה"כ כך שלאחר 3 שנים נצברו לו 15 ימי חופשה לא ממומשים - בסיום עבודתו הוא יהיה זכאי למשכורת אחרונה + 15 ימי חופשה.

אם נצטט מהכתבה: "מדיניות ימי חופשה ללא הגבלה שהנהיגו חברות בארה"ב בעיקר בתחום ההייטק, גורמת להפסד של 2,000 דולר בממוצע לכל עובד מדי שנה".

למעשה, לא רק שאין כאן הטבה יש כאן הרעת תנאים לעובדי ההיטק. לא מעט עובדים מוצאים את עצמם עובדים יום עבודה ארוך - לא אחת יש שיחות מזדמנות או שבועיות עם לקוחות, ספקים וקולגות בשעוני זמן אחרים - הציפיה מהעובדים היא שאם יש שיחת טלפון מול קוריאה הציפיה שהעובדים יעלו לשיחה ב- 06:00 AM מהבית - בהמשך יגיעו למשרד (או עבודה מהבית) ואם יש שיחה מול ארה"ב חוף מערבי - הציפיה מהעובד שעבד יום עבודה מלא שיעלה לשיחה שתתקיים לא אחת ב- 22:00PM.

יש לא מעט חברות שמעמיסות עובדים ביותר מיכולת הטיפול של עובד. יש צוותים שבהם טרם אוישו משרות בהן עובדים התפטרו וגם אז הנותרים מקבלים את הדרישה לטפל בפרויקטים של עובד שעזב או שמי שנכנס במקומו ועדיין לא מבין מספיק לתמוך בו. למעשה אם העובדים לא יצאו לחופש כלל ולא יקחו כלל ימי מחלה (מי לא מכיר את העובדים שמגיעים למשרד עם חום של 38 צלזיוס ואומרים שהם מרגישים טיפה לא משהו אבל סה"כ בסדר). למעשה גם אז נגלה שהרבה מאוד עובדים שהגיעו כל יום לעבודה, עלו לכל השיחות עם קולגות \ לקוחות \ ספקים בשעוני זמן אחרים - לא השלימו את כל המשימות שלהם. פשוט כי המעבידים מראש שמו כמות משימות העולה על כמות יכולת הטיפול של העובדים - למה? למה לא - כולנו מכירים את השאלה למה כלב מלקק את אשכיו - כי הוא יכול.

במצב שהיה פעם, גם בלחץ של עבודה הבוס\ית הישיר של העובד היה מקבל מייל שהעובד שנמצא 4 שנם בארגון לקח רק 21 ימי חופש ועל מנת שלא ימחקו ימי חופש הבוס\ית מתבקש לתאם עם העובד חופשה כך שסה"כ ימי החופש בסוף שנה יעמוד על פעמיים הצבירה השנתית (פחות או יותר השיטה הנהוגה בגרמניה) - הבוס\ית שמקבל כזה מייל מודע לכמות המשימות אבל בכל זאת מוצא איך העובד יצא ל- 19 ימי חופשה עד סוף שנה.

במצב החדש, העובד שלנו שהוא אחראי ושיש לו משימות לא גמורות - ימצא את עצמו ללא צבירה של ימי חופש והמעביד ירוויח בממוצע 2,000$ על חשבונו בכל שנה.

ולכן, המעבידים, צריכים ללכת צעד נוסף קדימה ולפנות לכנסת על מנת שזו תחוקק חוק שאם המעביד מאשר ימי חופשה ללא הגבלה - אין מכסת ימי חופש כלל ועל הדרך לבטל כליל את ימי המחלה.

אם כבר, המעביד החכם יקבע לעובדים שיחה שבועית מול הצוות בקוריאה שמתחילה ב- 06:00AM עם DD ו- AI שבועיים. בהמשך הציפיה שעובד יגיע למשרד סביב 09:00AM. העובד יצא הביתה סביב 18:00PM. יגיע הביתה סביב 19:00 וב- 21:00PM יעלה לשיחה מול הצוות בחוף המערבי שוב עם DD ו- AI שבועיים. למעשה העובד שלנו יעבוד מספר ימים בשבוע החל מ- 06:00AM ויסיים סביב 23:00PM. כמובן שלא סופרים שעות ומאחר ומדובר על משרת אמון בין העובד למעביד הציפיה שהעובד הסביר יעובד 4 ימים בשבוע מ- 06:00 עד 23:00 ללא כל תשלום מעבר לשכר גלובאלי.


אם כבר חושבים חיובי דרך העיניים של המעביד - האם בכלל לא נכון להפוך את יום שישי ליום עבודה? האם לא נכון לקבוע פגישות עבודה עדיף חשובות עם המזרח ב- 06:00 AM בימי שישי - אפשר כמובן לכתוב לעובדים שמי שלא רוצה או לא יכול שלא יעלה לשיחה - אבל בואו נראה כמה עובדים שקבעו להם פגישת עבודה ביום שישי בבוקר לא יעלו אליה?

מי אמר שהמעבידים לא חכמים?
 
נערך לאחרונה ב:

קר לי בך

Well-known member
ראו כתבה בנושא:


בואו ננבדוק 2 תרחישים: עובד מקבל 20 ימי חופשה בשנה אל מול 12 ימי חופשה בשנה + קח\י כמה שתרצה במהלך השנה.

אם נניח לצורך הדוגמא: העובד שלנו עובד בחברה 3 שנים ונצברים לטובתו 60 ימי חופשה שמתוכם מימש 20 ימים ב- 3 שנים. כמו כן, מאחר והעובד שלנו בריא הוא השתמש בכל שנה ב- 4 ימי מחלה בסה"כ. בסיום עבודתו בחברה הוא יקבל משכורת אחרונה + 40 ימי חופשה שלא נוצלו (ימי מחלה שלא נוצלו נמחקים).

האלטרנטיבה הנוספת היא 12 ימים בשנה + קח כמה שתרצה ונניח שהעובד ניצל 7 ימים בשנה בסה"כ כך שלאחר 3 שנים נצברו לו 15 ימי חופשה לא ממומשים - בסיום עבודתו הוא יהיה זכאי למשכורת אחרונה + 15 ימי חופשה.

אם נצטט מהכתבה: "מדיניות ימי חופשה ללא הגבלה שהנהיגו חברות בארה"ב בעיקר בתחום ההייטק, גורמת להפסד של 2,000 דולר בממוצע לכל עובד מדי שנה".

למעשה, לא רק שאין כאן הטבה יש כאן הרעת תנאים לעובדי ההיטק. לא מעט עובדים מוצאים את עצמם עובדים יום עבודה ארוך - לא אחת יש שיחות מזדמנות או שבועיות עם לקוחות, ספקים וקולגות בשעוני זמן אחרים - הציפיה מהעובדים היא שאם יש שיחת טלפון מול קוריאה הציפיה שהעובדים יעלו לשיחה ב- 06:00 AM מהבית - בהמשך יגיעו למשרד (או עבודה מהבית) ואם יש שיחה מול ארה"ב חוף מערבי - הציפיה מהעובד שעבד יום עבודה מלא שיעלה לשיחה שתתקיים לא אחת ב- 22:00PM.

יש לא מעט חברות שמעמיסות עובדים ביותר מיכולת הטיפול של עובד. יש צוותים שבהם טרם אוישו משרות בהן עובדים התפטרו וגם אז הנותרים מקבלים את הדרישה לטפל בפרויקטים של עובד שעזב או שמי שנכנס במקומו ועדיין לא מבין מספיק לתמוך בו. למעשה אם העובדים לא יצאו לחופש כלל ולא יקחו כלל ימי מחלה (מי לא מכיר את העובדים שמגיעים למשרד עם חום של 38 צלזיוס ואומרים שהם מרגישים טיפה לא משהו אבל סה"כ בסדר). למעשה גם אז נגלה שהרבה מאוד עובדים שהגיעו כל יום לעבודה, עלו לכל השיחות עם קולגות \ לקוחות \ ספקים בשעוני זמן אחרים - לא השלימו את כל המשימות שלהם. פשוט כי המעבידים מראש שמו כמות משימות העולה על כמות יכולת הטיפול של העובדים - למה? למה לא - כולנו מכירים את השאלה למה כלב מלקק את אשכיו - כי הוא יכול.

במצב שהיה פעם, גם בלחץ של עבודה הבוס\ית הישיר של העובד היה מקבל מייל שהעובד שנמצא 4 שנם בארגון לקח רק 21 ימי חופש ועל מנת שלא ימחקו ימי חופש הבוס\ית מתבקש לתאם עם העובד חופשה כך שסה"כ ימי החופש בסוף שנה יעמוד על פעמיים הצבירה השנתית (פחות או יותר השיטה הנהוגה בגרמניה) - הבוס\ית שמקבל כזה מייל מודע לכמות המשימות אבל בכל זאת מוצא איך העובד יצא ל- 19 ימי חופשה עד סוף שנה.

במצב החדש, העובד שלנו שהוא אחראי ושיש לו משימות לא גמורות - ימצא את עצמו ללא צבירה של ימי חופש והמעביד ירוויח בממוצע 2,000$ על חשבונו בכל שנה.

ולכן, המעבידים, צריכים ללכת צעד נוסף קדימה ולפנות לכנסת על מנת שזו תחוקק חוק שאם המעביד מאשר ימי חופשה ללא הגבלה - אין מכסת ימי חופש כלל ועל הדרך לבטל כליל את ימי המחלה.

אם כבר, המעביד החכם יקבע לעובדים שיחה שבועית מול הצוות בקוריאה שמתחילה ב- 06:00AM עם DD ו- AI שבועיים. בהמשך הציפיה שעובד יגיע למשרד סביב 09:00AM. העובד יצא הביתה סביב 18:00PM. יגיע הביתה סביב 19:00 וב- 21:00PM יעלה לשיחה מול הצוות בחוף המערבי שוב עם DD ו- AI שבועיים. למעשה העובד שלנו יעבוד מספר ימים בשבוע החל מ- 06:00AM ויסיים סביב 23:00PM. כמובן שלא סופרים שעות ומאחר ומדובר על משרת אמון בין העובד למעביד הציפיה שהעובד הסביר יעובד 4 ימים בשבוע מ- 06:00 עד 23:00 ללא כל תשלום מעבר לשכר גלובאלי.


אם כבר חושבים חיובי דרך העיניים של המעביד - האם בכלל לא נכון להפוך את יום שישי ליום עבודה? האם לא נכון לקבוע פגישות עבודה עדיף חשובות עם המזרח ב- 06:00 AM בימי שישי - אפשר כמובן לכתוב לעובדים שמי שלא רוצה או לא יכול שלא יעלה לשיחה - אבל בואו נראה כמה עובדים שקבעו להם פגישת עבודה ביום שישי בבוקר לא יעלו אליה?

מי אמר שהמעבידים לא חכמים?
אם המעסיק יתחייב להוציא את העובד לפחות ל 20 ימי חופשה בשנה ומעבר לכך העובד יכול לצאת לימי חופשה נוספים - מדובר בהטבה לעובד.
אם המעסיק לא מאפשר לעובד לצאת לחופשה שממילא מגיעה לו, כי מטיל עליו הררי משימות, ועכשיו מנסה להתנער מימי החופשה שהוא חייב לתת לעובד בגלל החוזה או בזכות חוק - מדובר בהטבה למעסיק וניצול של העובד, אולי ניצול לא חוקי.

אני לא מכיר את כל מקומות העבודה אבל לא שמעתי על מעסיקים מהסוג הראשון.
 

דיברגנט חדש

Well-known member
ראו כתבה בנושא:


בואו ננבדוק 2 תרחישים: עובד מקבל 20 ימי חופשה בשנה אל מול 12 ימי חופשה בשנה + קח\י כמה שתרצה במהלך השנה.

אם נניח לצורך הדוגמא: העובד שלנו עובד בחברה 3 שנים ונצברים לטובתו 60 ימי חופשה שמתוכם מימש 20 ימים ב- 3 שנים. כמו כן, מאחר והעובד שלנו בריא הוא השתמש בכל שנה ב- 4 ימי מחלה בסה"כ. בסיום עבודתו בחברה הוא יקבל משכורת אחרונה + 40 ימי חופשה שלא נוצלו (ימי מחלה שלא נוצלו נמחקים).

האלטרנטיבה הנוספת היא 12 ימים בשנה + קח כמה שתרצה ונניח שהעובד ניצל 7 ימים בשנה בסה"כ כך שלאחר 3 שנים נצברו לו 15 ימי חופשה לא ממומשים - בסיום עבודתו הוא יהיה זכאי למשכורת אחרונה + 15 ימי חופשה.

אם נצטט מהכתבה: "מדיניות ימי חופשה ללא הגבלה שהנהיגו חברות בארה"ב בעיקר בתחום ההייטק, גורמת להפסד של 2,000 דולר בממוצע לכל עובד מדי שנה".

למעשה, לא רק שאין כאן הטבה יש כאן הרעת תנאים לעובדי ההיטק. לא מעט עובדים מוצאים את עצמם עובדים יום עבודה ארוך - לא אחת יש שיחות מזדמנות או שבועיות עם לקוחות, ספקים וקולגות בשעוני זמן אחרים - הציפיה מהעובדים היא שאם יש שיחת טלפון מול קוריאה הציפיה שהעובדים יעלו לשיחה ב- 06:00 AM מהבית - בהמשך יגיעו למשרד (או עבודה מהבית) ואם יש שיחה מול ארה"ב חוף מערבי - הציפיה מהעובד שעבד יום עבודה מלא שיעלה לשיחה שתתקיים לא אחת ב- 22:00PM.

יש לא מעט חברות שמעמיסות עובדים ביותר מיכולת הטיפול של עובד. יש צוותים שבהם טרם אוישו משרות בהן עובדים התפטרו וגם אז הנותרים מקבלים את הדרישה לטפל בפרויקטים של עובד שעזב או שמי שנכנס במקומו ועדיין לא מבין מספיק לתמוך בו. למעשה אם העובדים לא יצאו לחופש כלל ולא יקחו כלל ימי מחלה (מי לא מכיר את העובדים שמגיעים למשרד עם חום של 38 צלזיוס ואומרים שהם מרגישים טיפה לא משהו אבל סה"כ בסדר). למעשה גם אז נגלה שהרבה מאוד עובדים שהגיעו כל יום לעבודה, עלו לכל השיחות עם קולגות \ לקוחות \ ספקים בשעוני זמן אחרים - לא השלימו את כל המשימות שלהם. פשוט כי המעבידים מראש שמו כמות משימות העולה על כמות יכולת הטיפול של העובדים - למה? למה לא - כולנו מכירים את השאלה למה כלב מלקק את אשכיו - כי הוא יכול.

במצב שהיה פעם, גם בלחץ של עבודה הבוס\ית הישיר של העובד היה מקבל מייל שהעובד שנמצא 4 שנם בארגון לקח רק 21 ימי חופש ועל מנת שלא ימחקו ימי חופש הבוס\ית מתבקש לתאם עם העובד חופשה כך שסה"כ ימי החופש בסוף שנה יעמוד על פעמיים הצבירה השנתית (פחות או יותר השיטה הנהוגה בגרמניה) - הבוס\ית שמקבל כזה מייל מודע לכמות המשימות אבל בכל זאת מוצא איך העובד יצא ל- 19 ימי חופשה עד סוף שנה.

במצב החדש, העובד שלנו שהוא אחראי ושיש לו משימות לא גמורות - ימצא את עצמו ללא צבירה של ימי חופש והמעביד ירוויח בממוצע 2,000$ על חשבונו בכל שנה.

ולכן, המעבידים, צריכים ללכת צעד נוסף קדימה ולפנות לכנסת על מנת שזו תחוקק חוק שאם המעביד מאשר ימי חופשה ללא הגבלה - אין מכסת ימי חופש כלל ועל הדרך לבטל כליל את ימי המחלה.

אם כבר, המעביד החכם יקבע לעובדים שיחה שבועית מול הצוות בקוריאה שמתחילה ב- 06:00AM עם DD ו- AI שבועיים. בהמשך הציפיה שעובד יגיע למשרד סביב 09:00AM. העובד יצא הביתה סביב 18:00PM. יגיע הביתה סביב 19:00 וב- 21:00PM יעלה לשיחה מול הצוות בחוף המערבי שוב עם DD ו- AI שבועיים. למעשה העובד שלנו יעבוד מספר ימים בשבוע החל מ- 06:00AM ויסיים סביב 23:00PM. כמובן שלא סופרים שעות ומאחר ומדובר על משרת אמון בין העובד למעביד הציפיה שהעובד הסביר יעובד 4 ימים בשבוע מ- 06:00 עד 23:00 ללא כל תשלום מעבר לשכר גלובאלי.


אם כבר חושבים חיובי דרך העיניים של המעביד - האם בכלל לא נכון להפוך את יום שישי ליום עבודה? האם לא נכון לקבוע פגישות עבודה עדיף חשובות עם המזרח ב- 06:00 AM בימי שישי - אפשר כמובן לכתוב לעובדים שמי שלא רוצה או לא יכול שלא יעלה לשיחה - אבל בואו נראה כמה עובדים שקבעו להם פגישת עבודה ביום שישי בבוקר לא יעלו אליה?

מי אמר שהמעבידים לא חכמים?
לדעתי, יש הבדל עצום בין רווקים לנשואים ומבלי שקראתי את הכתבה, אני מניח שהכתבה מתייחסת בעיקר לרווקים.
לנשואים, אם תהיה הזדמנות לקחת ימי חופש, האישה כבר תידאג שהם יקחו אותם :)
 
ראו כתבה בנושא:


בואו ננבדוק 2 תרחישים: עובד מקבל 20 ימי חופשה בשנה אל מול 12 ימי חופשה בשנה + קח\י כמה שתרצה במהלך השנה.

אם נניח לצורך הדוגמא: העובד שלנו עובד בחברה 3 שנים ונצברים לטובתו 60 ימי חופשה שמתוכם מימש 20 ימים ב- 3 שנים. כמו כן, מאחר והעובד שלנו בריא הוא השתמש בכל שנה ב- 4 ימי מחלה בסה"כ. בסיום עבודתו בחברה הוא יקבל משכורת אחרונה + 40 ימי חופשה שלא נוצלו (ימי מחלה שלא נוצלו נמחקים).

האלטרנטיבה הנוספת היא 12 ימים בשנה + קח כמה שתרצה ונניח שהעובד ניצל 7 ימים בשנה בסה"כ כך שלאחר 3 שנים נצברו לו 15 ימי חופשה לא ממומשים - בסיום עבודתו הוא יהיה זכאי למשכורת אחרונה + 15 ימי חופשה.

אם נצטט מהכתבה: "מדיניות ימי חופשה ללא הגבלה שהנהיגו חברות בארה"ב בעיקר בתחום ההייטק, גורמת להפסד של 2,000 דולר בממוצע לכל עובד מדי שנה".

למעשה, לא רק שאין כאן הטבה יש כאן הרעת תנאים לעובדי ההיטק. לא מעט עובדים מוצאים את עצמם עובדים יום עבודה ארוך - לא אחת יש שיחות מזדמנות או שבועיות עם לקוחות, ספקים וקולגות בשעוני זמן אחרים - הציפיה מהעובדים היא שאם יש שיחת טלפון מול קוריאה הציפיה שהעובדים יעלו לשיחה ב- 06:00 AM מהבית - בהמשך יגיעו למשרד (או עבודה מהבית) ואם יש שיחה מול ארה"ב חוף מערבי - הציפיה מהעובד שעבד יום עבודה מלא שיעלה לשיחה שתתקיים לא אחת ב- 22:00PM.

יש לא מעט חברות שמעמיסות עובדים ביותר מיכולת הטיפול של עובד. יש צוותים שבהם טרם אוישו משרות בהן עובדים התפטרו וגם אז הנותרים מקבלים את הדרישה לטפל בפרויקטים של עובד שעזב או שמי שנכנס במקומו ועדיין לא מבין מספיק לתמוך בו. למעשה אם העובדים לא יצאו לחופש כלל ולא יקחו כלל ימי מחלה (מי לא מכיר את העובדים שמגיעים למשרד עם חום של 38 צלזיוס ואומרים שהם מרגישים טיפה לא משהו אבל סה"כ בסדר). למעשה גם אז נגלה שהרבה מאוד עובדים שהגיעו כל יום לעבודה, עלו לכל השיחות עם קולגות \ לקוחות \ ספקים בשעוני זמן אחרים - לא השלימו את כל המשימות שלהם. פשוט כי המעבידים מראש שמו כמות משימות העולה על כמות יכולת הטיפול של העובדים - למה? למה לא - כולנו מכירים את השאלה למה כלב מלקק את אשכיו - כי הוא יכול.

במצב שהיה פעם, גם בלחץ של עבודה הבוס\ית הישיר של העובד היה מקבל מייל שהעובד שנמצא 4 שנם בארגון לקח רק 21 ימי חופש ועל מנת שלא ימחקו ימי חופש הבוס\ית מתבקש לתאם עם העובד חופשה כך שסה"כ ימי החופש בסוף שנה יעמוד על פעמיים הצבירה השנתית (פחות או יותר השיטה הנהוגה בגרמניה) - הבוס\ית שמקבל כזה מייל מודע לכמות המשימות אבל בכל זאת מוצא איך העובד יצא ל- 19 ימי חופשה עד סוף שנה.

במצב החדש, העובד שלנו שהוא אחראי ושיש לו משימות לא גמורות - ימצא את עצמו ללא צבירה של ימי חופש והמעביד ירוויח בממוצע 2,000$ על חשבונו בכל שנה.

ולכן, המעבידים, צריכים ללכת צעד נוסף קדימה ולפנות לכנסת על מנת שזו תחוקק חוק שאם המעביד מאשר ימי חופשה ללא הגבלה - אין מכסת ימי חופש כלל ועל הדרך לבטל כליל את ימי המחלה.

אם כבר, המעביד החכם יקבע לעובדים שיחה שבועית מול הצוות בקוריאה שמתחילה ב- 06:00AM עם DD ו- AI שבועיים. בהמשך הציפיה שעובד יגיע למשרד סביב 09:00AM. העובד יצא הביתה סביב 18:00PM. יגיע הביתה סביב 19:00 וב- 21:00PM יעלה לשיחה מול הצוות בחוף המערבי שוב עם DD ו- AI שבועיים. למעשה העובד שלנו יעבוד מספר ימים בשבוע החל מ- 06:00AM ויסיים סביב 23:00PM. כמובן שלא סופרים שעות ומאחר ומדובר על משרת אמון בין העובד למעביד הציפיה שהעובד הסביר יעובד 4 ימים בשבוע מ- 06:00 עד 23:00 ללא כל תשלום מעבר לשכר גלובאלי.


אם כבר חושבים חיובי דרך העיניים של המעביד - האם בכלל לא נכון להפוך את יום שישי ליום עבודה? האם לא נכון לקבוע פגישות עבודה עדיף חשובות עם המזרח ב- 06:00 AM בימי שישי - אפשר כמובן לכתוב לעובדים שמי שלא רוצה או לא יכול שלא יעלה לשיחה - אבל בואו נראה כמה עובדים שקבעו להם פגישת עבודה ביום שישי בבוקר לא יעלו אליה?

מי אמר שהמעבידים לא חכמים?
המעסיק הקודם שלי הצהיר על מדיניות כזו בערך 7 - 8 חודשים לפני גל קיצוצים שבמסגרתו אני פוטרתי. הוא התחייב לשמור בצד את סכום הכסף המקביל לימי החופש שהעובד כבר צבר עד אז, שהיה משולם בסוף התעסוקה של העובד - או שהעובד יכול היה לנצל אותו במצבים מסוימים, נניח נשים שמעוניינות להאריך את חופשת הלידה או למשל מישהו שמעוניין לצאת לחופשה ארוכה של כמה חודשים (היה אחד כזה שנסע כך לירח הדבש שלו).

אני במקרה הייתי מאלו שצברו המון ימי חופש, וכמה חודשים לפני כן תיאמתי עם המנהל שלי שאקח חופשה ארוכה יחסית כדי שאוכל לנצל כמות גדולה של ימי חופש, וקיבלתי אישור על זה. החופשה יצאה אחרי החלפת המדיניות, כך שבעצם לא ניצלתי אף יום חופש, ועדיין הייתי בחופשה של כמה שבועות רצופים. היו קולגות שטענו שיש לחברה אינטרס לתת לי לצאת כדי להדגים שהם מאפשרים חופשה גמישה באמת - אבל בערך חודש וחצי אחרי שחזרתי היו קיצוצים שבמסגרתם אני פוטרתי, ולדעתי הרווחתי בערך 20 ימי חופש על חשבון החברה, כי הם לא הורדו מהתקציב שלי בגלל המדיניות הזו.

אני לא בטוחה עד היום האם היה או לא היה קשר בין החופשה הארוכה לבין הפיטורים.
 

user32

Well-known member
מנהל
לי יש ימי חופשה ללא הגבלה (אני מייסד-שותף בסטארטאפ בכובע הנוכחי שלי). לא יודע איך זה אצל אחרים אבל אצלי:
סוכות: מערב חג ועד סוף חג שני.
פסח כנ"ל + עוד יום של ערב ערב חג.
ערבי חג (חצי יום): ראש השנה, יום כיפור, שבועות, יום הזיכרון.
חופשת קיץ: 7 ימים מינימום. + עוד חופשה זוגית (בלי הילדים) בדרך כלל 1-2 ימי עבודה.
זה אצלי ברזל כבר 12 שנה מאז שאני עצמאי.
בנוסף יש חופשות מזדמנות באמצע, ימי סידורים וכאלה.
ממוצע: 25-30 יום בשנה.
אם העובדים יהיו חכמים אין סיבה שהם לא ירוויחו מהעניין. קחו חופשים גדולים בתקופות החגים כשממילא המשרדים חצי ריקים + אוגוסט שזה אותו דבר. עוד כמה ימים פה ושם ואפשר יפה לעבור את ה20+ בלי שאף בוס יתלונן. זו דעתי.
 

Nuke1985

Active member
עוד כמה ימים פה ושם ואפשר יפה לעבור את ה20+ בלי שאף בוס יתלונן. זו דעתי.

גם בוס באמדוקס? המקום הזה לא ידוע בתור מקום נצלן?

העסק באמת נראה כמו תחמנות, הנתונים סותרים את מה שהם אומרים והתשובה ללמה לא לתת יותר ימי חופש לא ממש משכנעת, מצד שני נטפליקס נחשבת לחברה טובה מבחינת תנאים והיא עושה את זה אז לך תדע, זה ייכול להיות טוב לעובד פרודקטיבי שרוצה לעבוד פחות שעות וייכול להגיע להסכם עם המנהל שלו (אנשים גם ייכולים סתם להתבטל ביום עבודה), בכל מקרה אם מישהו נכנס להסכם כזה הייתי כן מקפיד לקחת כמות ימי חופש "תחרותית" ואם מתלוננים על "תפוקה" היתי בודק שלא מנסים לתחמן אותך.
 

user32

Well-known member
מנהל
אני לא מומחה לאמדוקס ולא מכיר את כל אלפי העובדים והמנהלים שם. אבל בעבר היו להם תקופות הדממה וחופשות מרוכזות. אז נראה שסך הכל כן יש רצון להוציא עובדים לחופשה ורצוי בתקופות המתאימות. לו הייתי עובד שם הייתי מותח את החבל בתקופות האלה + קצת חופשות באמצע שנה וככה נהנה מכל העולמות.
 

Nuke1985

Active member
אני לא מומחה לאמדוקס ולא מכיר את כל אלפי העובדים והמנהלים שם. אבל בעבר היו להם תקופות הדממה וחופשות מרוכזות. אז נראה שסך הכל כן יש רצון להוציא עובדים לחופשה ורצוי בתקופות המתאימות. לו הייתי עובד שם הייתי מותח את החבל בתקופות האלה + קצת חופשות באמצע שנה וככה נהנה מכל העולמות.

העניין הזה של חופשות מרוכזות (כלומר חופשות כפויות במועד מסויים), כנראה יותר עוזר למעסיק כי אז הפיריון גבוהה יותר כי אנשים שתלויים באנשים אחרים לא צריכים לחכות להם. זה מפריע לעובד לקחת חופשות מתי שבא לו (נניח הוא רוצה לטייל עם בת הזוג, אבל מועד החופשה הכפוייה לא מתאים לה).
 

jsphs

Well-known member
לי יש ימי חופשה ללא הגבלה (אני מייסד-שותף בסטארטאפ בכובע הנוכחי שלי). לא יודע איך זה אצל אחרים אבל אצלי:
סוכות: מערב חג ועד סוף חג שני.
פסח כנ"ל + עוד יום של ערב ערב חג.
ערבי חג (חצי יום): ראש השנה, יום כיפור, שבועות, יום הזיכרון.
חופשת קיץ: 7 ימים מינימום. + עוד חופשה זוגית (בלי הילדים) בדרך כלל 1-2 ימי עבודה.
זה אצלי ברזל כבר 12 שנה מאז שאני עצמאי.
בנוסף יש חופשות מזדמנות באמצע, ימי סידורים וכאלה.
ממוצע: 25-30 יום בשנה.
אם העובדים יהיו חכמים אין סיבה שהם לא ירוויחו מהעניין. קחו חופשים גדולים בתקופות החגים כשממילא המשרדים חצי ריקים + אוגוסט שזה אותו דבר. עוד כמה ימים פה ושם ואפשר יפה לעבור את ה20+ בלי שאף בוס יתלונן. זו דעתי.
לא דין מייסד בסטאר-אפ לשכיר בחברה מבוססת או אפילו עובד זוטר בסטארט-אפ.

אגב, כלכליסט נתנו כתבת המשך באותו נושא:


להלן צטוט מהכתבה שדי תומכת בהתרשמות שלי בנושא:

"לדבריה, ההטבה מסירה את האחריות מהמעסיק ל-wellness של העובד. "כשיש ימי חופש כמדיניות יש מישהו שמודד את זה, מנהלים צריכים לעקוב אחרי זה ויש לזה גם השלכות פיננסיות על החברה אז יש לפחות התעסקות באיך אנשים מנצלים את ימי החופש שלהם. כשאומרים לעובדים שיש ימי חופש ללא הגבלה זה כמו להגיד להם אתם יכולים לאכול כמה שבא לכם אבל להראות להם כל הזמן דוגמניות מידה אפס ולהציג רק אנשים מאוד רזים ושכל הבגדים בחנות יהיו במידה מסויימת. כאשר עובדים 24/7 בעבודה לחוצה ואינטנסיבית לא באמת מעודדים לצאת לחופשה. אנשים מקבלים מסר כפול ואז מה שקורה זה שהם מרגישים לא נוח לצאת לחופש. אם אין תהליכים תומכים זה פשוט לא קורה ואנשים לוקחים פחות ימי חופשה". "
 

user32

Well-known member
מנהל
יש לזה תקדים דומה גם כשכיר. פעם לפני שנים היה נהוג שבהייטק לא מדווחים שעות עבודה וכל אחד עובד לפי כמה שנראה לו שצריך. היו אנשים שאכן הרגישו לא נעים ועבדו הרבה שעות. אני לעומת זאת שהייתי "עובד זוטר" (מתכנת צעיר בן 26) נהניתי מאוד מהנוהל הזה. במיוחד בחודשים שהיה מעט עבודה. היו שבועות עם 7 שעות עבודה ביום בלי בעיה בכלל.
בסוף הגיעה שלי יחימוביץ ושמה קץ לחגיגה עם חוק שמחייב מעסיק לרשום שעות עבודה בתלוש שכר. את ההכתבויות שלי איתה העליתי לכאן בפורום בזמנו אבל זה לא עזר.
 

Nuke1985

Active member
יש לזה תקדים דומה גם כשכיר. פעם לפני שנים היה נהוג שבהייטק לא מדווחים שעות עבודה וכל אחד עובד לפי כמה שנראה לו שצריך. היו אנשים שאכן הרגישו לא נעים ועבדו הרבה שעות. אני לעומת זאת שהייתי "עובד זוטר" (מתכנת צעיר בן 26) נהניתי מאוד מהנוהל הזה. במיוחד בחודשים שהיה מעט עבודה. היו שבועות עם 7 שעות עבודה ביום בלי בעיה בכלל.
בסוף הגיעה שלי יחימוביץ ושמה קץ לחגיגה עם חוק שמחייב מעסיק לרשום שעות עבודה בתלוש שכר. את ההכתבויות שלי איתה העליתי לכאן בפורום בזמנו אבל זה לא עזר.

לא חושב שזה מה שימנע ממך לצאת מוקדם, אני מספיק ראיתי אנשים יוצאים מוקדם גם אחרי שהחוק הזה מתממש, ואם לחברה זה עיסקית משתלם (נניח כי הסיכון לאבד אותך מספיק גבוהה) הרישום לא אמור למנוע את זה. היה גם איזה שירשור בפייסבוק על אנשים שחיפשו משרה חלקית ואומרים שהיתה לבקשה הזאת היענות טובה).

אנחנו זורקים כל מיני ספקולציות אבל התנהגות אנושית היא מורכבת (לאדם ייכולים להיות כמה מניעים סותרים), בהחלט ייכולות להיות למחוקקים גישה לנתונים ומחקרים שמראים שכן יש לזה השפעה חיובית (כמו מחקרים על וועדי עובדים), אגב היה איזה עשור של ימין כלכלי בשלטון והחוק הזה לא הוסר אז אולי גם זה אומר משהו.
 

קר לי בך

Well-known member
לא דין מייסד בסטאר-אפ לשכיר בחברה מבוססת או אפילו עובד זוטר בסטארט-אפ.

אגב, כלכליסט נתנו כתבת המשך באותו נושא:


להלן צטוט מהכתבה שדי תומכת בהתרשמות שלי בנושא:

"לדבריה, ההטבה מסירה את האחריות מהמעסיק ל-wellness של העובד. "כשיש ימי חופש כמדיניות יש מישהו שמודד את זה, מנהלים צריכים לעקוב אחרי זה ויש לזה גם השלכות פיננסיות על החברה אז יש לפחות התעסקות באיך אנשים מנצלים את ימי החופש שלהם. כשאומרים לעובדים שיש ימי חופש ללא הגבלה זה כמו להגיד להם אתם יכולים לאכול כמה שבא לכם אבל להראות להם כל הזמן דוגמניות מידה אפס ולהציג רק אנשים מאוד רזים ושכל הבגדים בחנות יהיו במידה מסויימת. כאשר עובדים 24/7 בעבודה לחוצה ואינטנסיבית לא באמת מעודדים לצאת לחופשה. אנשים מקבלים מסר כפול ואז מה שקורה זה שהם מרגישים לא נוח לצאת לחופש. אם אין תהליכים תומכים זה פשוט לא קורה ואנשים לוקחים פחות ימי חופשה". "

רוב העובדים אצלנו לא מצליחים לצאת לחופשות כמו שמגיע להם,
שילוב של מדיניות נדיבה בזכאות לימי חופשה (בד"כ עובד מתחיל מקבל 20 יום ומשם הזכאות גדלה) ועומס גדול בעבודה.
אלו שעוזבים יוצאים בד"כ עם יתרה של כחודש חופשה ואז ההודעה המוקדמת הופכת לחופשה,
או שהם יכולים לקבל את הכסף כסכום חד פעמי - בד"כ לבחירתם.
לדעתי ההעסקה אצלנו הוגנת.

אם היו מקבלים חופשה "כמה שבא להם" אז היו מקבלים זכאות לפי חוק, שזה כמה היום לעובדים של 5 ימים בשבוע? 12 ימים? והיו מפסידים את הזכאות לעוד לפחות 8 ימים בשנה - שווה הרבה כסף.

בקיצור במקומות עבודה בהם לא מקובל לצאת להרבה ימי חופשה מדובר בגזל של העובד.
 
לי יש ימי חופשה ללא הגבלה (אני מייסד-שותף בסטארטאפ בכובע הנוכחי שלי). לא יודע איך זה אצל אחרים אבל אצלי:
סוכות: מערב חג ועד סוף חג שני.
פסח כנ"ל + עוד יום של ערב ערב חג.
ערבי חג (חצי יום): ראש השנה, יום כיפור, שבועות, יום הזיכרון.
חופשת קיץ: 7 ימים מינימום. + עוד חופשה זוגית (בלי הילדים) בדרך כלל 1-2 ימי עבודה.
זה אצלי ברזל כבר 12 שנה מאז שאני עצמאי.
בנוסף יש חופשות מזדמנות באמצע, ימי סידורים וכאלה.
ממוצע: 25-30 יום בשנה.
אם העובדים יהיו חכמים אין סיבה שהם לא ירוויחו מהעניין. קחו חופשים גדולים בתקופות החגים כשממילא המשרדים חצי ריקים + אוגוסט שזה אותו דבר. עוד כמה ימים פה ושם ואפשר יפה לעבור את ה20+ בלי שאף בוס יתלונן. זו דעתי.
מה שאתה כותב פה הוא שהתוכנית הזו מעולה למי שלוקח את החופשות שלו במקביל לחופשות של הילדים, כלומר בחגים ובחופשת הקיץ.

השאלה עולה כלפי מי שרוצה לנצל את החופש במתכונת אחרת - למשל לטוס לחו״ל בתקופות פחות עמוסות מאשר החגים והקיץ, או למשל ״לחסוך״ ימי חופש ואז לקחת חופש ארוך יותר פעם בכמה שנים.

ועוד נקודה שעלתה היא לא פעם עד כמה היכולת לקחת חופש תלוי במערכת היחסים עם המנהלים, מה שגורר מצב שיש הבדל (לפחות תפיסתי) בין עובדים לגבי היכולת לבקש חופש מלכתחילה.
 

user32

Well-known member
מנהל
בדיוק מה שניסיתי להראות. יש עובדים שירוויחו ויש שיפסידו. זה לא חייב להיות חופשה בחגים. מי שמרגיש מספיק בטוח ומבוקש בתפקיד שלו שיכול להעדר גם 40 יום בשנה והמנהלים שלו יהללו אותו, ירוויח גם. אבל עובד חלש כנראה יפסיד מההסדר הזה כי הוא יחשוש לבקש אפילו את המינימום.
 
בדיוק מה שניסיתי להראות. יש עובדים שירוויחו ויש שיפסידו. זה לא חייב להיות חופשה בחגים. מי שמרגיש מספיק בטוח ומבוקש בתפקיד שלו שיכול להעדר גם 40 יום בשנה והמנהלים שלו יהללו אותו, ירוויח גם. אבל עובד חלש כנראה יפסיד מההסדר הזה כי הוא יחשוש לבקש אפילו את המינימום.
השאלה עד כמה היכולת לקחת חופש אמורה להיות עד כדי כך תלויה ביחסים עם המנהל.

בעיני מצב שבו עובד עם יכולת התמקחות טובה יוכל לדרוש יותר ימי חופש כחלק מהפיצוי שלו היא לגיטימית לחלוטין, ובעיני ״תנאים נלווים״ הם בהחלט חלק מהתמורה שאנחנו מקבלים מהעבודה. אבל עדיין צריך להיות איזשהו מינימום שלו צריך להיות זכאי כל עובד באשר הוא, והיכולת החוקית לנצל את החופש הזה. אני חושבת שבינינו חופש נחשב כזכות אנושית בסיסית, ולא פעם המנוחה שהחופש מספק עוזרת לעובד להתרענן ומפחיתה שחיקה, שזה גם אינטרס של המעביד.
 

קלייטון.ש

Well-known member
אם הבטחה לימי חופשה "בלי הגבלה" או כל דבר באה ביחד עם מדיניות ואוירה שפוסלת יציאה לחופשה, אז ברור שאין טעם ומדובר סתם במעסיק צבוע.
ברור שמעסיק שמצד אחד אומר לך שיש לך כמה ימי חופשה שאתה רוצה ומצד שני נותן לך כמויות של עבודה שאתה לא יכול לצאת לחופשה, הוא פשוט מעסיק לא ישר.
זה בכל כמות של ימים שהוא מתיימר להבטיח. ההבטחה ריקה ולכן חסרת משמעות.
בישראל לעובד יש זכות בסיסית לימי חופשה שמוגדרת היטב בחוק, ואי אפשר לרדת מזה.
המעסיק מבטיח יותר, ולא מאפשר מעשית לנצל את הבטחת היתר, אז אין.
 
בסוף זה מנגנון של החברה שנועד בשביל לא לצבור חובות. אצלנו עברו לחופש ללא הגבלה לפני כשנה. כמו בהרבה דברים אחרים, מי שמספיק "חזק" יכול להנות מזה בשגרה, הפגיעה בדרך כלל מתבטאת בארוע של עזיבת עבודה כשאין מימוש לימי חופש צבורים.
 

קלייטון.ש

Well-known member
בסוף זה מנגנון של החברה שנועד בשביל לא לצבור חובות. אצלנו עברו לחופש ללא הגבלה לפני כשנה. כמו בהרבה דברים אחרים, מי שמספיק "חזק" יכול להנות מזה בשגרה, הפגיעה בדרך כלל מתבטאת בארוע של עזיבת עבודה כשאין מימוש לימי חופש צבורים.
בישראל לעובד מובטחת מכסת ימי חופשה שאם לא ניצל אותם הוא יקבל אותם בסיום היחסים (עד 3 שנים לאחור).
אין פה למעסיק אפשרות להתחמק מהמינימום שמגדיר החוק.
 
במרבית חברות ההיטק ימי החופשה הממוצעים לעובד גבוהים בהרבה מהמינימום שמגדיר החוק. יש חברות שנוהגות לא לאפשר צבירה מעל מכסה מסויימת, אחרות ככל הנראה מעדיפות לגדר את הסיכון ע"י מעבר ל"חופש ללא הגבלה" - ההסתברות שעובד לא ינצל חופשה בערך המינימלי הקבוע בחוק נמוכה (בטח כאשר לרוב החברות מנגנונים בדמות חופשות מרוכזות וכו') אבל עולה עם כל יום חופש נוסף.
 

קלייטון.ש

Well-known member
במרבית חברות ההיטק ימי החופשה הממוצעים לעובד גבוהים בהרבה מהמינימום שמגדיר החוק. יש חברות שנוהגות לא לאפשר צבירה מעל מכסה מסויימת, אחרות ככל הנראה מעדיפות לגדר את הסיכון ע"י מעבר ל"חופש ללא הגבלה" - ההסתברות שעובד לא ינצל חופשה בערך המינימלי הקבוע בחוק נמוכה (בטח כאשר לרוב החברות מנגנונים בדמות חופשות מרוכזות וכו') אבל עולה עם כל יום חופש נוסף.
בסדר גמור כל עוד מבינים ששום תרגיל של הוספת ימי חופשה לא מאפס את ימי החופשה הצבורים של העובד.
אם המעסיק מביע הבטחה להוסיף על מה שקבוע בחוק, אבל למעשה מסיבות אלה ואחרות זו פיקציה והעובד לא יכול לנצל את ההטבה, אז ההבטחה כאילו לא ניתנה, ובה עצמה אין מה לדון. יש מה לדון במעסיק שמציג מצגי שווא לגבי ההטבות (מעבר לחוק) שהוא מבטיח. אבל החופשה היתרה איננה.
 
למעלה