האם ימי חופש ללא הגבלה זו הטבה או הטבה למעביד? רמז: 2,000$

[קר לי בך]

בסדר גמור כל עוד מבינים ששום תרגיל של הוספת ימי חופשה לא מאפס את ימי החופשה הצבורים של העובד.
אם המעסיק מביע הבטחה להוסיף על מה שקבוע בחוק, אבל למעשה מסיבות אלה ואחרות זו פיקציה והעובד לא יכול לנצל את ההטבה, אז ההבטחה כאילו לא ניתנה, ובה עצמה אין מה לדון. יש מה לדון במעסיק שמציג מצגי שווא לגבי ההטבות (מעבר לחוק) שהוא מבטיח. אבל החופשה היתרה איננה.

כן אבל אנחנו לא מדברים על עובדים ברמה בסיסית בשכר מינימום,
בד"כ בחוזים של עובדים כאלה נקבע מספר ימי חופשה הרבה יותר גבוה מאשר המינימום בחוק,

כשהמעסיק עובר מנניח 20 ימי חופשה בחוזה, שזה כמעט כפול מהחוק, ל"קח כמה שאתה רוצה",
הוא בעצם מתחייב רק למספר הימים שקבוע בחוק, המינימום.
ולכן אם העובד ניצל מעט ימי חופשה במועד העזיבה המעביד מרוויח על חשבונו

 

[קלייטון.ש]

כן אבל אנחנו לא מדברים על עובדים ברמה בסיסית בשכר מינימום,
בד"כ בחוזים של עובדים כאלה נקבע מספר ימי חופשה הרבה יותר גבוה מאשר המינימום בחוק,

כשהמעסיק עובר מנניח 20 ימי חופשה בחוזה, שזה כמעט כפול מהחוק, ל"קח כמה שאתה רוצה",
הוא בעצם מתחייב רק למספר הימים שקבוע בחוק, המינימום.
ולכן אם העובד ניצל מעט ימי חופשה במועד העזיבה המעביד מרוויח על חשבונו

אין קשר בין השכר למספר ימי החופשה.
ושוב, המעסיק לא מרויח שום דבר בתרגיל שעשה.
בדיון הזה משום מה עולה הטענה כאילו המעסיק מרויח משהו והעובד מפסיד.
לעובד יש מה שמבטיח לו החוק, זהו. המעסיק הבטיח יותר, ולא עמד בהבטחה (למשל כי מעשית אי אפשר לקחת את ימי החופשה היתרים), אז העובד לא הפסיד כלום ביחס למה שכבר היה לו בין כה וכה.
להפסיד הבטחת שווא שלא היתה לך מלכתחילה זה לא הפסד.

 

[קר לי בך]

אין קשר בין השכר למספר ימי החופשה.
ושוב, המעסיק לא מרויח שום דבר בתרגיל שעשה.
בדיון הזה משום מה עולה הטענה כאילו המעסיק מרויח משהו והעובד מפסיד.
לעובד יש מה שמבטיח לו החוק, זהו. המעסיק הבטיח יותר, ולא עמד בהבטחה (למשל כי מעשית אי אפשר לקחת את ימי החופשה היתרים), אז העובד לא הפסיד כלום ביחס למה שכבר היה לו בין כה וכה.
להפסיד הבטחת שווא שלא היתה לך מלכתחילה זה לא הפסד.

נתתי לך דוגמה, לעובד חדש
חוזה א' בו רשום 20 ימי חופשה
חוזה ב' בו רשום שהעובד לוקח חופשה כמה שהוא רוצה.
המעסיק אמר לו שהוא יכול לבחור באיזה חוזה שהוא רוצה.

בהנחה שהעובד יעזוב את מקום העבודה תוך 3 שנים, והעובד יודע שבגלל עומס הוא יספיק לקחת בממוצע רק 12 ימי חופשה בשנה, ובהנחה שהעובד הוא אחיך הצעיר ששואל בעצתך,
מה היית ממליץ לו, חוזה א' או חוזה ב'?

 

[קלייטון.ש]

נתתי לך דוגמה, לעובד חדש
חוזה א' בו רשום 20 ימי חופשה
חוזה ב' בו רשום שהעובד לוקח חופשה כמה שהוא רוצה.
המעסיק אמר לו שהוא יכול לבחור באיזה חוזה שהוא רוצה.

בהנחה שהעובד יעזוב את מקום העבודה תוך 3 שנים, והעובד יודע שבגלל עומס הוא יספיק לקחת בממוצע רק 12 ימי חופשה בשנה, ובהנחה שהעובד הוא אחיך הצעיר ששואל בעצתך,
מה היית ממליץ לו, חוזה א' או חוזה ב'?

מה זה משנה מה כתוב מעל ה-12 ימים של החוק אם ידוע שאי אפשר לקחת את זה? זה בכלל לא משנה. מילים ריקות. תחתום על זה, תחתום על ההוא, אותו היינו הך.
מה שמשנה זה רק ה-12, שאותם אפשר לצבור ולקבל כפדיון חופשה אם לא נוצלו.

 

[קר לי בך]

מה זה משנה מה כתוב מעל ה-12 ימים של החוק אם ידוע שאי אפשר לקחת את זה? זה בכלל לא משנה. מילים ריקות. תחתום על זה, תחתום על ההוא, אותו היינו הך.
מה שמשנה זה רק ה-12, שאותם אפשר לצבור ולקבל כפדיון חופשה אם לא נוצלו.

אז אתה מדבר מחוסר ידע, במידה והחוזה מבטיח יותר מהמינימום בחוק הולכים לפי החוזה.ץ
אם חתם על חוזה א' בו כתוב 20 יום והעובד לקח רק 12 בכל שנה, אחרי 3 שנים כשהעובד עוזב המעסיק צריך לשלם לו חלף של 24 ימי חופשה,
אם חתם על חוזה ב' בו רשום "כמה שבא לך" והעובד לקח 12 יום, אחרי 3 שנים לא מגיע לעובד כלום והמעסיק לא צריך לשלם לו כלום.

בעולם שלי תשלום עבור 24 ימי עבודה, קצת יותר ממשכורת חודשית, הרבה יותר מכלום ולכן יותר כדאי.
ולכן חד משמעית הייתי ממליץ לאחי הצעיר לקחת את חוזה א'.

 

[קלייטון.ש]

אז אתה מדבר מחוסר ידע, במידה והחוזה מבטיח יותר מהמינימום בחוק הולכים לפי החוזה.ץ
אם חתם על חוזה א' בו כתוב 20 יום והעובד לקח רק 12 בכל שנה, אחרי 3 שנים כשהעובד עוזב המעסיק צריך לשלם לו חלף של 24 ימי חופשה,
אם חתם על חוזה ב' בו רשום "כמה שבא לך" והעובד לקח 12 יום, אחרי 3 שנים לא מגיע לעובד כלום והמעסיק לא צריך לשלם לו כלום.

בעולם שלי תשלום עבור 24 ימי עבודה, קצת יותר ממשכורת חודשית, הרבה יותר מכלום ולכן יותר כדאי.
ולכן חד משמעית הייתי ממליץ לאחי הצעיר לקחת את חוזה א'.

המעסיק לא צריך לשלם מעבר לחוק אלא אם כתוב כך בחוזה. אתה לא אמרת שהמעסיק מתחייב לשלם פדיון חופשה מעבר לחוק. אם מתחייב זה משהו אחר, שבסיפור שלך אם ידוע שלא ניתן לנצל את ימי החופשה מעבר לחוק, אז ברור שעדיף לקחת את המתנה מהמעסיק. אבל לא מובן למה כדאי למעסיק להתחייב בספרים ליותר ימי חופשה בפדיון, כאשר הוא יודע שזה כסף שיצטרך לשלם (כי הוא יודע שהוא לא מאפשר לקחת את החופשה).
בכל מקרה הנקודה החשובה פה היא שאין איפוס של ימי החופשה שמגיעים לעובד בפידיון.
מה שחשוב הוא שאם יש טענה שעובד שמסכים ל"ימי חופשה ללא הגבלה" יפסיד גם את האפשרות לפדות בסיום העסקה את ה-12 (אם לא נוצלו), אז הטענה הזו לא נכונה.
זה הכל.

 

[קר לי בך]

המעסיק לא צריך לשלם מעבר לחוק אלא אם כתוב כך בחוזה.

בוקר טוב, ברור.

אתה לא אמרת שהמעסיק מתחייב לשלם פדיון חופשה מעבר לחוק.

אני חושב שתיארתי את המצב לאשורו, חוזה שנותן תנאים טובים יותר מהחוק.
תנאים שממילא רשומים בחוק אין טעם לרשום בחוזה ואין טעם לדון בהם
תנאים מקפחים לעומת החוק אינם חוקיים והחלק הזה בחוזה או אפילו כולו לא תקף.

אם מתחייב זה משהו אחר, שבסיפור שלך אם ידוע שלא ניתן לנצל את ימי החופשה מעבר לחוק, אז ברור שעדיף לקחת את המתנה מהמעסיק.

זו לא מתנה בדיוק כמו ששכר מעל לשכר מינימום איננו מתנה. זה חוזה, ולימי חופשה יש ערך כספי.
מעסיק שחייב ימי חופשה לעובדים גם מציג את החוב במאזן בסעיף של התחייבויות, בדיוק כמו כסף שהוא חייב נניח לספק סחורה.
ימי חופשה הם כסף.

אבל לא מובן למה כדאי למעסיק להתחייב בספרים ליותר ימי חופשה בפדיון, כאשר הוא יודע שזה כסף שיצטרך לשלם (כי הוא יודע שהוא לא מאפשר לקחת את החופשה).

לא מכיר את המקום בו אתה עובד, אבל כל מקום שאני מכיר נותן בחוזה הרבה יותר מתנאי המינימום, כולל מספר ימי החופשה ובמיוחד במקומות עבודה בהם העובדים לא נוהגים לצבור ותק של עשרות שנים.

בכל מקרה הנקודה החשובה פה היא שאין איפוס של ימי החופשה שמגיעים לעובד בפידיון.
מה שחשוב הוא שאם יש טענה שעובד שמסכים ל"ימי חופשה ללא הגבלה" יפסיד גם את האפשרות לפדות בסיום העסקה את ה-12 (אם לא נוצלו), אז הטענה הזו לא נכונה.
זה הכל.

הנקודה החשובה היא מה יותר כדאי לעובד בשורה התחתונה, לא התפלפלות של תלמידי גמרא שמערפלת משהו מאוד פשוט.
ברוב המקרים לעובד כדאי חוזה עבודה שנוקב בזכאות למספר ימי חופשה גבוה (מעבר לחוק) מאשר הגדרה כוללנית "קח כמה שבא לך" אלא אם הוא יודע שבפועל יש סיכוי מאוד גבוה שהוא יצרוך בפועל מספר מאוד גבוה של ימי חופשה, יותר ממה שהיה רשום בחוזה.
והמציאות הסטטיסטית מראה את זה, כמו שאמרו (אני לא בדקתי את המספרים) העובד מפסיד 2000$.

 

[קלייטון.ש]

אני חושב שתיארתי את המצב לאשורו, חוזה שנותן תנאים טובים יותר מהחוק

ממש לא. אתה כתבת שהמעסיק מציע 20 ימי חופשה. לא כתבת שהמעסיק מתחייב לשלם אותם בפדיון חופשה אם לא נוצלו. אם לא ניתן לפדות אותם, ולא ניתן (בתיאור שלך) לנצל אותם כי יש עבודה וכולי, אז אין להצעה הזו ערך. אם ניתן לפדות אותם חשוב לציין זאת בפירוש. מה שלא עשית.

העובד מפסיד 2000$.

אז זהו שהעובד לא מפסיד שום דבר. הטענה הזו מוצגת בהנחה שאם יסכים להצעת ימי חופשה בלי הגבלה, התנאי הוא שיוותר על פדיון חופשה לגמרי. זה לא נכון בישראל. אולי במקומות אחרים בעולם זה אפשרי.

 

[קר לי בך]

ממש לא. אתה כתבת שהמעסיק מציע 20 ימי חופשה. לא כתבת שהמעסיק מתחייב לשלם אותם בפדיון חופשה אם לא נוצלו. אם לא ניתן לפדות אותם, ולא ניתן (בתיאור שלך) לנצל אותם כי יש עבודה וכולי, אז אין להצעה הזו ערך. אם ניתן לפדות אותם חשוב לציין זאת בפירוש. מה שלא עשית.

KEEP YOUR DAY JOB,
אל תלך לעבוד בדיני חוזים, להצהרה שלך אין כיסוי חוקי ולכן אני מבין את קושי ההבנה שלך

אז זהו שהעובד לא מפסיד שום דבר. הטענה הזו מוצגת בהנחה שאם יסכים להצעת ימי חופשה בלי הגבלה, התנאי הוא שיוותר על פדיון חופשה לגמרי. זה לא נכון בישראל. אולי במקומות אחרים בעולם זה אפשרי.

 

[jsphs]

כתבה נוספת בנידון, הפעם בגלובס:

"מרגישים כמו שורה באקסל": עובדי אמדוקס לא מתרשמים מימי החופשה

www.globes.co.il

כמה ציטוטים מהכתבה:

"האמת העצובה היא שיש לי 28-26 ימי חופש בשנה, ואני לא מסוגל לנצל אפילו חצי מהם", מספר עובד בעל ותק של עשור בחברה. "בכל שנה אני זורק לזבל מלא ימים, וכמוני עוד אלפים רבים. אנחנו לא יכולים להסתדר עם 28 ימי חופשה, אז איך נסתדר עם אינסוף? מנהלת משאבי אנוש לשעבר באמדוקס מסכימה עם הטענה: "אין לי ספק שמדובר במהלך מחושב מאוד לצורכי תדמית. אמדוקס הוא ארגון עם מנטליות שמרנית שסופר את האגורות ומחשב רווחיות של כל צעד, ולכן ברור לי שהם בחרו הטבה שפחות עובדים ינצלו בפועל".".

"אלא שניסיון העבר של חברות אחרות עם מודל כזה מראה כי מדובר בתהליך לא פשוט כלל. בבלוג שכתב בן גייטלי, מייסד ומנכ"ל CharlieHR, ספקית תוכנה לעסקים קטנים, לפני שלוש שנים (טרום הקורונה) הוא מסביר מדוע החליטו בחברה שלו לוותר על מדיניות החופשה ללא הגבלה, שהונהגה בה מיומה הראשון. הסיבה הראשונה היא שהרבה אנשים פשוט לא ניצלו אותה, וזו גם המסקנה ממחקרים שונים שנעשו בנושא. לדברי גייטלי, דווקא כשימי החופשה מוגבלים נוצרת תחושת בעלות עליהם, שמעודדת את העובד להשתמש בהם."

"לדברי מיה שטיינר, סמנכ"לית תפעול בחברת vcita, שמ-1 בינואר 2022 מנהיגה מודל ימי חופשה ללא הגבלה - לחברות שמיישמות את ההטבה הזאת יש גם מניע כלכלי: "הקוביד גרם לחוסר ניצול ימי חופשה או תת־דיווח, וזה מנפח את הדוחות הכספיים בגלל החובות על הימים האלה. נוצר מצב תיאורטי שבו אם עובדים רבים עוזבים, החברות יצטרכו לשלם להם סכומים אדירים. לכן חברות שמאמצות את ימי החופשה ללא הגבלה מעגנות בחוזה את מכסת הימים המינימלית או שלא מאפשרות לעובדים לצבור אותם, ואז כשהם עוזבים, נשארים להם מעט ימי חופשה ויש פה חיסכון כלכלי אדיר. אני לא אומרת שאין שיקולים של משאבי אנוש, אבל המניע הכלכלי הוא סיבה פחות פופולרית לדבר עליה - אבל שיקול מכריע בקבלת ההחלטה"."

מסקנה: "If it looks like a duck, swims like a duck, and quacks like a duck, then it probably is a duck."

 

[מחפשת עבודה17]

כתבה נוספת בנידון, הפעם בגלובס:

"מרגישים כמו שורה באקסל": עובדי אמדוקס לא מתרשמים מימי החופשה

www.globes.co.il

כמה ציטוטים מהכתבה:

"האמת העצובה היא שיש לי 28-26 ימי חופש בשנה, ואני לא מסוגל לנצל אפילו חצי מהם", מספר עובד בעל ותק של עשור בחברה. "בכל שנה אני זורק לזבל מלא ימים, וכמוני עוד אלפים רבים. אנחנו לא יכולים להסתדר עם 28 ימי חופשה, אז איך נסתדר עם אינסוף? מנהלת משאבי אנוש לשעבר באמדוקס מסכימה עם הטענה: "אין לי ספק שמדובר במהלך מחושב מאוד לצורכי תדמית. אמדוקס הוא ארגון עם מנטליות שמרנית שסופר את האגורות ומחשב רווחיות של כל צעד, ולכן ברור לי שהם בחרו הטבה שפחות עובדים ינצלו בפועל".".

"אלא שניסיון העבר של חברות אחרות עם מודל כזה מראה כי מדובר בתהליך לא פשוט כלל. בבלוג שכתב בן גייטלי, מייסד ומנכ"ל CharlieHR, ספקית תוכנה לעסקים קטנים, לפני שלוש שנים (טרום הקורונה) הוא מסביר מדוע החליטו בחברה שלו לוותר על מדיניות החופשה ללא הגבלה, שהונהגה בה מיומה הראשון. הסיבה הראשונה היא שהרבה אנשים פשוט לא ניצלו אותה, וזו גם המסקנה ממחקרים שונים שנעשו בנושא. לדברי גייטלי, דווקא כשימי החופשה מוגבלים נוצרת תחושת בעלות עליהם, שמעודדת את העובד להשתמש בהם."

"לדברי מיה שטיינר, סמנכ"לית תפעול בחברת vcita, שמ-1 בינואר 2022 מנהיגה מודל ימי חופשה ללא הגבלה - לחברות שמיישמות את ההטבה הזאת יש גם מניע כלכלי: "הקוביד גרם לחוסר ניצול ימי חופשה או תת־דיווח, וזה מנפח את הדוחות הכספיים בגלל החובות על הימים האלה. נוצר מצב תיאורטי שבו אם עובדים רבים עוזבים, החברות יצטרכו לשלם להם סכומים אדירים. לכן חברות שמאמצות את ימי החופשה ללא הגבלה מעגנות בחוזה את מכסת הימים המינימלית או שלא מאפשרות לעובדים לצבור אותם, ואז כשהם עוזבים, נשארים להם מעט ימי חופשה ויש פה חיסכון כלכלי אדיר. אני לא אומרת שאין שיקולים של משאבי אנוש, אבל המניע הכלכלי הוא סיבה פחות פופולרית לדבר עליה - אבל שיקול מכריע בקבלת ההחלטה"."

מסקנה: "If it looks like a duck, swims like a duck, and quacks like a duck, then it probably is a duck."

אני חושבת שאף עובד בענף לא חושב שמדובר פה באמת על הטבה - אבל צעד כזה (ובמיוחד צעד שמקבל כזו חשיפה בעיתונות) באה בעיקר כדי למשוך עובדים חדשים ולא מודעים לחברה.

 

[jsphs]

אני חושבת שאף עובד בענף לא חושב שמדובר פה באמת על הטבה - אבל צעד כזה (ובמיוחד צעד שמקבל כזו חשיפה בעיתונות) באה בעיקר כדי למשוך עובדים חדשים ולא מודעים לחברה.

מחפשת עבודה 17, מהכנוי אני מסיק שאת אישה.

תרשי לי להציג את הדברים כפי שאני מכיר מכמה ארגונים. מאחר ואני גבר אציג את הנושא מחברים (גברים) ובנות זוגם (חברה קבועה או אישה),

בשנה הראשונה בארגון, עובדים נוטים לקחת מעט ימי חופש, גם בשל הלימוד של התפקיד, הארגון, בהתחלה הם איטיים ובאמת שאין להם אפשרות לקחת חופש. חלק גם נשאר עד 19:00+ לסיים משימות. לצורך הנוחות נניח כי מספר ימי החופש שהעובד שלנו קיבל הוא: 27 ימי חופש + 20 ימי מחלה. לצורך העניין נניח כי בשנה הראשונה הוא ניצל 7 ימי חופש ולא ניצל אף יום מחלה. מה שמותיר את הצבירה שלו על 20 מתוך 54 שמותר לו לצבור (בהרבה ארגונים - מותר לצבור מכסה של שנתיים ימי חופש).

בשנה השניה שלו בתפקיד, הוא לוקח 5 ימי חופש + 5 ימי מחלה בבודדת (בניגוד לשנה הראשונה בתפקיד הוא לא הולך עם חום 38.5C או לאחר שישן בלילה רק שעתיים לעבודה). מה שמעמיד את הצבירה שלו על 42 ימי חופש.

בשנה השלישית מכסת ימי החופשה שלו עלתה ל- 69 ומגיע מייל מ- HR שעד סוף השנה הוא חייב לנצל 15 ימי חופש אחרת הם ימחקו.

לצורך הנוחות נניח כי עד חודש אוקטובר הוא לקח 3 ימי חופש + 5 ימי מחלה בבודדת. כמה שבועות לפני החגים של רוה"ש, כפור, סוכות, ... מגיע מייל נוסף יש לך 12 ימים לקחת עד סוף שנה אחרת הימים ימחקו. האיש מגיע הביתה ומספר לאישתו שאם הוא לא לוקח 12 ימי חופש עד 31 בדצמבר הם נמחקים. בד"כ, בתחום הזה אתן פשוט יותר טובות מאתנו, בד"כ האישה מתיישבת על המחשב בבית עם לוח שנה ומוצאת איך יוצאים לחופשה של 25 ימים יחד עם ימי חג וסופ"ש - טיסה ארוכה לארה"ב או לתאילנד או כל מקום אחר על הגלובוס. העובד שלנו בד"כ יעשה forward למייל של HR לבוס ויכתוב שהוא מתכנן לקחת 12 ימי חופש ברציפות סביב השבוע שלפני סוכות ועד כשבוע לאחר סוכות. הבוס שמודע לכל המשימות הקיימות, להבטחות ללקוחות, יעקם את האף אבל יאשר - גם הוא מבין שלעובד באמת מגיעים ימי החופש הללו וגם הוא לא רוצה שזה ימחק.

מגיעה שנה רביעית, הצבירה של העובד בתחילת שנה נקבעת ל- 81 ימי חופש. כבר בפברואר האישה מתיישבת על המחשב בבית ומארגנת את הטיול סביב פסח, באפריל העובד שלנו יוצא ל- 15 ימי חופשה - שבוע לפני פסח ויותר משבוע לאחריו - לצורך טיול ארוך בחו"ל. הצבירה שנתית עומדת על 65 ימי חופשה.

ניקח את הסטטיסטיקה שאני מכיר לגבי זמן עבודה בארגונים ונניח כי העובד מתחיל לחפש עבודה בחודש ספטמבר והתהליך מבשיל לקבלת חוזה עבודה חתום בנובמבר. בנובמבר העובד שלנו מודיע על סיום עבודה והבוס שלו מודיע על חפיפה של פרויקטים בהם הוא מעורב ובקשה לסיים 2-3 משימות קימות עד שיעזוב.

בסיום העבודה הוא יקבל 62 ימי חופשה (ימי חופש דצמבר לא נצברו כולם) שהם כמעט 3 משכורות + משכורת אחרונה. על פדיון ימי חופשה לא משלמים בטוח לאומי ובטוח בריאות רק מס הכנסה (למי ששכרו גבוה).

הרבה פעמים הכסף הזה משמש להחליף את האוטו של האישה כי הרבה פעמים לא משקולים פיננסים אלא משקולי נוחות העובד בוחר לקחת רכב ליסינג מהעבודה.

הרכב הקיים שלה ששווה כמה עשרות אלפי ש"ח יחד עם 4 משכורות של העובד שלנו שמתקבלות יחדיו מאפשר לשדרג את האוטו הפרטי.

מדובר ביתרון מאוד גדול למי שמראש חלק נכבד מהמשכורת (ומשכורת בת הזוג) משוריין לתשלום שכירות\משכנתא ו- 2-3 עלויות של גני הילדים. להרבה מאוד עובדים שאני מכיר כולל בהיטק - חלק נכבד מהמשכורת משוריין כבר בעת קבלתה להתחייבויות קודמות.

במצב של "קחו כמה ימי חופש שאתם רוצים" - בפועל, אל תקחו שום דבר, כי כל מי שיסייים משימה נוסיף לו עוד אחת שכבר מזמן היה צריך להתחיל לעבוד עליה.
לא יתקבל הכסף להחליף את האוטו הפרטי - לא תקחו חופשות ארוכות בחו"ל. השנוי הזה הוא כולו על חשבון רווחת העובד ולטובת מאזן רווח-הפסד של המעביד.

אם נביא צטוט נוסף מהכתבה: "העובדה שסמנכ"לית משאבי אנוש לא מדווחת למנכ"ל, אלא לסמנכ"ל הכספים, מצביעה על המיקום שלה בארגון" - ואיך בד"כ חושבים סמנכ"לי כספים כולנו מכירים.

 

[מחפשת עבודה17]

מחפשת עבודה 17, מהכנוי אני מסיק שאת אישה.

תרשי לי להציג את הדברים כפי שאני מכיר מכמה ארגונים. מאחר ואני גבר אציג את הנושא מחברים (גברים) ובנות זוגם (חברה קבועה או אישה),

בשנה הראשונה בארגון, עובדים נוטים לקחת מעט ימי חופש, גם בשל הלימוד של התפקיד, הארגון, בהתחלה הם איטיים ובאמת שאין להם אפשרות לקחת חופש. חלק גם נשאר עד 19:00+ לסיים משימות. לצורך הנוחות נניח כי מספר ימי החופש שהעובד שלנו קיבל הוא: 27 ימי חופש + 20 ימי מחלה. לצורך העניין נניח כי בשנה הראשונה הוא ניצל 7 ימי חופש ולא ניצל אף יום מחלה. מה שמותיר את הצבירה שלו על 20 מתוך 54 שמותר לו לצבור (בהרבה ארגונים - מותר לצבור מכסה של שנתיים ימי חופש).

בשנה השניה שלו בתפקיד, הוא לוקח 5 ימי חופש + 5 ימי מחלה בבודדת (בניגוד לשנה הראשונה בתפקיד הוא לא הולך עם חום 38.5C או לאחר שישן בלילה רק שעתיים לעבודה). מה שמעמיד את הצבירה שלו על 42 ימי חופש.

בשנה השלישית מכסת ימי החופשה שלו עלתה ל- 69 ומגיע מייל מ- HR שעד סוף השנה הוא חייב לנצל 15 ימי חופש אחרת הם ימחקו.

לצורך הנוחות נניח כי עד חודש אוקטובר הוא לקח 3 ימי חופש + 5 ימי מחלה בבודדת. כמה שבועות לפני החגים של רוה"ש, כפור, סוכות, ... מגיע מייל נוסף יש לך 12 ימים לקחת עד סוף שנה אחרת הימים ימחקו. האיש מגיע הביתה ומספר לאישתו שאם הוא לא לוקח 12 ימי חופש עד 31 בדצמבר הם נמחקים. בד"כ, בתחום הזה אתן פשוט יותר טובות מאתנו, בד"כ האישה מתיישבת על המחשב בבית עם לוח שנה ומוצאת איך יוצאים לחופשה של 25 ימים יחד עם ימי חג וסופ"ש - טיסה ארוכה לארה"ב או לתאילנד או כל מקום אחר על הגלובוס. העובד שלנו בד"כ יעשה forward למייל של HR לבוס ויכתוב שהוא מתכנן לקחת 12 ימי חופש ברציפות סביב השבוע שלפני סוכות ועד כשבוע לאחר סוכות. הבוס שמודע לכל המשימות הקיימות, להבטחות ללקוחות, יעקם את האף אבל יאשר - גם הוא מבין שלעובד באמת מגיעים ימי החופש הללו וגם הוא לא רוצה שזה ימחק.

מגיעה שנה רביעית, הצבירה של העובד בתחילת שנה נקבעת ל- 81 ימי חופש. כבר בפברואר האישה מתיישבת על המחשב בבית ומארגנת את הטיול סביב פסח, באפריל העובד שלנו יוצא ל- 15 ימי חופשה - שבוע לפני פסח ויותר משבוע לאחריו - לצורך טיול ארוך בחו"ל. הצבירה שנתית עומדת על 65 ימי חופשה.

ניקח את הסטטיסטיקה שאני מכיר לגבי זמן עבודה בארגונים ונניח כי העובד מתחיל לחפש עבודה בחודש ספטמבר והתהליך מבשיל לקבלת חוזה עבודה חתום בנובמבר. בנובמבר העובד שלנו מודיע על סיום עבודה והבוס שלו מודיע על חפיפה של פרויקטים בהם הוא מעורב ובקשה לסיים 2-3 משימות קימות עד שיעזוב.

בסיום העבודה הוא יקבל 62 ימי חופשה (ימי חופש דצמבר לא נצברו כולם) שהם כמעט 3 משכורות + משכורת אחרונה. על פדיון ימי חופשה לא משלמים בטוח לאומי ובטוח בריאות רק מס הכנסה (למי ששכרו גבוה).

הרבה פעמים הכסף הזה משמש להחליף את האוטו של האישה כי הרבה פעמים לא משקולים פיננסים אלא משקולי נוחות העובד בוחר לקחת רכב ליסינג מהעבודה.

הרכב הקיים שלה ששווה כמה עשרות אלפי ש"ח יחד עם 4 משכורות של העובד שלנו שמתקבלות יחדיו מאפשר לשדרג את האוטו הפרטי.

מדובר ביתרון מאוד גדול למי שמראש חלק נכבד מהמשכורת (ומשכורת בת הזוג) משוריין לתשלום שכירות\משכנתא ו- 2-3 עלויות של גני הילדים. להרבה מאוד עובדים שאני מכיר כולל בהיטק - חלק נכבד מהמשכורת משוריין כבר בעת קבלתה להתחייבויות קודמות.

במצב של "קחו כמה ימי חופש שאתם רוצים" - בפועל, אל תקחו שום דבר, כי כל מי שיסייים משימה נוסיף לו עוד אחת שכבר מזמן היה צריך להתחיל לעבוד עליה.
לא יתקבל הכסף להחליף את האוטו הפרטי - לא תקחו חופשות ארוכות בחו"ל. השנוי הזה הוא כולו על חשבון רווחת העובד ולטובת מאזן רווח-הפסד של המעביד.

אם נביא צטוט נוסף מהכתבה: "העובדה שסמנכ"לית משאבי אנוש לא מדווחת למנכ"ל, אלא לסמנכ"ל הכספים, מצביעה על המיקום שלה בארגון" - ואיך בד"כ חושבים סמנכ"לי כספים כולנו מכירים.

שכחת פה את העובדה שמשלמים מס על תשלום ימי החופש מה שמוריד מערכם לא מעט כסף.

והשאלה היא איך הארגון דואג שעובדים יקחו ימי חופש. אני למשל עבדתי בזמנו בארגון שעבר למודל כזה של חופש ללא הגבלה - והוא עדיין נשאר מחוייב לתת את מינימום ימי החופש שנקבע לפי החוק בכל שנה, ללא אפשרות צבירה עתידית. החברה שמרה לנו סכום כסף שהיה מקביל לימי החופש שכבר צברנו עד דצמבר של השנה הקודמת, למרות שמי שרצה למשל לקחת חופשה מאוד ארוכה שנחשבה גם ״מוגזמת״ בסטנדרטים של חופש ללא הגבלה (0משהו שהיה מקביל כנראה ללקיחת חל״ת במודל החופש הקבוע) יכול היה גם לנצל את הימים האלו בנוסף לחופש הבלתי מוגבל כביכול.

אין לי מושג מה יהיו התנאים באמדוקס - בין השאר כי לחברה יש תדמית מאוד חזקה של חברה שלא ממש דואגת לעובדים שלה.

 

[jsphs]

שכחת פה את העובדה שמשלמים מס על תשלום ימי החופש מה שמוריד מערכם לא מעט כסף.

והשאלה היא איך הארגון דואג שעובדים יקחו ימי חופש. אני למשל עבדתי בזמנו בארגון שעבר למודל כזה של חופש ללא הגבלה - והוא עדיין נשאר מחוייב לתת את מינימום ימי החופש שנקבע לפי החוק בכל שנה, ללא אפשרות צבירה עתידית. החברה שמרה לנו סכום כסף שהיה מקביל לימי החופש שכבר צברנו עד דצמבר של השנה הקודמת, למרות שמי שרצה למשל לקחת חופשה מאוד ארוכה שנחשבה גם ״מוגזמת״ בסטנדרטים של חופש ללא הגבלה (0משהו שהיה מקביל כנראה ללקיחת חל״ת במודל החופש הקבוע) יכול היה גם לנצל את הימים האלו בנוסף לחופש הבלתי מוגבל כביכול.

אין לי מושג מה יהיו התנאים באמדוקס - בין השאר כי לחברה יש תדמית מאוד חזקה של חברה שלא ממש דואגת לעובדים שלה.

אנא ראי מה כתבתי מעלה: "על פדיון ימי חופשה לא משלמים בטוח לאומי ובטוח בריאות רק מס הכנסה (למי ששכרו גבוה)".

מס הכנסה ישולם על ימי החופש הללו ע"פ חשוב שנתי כשם שעל המשכורת שלך יש תשלום מס הכנסה בחשוב שנתי. אין תשלום מס בריאות ובטוח לאומי על פדיון ימי חופש.

באחת החברות שוחחתי עם מנהל צוות מתכנתים שסיפר בהלצה שמועמד השיב לשאלה למה אתה מבקש לעזוב בתשובה "כי אני עובד באמדוקס".
אני לא עבדתי מעולם באמדוקס ולא ממש יודע מה המצב שם. מה שאני מצטט הוא דעה של עובד שהגיע לראיון עבודה.

לשאלתך (נצבע באדום בטקסט שלך), למה את חושבת שהחברה מעוניינת שתקחי חופש או שיצבר לך חופש? הרי אם בציטוטים מעלה דובר על 25-28 ימי חופש והחוק מחייב 12 ימי חופש שנתיים תכפילי באלפי עובדים ותקבלי מספרים אדירים של חסכון. מדובר במשחק סכום אפס - כל הפחתה של מאות מיליונים לעובדים הוא הוזלה של העלויות ברמת החברה.

מצוטט שסמנכ"ל HR כפופה לסמנכ"ל כספים. למה את חושבת שאת סמנכ"ל הכספים של הארגון מעניין זוטות כמו העומס של המתכנתים בחברה או רווחתם (כמובן לכאורה - יש מצב וזו הדאגה המספר אחת שלו) ?

הוא מחוייב לבעלי המניות ודו"ח הרבעוני שהחברה תפרסם - אם בעקבות הצעד סעיף ההתחייבויות העתידיות לעובדים הולך להיחתך בצורה רצינית - המשקיעים יראו לנגד עיניהם חברה עם רווחיות טובה יותר עם מכפילים טובים ברמת הדו"ח.