קשה מאוד להבין מלים, הרי הן צירופי אותיות....
מלים, מלים, מלים,....מה אפשר לעשות עם מלים ?
כל מלה היא צירוף של אותיות.
כראי , מלטנו , פרמורי , סקרי, מיללל פוליקורי , קומיח , זלמוסי , שוביצו , ,,,
לכל צירוף של אותיות, יש צורה ייחודית,
אם מביטים בצירוף אותיות ייחודי, מזהים צורה ייחודית , וזוכרים אותה.
לכל צירוף אותיות יש גם צליל ייחודי.
ומה אפשר לעשות עם צירופי אותיות ? מעט מאוד
צירוף אותיות יכול לשמש רק ..... שם
כדי להציג את השם הראשון, צריך לעבור אל בימת התיאטרון, אל הפנטומימה, ואל היכולת הטבעית של האדם להפוך צירוף אותיות נבחר ... לשם
הערה: צירופי האותיות המופיעים בהמשך, מתארים את המעשים של השחקן על בימת התיאטרון, אבל אלה הצופים בשחקן, נחשפים רק למעשים שלו על הבמה. הקורא את צירופי האותיות האלה,ישתדל להתעלם מהם,וידמה שהוא אחד מהצופים בהצגה.
על בימת התיאטרון
השחקן רושם צירופי אותיות, ומביע את הצלילים שלהם.
רקסו רקסו רקסו רקסו רקסו רקסו .......
פונימר פונימר פונימר פונימר פונימר פונימר .......
קורמי קורמי קורמי קורמי קורמי קורמי ..........
השחקן מפעיל את הקהל -
השחקן מצביע על צירוף האותיות רקסו והקהל שואג את הצליל רקסו, רקסו...
השחקן מצביע על צירוף האותיות פונימר והקהל שואג את הצליל פונימר , פונימר...
השחקן מצביע על צירוף האותיות קורמי, והקהל שואג את הצליל קורמי...קורמי....
השחקן, מניף ידיים, מחייך , ומשמיע את הצליל של צירוף האותיות דאלי....דאלי... דאלי.....דאלי...תוך כדי הנעת ראשו מעלה מטה....
הקהל מגיב במחיאות כפיים סוערות, והוא משמיע בחוזקה את הצלילים , רקסו, פונימר, קורמי,....רקסו, פונימר, רוקסי,...... רקסו , פונימר, קורמי,,,,,,,
השחקן מחייך ומשמיע שוב פעם את הצליל דאלי...דאלי..דאלי.....דאלי....
השחקן ממשיך להשתמש בתנועות גופניות , והוא מצליח להעביר לקהל,
כי השם של מה שהוא לובש, בחלק גופו העליון יהיה רקסו
וכי השם של מה שהוא לובש בפלג גופו התחתון יהיה פונימר
וכי השם של מה שכפות רגליו נכנסות אליו, יהיה קורמי.
הקהל אקטיבי ומשתף פעולה.
אדם מצביע על מה שכפות רגליו נכנסות אליו, ומשמיע את הצליל קורמי, קורמי, קורמי
והשחקן מניע ראשו מעלה מטה, ומשמיע את הצליל דאלי....דאלי....
ואדם אחר מצביע ונוגע במה שהוא לובש, ומשמיע את הצליל רקסו , רקסו , רקסו , רקסו
והקהל כבר משמיע את השאגה דאלי, דאלי, תוך כדי הנעת הראש מעלה מטה.
ואדם אחר נוגע במה שהוא לובש, ומשמיע את הצליל פונימר , פונימר, פונימר,
דאלי...דאלי...אומר השחקן בהתלהבות, ומניע את ראשו מעלה מטה.
בשלב זה, צירופי האותיות רקסו , פונימר, קורמי , דאלי , נהפכו לשמות.
שמות של מה ?
השחקן והצופים בו יודעים את התשובה לשאלה זו.
תשובה זו באה , בעקבות המעשים שהשחקן עשה.
.והשחקן ממשיך ליצור שמות, עם צירופי האותיות השרירותיים ללכו מאדו
השחקן רושם על הלוח את צירוף האותיות ל ל כ ו
השחקן מתחיל לנוע ממקום למקום, הוא מצביע על רגליו , ומשמיע את הצליל ללכו
פתאום הוא עומד, ומשמיע את הצליל מאדו
הוא מתחיל ללכת, מצביע על רגליו , ומשמיע את הצליל ללכו
פתאום הוא עומד, ומשמיע את הצליל מאדו.
הקהל אינו אדיש, ואדם קם ממקומו ומתקדם לעבר המציג, כאשר הוא מוציא מפיו את הצליל ללכו , ללכו , ללכו, ללכו , ללכו , .....
ואז השחקן מביט אל הקהל, פורש את ידיו ומקרבן ואומר.. ללכו , פורש את ידיו ומקרבן
ואומר..ללכו , פורש את ידיו ומקרבן ואומר..ללכו
ופתאום..כל הקהל קם ומתחיל להתקדם לכיוון השחקן.
השחקן מחייך, פורש ידיים, משתחווה , והקהל מגיב במחיאות כפיים.
ואז השחקן מתכופף, מצמיד את ידיו אל ליבו, ומשמיע את הצליל מאלא , מאלא, מאלא,
והקהל מגיב במחיאות כפיים.
ופתאום מגיע צופה במהירות אל השחקן, ומגיש לו פרח.
והשחקן מחייך, מחבק, ומשמיע את הצליל מאלא, מאלא, מאלא...
זוהי דרך היצירה של השפה האנושית, והיא שפה של שמות.
כל צירוף אותיות יכול לשמש רק....שם
השאלה היחידה שאפשר להפנות כלפי צירוף אותיות, היא השאלה....שם של מה ?
יש לציין כי התשובה לשאלת ...שם של מה ? אינה יכולה להינתן בעזרת צירופי אותיות, אלא בהצגה של מעשים, שהם מביאים את התשובה ,היישר אל עולמו הפנימי של האדם.
אם התשובה תהיה עם צירופי אותיות , על כל צירוף תבוא השאלה..."שם של מה" ?
ואז...צריך לעלות על בימת התיאטרון כדי להשיב במעשים..
ככה ילדים לומדים רוכשים שפה.
משמיעים להם צליל של צירוף אותיות שנבחר להיות שם , ומעשה.
המעשה שעושים הילדים, מביא להם את התשובה לשאלה... שם של מה ?
איך התשובה באה ? באופן פלאי , המעשה מביא את התשובה.
הצד החיצוני של השפה האנושית, הוא של צירופי אותיות,
הצד הפנימי הוא של מעשים המביאים לידיעה, וזוהי ידיעתו הטבעית של האדם.
המעשים הם שמביאים את הידיעה היישר אל עולמו הפנימי של האדם, והוא לא מודע לכך.
במשך החיים עושה האדם מעשים רבים, והם מביאים ידיעות אל המאגר בעולמו הפנימי.
הידיעות האלה הן התשובות לשאלות ...שם של מה ?
האדם יודע בעקבות מעשים,אבל את הידיעה הזו ,הוא לא מסוגל לתאר עם צירופי אותיות.
הכושר לחבר בין צירופי אותיות המשמשים כשם, לבין הידיעה , טבוע באדם.
איך בני אדם מבינים זה את זה ?
בני אדם מבינים זה את זה, כיוון שבתת מודע שלהם, מתרחש תרגום אוטונומי,
של צירופי אותיות למעשים. ( ומעשים מביאים לידיעה)
בלי התרגום האוטונומי הזה הפועל מעצמו, אנשים לא היו מבינים זה את זה.
אדם יכול לשמוע הרצאה הכוללת 10000 צירופי אותיות,
אם המערכת האוטונומית שלו תתרגם את כל צירופי האותיות למעשים שהוא כבר מכיר,
הרי הוא יבין את ההרצאה. אם המערכת האטונומית שלו תתרגם 500 צירופי אותיות למעשים שהוא כבר מכיר, אז הוא יבין "מעט מאוד " מההרצאה.
לקהל הצופים יש כבר שפת שמות הכוללת 7 שמות.
במשך השנים היא יכולה להיות שפה של 10000 שמות.
במשך השנים התקבעה לה תפיסה לא נכונה, בקשר לצירופי אותיות.
במקום לשאול תמיד....שם של מה ? הוא צירוף האותיות הזה..... קלמירקו
ואז צריך לעשות מעשה , המביא באופן פלאי את התשובה
נהוג לשאול ......מה זה ? צירוף האותיות הזה ....קלמירקו
ואז מביאים צירופי אותיות אחרים, שיסבירו את צירוף האותיות ...קלמירקו.
שיטה זו חייבת להסתיים בצירוף אותיות , שלגביו נשאל...שם של מה ?
השמות מתחלקים לשני סוגים עיקריים.
שמות של דברים בעלי משקל ( כמו רקסו, פונימר , וקורמי )
ושמות של דברים חסרי משקל. ( כמו דאלי , ללכו , מאדו , מאלא )
איך יוצרים שם של דבר חסר משקל ? בדרך הרגילה . בוחרים צירוף שרירותי של אותיות, ומתחילים להציג את היכולת הטבעית הגופנית , ליצור שם.
לדוגמה: השחקן בוחר את צירוף האותיות ט מ ו שישמש כשם.
השחקן מכניס לפיו את מה שהדבורים מפיקות, והוא עושה תנועות פנים עם חיוכים,
משמיע צלילים עם הלשון, מזיז את הראש ימינה ושמאלה, ומוציא את הצליל טמו , טמו טמו , טמו , טמו,,,,
הקהל אינו אדיש, ואדם מכניס לפה סוכריה, ומוציא מפיו את הצליל טמו , טמו , טמו ,
והשחקן אומר תוך נענוע ראש מעלה מטה דאלי , דאלי,
השאלה היחידה לגבי צירוף האותיות ט מ ו ....היא שם של מה ? הוא צירוף אותיות זה, התשובה היא בדרך של מעשה המביא לידיעה, הנכנסת באופן פלאי ,אל המאגר בעולמו הפנימי של האדם.
אין גבול ליכולת המעשים, ליצור ידיעות הנכנסות באופן פלאי אל המאגר בעולם הפנימי.
נבחר באופן שרירותי את צירופי האותיות מרחאקו , גודמה , קוטמה.
ואז יעלה שחקן מוכשר על בימת התיאטרון, וינסה לענות על השאלות
שם של מה ? הוא צירוף האותיות.... מ ר ח א ק ו
שם של מה ? הוא צירוף האותיות.... ג ו ד מ ה
שם של מה ? הוא צירוף האותיות ... ק ו ט מ ה
השחקן מציב את כפות ידיו זו מול זו. ואומר את הצלי
