האם יש כישוף בקבלה?

[יופית עם חיוך]

האם יש כישוף בקבלה?

ואיך יודעים אם מותר לאדם לעסוק בכישוף?

 

[אורלנה]

חכמת הקבלה עוסקת

בדרך האדם לבוא אל הקשר והדבקות עם הבורא שהוא אינסופי נצחי והוא הטוב המוחלט, ולכן מלמדת על מבנה האדם, מבנה העולמות הרוחניים, ואיך האדם יכול להגיע להשיג קשר ודבקות זה על ידי שהוא עושה עבודה רוחנית בדרך של קדושה, וכל מה שהיפך הקדושה - כלומר טומאה, נאסר כיון שהוא מרחיק את האדם מלבוא אל מטרתו האמיתית שהיא הדבקות בבורא, וכיון שהכישוף הוא מן הדברים שאינם שייכים לקדושה הרי שהכישוף אסור! ובספר דברים יש פסוק ממנו אנו למדים איסורים נוספים ובתוכם איסור הכישוף: "כִּי אַתָּה בָּא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נתֵן לָךְ לא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבת הַגּוֹיִם הָהֵם. לא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף וְחבֵר חָבֶר וְשאֵל אוֹב וְיִדְּענִי, וְדרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים"

 

[michali353]

קבלי תשובה

כישופים מתוך ספרו של ד"ר זיו מאיר: " מיסטיקה מאגיה ותקשור ביהדות" "מכשפה לא תחיה" (שמות כב-יז). לדעת הגמרא "ודעו שאין ממשות בכשפים, ולא יוכלו לעשות שום נזק לאחרים אלא אם כן נגזר מן השמים שאותה רעה צריכה לבוא על אדם זה בין כך ובין כך. אבל אם האדם כשר אין לכשפים שליטה עליו". מכל מקום, התורה אסרה את הכשפים וציותה להרוג את המכשף, כיון שעבר על מצוות השי"ת והביא רעה על אדם בזמן שעדיין לא הגיע זמנו לבוא. ומכיוון שישראל בהיותם משועבדים במצרים ידעו חכמה זו, ושם היה מקום של ריבוי כשפים, בא הכתוב כאן לאסור הכשפים. בקיצור, שום טובה לא תצמח מכישוף, זה בעצם כמו קיצור דרך רוחנית, קומבינה מסויימת, גניבת דעת רוחנית. אל תאמיני להבטחות שווא, החזרת אהבות, עושר מיידי או תהילת עולם. באנגלית אומרים- חרטא ברטא

)

 

[יופית עם חיוך]

אבל אם זה בשביל עיניניי רפואה?

לא סתם כישןף אלא לרפואה. מה ,זה גם בעיה?

 

[גל סופר]

בענייני רפואה יש מחלוקת

אבל מן השולחן ערוך עולה שברוב המקרים מותר. ע"ש

 

[אורלנה]

האיסור להשתמש בכישוף הוא גם לגבי רפואה!

כמו שכתב הרב יוסף קארו זצ"ל בשם ספר הזוהר שאיסור גדול הוא לדרוש במכשפים אפילו לרפואה! וטוב לדעת שלמעשה רבותינו סוברים שבתקופות האלו כבר אין כישוף כמו שהיה בימים עברו כיון שכוחות טומאה אלו עברו מן העולם.

 

[ינוקא1]

ממש לא עברו.

 

[גל סופר]

טעות בידך

 

[ינוקא1]

בעיה גדולה.

אולי הלכתית אפשר להתיר את זה , אבל חשוב לדעת שאין ארוחות חינם. מי שמשתמש בכלים של כישוף , מלכלך את נשמתו בלכלוך שקשה מאוד לנקות. כמובן שמצד האמת זה לא פותר שום בעיה , הבעיה תחזור מצד אחר ויותר גרוע. אפשר לרפא אנשים בצורה טובה ונקיה. לא למכור את נשמתינו ל_____ .

 

[Mr Adam]

כישוף לא קיים בכלל

קיים רק כוח אחד במציאות שמתחלק בעיינינו לשתיים שהם - הבורא והרצון לקבל שלרוצון לקבל יש צד שנקרא 'סיטרא אחרא" שעליו סגדו כל מני 'רשעים" בתקופות שונות שגם בזה אין בסופו של דבר כישוף אלה עבודה זרה בלבד מאחר שכמו שאמרנו יש במצאיות שלנו רק כוח אחד.. וזו גם אחת הסיבות שאומרים "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" ,בשביל להרחיק את האדם מעבודה זרה .

 

[ינוקא1]

אומנם דעת הרמב"ם היא כדבריך ,

אך המקובלים חולקים על כך. עיין למשל בספר דרך ה' : "והנה על פי הדרך הזה, כמו שהמציא לאדם דרך להשיג בו הארה והשכלה ורוח הקודש שלא כדרך הטבע הגשמי, כן הוצרך שימצא לטוב הגדול הזה, ההפך, והוא שיוכל האדם להמשיך חושך ועכירות ורוח טומאה שלא כדרך הטבעי, והוא עניין טומאות הכישוף והדרישה של המתים, שהרחיקתנו התורה מהם. ועניינם הוא המשיך על ידי הזכרות בתנאים ידועים, השפעות הטומאה וזוהמה, מה שהוא הריחוק היותר גדול ממנו יתברך, הפך הדבקות בו ממש. והדבר נמשך מאותם כוחות הרע שזכרנו בחלק א' פרק ה', שהושמו להם בגזירתו יתברך שמות יוזכרו בם, ויימשך על ידי זה מהם משך הטומאה במדרגות ידועות שלא כדרך הטבע, וכן יעשו על ידיהם מעשים שלא כמעשים הטבעיים, כמעשה החרטומים וזולתם, כפי מה שנמסר בכוח הפועלים ההם לפעול, ובאותם הגבולים שהושמו להם. וכן על ידי השדים יעשו מעשים כאלה, לפי מה שנמסר בידם גם הם שיעשו, ובגבולים המיוחדים להם. והנה באותו השיעור שניתן להם היכולת לפעול, גזר האדון, ברוך הוא, שיידחו מפניהם פקידי הטבע, המחזיקים ענייני העולם על מצבם הטבעי, וכל המלאכים, המביאים ההשפעות כפי הסידור המסודר. ועל זה אמרו ז"ל "כשפים - שמכחישים פמליא של מעלה" (חולין ז). אך לא יהיה זה אלא כשיעור ההוא ולא יותר. וגם באותו השיעור כבר אפשר שיידחו הם מכוח חזק מהם, ותימנע פעולתם בגזירתו יתברך. ועל זה אמרו: "אין עוד מלבדו - ואפילו כשפים" (חולין ז). וביארו, שזה למי שזכותו רב, שמן השמים יצילוהו וידחו את הרוצים להרע לו. והוא מה שאמרו "שאני רבי חנינא דנפיש זכותיה" (חולין ז)."

 

[Mr Adam]

כן זאת מחלוקת ידוע

הרמב''ם היה בעל השגה(זאת מהוט המקובלים) רק שהוא היה גם רציונלי מאוד. עד כמה שזה נשמע מוזר גם מקובלים כמו האר''י,הרב אשלג והרב קוק היו בעלי גישה דומה רק שלהם היו כבר כלים להביא את זה דרך כתבי הקבלה בניגוד לרמב''ם שחלק עם לא רוב המקובלים בתקופתו עסקו בכלל במיסטיקה ולא בחוכמת האמת והסוד המקורית שהיא בסה''כ חלק מהפרד''ס שמתאים במיוחד לדור שלנו ולא לדורו של הרמב''ם לדוגמה .

 

[גל סופר]

בעל השומר אמונים הקדמון חולק עליך

לעניין הרמב"ם וסובר שהוא לא היה בעל השגה ולכן גישתו הרציונלית.

 

[גל סופר]

דווקא המקובלים טענו שכישוף בהחלט קיים

ועיין בשומר אמונים הקדמון ובדברי התוכחה שלו כלפי הרמב"ם וגישתו בעניין. (שאי אפשר להכחיש מעשים שמתוארים בתלמוד במפורש)

 

[גל סופר]

וכמובן שבתורה הקדושה לא נכתבים דברים לשוא

ואם התורה אוסרת על כישוף (פעמיים- פעם אחת "מכשפה לא תחיה" ופעם אחרת "כי אתה בא אל הארץ.... קוסם קסמים... ומכשף....) כנראה שהוא קיים. מן הטענה שלך עולה שבתורה נכתבו דברים שלא לצורך, ח"ו, ממש כמו שיכתב על חיה דמיונית שהיא מפריסת פרסה...

 

[Mr Adam]

זה ויכוח בין גישה רציונלית

לגישות אחרות. כל מקובל ראה את הדברים אחרת.. חוץ מזה אם יש כזה דבר כישוף אז תוכיח את זה לכולם ..אחרת אין בזה הגיון(זאת חשיבה רציונלית). גם רבנים כמו הרב עובדיה יוסף והרב זמיר כהן קרובים יותר לקו המחשבה הזה

 

[גל סופר]

אני מעריך גישה ראציונלית

אבל המשפט "אם יש כזה דבר כישוף אז תוכיח את זה לכולם" פשוט מוטעה מן היסוד. בתחומי האמונה לבקש הוכחה על דבר אחד אוטומטית דורש הוכחה על דבר אחר. אני לא מכיר מקובל, אפילו לא אחד, שחושב שכישוף לא קיים.

 

[ינוקא1]

היי.

השאלה האם הרמב"ם היה מקובל היא שאלה גדולה ולא פשוטה. גם בין המקובלים יש בזה דעות שונות (למשל יש לרב אבועלפיא ספר שמסביר את כל המורה נבוכים לפי הקבלה). דעתי : קיימות דרכים רבות להשגה , ולא רק דרך אחת. הרמב"ם בהחלט היה בעל השגה - בעולם הכלים. לכן הוא נחשב הפוסק בה' הידיעה. כי מבחינת עשה ואל תעשה מותר ואסור - "לא כן עבדי משה , בכל ביתי נאמן הוא". עיקר ההשגה שלו : בפשטי התורה ובחוכמת הטבע (=כלים). גם כשתראה מה הרמב"ם מגדיר כ"סוד" , זה ה"סוד של הכלים" ! (ניתן לראות מה הרמב"ם מגדיר כ"סוד" בהלכות יסודי התורה סוף פרק ד' , וכדאי לעיין בכסף משנה שם). לעומת זאת קיימים אנשים ששייכים לעולם ה"אורות" יותר ממנו ופחות לעולם הכלים : מי לנו גדול מרשב"י בעולם הסוד , והלכה לא נפסקה כמוהו בפשטי התורה בדרך כלל. כי הוא שייך יותר לסוד ולאורות מאשר לפשט ולכלים , ועולם העשיה מתנהל יותר לפי הפשט מאשר לפי הסוד. (או רבי מאיר שעליו נאמר ש"גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמוהו , ולמה לא נפסקה הלכה כמותו לפי שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו"). בניגוד לרמב"ם , הגישה של המקובלים היא שכל הדברים הללו (כישופים , שדים וכוחות רוחניים שונים) קיימים. עד כדי כך שהגר"א אמר על הרמב"ם כי "הפילוסופיה הארורה הטעתו" בנושאים הללו. בנוסף , אני יכול להגיד שיצא לי בעבודתי כהילר להיות קצת בקשר עם ה"חיצונים" הידועים ואם תסמוך על עדותי האישית הם בהחלט קיימים - בימינו קוראים להם "חוצנים" ויש לא מעט הילרים בארץ שמשתמשים ונעזרים בהם. כמובן שזו סכנה גדולה בגשמיות וברוחניות. כך שחשוב לראות את שני הצדדים - צד האורות וצד הכלים , ובדורינו כבר אנחנו יכולים לשלב בינהם. חשוב להדגיש כי גם האורות וגם הכלים שניהם קודש ! אדם שלם יודע להיות גם בפשט וגם בסוד בו זמנית.

 

[Mr Adam]

צריך לעשות הבחנה

אומרים ישראל אוריתה והקדוש ברוך הוא חד הם ..זאת אומרת שאין שום ספק לאף מקובל או בעל השגה באחדות הבורא יתברך.. לכן ברגע שאומרים שמעשה כשפיים קיימים כאליו אומרים שיש בעולם הזה מקום לעוד משהו שלא שייך לבורא שזאת כפירה. אבל המקרה שלך יוסף שונה לגמרי מהסיבה שאני מודע לכך שיש דברים מוזרים בטבע עצמו,לפני כמה מאות שניים היו הרבה אנשים שידעו לשלוט בטבע ברמה מסויימת ויכול להיות שחלק מהם כונו גם מחשפים מההסיבה שבאותה תקופה לא ידעו איך להגדיר אותם . אבל אין זה אומר שהכישוף באמת קיים במובן שרוב האנשים מדברים עליו ועל זה גם דיבר הרמב''ם . אחדות ה' זה דבר שבלתי אפשרי להתוכח עליו כל עוד שאתה יהודי .

 

[ינוקא1]

ואם אני אגיד לך שיש רע בעולם -

האם גם זו תהיה כפירה באחדותו יתברך ? הרע בעולם קיים בגבולות שהקב"ה הכין ותיקן לו ובסופו של דבר יעלם מהעולם לכן אין כאן בעיה של כפירה. גם כשפים (כחלק מהרע) זה אותו כנ"ל. ועיין דרך ה' לרמח"ל - הוא הסביר זאת היטב. (והוא הספר שלדעתי הכי חשוב מכל ספרי הקבלה שלמדתי).