האם יש כישוף בקבלה?

[Mr Adam]

כן אבל הרע הזה מגיע דרך האדם עצמו שהרי

הטבע הוא בריאה של הבורא והרע הוא התוצעה של האדם שנברא בצלם ה' . וכל הרע הזה מגיע בהשתלשלות מלמעלה למטה מהבורא כדרך הטבע שידוע שהדבר היחידי שהוא מעל הטבע הוא השגת ה' . כל זה בא להגיד שהתערבות היחידה בטבע(מעשה ניסים) יכולים להגיע רק מהבורא ולא מן האדם או האדם שמבצע כשפיים ומעשה טיפשות אחרים .

 

[ינוקא1]

היכן זה כתוב שהדבר היחיד

מעל הטבע הוא השגת ה' ? יכולים גם נביאי שקר לעשות כשפים וכדומה - עיין למשל כאן : כִּי-יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא, אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם; וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת, אוֹ מוֹפֵת. וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר: נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתָּם--וְנָעָבְדֵם. לֹא תִשְׁמַע, אֶל-דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא, אוֹ אֶל-חוֹלֵם הַחֲלוֹם, הַהוּא: כִּי מְנַסֶּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֶתְכֶם, לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם. אתה רואה בפירוש מפשט הדברים כי כדי לנסות את בני האדם הקב"ה נתן כח גם בצד הטומאה לעשות אותות ומופתים מעל הטבע. אתה יכול לראות גם בתנ"ך מעשים מפורשים כמו בעלת האוב שהלך אליה שאול והיא העלתה את שמואל בלי ידיעתה - אתה רואה שיש מציאות לכל הדברים הללו.

 

[Mr Adam]

רמב''ם עונה לך יפה

"ודברים האלו--כולן, דברי שקר וכזב הן; והן שהטעו בהן עובדי עבודה זרה הקדמונים לגויי הארצות, כדי שיינהו אחריהן. ואין ראוי לישראל, שהן חכמים מחוכמים, להימשך בהבלים אלו, ולא להעלות על הלב שיש בהן תעלה: שנאמר "כי לא נחש ביעקוב, ולא קסם בישראל" (במדבר כג,כג), ונאמר "כי הגויים האלה, אשר אתה יורש אותם--אל מעוננים ואל קוסמים, ישמעו; ואתה--לא כן, נתן לך ה' אלוהיך" (דברים יח,יד). יח כל המאמין בדברים אלו, וכיוצא בהן, ומחשב בליבו שהן אמת ודברי חכמה, אבל התורה אסרה אותן--אינו אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת, ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלמה. אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת, יידעו בראיות ברורות--שכל אלו הדברים שאסרה תורה, אינן דברי חכמה, אלא תוהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת, ונטשו כל דרכי האמת בגללן. ומפני זה אמרה תורה, כשהזהירה על כל אלו ההבלים, "תמים תהיה, עם ה' אלוהיך" (דברים יח,יג). " (הלכות עבודה-זרה פרק יא)

 

[ינוקא1]

יש לי הערכה רבה רבה רבה

לרמב"ם ולתורתו ואני באמת חושב שממשה עד משה לא קם כמוהו. אבל כפי שכתבתי למעלה - הוא הכי גדול בעולם הכלים , בעולם הפשט. לכן הוא גם הפוסק מספר 1. כי כל עניין הפסיקה הוא לגלות את רצון ה' שבתוך הכלים. לכן הוא רואה רק טבע ודברים פיזיים - כי לשם הוא שייך , לעולם הכלים. המקובלים רואים את הדברים בצורה אחרת , מבחינתם קיים עולם רוחני מקביל ויש מציאות לכל הדברים הללו. -כי הם שייכים לאורות. אם אנחנו נשווה את זה לפילוסופיה היוונית - הרמב"ם בא בגישה אריסטוטלית , המקובלים באים בגישה אפלטונית (פלאטוניזם). המקובלים רואים את העולם כעולם המשתלשל מעולם רוחני -אצל אפלטון זה נקרא עולם האידאות. לעומת זאת אריסטו סובר כי הקיום החומרי הוא הקיום הממשי היחיד. הרמב"ם בהרבה ענינים נמשך אחריו. זה שורש המחלוקת בינהם , ושניהם אמת - הרמב"ם הוא האמת כפי שמתגלית בכלים , המקובלים הם האמת כפי שמתגלית באורות. אתה גם רואה שראשוני המקובלים כמו הראב"ד והרמב"ן חלקו עליו בכל הנושאים הללו. המחלוקת בינהם (שהיא מחלוקת לשם שמיים) היא סוג של הפרדה בין האורות לכלים. בימינו אנחנו יכולים לברר את האמת מכאן ומכאן. וזה התיקון.

 

[יהודי פ ש ו ט]

../images/Emo45.gif אמת

 

[Mr Adam]

חוכמת הקבלה עוסקת אך ורק בתיקון האדם

הפנימי והחיצוני . ולא קשורה בכלל לעיסוק בכישוף ובפולחנים אחרים ושאר עבודה זרה . רק נגד זה יצא הרמב''ם בלי להכנס לעניין האורות והכלים שבכלל לא קשור לדיון !? . מי שאומר שהכישוף קיים אז שיוכיח את זה לכולם... לאומת זאת הקבלה כן יכולה להוכיח לכל אדם שאפשר להגיע למעלת "ואהבת את לרעך כמוך" ןלאחר מכאן גם לגמר התיקון . "אין הקבלה משתמשת בשמות ובכינויים, זולת מבחינת הריאליות והממשיות שבהם. וזה כלל ברזל אצל כל חכמי הקבלה: כל מה שלא נשיג, לא נגדרהו בשם ומילה. וכאן צריך שתדע, שמילת "השגה" פירושה המדרגה הסופית שבהבנה. והוא נלקח מלשון: כי תשיג ידך. דהיינו, טרם שהדבר מתבהר לעיניים בהחלט הגמור, כמו שהיה תפוש בידיים, אין המקובלים מכנים אותו בשם "השגה", אלא בכינויים אחרים, כמו "הבנה", "השכלה" וכדומה. (בעל הסולם, מהות חכמת הקבלה)

 

[ינוקא1]

חוכמת הקבלה עוסקת בהכל

מכיוון שהכל נברא לצורך האדם ותיקונו , אז הקבלה עוסקת בכל מה שקיים בעולם. הכל נברא לפי אותה חוקיות יש בעולם זמנים בהם יש שליטה יותר של חומר , ויש זמנים בהם יש שליטה יותר של רוח. יש זמנים בהם העיקר זה תיקון האורות, ויש שבהם העיקר הוא תיקון הכלי לכן אמרו חכמינו שכאשר ביטלו את יצר העבודה הזרה בתחילת בית שני , ראו אריה של אש יוצא מקודש הקדשים , ומאז גם לא היתה יותר נבואה. כי זה לעומת זה עשה אלוהים. לכן בזמנינו מתגלית מצד אחד פהנימיות התורה , ומצד שני כל מיני כישופים ועבודות זרות- עד שהקב"ה יעבירם מהעולם. אני ממליץ לך על לימוד של הספר דרך ה' - כי הוא אומר הכל הרבה יותר טוב ממני.

 

[Mr Adam]

מצטער..

אבל האדם הוא מרכז כל המציאות והוא גם היחדי שצריך תיקון, "האדם הוא מרכז כל המציאות. שכל העולמות העליונים ועולם הזה הגשמי וכל מלואם, לא נבראו אלא בשבילו." (הרב יהודה אשלג הקדמה לספר הזוהר) האדם בעצמו הוא הכלי,התגלמות הרצון לקבל או החיסרון שיצר הבורא הוא הדבר היחיד שזקוק לתיקון . וממתי האורות צרכיות תיקון הרי השינויים הם רק בנבראים האור נמצא תמיד במנוחה מוחלטת השינוי הוא תמיד רק בכלים . "ומצד שני כל מיני כישופים ועבודות זרות- עד שהקב"ה יעבירם מהעולם." איפה בזמננו מתגלה כזה דבר ?

 

[ינוקא1]

אין לך על מה להצטער

אבל לדעתי הדיון הזה לא יביא אותנו לשום מקום. כל המקובלים סוברים שיש מציאות לדברים הללו (וגם הרב אשלג לא חולק על הרמב"ן ועל הזוהר והאר"י וכל מי שקדם לו). ההמלצה שלי היא פשוט שתקרא את ספר דרך ה' - שזה ספר בסיסי לכל מי שרוצה ללמוד קבלה והוא מסדר את הכל בצורה נפלאה. לגבי הנושא הזה ספציפית אתה יכול לראות את דברי הרמב"ן המתייחסים לענינים הללו (למשל רמב"ן דברים יח' ט') , או דברי הגר"א (על השו"ע יו"ד קעט ס"ק יג) על שיטת הרמב"ם בזה : "אבל כל הבאים אחריו חלקו עליו, שהרי הרבה לחשים נאמרו בגמרא, והוא {הרמב"ם} נמשך אחר הפילוסופיה [הארורה], ולכן כתב שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות – הכל הוא שקר. אבל כבר היכו אותו על קדקדו, שהרי מצינו הרבה מעשיות בגמרא ע"פ שמות וכשפים... והפילוסופיה הטתו ברוב לקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי, ולעקור אותם מפשטן. וחס וחלילה איני מאמין בהם, ולא מהם ולא מהמונם. אלא כל הדברים הם כפשטן, אלא שיש בהם פנימיות. לא פנימיות של בעלי הפילוסופיה (שהם חיצוניות) [שזורקין אותן לאשפה] אלא של בעלי האמת". הסיבה היא ששיטת הרמב"ם איננה נכונה לפי פשטי המקראות ופשטי התלמוד - כפי שכתבתי לך קודם - האם בעלת האוב שהחייתה את שמואל עשתה "אחיזת עיניים" כאשר היא אפילו לא ידעה והזדזעה כשהבינה ששאול עומד לפניה וביקש להעלות את שמואל ? וחוץ מזה שמואל אמר לו שם דברי אמת ברור לכל מי שקורא שלא היתה שם אחיזת עיניים ! כנ"ל בתלמוד יש אמירות כמו : "ת"ר. בעל אוב – אחד המעלה בזכורו ואחד הנשאל בגולגולת (=כלומר לפעמים הכישוף מתבצע בעזרת איבר המין של המכשף , ולפעמים בעזרת גולגולת. אגב , זה כישוף שנפוץ עד היום אצל הערבים) מה בין זה לזה? (כלומר - האם יש הבדלים באופן הכישוף ?) מעלה בזכורו אינו עולה כדרכו ואינו עולה בשבת. נשאל בגולגולת – עולה כדרכו ועולה בשבת." אתה רואה שפשט דברי התלמוד הוא שיש להם יכולת להעלות מתים , רק יש הבדל האם הם עולים כדרכם או לא כדרכם , והאם הם עולים רק בימות החול או גם בשבת. גם בזוהר וברמ"ק ועוד ועוד אתה רואה שיש מציאות לענינים הללו. לגבי ההערה על האורות - לפעמים משהו עליון יותר ממשהו אחר נחשב כלפיו כ"אור" ,וכלפי העליון ממנו הוא יחשב ככלי. באופן כללי אני מתכווין שלפעמים תיקון העולם הוא בדרגות שהן חומריות לגמרי (=כלי) , ולפעמים התיקום הוא בדרגות רוחניות יותר שבהן יש יחסית לקודמות יותר אור והן נחשבות לעומתן כאור. בעולם שלנו איננו רואים אור בלי כלי וגם המדרגות הכי רוחניות שהן אור , נחשבות ככלי לעומת מה שלמעלה מהן. כלומר - הכל יחסי.

 

[ינוקא1]

אגב ,

מהרח"ו עצמו בספרו הנקרא "ספר החזיונות" (או "שבחי מהרח"ו") מספר שקשרו אותו בכישוף הנקרא "קשירת חתנים" והוא לא יכל לבוא על אישתו ט' חודשים בגלל זה. כנ"ל יש שם עוד הרבה סיפורים מיסטיים , וסיפורים על האר"י.

 

[ינוקא1]

המקור

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30687&st=&pgnum=22 ולא אותו קשרו אלא את אישתו (כישוף הנקרא "קשירת כלות")

 

[Mr Adam]

כמו שאמרתי לך

יכולים להיות בטבע עצמו,בתוך מחשבת הבריאה של ה' אנשים עם יכולות גבוהות יותר לתקשר עם הטבע. אבל עדין לא מדובר כאן בכישוף כמו שאפשר לחשוב..מדובר ביכולות שתמיד היו קימות ונעלמו כמעט לחלוטין לפני כמה מאות שנים . עד היום אף אחד לא הצליח להוכיח את הכישוף עצמו והפולחנים שהבאת כאן למרות שאף אחד לא מונעה מ"המכשפים והמכשפות" למינהם לעשות זאת . בכל מקרה הדיון הזה הפך להיות ויכוח בלתי נגמר,אמונה של אנשים זה משהו שאי אפשר לבטל אותו .

 

[מוטילו6]

מכ-שפה לא תחיה. רעיון מתורת הקבלה.

מך = מחליש שפ"ה = 385 בגימטריא "שכינה". מי שעוסק בכשפים מחליש את הכח של השכינה ומחזק את כח הטומאה אשר על כן "לא תחיה". (מתוך פתוחי חותם לרבי יעקב אבוחצירא)

 

[לבלב]

הכישוף במקורות היהדות:

יש כמה וכמה סיפורים בגמרא על כישוף, ועל השמדת המכשפות עוד כשבועיים נקרא בפרשת בלק על בלעם שהיה מכשף ומה שרצה לעשות לעם ישראל עם הכישופים שלו המדרשים והמקורות מלאים בפרשנויות על כך, ובספר הזוהר העמיקו יותר לספר על בלעם הכישופים שלו וסיפורים שונים על כל הנושא, מסופר גם על הבעל שם טוב, כל מיני מקרי כישוף שהוא נתקל בהם ובא לטפל בהם, ומסופר על עוד כמה מצדיקי החסידות שהתעסקו עם מיקרי כישוף.