יש נוסחה ברורה
דבר ראשון, בלי כל הקטע של זאנר והעדפה ואיכות, צריכה להיות עלילה שבנויה בצורה מסוימת, כך שהצופים לא ישתעממו, שיסתקרנו, ושיהיה המשך הגיוני לעלילה, ולא פתאום דברים שבכלל לא קשורים. לסרט גם צריך להיות אורך מסוים, הדמויות צריכות להיות ברורות ובנויות בצורכה משכנעת, התסריטאי צריך לדעת כל פרט ופרט עליהם, כאילו היו אנשים אמיתיים, המקומות והסיפורים גם כן צריכים להיות אמינים, ולא סתם ``הוא בא, הוא הלך`` ואין שום פרט לגביי המשפחה או החברים או המקום שממנו בא. עכשיו חוץ מהקטע של כתיבת תסריט נכון, צריך כמובן להיות מוכשר בשביל לחדש משהו לצופים, בשביל להעביר מסר ברור, ובשביל להיות נאמנים לז`אנר שמוצג על-ידם. סרט טוב אינו סרט שיש בו הרבה פעלולים ואקשן, ולא סרט כמו ``משתגעים על מרי`` אילו סרטי ``בידור`` בלבד, שנועדו להפיג שיעמום. אם מדברים על סרטי איכות אמיתיים אפשר לדבר על צאפלין, על טרנטינו, על פליני, על היצקוק, על דיויד גריפית, ועוד כמה במאים שהעניקו לקולנוע את מעמדו הנכסף. לא סתם הקולנוע נקרא ``האומנות השביעית``, הוא מוגדר אומנות כיוון שכמה אנשים מאוד מוכשרים יצרו סרטים בעלי משמעות ומסר לעולם, לא כמו הסרטים שמוצגים היום. לא שאני אומרת חלילה שלא צריך לראות סרטים כי אם לא משתווים ברמה לסרטים של במאים טובים אחרים, אבל יש לדעת את ההבדל בין סרטי איכות לסרטי בידור שמוצגים עכשיו לרוב בקולנוע. לילו
