תשובה
אלא ההוראות חוק העונשין הרלוונטיות לשאלה : 237. עדות שקר (א) המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו - מאסר שבע שנים; עשה כן בעד טובת הנאה, דינו - מאסר תשע שנים. (ב) לענין עדות שקר אין נפקא מינה - (1) אם ניתנה העדות בשבועה או בלא שבועה או בעיצום אחר שהותר על פי דין; (2) באיזו צורה או טקס השתמשו להשבעת המעיד או לחיובו באמירת האמת, ובלבד שהיו בהסכמתו של המעיד; (3) אם בית המשפט, בית הדין או הרשות השיפוטית או ועדת החקירה היו מורכבים כראוי או יושבים במקום הראוי, ובלבד שפעלו, כל אחד בתפקידו, בהליך שבו ניתנה העדות; (4) אם המעיד הוא עד כשר ואם העדות היא קבילה בהליך השיפוטי. 238. בידוי ראיות הבודה ראיה, שלא בדרך של עדות שקר או של הדחה לעדות שקר, או המשתמש ביודעין בראיה בדויה כאמור, והכל בכוונה להטעות רשות שיפוטית או ועדת חקירה בהליך שיפוטי, דינו - מאסר חמש שנים. 239. שבועת שקר מי שביודעין מוסר תצהיר שקר, בין בשבועה או בהן צדק ובין שלא בשבועה ושלא בהן צדק, לפני מי שמוסמך לקבל את התצהיר, דינו - מאסר שלוש שנים. צריך לשים לב שתדירות לבקרים בתי משפט אמורים להכריע בין גירסאות קוטביות לחלוטין ובאם כוונתך למצב שכזה אזי אין מקום להפעיל סנקציה פלילית. לכל צד יש זווית התבוננות משלו ודרך שונה לתפיסת והבנת העובדות. בכל מקרה לא שכיח ששופט יורה למשטרה לפתוח בחקירה. המקרה צריך להיות חריג. לרוב הגיוני יותר שהפנייה למשטרה תהה של אחד הצדדים. רק במקרים חריגים שבהם המעשה "נכנס" לגדרי הפרת החוק ייתכן ויהיה מקום לשקול את הפעלת הסנקציה הפלילית. התשובה הינה תיאורטית שכן לא נמסרו נסיבות המקרה הספציפי. 240. עדויות סותרות [תיקון
