תשובה
א. אין צורך ואין טעם להתעצבן. אם לדעתך משהו אינו נכון עלייך לתקן אותו ולהסביר לשני מדוע הוא טועה. לומר "שטויות" ו "קשקוש" זו לא ראייה, ויותר משזה אומר משהו על תוכן הדברים זה סך הכל מעיד על מידותייך. תא שמע: אין לי שום בעיה עם דיון מתלהם, אדרבה, אך שזה ילווה גם בראיות.
ב. מעולם לא למדתי יהדות באקדמיה.
ג. שיטת חב"ד שונה בכמה עניינים משיטות חסידיות אחרות, ולפי העדות של האדמו"ר הזקן, כך הוא קיבל מרבו המגיד ממעזריטש בשם הבעל שם טוב [ראה אגרת הקדש בספר התניא], ואין הם חשים לדעות של כמה מהאחרונים שאמרו לסמוך רק על דברי האר"י ז"ל. הבעל שם טוב נתן פירוש לתורת האר"י, אך הוא עשה זאת לאור קבלת הרמ"ק כפי שזו מתבארת על פי מהר"י סרוג [שפירש את כתבי המהרח"ו]. תורת המלבוש של חב"ד מובנת רק ביחס להשפעתו של מהר"י סרוג וממשיכיו כמהר"י אירגאס, ואת זה אומרים המורים בעצמם. ראה ב"דרך מצוותייך" ל'צמח צדק' מצוות פו"ר וראה שם בשורש מצוות תפילה פל"ד.
גם ההסבר של ה"תענוג" במשנת חב"ד יובן על פי המסורת ששורשיה מצויים עוד בפירושו של הרמ"ע מפאנו על "פרדס רימונים" לרמ"ק, בה הוא עושה הבחנה באא"ס בבחינת צמצומו וקובע שכתר עליון כמדגם הרצון הוא עצמו זה א"ס והבחינה העילתית שלו אין דיבור בה ואין עיסוק בה בדברי המקובלים. גם הרמח"ל קיבל גישה זו, והסביר את כל תורת האר"י כמשל. לאמור, אליבא דהרמח"ל, הנמשל בעניין הצמצום חוזר רק אל הרצון ולא אל בחינת העילה. אפילו הגר"א, ששיטתו שונה משיטת החסידויות, מקבל בעניין זה את גישת הרמח"ל וגורס שתורת הרצון של הרמח"ל היא הנמשל לדברי הרח"ו [ראה רמח"ל, "קל"ח פתחי חכמה" ע"ב, "קל"ח" ס"א-ס"ב, "מאמר הויכוח" עמ' מז, סי' מד , אדיר במרום עמ' ריא. השווה ל"ספרא דצניעותא" בפירוש הגר"א תרמ"ב, לח ע"ב], ובזה נחשף המקור הקרודוברי של העניין.
בנוסף, האדמו"ר השביעי כתב ב'איגרות הקדש' לגבי כך בהדיא: "כן מה שכותב אשר ישנם מקובלים כשמגיעים לאיזה דבור מהחברים שבפרי עץ חיים מדלגים, הנה פשיטא שלא כן קבלתנו, והרי מובא עניינים מהחברים וכו' בדא"ח, ומהם מובא בלקוטי תורה וכו'. נוסף על המובא בדא"ח בכמה מקומות – קבלת הרמ"ק וקבלת הרב ישראל סרוג וכו', דלא ככמה מהמקובלים הספרדים. ויש לבאר הענין אשר אחרונים לא רצו להכנס במקום הספק, מה שאין כן הבעש"ט והרב המגיד ורבנו הזקן וממלאי מקומם שהיתה להם בזה קבלה איש מפי איש – והבעש"ט מאחי' השילוני ידעו באיזה ענינים יש לסמוך" (ט"ז סיון תשט"ו, מובא ב'אגרות קודש' כרך יא, עמ' קסז).
ד. מעבר להשתלשלות ההיסטוריות, גם עיון בתכנים מורה על כך ששיטת חב"ד ינקה מקבלת מהר"י סרוג ומהר"י אירגאס. ה"אריגה" של עולם המלבוש בצורת מרובע דפלגא עילאה דידיה מצירוף ע"ב ו-ס"ג ופלגא תתאה מצירוף מ"ה וב"ן. כ"כ, אצל רבי חיים ויטאל רדל"א נקרא 'רישא', ואילו אצל מהר"י סרוג כל בחינות דרדל"א נקראות 'רישא' כדאיתא בכתבי חב"ד. והרי גם אלו שביארו את סוד הצמצום שלא כפשוטו נסמכים כולם על רבי ישראל סרוג ועל ה"שומר אמונים".
ה. בתור חסיד של הרב אשלג, תמהני כיצד אתה שואל אותי על מה אני מסתמך. הרי יסוד לשיטתו של הרב הוא האוקימתא שנתן לפסוק "וביד הנביאים אדמה" ושכל תפיסת המציאות היא בבחינת דעת אחורי. גישה זו שונה לחלוטין משיטת חב"ד שהרימה על נס את מאמר חכמינו לפיו חפץ הקב"ה לעשות לו דירה http://www.youtube.com/watch?v=2pN9Zm-ZaHk.