האם יתכן שחלק מהזכרונות שלנו שמורים מחוץ למוח?

גלעד0011

Active member
אני לא אומר שהכל בגבול התפיסה שלי

אבל בנקודה מסוימת צריך לעשות הפרדה בין מדע לפילוסופיה. זה פורום מדע, לא פילוסופיה ומנסיוני שמתי-לב שברגע שלבן אדם אין מה לענות הוא אוטומטית עובר לפילוסופיה.
גם בתחום הפילוסופיה יש המון מה לדעת ולא כל אחד שמאמין באלוהים/כוח עליון הוא פילוסוף.
אי אפשר לענות על שאלות באסטרופיזיקה עם תשובות מפילוסופיה. זה לא רציני ולא מקדם את הדיון לשום מקום.
אם היינו בפורום פילוסופיה הייתי אומר שאני ניהיליסט ומשם והלאה היינו מדברים על משמעויות והבדלים במה שכל אחד מאיתנו חושב. אבל זה לא פורום פילוסופיה ואני לא מתכוון לנהל דיון פילוסופי.
 

pynokyo

New member
סליחה, לא מזלזלת - טוענת שהמדע הוא לא חזות המציאות השלמה

אחוז ניכר לא ידוע - ויתכן שיש לו השפעה גדולה יותר על הידוע ממה שנדמה לשוחרי המדע. ושכנראה הלא ידוע מהווה חלק נכבד ובעל משמעות של המציאות/הקיים/האמת הקוסמית, כולל החיים שלנו כאן עלי אדמות.
&nbsp
 

uzi2

Active member
ראשית על הרבה דברים אנחנו מסכימים.

שהרי אין מחלוקת שהמדע מוגבל.
אני לא נחרץ בכך שייתכן שנמצא דרך לא מדעית לדעת יותר. אני כן נחרץ ששיטות שלא מכילות הגנות נגד הנטיות הפסיכולוגיות שלנו להסיק מסקנות נחרצות בגלל שהן מתאימות למערכת האמונות שלנו - יובילו לתובנות שהסיכויים לנכונותן קלושות.

אני לא מגביל את עצמי למדע. אבל מודע לקלות המדהימה שבה אנחנו מרמים את עצמנו כאשר אנחנו זונחים את השיטה המדעית. ואני נדהם עד כמה קל לשכנע אנשים שאינם שמים דגש על השיטה המדעית, שדברים מסוימים נכונים, ובלבד שהדברים תואמים ומסתדרים עם מערכת האמונות שלהם. השיטה המדעית - מכאיבה. לא פעם פיתחתי מודל, והייתי בטוח שיש לי משהו גדול ביד, והשיטה המדעית אילצה אותי להבין שאני טועה. זה לא רק אני - זה הטבע האנושי.

מחוץ למדע, אני יכול ללמוד מהחוויה. החוויה היא הדבר הכי ישיר, ולכן היא אמיתית. אבל היא אמיתית כחוויה. לא כפרשנות שלה.

לזנוח את השיטה המדעית, פירוש לוותר על מנגנוני זהירות תובנתיים. על זה אני לא מוכן לוותר. אם תשכנע אותי שיש לך דרך שמובילה לתובנות עמוקות יותר, ושאינה מכילה את המנגנונים האלו, אשמח. אבל הקלות שבה אנשים מגיעים למסקנות שגויות כאשר הם מוותרים על המנגנונים האלו
והקושי להגיע למסקנות נכונות כאשר מוותרים על המנגנונים - חייבת לשמש תמרור אזהרה. כמובן שאני יודע על זה רק במקומות שבהם ניתן לבדוק. אבל אני מניח שאם במקרים בהם ניתן לבדוק מדובר בתנאי שבלעדיו קרוב לוודאי שנדבר דברי הבל, אני לא מוכן להמר על זה שאי הנכונות מוגבלת רק למקומות שבהם ניתן לבדוק.
אבל גם אני מחפש.
כמו שכתבתי קודם. השיטה המדעית אפשרה לבנות מבנה בן אלפי אם לא עשרות אלפי נדבכים של תובנות שנסמכות אחת על השנייה, ושמובילות לכך שתכנון של סמארטפון יביא לסמארטפון עובד. המדע מתיימר למצוא חוקיות. על סמך החוקיות אנחנו בונים מכשירים. אין מחלוקת של ממש על כך שהם עובדים. המדע לא מתיימר להרבה דברים אבל למה שהוא מתיימר הוא מסוגל. מחוץ לדיסציפלינה המדעית לא ראיתי מבנה תובנות עם יותר ממספר בודד של נדבכים של הבנה שנסמכים אחד על השני, ושאין מחלוקת מהותית על נכונותו/תקפותו. אם יש - אשמח לדעת, אבל לא במחיר של השקעת זמן רב לשם משהו שלהערכתי הסיכוי האפריורי לנכונותו קלוש. יותר מדי פעמים אנשים שכנעו אותי להתעמק בדברים שהם מאמינים בהם, ואכן נדרשתי להתעמקות כדי לגלות היכן הם מבלפים את עצמם. אין לי את המשאבים לזה. חשוב להיות מודעים לנטיות הפסיכולוגיות שלנו לרמות את עצמנו.
 

uzi2

Active member
זה נקרא לזנוח.

אתה אומר שבנוסף לשיטה להסקת תובנות שמכילה מנגנוני הגנה נגד הבלים (השיטה המדעית, שאין חולק על כך שהיא מוגבלת), אתה רוצה להתקדם גם בשיטות שאינן מכילות את מנגנוני ההגנה האלו, הרי שעבור ההתקדמות בשיטות ההן, אתה זונח את מנגנוני ההגנה כדי להתמודד עם שאלות שהשיטה המדעית לא יכולה לענות עליהן. אין לי בעיה, כל עוד אתה מודע היטב לכך שעבור שיטות אלו, זנחת את מנגנוני ההגנה, שבתחומים אותם ניתן לבדוק, ראינו שהם הכרחיים לשם כך שלא נדבר שטויות.
 

uzi2

Active member
את זה דווקא הבנתי. אבל הצבעתי על הבעיתיות שבזה.

השאלה בסופו של דבר האם אתה רוצה לענות על שאלות שהמדע לא יכול לענות עליהן תוך שימוש בשיטות שאינן אמינות, או לא.
 

uzi2

Active member
לא בדיוק מה שאני טוען.

ראה הודעתי כאן. התייחסתי לזה באריכות. אני סבור שניתן לחקור את החוויה גם ללא שיטות מדעיות, אבל חושב להבדיל בין החוויה ובין הפרשנות שלה. ההצעה שלי היא פשוט להכיר בקלות שבה אנחנו מרמים את עצמנו, ולהשתמש במנגנונים לנטרול הרמאות העצמית. אם תפתח פתרון אחר, אשמח לדעת. אני לא פוסל על הסף. מה שאני כן טוען, זה שעד כה המנגנון היחיד שראיתי שהוא יעיל נגד ההטיות הפסיכולוגיות שלנו הוא השיטה המדעית, ובלעדיה אנשים כל הזמן מרמים את עצמם. תמצא משהו חלופי - סבבה. אבל אל תניח שבניגוד לשאר בני האדם, אתה חסין מההטיות הפסיכולוגיות.
עד כה, מה שהכרתי מחוץ לשיטה המדעית, לא מכיל מנגנונים יעילים נגד ההטיות הפסיכולוגיות שאסור לזלזל בעוצמתן.
 

גלעד0011

Active member
כדי לדעת מה לא ידוע

כדי לדעת מה לא ידוע את קודם כל צריכה לדעת מה שכן ידוע. אי אפשר לדלג על השלב הזה.
אחרי שיודעים מה לא ידוע (כי למדנו את מה שכן ידוע) אז אפשר להתחיל להאמין בתיאוריות כאלה ואחרות כדי לנסות ולהסביר את הלא ידוע.
את מנסה להפעיל תיאוריות על חלק גדול ממה שכן ידוע!
אין שום הבדל בין מה שאת עושה לבין אמונה דתית עיוורת.. את אפילו לא מנסה למצוא תשובות או חס וחלילה לחפש תשובות לתיאוריות שלך על אמת קוסמית.
אוהבת פילוסופיה? בבקשה - המציאות הזאת שאת מדברת עלייה נכונה רק לגבייך והיא לא משליכה על שאר היקום. אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שמע אותו.. האם הוא עשה רעש? - התשובה היא לא. כי רעש זה רק גלי קול שהאוזן שלנו מפרשת לאותות חשמליים במוח. במילים אחרות, רעש הוא משהו שיכול להיקלט רק ע"י מוח כלשהוא. ואין מוח כלשהוא בסביבה סימן שהעץ לא עשה רעש כשנפל.
אבל זה לא שולל את עצם הנפילה של העץ.
אותו דבר לגבי תפיסת המציאות שלנו - לנו יש מוח שסגור בגולגלת ומנסה לדמיין איך נראה העולם בחוץ רק (ואך ורק) ע"י אותות חשמליים שמגיעים מהחושים השונים. תפיסת המציאות שלנו.. שברירית ככל שתהיה לא יכולה לשנות את היקום עצמו.
כל האמת הקוסמית הזאת שאת מדברת עלייה קיימת רק אצלך במוח. זאת אשלייה מסוימת ואת היקום זה לא מעניין באיזה הזייה את נמצאת.. הוא ממשיך בשלו ולא מושפע משום "אמת קוסמית" שקיימת אצלך בראש.
אם הצלחנו בעזרת השערות מתמטיות, ניסויים ותצפיות להבין באופן אובייקטיבי (שלא מושפע מתפיסת המציאות שלנו) איך פועלים היבטים מסויימים של היקום.. אז זה מה שצריך לעניין אותך. כי זה הכי קרוב שאפשר להגיע.
חלומות ואשליות על "משהו קוסמי גדול יותר" הם סה"כ פרי דמיונך שכן מושפע ומעוות ע"י תפיסת המציאות שלך.
חשוב להבין - שגם ליכולת התפיסה של המוח האנושי יש גבול. וזה שאת לא מסוגלת לעכל את האינסופיות של היקום.... לא אומר שהוא לא אין סופי.
היקום לא תלוי ביכולת התפיסה שלך בדיוק כמו שמכניקת הקוונטים לא תלויה ביכולת התפיסה של ילד בן 4.
כשאת מגיעה לגבולות התפיסה שלך את מתחילה לדמיין משהו אחר כמו אמת קוסמית גדולה יותר... זה כבר הדימיון שלך שמתחיל לפעול ולא ההיגיון.
אל תעמידי פנים שמדובר בשום דבר אחר חוץ מהדמיון שלך. רוצה לדמיין? - בבקשה אבל תפסיקי לחזור על עצמך כמו איזה תקליט שבור עם המנטרות המטופשות האלה שמתיימרות להבין "אמת גדולה יותר"
אין אמת גדולה יותר.. יש רק את הדימיון המטופש שלך!! חלאס עם זה כבר
 

pynokyo

New member
זו דרך החשיבה שלך - כי ככה לימדת לחשוב

כל שיטה וכל דרך בחיים מתרחשת קודם כל בחוויה הסובייקטיבית.
הסיבה שאתה בחרת דווקא במחקר בדרך המדעית כי זה גורם לך סיפוק - ההתעסקות בזה מהנה אותך, ממלאה את נפשך, והסיפוק מהמשוב שאתה מקבל מאנשים סביבך.
ללא תחושת סיפוק ו/או עניין בתחום - לא היית עוסק בזה - כלומר, החוויה האישית שלך והסיפוק הם המקור הרוחני להתעסקות בפרטים החומריים - מה שמניע אותך הוא רוחני, חווייתי, רגשי - נחמד לגלות חלקיקים אבל אין בהם שום ערך ממשי ללא סיפוק ועניין בתחום.
חשוב להתעסק במדע - לרווחת האדם, לשיפור חייו - כדי לשפר/להבריא את הכלי המכני הפיסי שהוא הגוף - כדי שהרוח תוכל להתפתח.
אדם שעוסק בעיסוקים שאינו מסופק מהם או שאינם מעניינים אותו מרגיש אומלל - כלומר החוויה חשובה, היא המשמעות האמיתית של החיים.
השיטה המדעית יכולה לפרק לגורמים כל חלק - אבל לעולם לא תוכל לכמת/למדוד את החוויה.
החיים הם מכלול של חוויות שמעשירות את הנפש - אחת הדרכים היא מדע, אבל זו לא הדרך היחידה - חלקיקים וחישובים ופרטי פרטים של החומר - איזה משמעות יש להם לכשעצמם? הרי הטבע תמיד יהיה ביתרון על כל מחקר ומדע - ולעולם המדע לא יוכל לדעת הכל - אילו היו יודעים הכל, היו המדענים אומללים, מתוך חוסר עניין וחוסר סיפוק - מה שמדרבן אותם להמשיך לחקור - הוא החוויה, הסקרנות, דהיינו החלק הרוחני שקיים בחומר/בפיסי/בגוף/בנשמה.
&nbsp
 

pynokyo

New member
בהמשך לתגובתי ובמילים אחרות - מה שמקנה משמעות למחקר המדעי

הוא הפן הפסיכולוגי, רגשי, נפשי, חוויתי - כלומר אם אתה מאמין שמדובר ברציונל שכלי קר - אתה זה שמטעה את עצמך. אין שום חשיבות או משמעות למחקר ללא הצד הפסיכולוגי, רגשי, נפשי, חוויתי (רוחני) - אך ורק הצד הזה של החיים הוא שמניע אותנו.
 
האם יתכן שחלק מהזכרונות שלנו שמורים מחוץ למוח?


אנחנו יודעים הרי שהזכרונות שלנו שמורים במערכת העצבים, בקשרים שבין תאי העצב, אבל גם בגוף עצמו ישנם תאי עצב, בעמוד השדרה, בידיים, ברגליים... האם יתכן שחלק מהזכרונות שלנו שמורים בעצבים שמחוץ למוח? למשל ברגליים? או בעמוד השדרה?
 

pynokyo

New member
יכול להיות שכל מה שכתבת נכון - נכון לתפיסת המציאות שלך

נכון להבנה שלך - כנראה גם לתפיסת המציאות וההבנה של עוד הרבה אנשים
לא טענתי שלא צריך לחקור ולגלות - נהפוך הוא, ככל שחוקרים ומגלים יותר מבינים שיודעים פחות.
הטענה שלי שכאשר התמונה לא שלמה - המסקנות עלולות להיות שגויות וכנראה הן שגויות.
אין שום דבר הגיוני בחיים - במיוחד לאור העובדה שאנחנו מתייחסים אל עצמנו כמכונה ביו-כימית בלבד - מה זה משנה מה אנחנו יודעים, לומדים, ומרגישים -לא נשאר מזה כלום לאחר המוות ברמת ה"אני" הפרטי - רק בהיותך בחייך את מודע לעצמך וכשאתה מת לא נשאר כלום - לפחות לפי התפיסה שאנחנו רק מכונות ביו-כימיות - מה איכפת לי ממה עשוי החומר ואיך נוצר העולם - האם נגבר על הטבע אם כל הידיעות הללו?
האם ננצח רעידות אדמה? התפרצויות וולקניות? תאונות? מחלות? שטפונות? מפולות? האם ננצח את המוות? אז מה איכפת לי אם הגענו לירח, ומאיזה חלקיקים עשוי החומר?
גם אם נאסוף את הידע של כל האנושות כולה - סודות הקיום והיקום ברובם יישאר סמויים מן השכל ומן העין - כולנו הרי רק מכונות שהטבע יצר אותנו? ושום ידע בעולם לא יעצור את המוות שהוא ריק של כלום.
או ש.... אולי.... כל הידוע והלא ידוע הוא מיקשה אחת - ואין האחד קיים ללא האחר גם אם אין ביכולתנו להבין, לראות או לתפוס הכל משפיע ומושפע מהכל - והחיים שלנו הם רק חלק מתהליך קוסמי אינסופי.
 

uzi2

Active member
בהקשר של החוויה, אני לחלוטין מסכים איתך

אבל אני מבדיל בין החוויה ובין הפרשנות שלה.

אני חושב שחלק מהחקירה הוא גם חווייתי, ובוודאי שאני מסכים שהמוטיבציה ללימוד וחקירה היא נפשית. אני לרגע אחד לא מזלזל בחשיבות של הרגשות, גם אם אינן ראציונאליות. אם מה שאנחנו מחפשים בחיים זה אושר ו/או סיפוק (תהא ההגדרה אשר תהיה) אז בהכרח יש מקום של כבוד לחוסר הראציונאליות. אין שום ראציונאליות בלרצות סקס עם אמצעי מניעה. אין שום ראציונאליות בלאהוד קבוצת כדורגל. אין שום ראציונאליות בלרצות לאכול אוכל לא בריא, ואין שום ראציונאליות בלראות סרט מתח. אבל חוץ מהדוגמה של האוכל הלא בריא, בסה"כ אין רע (באופן כללי) בשאר.
 

pynokyo

New member
מדע, תוצאות מחקר הם פרשנות - העובדה שאתה מאמין

שהמחקר המדעי רציונלי נטו - מוכיחה שאתה לא חושב בצורה רציונלית - כי אין דבר כזה רציונל נטו - אין אפשרות לנתק את עצמך מהמכלול שהנך - שהוא מתחיל בחלק הרוחני, עובר לעולם הנפשי/רגשי ומתווסף לא הצד השכלי שמטרתו היא לנווט את ההישרדות של האדם.
החוויה היא העיקר - היא הבסיס והתוצאה גם יחד.
המדע התפתח משאלות של פילוסופים שרצו להבין איך פועל עולם החומר סביבם - המתמטיקה התפתחה כשפה שעוזרת למדוד ולכמת את עולם החומר.
השיטה המדעית היא שיטה מקובלת על אותם אנשים שמבינים את השפה המתמטית - מאחר ורוב האנשים לא באמת מבינים את השפה המתמטית - הם מאמינים למחקרים מדעיים - מאמינים, לא יודעים.
המדען מאמין לתוצאות מחקרו - דרך השפה המתטמטית שהיא אחת מתוך אינספור שפות שקיימות בטבע.
דוגמה לשפות בטבע: שפת הגוף, שפת הסימנים, שפת הצלילים, שפת התדרים ועוד שפות ידועות או לא ידועות.
אין מצב רציונלי טהור - רציונל הוא רק פרשנות אישית שאדם נתן לשכל - כאשר החשיבה עצמה היא גם שפה נרכשת.
מלמדים אותנו כילדים להיות סלקטיביים במה שאנחנו רואים/שומעים/מרגישים/מבינים- מקנים לנו דפוסי חשיבה מסויימים ואומרים לנו איך לפרש את כל הנ"ל - ממרכזים אותנו וממקדים אותנו בצורת חשיבה מסויימת - במהלך השנים אנו מאבדים מיומנויות ויכולות שהיו קיימות בנו בילדות לטובת החשיבה המקובלת - המוח כמו שרירים - מאמנים אותו לצורת חשיבה מסויימת עד שדפוסי חשיבה אחרים מתנוונים.
בקיצור, אתה תמשיך להאמין בדרך שלך - תאמין שהיא הדרך היחידה
ואני אמשיך להאמין שיש יותר מדרך אחת ויותר משפה החיים לתפיסת המציאות - גם אם אינני יכולה להוכיח מתמטית.
דוגמה מסרט טבע שראיתי: להקת זאבים יוצאת לטרף - ללא מילים, הם מתפצלים לכל מיני כיוונים כדי לאגוף את הטרף, מהצד קשה להבין איך כל אחד מהם החליט לאיזה כיוון לפנות - השפה שלהם היא שפת גוף, שומרים על שקט כשיוצאים לצייד. לא חישובים מתמטיים עוזרים להם לאמוד את המרחק והמהירות ולא מחקרים מדעיים עוזרים להם איך להתפצל.
כשחלק אחר של הלהקה הצליח לצוד במקום אחר - מועבר לקבוצה זו מסר ע"י צליל - ומיד שתי הקבוצות מתאחדות לאכול את הטרף שניצוד ע"י קבוצה אחרת של אותה להקה.
בעלי חיים רבים משתמשים בשפת תנועה, ריח וצליל, חום, גלים וכנראה עוד שפות/תקשורת שאין לנו מושג מהם.
ראיתי דג שידע לאמוד את מהירות התעופה של ציפור ולקפוץ מעל המים ולטרוף את הציפור - הוא לא למד מתמטיקה בשביל זה ולא השתמש בכלים מדעיים - יש לו שפה אחרת, תובנות אחרות, תפיסות מציאות המותאמות עבור עולמו.
תולעים בגינה בטוחים שהאדמה שייכת להם - ולא מעניין אותם מה חושבים בני אדם, או באיזה מדינה הם נמצאים ומהי בירת המדינה או איזה בן אדם גר על הקרקע הזאת.
בעלי חיים מאותו סוג וזן - יבינו אחד את השני גם אם הם חיים במדינות שונות.
המדע חוקר דרך תפיסת מציאות אנושית בשפה שהמציאו בני אדם - ומתייחסים לעצמם כאילו רק האמת שלהם והמציאות שלהם היא המציאות הנכונה והיחידה.
אין כאן רציונליזציה - אלא אמונה.
 

uzi2

Active member
לפחות אל תציגי את הדעות שלי בצורה מסולפת

א. ברור שהאדם אינו ראציונאלי וזה נכון גם לאנשי מדע. גם חוקרים לא חושבים בצורה ראציונלית. אם הם היו חושבים בתורה ראציונאלית, לא היה צריך את השיטה המדעית, ובוודאי שהיא לא היתה כל כך קריטית.
גם היא לא מושלמת, אבל היא מאפשרת לבנות מגדל בין אינספור תובנות שנסמכות אחת על השנייה ושבסופן יש משהו מאוד מורכב, שיעבוד רק אם כל המגדל בן, לדעתי, עשרות אלפי תובנות, שאחת נבנתה על בסיס קודמותיה, מתאים למציאות. אני מניח שאת מסכימה שסמארטפונים עובדים ומשמשים לתפקידים שלהם. בעיני זה מדהים. אני מכיר את ההתפתחות של הידע והטכנולוגיות, ולא משתכנע שזה סתם אסופת פרשנויות - עבור מה שזה מתיימר.
המדע לא מתיימר ליותר מאשר מציאת חוקיות, אבל לא מדובר סתם באסופה של אינספור צירופי מקרים מאוד מאוד נדירים שבהם משהו מרמה אותנו ודואג שהשיטה תעבוד בפועל.

המונח פרשנות, אני לא יודע אם אני מסכים לגביו או לא, כי מאוד תלוי למה את מתכוונת כשאת אומרת את זה.
אם את מתכוונת לכך שאנו לא רואים את המציאות האבסולוטית, אלא רק את מה שנתפס במוחנו (או בציפלינקים שלנו - תקראי לזה איך שתרצי) אז אני מסכים.
אם את מתכוונת שהתקפות של זה גם כ- emergent reality נתונה לפרשנות, יש לי בעיה עם הטענה שלך, כיוון שאז יש לנו יותר מדי צירופי מקרים נדירים להסביר. למעשה או שמשהו מרמה אותנו בכוונה, או שהכול הזייה, ולא ניתן לסמוך על שום תובנה. גם לא על זה שמישהו חוץ ממני קיים.
לגבי דגים - לא מומחה, אבל גם אינספור שנים של אבולוציה מסוגלות לגרום ליצורים לסגל לעצמם יכולות מדהימות גם ללא הבנה מתמטית של החוקים. שהרי כל מה שלא יכל לשרוד לא שרד. גם כאן, אם את לא מקבלת את זה, יש לך אינספור צירופי מקרים נדירים להסביר. אבל שוב, אין קיצורי דרך. אי אפשר לפסול את תורת האבולוציה בלי להעמיק בהיקף הראיות. אי אפשר לפסול תורת האבולוציה רק בגלל שיש פה ושם תוצאה שטרם ברור כיצד משתבצת, או משהו שמנובא, ושטרם מצאנו. או תהליך ספציפי שטרם הוסבר או בגלל שמודל שנחקר ושמבוסס על תורת האבולוציה התגלה כשגוי, בדיוק כמו שאי אפשר לפסול את תורת הקוואנטים שכיום אנו נסמכים עליה בתלות מוחלטת בכל הטכנולוגיות שלנו, רק בגלל שנשארו שם שאלות פתוחות.
אז כן, אין לי מחלוקת איתך שאנחנו מוגבלים ביכולות שלנו, וגם התולעים, והדגים. לא יכול להכנס למה התולעת מרגישה או "חושבת", ולא מה היא "חווה" ואם בכלל, ולא אשלה את עצמי שאני יודע, אבל מבחינתה האדמה היא באמת שלה. אין כאן טעות. היא לא מושפעת מהשאלה אצל מי בטאבו האדמה רשומה. יצורים שהתנהלותם לא התאימה את עצמה למציאות - פשוט לא שרדו, וגם כיום יש יצורים שנמצאים בסכנת הכחדה בגלל שהם לא מספיק מתאימים למציאות. זה העקרון של הברירה הטבעית, שזה מנגנון לא פחות יעיל מהשיטה המדעית, אם כי הרבה יותר "אכזרי" מבחינה הישרדתותית.
 

pynokyo

New member
הסיבה למחקר היא לא רציונלית אלא חוויתיות -סיפוק הסקרנות

והרצון לדעת.
השכל והגוף הם כלי לעיבוד חוויות - הגוף והשכל/מוח לא יוצרים חוויות אלא מעבדים אותם.
אין שום דבר רציונלי בתוצאה המחקר ללא החוויה הנלווית אליה - מה זה משנה איזה חלקיק מרכיב איזש חומר? או איך פועל מנגנון מכני/אורגני וכן הלאה - ללא החוויה הנלווית למחקר ולתוצאות אין לזה שום ערך - זה לא משרת את הטבע, ולא משנה את מהות הטבע.
המחקר משרת את הרצון לסיפוק הסקרנות שהוא לא רציונלי אלא חווייתי/רוחני - מהות ומשמעות החיים הם החוויה.
 

uzi2

Active member
אני לא מתיימר להבין את עצם קיום החוויה.

בגדול אני מסכים אם מה שכתבת.
 

pynokyo

New member
החיים הם הוויה של חוויה - סיפוק מנטלי הוא גם חווייתי

כל מה שמניע אותך בחיים הוא דחף לסיפוק בכל תחומי החיים - סיפוקים מנטליים, רגשיים, נפשיים, גופניים - כולם הם חוויה.
הגדרות מבטאות תחום התייחסות (שמקורו בשכל, או ברגש, או בגוף וכו') - המכנה המשותף לכולם הוא החוויה.
 

pynokyo

New member
אין דבר בתוכך ומחוץ לך שאתה יכול להבין/לחוות מחוץ לעצמך

דהיינו, כל התרחשות, פעולה, עיסוק, מחשבה, רגש וכיו"ב הם פרשנות שלך לעולמך הפנימי והחיצוני.
אין לך שום דרך לדעת בוודאות שמשהו קיים מחוץ לעצמך. כל עולמך נתפס דרך הפרשנות שאתה מעניק לחושים/שכל וכיו"ב שלך.
&nbsp
 

uzi2

Active member
אני מתיימר לחקור את החוקיות

של החוויות שלי. נוח לי להאמין שגם את קיימת, אבל זה נכון שגם זו אמונה שמסתמכת על אנלוגיות.
 
למעלה