נבושקה המתוקה
בתור אחותך בת ה-28 ליתר דיוק
, נראה לי שבגילך הכל מוקצן ודרמטי ממה שהוא באמת. לי היו חברים ולא קצת. נכון, התחלתי לצאת עם בחורים כשהייתי בת 18 ומעלה. לפני גיל 18 ודאי שהייתה משיכה עם בחורים כאלה ואחרים, גם דייטים, אך לא ראיתי טעם ליציאות האלה. מה שעניין אותי בזמנו היה לימודים, גם בנים- אך לא היסטרי. בזמנו יישמתי את המשפט "מה שאבא לא יודע לא יזיק לו". אבל אמא תמיד ידעה, תמיד שיתפתי אותה והיא ממש אבל ממש לא עשתה סצינות. ואת חושבת שהיא לא הייתה משתפת אותו בחדרי חדרים? ועוד איך. את עוד צעירה ואין לך מה למהר, הבנים לא יברחו אלא יעמדו אצלך בתור מרוב יופייך, למזלך יצאת דומה לי להפליא
קחי הכל בפרופורציות, ואל תקחי ללב אמירה או שתיים של אבא. את יודעת שהוא משוגע עליך, ואת הקטנטנה שלו והכל נובע מדאגה. ואם לנסות לנתח את התנהגותו אלי אז, ואת התנהגותו אליך עכשיו, אני יכולה רק לנחש שהוא מרגיש שהוא לא הולך ונעשה צעיר, והנה פתאום גדלת ואת הוכחה חיה לכך שהזמן רץ במהירות מטורפת, והוא רק רוצה לשמור אותך קרוב לליבו. עינבוש, נראה לי שיצרת כאן רושם של הורים פרימיטיביים ומתשולחים, כשהמציאות היא הורים בראש צעיר, אקדמאים ומשכילים. אני מניחה שבגילך זה שחור או לבן. תני להם קרדיט, ותנסי להבינם מנקודת מבטם. אוהבת אותך מאד מאד, יפה שלי.