האם לגוטליב יש או אין חסינות ?

[1ספי11]

השמאלן המצוי חייב לעוות את המציאות לצרכיו , הא ?

חומר סודי בעכוז שלי.

השמאלנים לא רצו להאשים את חמאס בכשלון השיחות - הם רצו להאשים את נתניהו ולכן הם כל כך כעסו על ההדלפה.

הדלפות מתרחשות חדשות לבקרים רק שיש הדלפות שנחקרות ויש כאלה שלא.....כאן יש הדלפה שאין עימה מינימום נזק לישראל שכן היא מצביעה על חמאס כזה שלא מעונין בהסכם.

הדיקטטורה השמאלנית כל כך כעסה על שמישהו העז להעביר לנתניהו חומר שהוא לא אמור לראות (כדאי שתחשוב טוב על המשפט האחרון שכתבתי) ולכן היא הילכה אימים על כל המעורבים באמצעות מעצרים , מניעת יצוג משפטי וכן הלאה.

אין שום חומר שראש ממשלה לא אמור לראות אבל מטכ"ל השמאלנים הצה"לי רגיל לחרבן על הדרג המדיני הממונה עליו....להלן הקונספציה.

הגיע הזמן לעשות סוף לאופן בו אתם מחרבנים על סדרי מנהל תקין.

אז כל אידיוט יכול לקבוע היום מהו חומר סודי ומה מותר לפרסם.
דיקטטורה שמאלנית היא שלטון ימני על מלא שלא מסוגל למשול.

 

[שחר 676]

אז כל אידיוט יכול לקבוע היום מהו חומר סודי ומה מותר לפרסם.
דיקטטורה שמאלנית היא שלטון ימני על מלא שלא מסוגל למשול.

אדם חכם מבין היטב כיצד להפריד את המוץ מן התבן.

אתה לא הבנת מאומה.

כולי תקווה שיתר הקוראים הבינו.

 

[1ספי11]

אדם חכם מבין היטב כיצד להפריד את המוץ מן התבן.

אתה לא הבנת מאומה.

כולי תקווה שיתר הקוראים הבינו.

אדם חכם אולי כן אבל אתה לא חכם.
החוק הוא חוק גם עבור אנשים שחושבים שהם חכמים.
לא כל אידיוט יכול להחליט מה חוקי ומה לא.

 

[שחר 676]

אדם חכם אולי כן אבל אתה לא חכם.
החוק הוא חוק גם עבור אנשים שחושבים שהם חכמים.
לא כל אידיוט יכול להחליט מה חוקי ומה לא.

אוהבים אותך

 

[1ספי11]

אוהבים אותך

לא עדיף שבמקום שתעשה מעצמך טמבל תתיחס לעובדות?

 

[שחר 676]

לא עדיף שבמקום שתעשה מעצמך טמבל תתיחס לעובדות?

כל המוסיף גורע.

הקוראים יקראו ויחליטו בעצמם מי לדעתם טמבל ומי לא.

אוהבים אותך

 

[1ספי11]

כל המוסיף גורע.

הקוראים יקראו ויחליטו בעצמם מי לדעתם טמבל ומי לא.

אוהבים אותך

עוד לא הבנתי ממך למה כל אידיוט יכול להחליט מה סודי ומה לא.

 

[Harrington]

האם לגוטליב יש או אין חסינות ?​

שאלה מעניינת. התשובה עוברת דרך השאלה מה מטרת החקירה הנדרשת. משום מה בישראל מתקיימות לא מעט חקירות שהן מיותרות לחלוטין. לא בגלל שלא צריך שמערכת האכיפה והחוק תטפל בעניינן, אלא בגלל שהכל ברור, גלוי וידוע. כך למשל, דוגמה מובהקת הייתה בסופרים שהוציאו בזמנו את הספר שעסק בשאלה אם מותר להעניש ערבי שצפוי בהמשך חייו לפגוע ביהודים (או משהו כזה). הסופרים נקראו לחקירה (וכרגיל באירועים כאלה, נעצרו לחקירה זו בקול רעש גדול). אבל מה הם נשאלו שם? הרי לא הייתה כל מחלוקת שהם כתבו את הספר. תוכן הספר גם היה ידוע ובוודאי שלא היה צורך בחקירת הסופרים בשביל לדעת מה נאמר בו. אז אולי צריך להגיש כתב אישום בסוגיה (מגוחך לחלוטין בעיני, אבל זו דעתי האישית בלבד) ויתכן שלא, אבל מה הצורך בחקירה?

התשובה שהמערכת תיתן על כך, היא שעליה לבחון בין השאר את היסוד הנפשי. למי שלא בקי בהליך הפלילי, ללא יסוד נפשי אין עבירה. יסוד נפשי לענייננו על רגל אחת: כוונה (לעבור את העבירה). אולם בתכל'ס, בהרבה מאוד מקרים גם אם היסוד הנפשי מתקיים, ה'חשוד' כהגדרתו הרשמית לא יועמד לבין. זאת מסיבות שונות. כך למשל בעניין של שרה נתניהו ודברים שנטענו באיזו תוכנית טמבליזיה לאחרונה, נטען שחלה עליהם התיישנות בכל מקרה. כלומר גם אם חקירת הגב' נתניהו תעלה שבתיאוריה היא עברה את העבירה ושעליה לעמוד לדין, הסיכוי להגשת כתב אישום, נמוך ביותר (יש שם אמנם גם טענה לפיה לא חלה התיישנות ויתכן שזה העניין באותו מקרה). אז מה התועלת בחקירה, זולת ההפגנתיות שבדבר כלפי הציבור?

חזרה למקרה של גוטליב; חה"כ גוטליב טוענת כידוע שלח"כים יש חסינות מפי העמדה לדין. היא לא באמת טוענת שיש לה חסינות מפני חקירה. אלא מאי, היא טוענת שמאחר ובמקרה הזה ברור וגלוי שעשתה את מה שעשתה ('עברה את העבירה' כביכול) במסגרת עבודתה כחברת כנסת ומאחר ועל כך חלה חסינות, הרי שבמשתמע יש לה חסינות גם מפני החקירה, מהטעם שאין כל עניין בחקירה. גם אם בחקירה יתברר שהיא עברה את העבירה ושמתקיימים כל יסודות העבירה שהיו מובילים להעמדתו לדין של אדם רגיל, במקרה שלה עדיין לא יוגש כתב אישום מפאת חסינותה הפרלמנטארית (המהותית).

המערכת לעומתה טוענת, מעבר לכך שבאירועים קודמים לא התקבלה טענת החסינות מפני חקירה, שיש צורך בחקירה כדי לברר אם יש לה חסינות מפני העמדה לדין, במקרה ויתברר שהיא עברה את כל יסודות העבירה.

בתכל'ס, מה שהמערכת טוענת שצריך להתבצע בחקירה ושבגין כך עליה להתייצב, המערכת בקלות רבה יכולה לעשות גם לגמרי בלעדיה חברת הכנסת, ה'חשודה' כהגדרתה הפורמלית. על החוקרים והפרקליטים המלווים להתיישב סביב השולחן, לפרוס עליו את העובדות, לבחון אותן ולקבל החלטות בתיק (וההחלטה על פניו, ברורה כבר כעת כמפורט מעלה). נוכחותה של גוטליב בחדר חקירות לא יעלה ולא יוריד לעניין זה.

שורה תחתונה: אפשר להרחיב עוד ועוד אבל נדמה שהדברים ברורים. כמו שאני מבין את הדברים, חה"כ גוטליב בהחלט צודקת בדבריה. אולי ההגדרה המדויקת שמועתקת לתקשורת אינה מדויקת, כלומר אין לה באמת חסינות מפני חקירה. לא באופן רשמי ומסודר והדברים לא מופיעים בלשון זו בחוק. אבל יש לה במשתמע חסינות כזאת, כאשר שום דבר שיכול לעלות בחקירה כזאת ממילא לא יכול להוביל לכתב אישום מפאת חסינותה מפני זה.

 

[ביטניקט]

שאלה מעניינת. התשובה עוברת דרך השאלה מה מטרת החקירה הנדרשת. משום מה בישראל מתקיימות לא מעט חקירות שהן מיותרות לחלוטין. לא בגלל שלא צריך שמערכת האכיפה והחוק תטפל בעניינן, אלא בגלל שהכל ברור, גלוי וידוע. כך למשל, דוגמה מובהקת הייתה בסופרים שהוציאו בזמנו את הספר שעסק בשאלה אם מותר להעניש ערבי שצפוי בהמשך חייו לפגוע ביהודים (או משהו כזה). הסופרים נקראו לחקירה (וכרגיל באירועים כאלה, נעצרו לחקירה זו בקול רעש גדול). אבל מה הם נשאלו שם? הרי לא הייתה כל מחלוקת שהם כתבו את הספר. תוכן הספר גם היה ידוע ובוודאי שלא היה צורך בחקירת הסופרים בשביל לדעת מה נאמר בו. אז אולי צריך להגיש כתב אישום בסוגיה (מגוחך לחלוטין בעיני, אבל זו דעתי האישית בלבד) ויתכן שלא, אבל מה הצורך בחקירה?

התשובה שהמערכת תיתן על כך, היא שעליה לבחון בין השאר את היסוד הנפשי. למי שלא בקי בהליך הפלילי, ללא יסוד נפשי אין עבירה. יסוד נפשי לענייננו על רגל אחת: כוונה (לעבור את העבירה). אולם בתכל'ס, בהרבה מאוד מקרים גם אם היסוד הנפשי מתקיים, ה'חשוד' כהגדרתו הרשמית לא יועמד לבין. זאת מסיבות שונות. כך למשל בעניין של שרה נתניהו ודברים שנטענו באיזו תוכנית טמבליזיה לאחרונה, נטען שחלה עליהם התיישנות בכל מקרה. כלומר גם אם חקירת הגב' נתניהו תעלה שבתיאוריה היא עברה את העבירה ושעליה לעמוד לדין, הסיכוי להגשת כתב אישום, נמוך ביותר (יש שם אמנם גם טענה לפיה לא חלה התיישנות ויתכן שזה העניין באותו מקרה). אז מה התועלת בחקירה, זולת ההפגנתיות שבדבר כלפי הציבור?

חזרה למקרה של גוטליב; חה"כ גוטליב טוענת כידוע שלח"כים יש חסינות מפי העמדה לדין. היא לא באמת טוענת שיש לה חסינות מפני חקירה. אלא מאי, היא טוענת שמאחר ובמקרה הזה ברור וגלוי שעשתה את מה שעשתה ('עברה את העבירה' כביכול) במסגרת עבודתה כחברת כנסת ומאחר ועל כך חלה חסינות, הרי שבמשתמע יש לה חסינות גם מפני החקירה, מהטעם שאין כל עניין בחקירה. גם אם בחקירה יתברר שהיא עברה את העבירה ושמתקיימים כל יסודות העבירה שהיו מובילים להעמדתו לדין של אדם רגיל, במקרה שלה עדיין לא יוגש כתב אישום מפאת חסינותה הפרלמנטארית (המהותית).

המערכת לעומתה טוענת, מעבר לכך שבאירועים קודמים לא התקבלה טענת החסינות מפני חקירה, שיש צורך בחקירה כדי לברר אם יש לה חסינות מפני העמדה לדין, במקרה ויתברר שהיא עברה את כל יסודות העבירה.

בתכל'ס, מה שהמערכת טוענת שצריך להתבצע בחקירה ושבגין כך עליה להתייצב, המערכת בקלות רבה יכולה לעשות גם לגמרי בלעדיה חברת הכנסת, ה'חשודה' כהגדרתה הפורמלית. על החוקרים והפרקליטים המלווים להתיישב סביב השולחן, לפרוס עליו את העובדות, לבחון אותן ולקבל החלטות בתיק (וההחלטה על פניו, ברורה כבר כעת כמפורט מעלה). נוכחותה של גוטליב בחדר חקירות לא יעלה ולא יוריד לעניין זה.

שורה תחתונה: אפשר להרחיב עוד ועוד אבל נדמה שהדברים ברורים. כמו שאני מבין את הדברים, חה"כ גוטליב בהחלט צודקת בדבריה. אולי ההגדרה המדויקת שמועתקת לתקשורת אינה מדויקת, כלומר אין לה באמת חסינות מפני חקירה. לא באופן רשמי ומסודר והדברים לא מופיעים בלשון זו בחוק. אבל יש לה במשתמע חסינות כזאת, כאשר שום דבר שיכול לעלות בחקירה כזאת ממילא לא יכול להוביל לכתב אישום מפאת חסינותה מפני זה.

את כל מה שכתבת אפשר לסכם במשפט קצר אחד: השמאל כהרגלו רוצה להראות ששלו יותר גדול ולכן הוא עושה הרבה רעש וצלצולים שאין מאחוריהם כלום ושום דבר. גם במקרה של גוטליב, גם במשפט נתניהו וגם בכל שאר המקרים. השמאל זה מיעוט שרק הולך ומצטמצם וכל מה שנשאר לו זה שקרים, רעש וצלצולים.

 

[Harrington]

את כל מה שכתבת אפשר לסכם במשפט קצר אחד: השמאל כהרגלו רוצה להראות ששלו יותר גדול ולכן הוא עושה הרבה רעש וצלצולים שאין מאחוריהם כלום ושום דבר. גם במקרה של גוטליב, גם במשפט נתניהו וגם בכל שאר המקרים. השמאל זה מיעוט שרק הולך ומצטמצם וכל מה שנשאר לו זה שקרים, רעש וצלצולים.

זאת דרך אחת לסכם. דרך אחרת היא להכיר בכך שמדובר במחלוקת פרשנית-משפטית לגיטימית. המשמעות במקרה כזה, היא שהשאלה תובא ככל הנראה בפני ערכאה שיפוטית כלשהי אשר תצטרך להכריע. אולם יתכן שחה"כ גוטליב תסרב להתייחס גם לבית המשפט ובמקרה כזה, תיווצר כאן בעיית אמת (או כמו שאומרים החברה', יהיו קטעים ).

 

[DANIAVNI]

שאלה מעניינת. התשובה עוברת דרך השאלה מה מטרת החקירה הנדרשת. משום מה בישראל מתקיימות לא מעט חקירות שהן מיותרות לחלוטין. לא בגלל שלא צריך שמערכת האכיפה והחוק תטפל בעניינן, אלא בגלל שהכל ברור, גלוי וידוע. כך למשל, דוגמה מובהקת הייתה בסופרים שהוציאו בזמנו את הספר שעסק בשאלה אם מותר להעניש ערבי שצפוי בהמשך חייו לפגוע ביהודים (או משהו כזה). הסופרים נקראו לחקירה (וכרגיל באירועים כאלה, נעצרו לחקירה זו בקול רעש גדול). אבל מה הם נשאלו שם? הרי לא הייתה כל מחלוקת שהם כתבו את הספר. תוכן הספר גם היה ידוע ובוודאי שלא היה צורך בחקירת הסופרים בשביל לדעת מה נאמר בו. אז אולי צריך להגיש כתב אישום בסוגיה (מגוחך לחלוטין בעיני, אבל זו דעתי האישית בלבד) ויתכן שלא, אבל מה הצורך בחקירה?

התשובה שהמערכת תיתן על כך, היא שעליה לבחון בין השאר את היסוד הנפשי. למי שלא בקי בהליך הפלילי, ללא יסוד נפשי אין עבירה. יסוד נפשי לענייננו על רגל אחת: כוונה (לעבור את העבירה). אולם בתכל'ס, בהרבה מאוד מקרים גם אם היסוד הנפשי מתקיים, ה'חשוד' כהגדרתו הרשמית לא יועמד לבין. זאת מסיבות שונות. כך למשל בעניין של שרה נתניהו ודברים שנטענו באיזו תוכנית טמבליזיה לאחרונה, נטען שחלה עליהם התיישנות בכל מקרה. כלומר גם אם חקירת הגב' נתניהו תעלה שבתיאוריה היא עברה את העבירה ושעליה לעמוד לדין, הסיכוי להגשת כתב אישום, נמוך ביותר (יש שם אמנם גם טענה לפיה לא חלה התיישנות ויתכן שזה העניין באותו מקרה). אז מה התועלת בחקירה, זולת ההפגנתיות שבדבר כלפי הציבור?

חזרה למקרה של גוטליב; חה"כ גוטליב טוענת כידוע שלח"כים יש חסינות מפי העמדה לדין. היא לא באמת טוענת שיש לה חסינות מפני חקירה. אלא מאי, היא טוענת שמאחר ובמקרה הזה ברור וגלוי שעשתה את מה שעשתה ('עברה את העבירה' כביכול) במסגרת עבודתה כחברת כנסת ומאחר ועל כך חלה חסינות, הרי שבמשתמע יש לה חסינות גם מפני החקירה, מהטעם שאין כל עניין בחקירה. גם אם בחקירה יתברר שהיא עברה את העבירה ושמתקיימים כל יסודות העבירה שהיו מובילים להעמדתו לדין של אדם רגיל, במקרה שלה עדיין לא יוגש כתב אישום מפאת חסינותה הפרלמנטארית (המהותית).

המערכת לעומתה טוענת, מעבר לכך שבאירועים קודמים לא התקבלה טענת החסינות מפני חקירה, שיש צורך בחקירה כדי לברר אם יש לה חסינות מפני העמדה לדין, במקרה ויתברר שהיא עברה את כל יסודות העבירה.

בתכל'ס, מה שהמערכת טוענת שצריך להתבצע בחקירה ושבגין כך עליה להתייצב, המערכת בקלות רבה יכולה לעשות גם לגמרי בלעדיה חברת הכנסת, ה'חשודה' כהגדרתה הפורמלית. על החוקרים והפרקליטים המלווים להתיישב סביב השולחן, לפרוס עליו את העובדות, לבחון אותן ולקבל החלטות בתיק (וההחלטה על פניו, ברורה כבר כעת כמפורט מעלה). נוכחותה של גוטליב בחדר חקירות לא יעלה ולא יוריד לעניין זה.

שורה תחתונה: אפשר להרחיב עוד ועוד אבל נדמה שהדברים ברורים. כמו שאני מבין את הדברים, חה"כ גוטליב בהחלט צודקת בדבריה. אולי ההגדרה המדויקת שמועתקת לתקשורת אינה מדויקת, כלומר אין לה באמת חסינות מפני חקירה. לא באופן רשמי ומסודר והדברים לא מופיעים בלשון זו בחוק. אבל יש לה במשתמע חסינות כזאת, כאשר שום דבר שיכול לעלות בחקירה כזאת ממילא לא יכול להוביל לכתב אישום מפאת חסינותה מפני זה.

תקן אותי אם אני טועה
אבל האם כדי לבדוק את היסוד נפשי בעבירה
לא צריך לחקור את מי שיש כוונה להאשים
כי אם כן, בהחלט שגוטליב חייבת להחקר.

 

[Harrington]

תקן אותי אם אני טועה
אבל האם כדי לבדוק את היסוד נפשי בעבירה
לא צריך לחקור את מי שיש כוונה להאשים
כי אם כן, בהחלט שגוטליב חייבת להחקר.

תיאורטית כמובן. אבל במקרה הזה, לא בהכרח. הרי גם אם המשטרה/פרקליטות יקבעו שיש כאן את היסוד הנפשי הנדרש לכתב אישום, עדיין לא יוגש כתב אישום כזה מפאת החסינות. זאת בדיוק הטענה של חה"כ גוטליב.

 

[ביטניקט]

?

ברור שיש לה. לכל הח"כים יש חסינות ואי אפשר לשפוט אותם אלא אם כן יש רוב גדול בכנסת להסרת חסינותם.