קראתי והגישה מוכרת לי באופן כללי
וקושיות יש עליה: א. נאמרו ע"י חז"ל מס´ דברים: "דיברה תורה בלשון בני אדם", ואני חושב שהתכוונו לא רק למונחים המתארים את ה´ וכביכול מגשימים, אלא גם לכך, שהתורה נועדה ובנויה עבור כל בני האדם, ולא רק "בעלי הדרגה" שביניהם. ולפי שיטת ליבוביץ ואחרים, הרי שהסיפורים אין להם משמעות דתית. האם חיזוק הידיעה המתבססת על קבלה (מהמילה: "לקבל") ועל אמונה, ובכך שהידיעה נובעת ממקור טרנאצנדנטאלי, יש בה פסול? מה הפסול שבכך? (ואגב, לא התייחסת לכל שאלותי בהודעתי הקודמת, שעדיין בעינם עומדים) למה יהיה פגם דתי בכך שהתורה כן מספרת לנו היסטוריה, או ידיעות בעלות אופי "מדעי"? להיפך! אינני יודע מאיין שאב פרופ´ ליבוביץ את "הסטיריליזציה" של הדת וקיומה מההוויה האנושית, והארצית? הרי שוב: לא ניתנבה תורה למלאכי השרת" שאינם ארציים? אנו בני האדם גם אם נהיה רוחניים ככל שנהיה, עדיין ארציים הננו! לאכול ולשתות אנחנו צריכים? ולכן מה הפסול שכדברי חז"ל ש-"דיברה תורה בלשון בני אדם"? (רק למנוע טעות באשר לכוונותי: אינני מתכוון חלילה שמעבר לסיפורים "ההיסטוריים" אין ולא כלום. חלילה וחס!! יש ועוד איך יש! אבל: "אין מקרא יוצא מידי פשוטו"!) אזכיר את מדרש חז"ל המספר שכשמשה עלה למרום לקבל את התורה, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: "תורה זו שאתה משמרה בבית גנזיך כל כך הרבה שנים אתה מבקש ליתנה לבני אדם"? אמר הקב"ה למשה, ענה להם תשובה! אמר להם משה? מה כתיב בה: "אנוכי ה´ א-להיך אשר הוציתאך מארץ מצריים" למצרים ירדתם? לפרעה נשתעבדתם? עוד מה כתיב בה? "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" וכן: "לא תנאף" וכו´ יצר הרע יש ביניכם? וכו´ וכו´ ע"כ לשון המדרש (בערך כפי שזכרוני הרשה) רציתי להגיד בדברים אלה, ש"הסיפורים שבתורה" הם לא בלתי רלוונטיים מבחינה דתית! ועוד דוגמא מתחום אחר לגמרי הממחיש את הכלל שאין מקרא יוצא מידי פשוטו בצורה סימבולית: היו יש לנו חשמל בו אנו מאירים את הבית, מחממים וגם מבשלים. האם החשמל ביטל את הדבר הכי בסיסי והכי פרימיטיבי שזה הוצאת האש מהאבנים? לא! גם היום הדבר הפשוט והפרימיטיב הזה שהוא הוצאת אש מהאבנים לתאורה לחמום ולבישול עדיין קיים לצד התאורה החשמלית! עד כאן להפעם.