מאמן חייב להוות דוגמא עבורי, מאמן אינו על תקן
של בדרן/ליצן, דיג'י, רקדן ורק דרך אגב מכתיב את מנחי וקצבי האימון. לדעתי, חייב להיות על האופנים למעלה מ50% וכל פעם שמתחלף המנח להדגים מחדש כיצד לדווש בצורה הכי מקצועית. יחד עם זאת, אם יש לו גם את שאר התכונות שציינתי למעלה - הוא שלי. מאמן מקצועי רואה גם את המתאמנים בשורה השנייה, השלישית והרביעית, ויורד לתקן מתאמנים שאינם מדוושים נכון, כשהכידון מתנדנד מצד לצד, כשנשענים לא נכון על הידיים, מסתובב לראות אם מנח כף הרגל נכון בפדל נכון, ועוד... לדעתי זאת אחריות עצומה והוא חייב לתקן את המתאמנים שלעיתים קרובות הם חדשים ואינם יודעים מה נכון או לאו, אחרת נגרמים פציעות ספורט שלפעמים אינן הפיכות. מאמנים שאינם עולים על האופניים, הם מאמנים שיש להם מספר אימונים באותו יום, עייפים משהו...שיש להם בעיות פיזיוליוגיות (למשל בברכים) או מאמנים שעובדים מספר שנים בחדר כושר ,נחים על זרי דפנה, כי הם כבר קנו לעצמם את המוניטין, ומתאמנים (כסילים) זוכרים להם "חסד נעורים" וממשיכים לאכלס אולמות שלמים. (אגב הוא מוותר על אופניו - הוא לא צריך אותם) מכירה לפחות אחד כזה שכבר לא מדווש שנתיים... תמיל'ה מוכר לך? ומכירה לפחות אחד שאינו יורד מהאופניים אפילו פעם אחת, מרוכז רק בעצמו, משמיע יללות, צעקות רמות, תוך כדי הנחיות, אמרות שפר דביליות, ובסוף האימון האופנים והבמה מלאים במים, מהזיעה הנוטפת שלו ( שהוא גם לא מנקה אחריו למרות שיש גליל ענק של נייר ליד). שני מאמנים כאלה בסניף אחד זה יותר מידי. לצערי זאת הסיבה שהורדתי הילוך בתקופה האחרונה בספינינג. אחרי אימון אששש כמו אתמול אפשר להסתפק ביום מנוחה בלי ספינינג. לציין שהמאמן המקצועי המדובר עובדדד כל היום ללא לאות. בבוקר עו"ד ובערב ספינינג, וכל אימון שלו פצצצצה!!