האם נכשלתי וטעיתי?

האם נכשלתי וטעיתי?

ברשותי חשבון בבנק לאומי אשר בו היה לי חסכון סגור ל-10 שנים נושא ריבית לא רעה. לפני כמה שנים נכנסתי למצוקה כלכלית עקב פיטורי מעבודה ופטירתו של של בעלי. ביקשתי להוציא את הכסף אולם הבנק יעץ לי לא להוציא את הכסף אלא לקחת הלוואה. לא היתה לי ברירה ולאחר מכן נאלצתי לקחת עוד ועוד הלוואות ולאחד אותן להלוואה וכן הלאה. חודשיים לפני תום תקופת החסכון והשתחררות הכסף, סגרו לי את אפשרות משיכת המזומן (נכנס תשלום קיצבת ביטוח לאומי - קיצבת נכות שהומרה בקיצבת זיקנה) ב-28 לחודש נחסמה אפשרות הוצאת המזומן. התקשרתי לבנק ושם נאמר לי שאם אקח עוד הלוואה שתכסה את כל החובות שלי, ואעביר את הקיצבה השניה שאני מקבלת לבנק אחר לחשבוני בבנק לאומי, ישחררו לי את קיצבת בטל"א. במענה לכך נתתי הוראה להעביר את הקיצבה הזו לבנק האחר. התקשרו מהסניף בל"ל ואמרו שכתוצאה מכך הם מבטלים את כרטיס האשראי שלי וכל חוב כרטיס האשראי הועבר לחשבון עו"ש. למותר לדבר שצורת הדיבור שלהם היתה נוזפת ומתנשאת ואמרו בין השאר : "אין מי שדואג לך יותר מאיתנו". דבר שכמובן לגמרי מופרך מהיסוד, כי הבנק זה לא מוסד צדקה, והלוואה בקנה מידה שרצו שאקח היתה משעבדת אותי לשנים רבות. וכן אמירות מוזרות כגון "למה התלוננת עלינו?" מובן מאליו שהאמירות לא הגבירו את האימון שלי בהם וגרמו לי לתהות למה בדיוק הם חותרים. פניתי לבנק ישראל והנושא נמצא בבדיקה כבר כמה חודשים (כאילו מה כל כך מסובך בזה?) ואני מחכה לתשובה. בינתיים רציתי לשאול לחוות דעתכם על ההתנהלות של הבנק.
 
מה?


 
למעלה