זיץ לערנען (שב תלמד)
אם יש לך דעות משלך, ואתה מחזיק בהן, החזק, אל תדבר שטויות, ובעיקר אל תפגין את חוסר הידע האלמנטרי כפי שהפגנת בהודעה זו. להווי ידוע, יש כאן קורא ספר או שניים (למעט אלו שחושבים שהם יודעים, שאנחנו יודעים שהם לא יודעים).
"זכות העמים" היא למעשה אמנה חברתית בסיסית, שקיבלו על עצמם בני חלד עוד מלפני 12000 שנים עת התיישבו יחד ביישובי קבע. אגב, לא צריך להיות היסטוריון להבין את "הפלא" הזה, מספיק להקיש מחבורות ילדים בתנועת נוער בקמפינג המתבקשים לשתף פעולה ביניהם.
שיתופי פעולה אלו,ברוב המקרים לא עלו יפה. זו ההיסטוריה האנושית רווית הלוחמה והקרבות. ספרד שיכת לספרד כי ככה החליטו סובביה. וכשהקטלונים לא מסכימים, אז הם מחבלים בכרמים. צרפת שיכת לצרפתים, לא בגלל שהקלטים והגאלים (שהיו ברובם עמים גרמאנים) התישבו בצרפת, אלא בגלל ששכניה הסכימו שאלו הם גבולותיה. וכשלא הסכימו, ראה ערך 1940, כבשוה. וכן על זה הדרך. אין שום זיקה ברת ממשות תקפה בין עם למדינתו, בכל העולם. למעשה, ברוב המקרים מדובר בהתיישבות ארביטררית, שעיקרה "תודעה" של מכנה משותף, שברוב המקרים, אם לא כולם - אין לה שום אחיזה היסטורית (ראה ערך בריטניה, ארה"ב, סין, הודו וכו'). אלא מה? צרפת בגבולותיה שייכת לצרפתים, מכיוון שאין עוררין על גבולות אלו מצד שכניה, פנים וחוץ. לכשיקומו עוררין - או שתקום מלחמה, או שיהיה הסדר בינלאומי (בשעה זו דנים בשתי החלופות הללו לגבי מזרח אוקראינה).
ובעניין האיצידנט מוועדת פיל: כה העיד הרב הלפרין ז"ל (מובא בספר "מעשה איש" של צבי יברורב מהדורה קמא) כשהגיעו אל החזון איש ז"ל וסיפרו לו בגאווה כיצד בן גוריון דיבר על אותו קושאן תנ"כי בפני הערלים. החזון אי"ש הרצין, ואמר: "קאן נישעט זין (לא יכול להיות) כיצד הוא נתן להם קושאן שרק אם יפתחו אותו יראו שלא מילאו אחר תנאיו ויתנו אותה לדורשיה. הם לא מבינים שזה חוזה עם תנאי? או ווי??". והוא היה רציני מאוד, ובדין.