הוא היה אומר את מה שיוסי פרחי היה אומר:
"כל רובוט, הפטור מן הדבר ועושהו, נקרא גולם. וכל מפעיליו, אינם עושים זאת לשם-פרסומי ניסא, אלא לפירסום-השם של עצמם ברשת".
ואם כבר הזכרתי רשת, מה היה אומר על הרשת? זה יותר מעניין. הוא אמנם לא זכה להכיר אותה, אבל על כל פנים, אילו היה חי בימינו (לא בגיל 110 אלא נניח מחצית מזה), והיה פותח לו למשל איזה בלוג פולמוסי ושמנמן, המנתח באיזמל חד את העניינים האקטואליים שעל סדר היום, אז מן הסתם זה היה יכול להיות אחד הבלוגים הישראליים הנצפים ביותר.
אבל בעצם, הוא הרי היה איש המאה העשרים, בעוד שהרשת היא ממאפייני האלף השלישי. לכאורה שני עולמות שונים לגמרי, שאין מה להשוות ביניהם.
אולם תמיד נחמד לחזור ולשאול את אותה שאלה מסקרנת, החוזרת כל הזמן על עצמה מכל מיני כיוונים, ושמנסה לברר: מה הוא היה אומר אילו היה חי, והיה רואה מרכיב כזה או אחר של המציאות החדשה הנוכחית. מה היה אומר למשל על שידרוג מעמדה של פלסטין באו"ם? מה היה אומר על האביב הערבי? על סוריה? על איראן? על העיתונאית יחימוביץ שהפכה להיות יו"ר המפלגה שבראשה עמד פעם כצנלסון, אחד מאהוביו של האדם שעליו אני שואל כאן את כל השאלות האלה? ואיך היה מפרש את פרשת הדחתם של מרידור ושל בגין מהליכוד? ואיך היה מנתח את הסיבות שהביאו להתפרקות קדימה? האם היה מייחס את ההתפרקות הזאת לגורם הערכי, או לגורם האישי? ומה היה אומר על הציונות הדתית הנוכחית, זו של עידן בנט, איש ההיטק והסיירת? ובאיזו מפלגה היה תומך אילו היה חי היום? מרצ? חדש? עבודה?
כל זה מאד מעניין, לפחות אותי. אבל אני גם יודע, שהירהור על כל זה, הוא למעשה רק הזייה מטופשת, המנסה להפגיש שני עולמות שלעולם לא יפגשו, כי הוא הרי נשאר שם במאה העשרים, בעוד שאנחנו הושלכנו על כורחנו אל תוך עידן האלף השלישי, על מנת לבוסס בתוך עולם תזזיתי של טויטים, של בלוגים, של רשתות חברתיות, של סירטוני פליקס ויוטיוב, כולל סירטון פנטסטי אחד על איזה גולם שפטור מן הדבר אבל למרות הכל עושהו; יענו וכאילו למען ולשם-פירסום הנס שהתרחש כאן (כך טוענים) באופן מאד קונקרטי ומאד מוחשי בימים ההם של עידן-טרום-האלף הראשון; רק כאילו לשם פירסום-הנס הקונקרטי, אבל למעשה: למען פירסום-שמם של יוצרי הגולם הנ"ל - בזמן הזה - במרחבי הרשת הוירטואלית של עידן האלף השלישי.
על כל פנים, אם אני חוזר לשאלה שבה פתחתי את השירשור, הייתי אומר, שאילו החשמונאים היו רואים את סירטון היוטיוב ההוא, אז היו מאד מרוצים: הם היו אומרים לעצמם: "הנה, הבקשה שלנו לפרסם את הנס ע"י הדלקת שמונה נרות חנוכה, שרדה יותר מאלפיים שנה, תוך שהיא מצליחה להיכנס אפילו אל תוך האלף השלישי - גם אם בגילגול קצת שונה ומפתיע שאליו לא ממש התכווננו מלכתחילה". זה מה שלדעתי הם היו אומרים לעצמם. אמנם ההערכה הזאת שלי כרוכה בניסיון להפגשה היפותטית ובלתי אפשרית בין שני עידנים כל כך שונים, אבל למרות זאת, לפחות ברמת ההזייה הפרטית שלי, אני נוטה לחשוב שהם היו ממש מחייכים ממה שהיו רואים. אבל הוא...אני לא בטוח בכלל.
