אף אחד לא מצא שריטות בטלסקופ...
הנה היסטוריה מקוצרת (אך מדויקת) לגבי כל עניין של אפשרות החיים במאדים: 1659 - הויגנס (Huygens) הוא ככל הנראה הראשון שהיו לו פרטים כלשהם על פני השטח של מאדים, כולל סימונים שונים, אך הוא לא תאר אותם כתעלות. 1726 - Jonathan Swift מפרסם את "מסעותיו של גוליבר", ספר דמיוני על מסעות בכל מיני ארצות לא ידועות, בארץ וגם במאדים, המיושב ע"י גזע שנקרא ה"לפוטיאנים". מה שמוזר הוא, שסוויפט כתב שלמאדים יש שני ירחים, אחד שמשלים הקפה כל 10 שעות ועוד אחד שמשלים הקפה כל 21.5 שעות. בזמן כתיבת הספר וגם שנים רבות לאחר מכן (וכנראה שלא לפני כן) לא היה ידוע על ירחים למאדים. 1860 - ג'ובאני שיאפארלי (Schiapparelii) - הראשון שחקר באינטנסיביות את פני השטח של מאדים ואף מיפה אותם. הוא הבחין בהרים, רמות ושפלות, עמקים וגם - "canali" - ערוצים, באיטלקית (לא תעלות). את אותם ה canali שהוא ראה, תרגמו לאנגלית ל Channel - תעלה. וכך החלו לחשוב יותר לכיוון של תעלות מלאכותיות, ולא ערוצים טבעים, כמו של נחל בטבע. 1877 - מתגלים שני ירחיו של מאדים. פובוס משלים הקפה כל 7.6 שעות ודיימוס משלים הקפה כל 30.2 שעות... סוויפט לא היה רחוק בתיאור שלו. 1898 - הספר "מלחמת העולמות" של H.G.Wells יוצר לאור. ב 1909 מתפרסמת כתבה ב Los Angeles Times שנראו אתרי חפירה (!) במאדים; מעט לפני כן, האסטרונום Percival Lowell טוען שגם צפה בתעלות, וכמוהו גם האסטרונום הצרפתי Flammarion. חשוב לציין כי בתקופה זו צילום של גופים שמיימים היה מאוד מסובך וכמעט בלתי אפשרי, כך שאת תצפיות התעלות לא יכלו להוכיח בתמונות. גם שיאפארלי וגם לוואל לא היו "ליצנים" ושניהם גילו כמה דברים חשובים לגבי התנהלות מערכת השמש, מסלולם של כוכבי לכת... 1912 - E.R Burroughs מפרסם ספר ראשון מתוך סדרת ספרים על מאדים, שרק מעצימה את ה"מיתוס". אני חושב שזה היה בסביבות המאה העשרים במאה שעברה, שמישהו הציע פרס לא קטן על הבאת הוכחות על קיום של תרבות מכוכב אחר, למעט מאדים. מאדים לא נחשב, כיוון שזה היה "קל מדי" להוכיח קיומם של חיים שם. 1938 - Orson Welles מביים תוכנית רדיו שמבוססת על "מלחמת העולמות"; לאורך התשדיר מובאים מבזקי חדשות מפוברקים, המתארים את הפלישה של אנשי המאדים. הפאניקה שנוצרה הייתה רבה והיו כאלה שהתאבדו... בערך באותה תקופה, מובחנת תופעה נוספת על פני מאדים - השחרה של פני השטח, מהקטבים כלפי המרכז, בקיץ (של מאדים). אחת ההשערות הייתה שזה נובע בשינוי בצמחייה שקיימת שם. אפילו בערך 'מאדים' באנציקלופדיה 'בריטניקה' מ 1964, מוצעת התיאוריה הזו. 20.7.1976 - Viking 1 נוחתת על מאדים ומכאן מתחיל המסע של גילוי העובדות על מאדים. כידוע לא התגלו חיים או שרידים לחיים; אכן קיימים ערוצים (לא תעלות מלאכותיות) שמראות על זרימה של מים בעבר, אם כי זה כנראה לא מה שראה שיאפארלי בטלסקופ שלו, כי הם מאוד קשים לאבחנה. הקווים שהוא ראה היו כנראה קוי מתאר של גבולות של עמקים וימים (מיובשים), וגם קניונים, שאליהם מתחברים הרבה ערוצים (גם יבשים). ההשחרה של פני השטח בקיץ נובעת מחשיפה של סלעים כהים בזלתיים; בחורף הם מתכסים, בעזרת רוחות אדירות,באבק כתום בהיר שזה תערובת של ברזל וחמצן.
