האם nrg צוללת ומתדרדרת למטה

bob68

New member
אני מבולבל ../images/Emo4.gif

מישהו יכול לחדד על מה הדיון בנוגע לביקורות ?
 

prizman

New member
בקיצור

אתה רוצה שעיתונאי יקנה עט בלומאונטיין ב 3000 ש"ח כי העט חכם מהכותב, טרם ענית על השאלות בפורום האוכל של אורט, פשוט נטשת. לא מעט מהכותבים שם כותבים גם כאן כך שזה לט נשכח.
 

ח ר ו ב

New member
אתה שופט אחרים ואת עצמך לפי אותם פרמטרים ?

לי נראה שלא . אתה מאוד ביקורתי ודקדקן לגבי אחרים . ולעצמך , אתה מרשה לא לענות.. לענות בציניות ואירוניה.. לבדל לעצמך חיים מאוד שונים ,מעוררי מחלוקת [ מבחינתי לבריאות ]. ואתה נוהג להתריס ולהזכיר זאת. אתה מרוכז בעצמך , זוכר שכתבת " אני אעשן במסעדה ומבחינתי שהשאר ימותו " ובסוף עוד לבוא בטענות , לכל העולם על כל דבר ועניין. חוסאם אולי יענה לך, אני אעיד עליו , שהוא לא חיית אינטרנט , ובלי הבנה מחשבית וטכנולוגית. ועברית הוא למד מהחיים,לא בבי"ס. ולמרות כל האמור לעיל, אני לא שופט אותך, ואפילו מחבב [ אתה יודע זאת ] ומקווה שתראה את העולם בקו של בית הלל . שבת שלום, ידידך ח ר ו ב .
 

passioneta

New member
מנצלשת ע"מ להמליץ על ספרה של

רות רייקל (היום עורכת מגזין הארסים האמריקאי גורמה ובעבר מבקרת האוכל של ה-NY טיימס): Garlic and Sapphires: The Secret Life of a Critic in Disguise: by Ruth Reichl בספר מתוארות חוויותיה ממסעדות בהן סעדה בתחפושת מלאה או ללא תחפושת (וההבדלים ביחס שקבלה), תהליך הקבלהשל מסעדות אתניות ע"י הקהל האנין של העיתון ועוד. הספרמ שעשע ביותר ונקרא בקלות.
 

passioneta

New member
בבקשה - אבלבאמת עדיף לקרוא

מתוך salon.com At the heart of "Garlic and Sapphires" are her disguises, which she begins to employ upon learning that her photo is tacked up in the kitchen of every restaurant in New York. When Reichl donned a costume, she went whole-hog, developing finely honed characters -- complete with their own credit cards and personal histories -- for her undercover dining. "Molly," Reichl's first alter ego, is a former English teacher from Michigan with short brown hair and dowdy Armani suits who visits New York a few times a year with her strip-mall magnate husband. When Reichl becomes Molly, the Midwesterner's demeanor exerts itself over Reichl's New York brass so powerfully that she doesn't balk when she's given a bad table at Le Cirque or when a wine list is ripped from her hands and handed to a man three tables down. Later, when Reichl returns to Le Cirque with a Times editor who is recognized, the dining experience (down to the size of the raspberries on their desserts) improves radically. The gulf between the different kinds of treatment inspires Reichl to write a now-famous review of Le Cirque, in which she contrasts her meals as an unknown diner with her forays as a most favored patron.
 

ח ר ו ב

New member
אפשר להתחרט....

אולי תצלמי לי בפקס...
אקנה אקרא ואדווח . אני בטוח שהוא ראוי .
 

פ ו ל ק ע

New member
הוא באמת ספר נהדר. ובאותו עניין

יצא לי לארח השבוע את עורכת מדור האוכל של טיים אאוט ניו-יורק. גם אצלם המבקר לא הולך לאותה מסעדה פעמיים א-ב-ל העורכת כן הולכת אחרי המבקר כדי שתוכל להתייחס לדברים שהוא כתב. כלומר על כל ביקורת יש הוצאה כפולה ומעין "וידוא". מיותר לציין שבארץ זה לא קורה.
 

ח ר ו ב

New member
בהחלט מעניין.

פעם אחת לדעתי זה לא מספיק ,רק ביוצאים מהכלל. הוידוא הוא בהחלט רעיון טוב [ לעורכת בעיקר ] . וסליחה אם פגעתי בך. זה היה מיותר . סורי.
 

פ ו ל ק ע

New member
סליחה - כנ"ל ../images/Emo13.gif

כמו שאומרים בסרט האהוב על הבנות שלי (שרק2...) שנינו התנהגנו כמו עוגים....
 

גסטרו

New member
אני דוקא לא התלהבתי ממנו

גילוי נאות- הכותבת (רות) היא דודה של עמיתה לעבודה... חצי ספר מוקד לתאור תחפושותיה , כולל הפורקן הנפשי מכניסה לדמויות השונות- לדעתי אין לזה ולבקורת מסעדות דבר וכדי להיות אנונימית די היה בפאה בצבע שונה מתסרוקתה הרגילה... השאלתיו לחברה וכשתחזיר אשמח להשאיל למי שירצה. זה לא מסוג הספרים שאני שומרת לקריאה חוזרת.
 

ראודוב

New member
העביר לי בכיף טיסה לאתר ההתרחשות. סליחה פולקע

ש"עקפתי את העריכה", פשוט קראתיו בשפת המקור. שווה קריאה. כשנהייה 240 מליון,(או אפילו 50-60 כבאירופה) ובבירה (גם הטוענת לכתר העולמי של הגסטרונומיה)כמו רחל אחותנו הקטנה, אולי יהיה גורם שיהיה מוכן לשלם יותר על יותר מנסיון אחד...
 
למעלה