האמת המבהילה על שערוריית האלטרוקסין

פולספגן

New member
האמת המבהילה על שערוריית האלטרוקסין

החקירה על השינוי בהרכב התרופה ללא יידוע הצרכנים, נסמכה רק על מאות מקרים, אך את החשדות החמורים, בהם מקרי מוות, איש לא בדק
 

deathcaster

New member
אכן שערורייה, אני לא אגזים אם אטען

שזו שערורייה גדולה יותר מזו של רמדיה?
 

alonys

New member
שערוריות הן רק כותרות יפות

עד היום יש קורבנות תלידומיד שלא קיבלו שום פיצוי מהחברה הגרמנית שבה התרופה פותחה. ואם תרופה כל כך ידועה לשמצה כמו התלידומיד ממשיכה להיות בשימוש ועדיין קורה שנולדים תינוקות מעוותים בגללה - גם האלטרוקסין בצורתו הבעייתית ימשיך להיות משווק וימשיכו להגיד למי שסובלים מתופעות לוואי שיבלעו את הסבל בשקט. האחריות הממשלתית מבחינתי היא הרבה מעבר לפיקוח. כנראה שבמקרים כאלה פשוט מעולם לא הוגשה תביעה פלילית מוצלחת נגד המפתחים והמשווקים. רק אם מישהו שם יקבל עונש מוות או מאסר עולם זו תהיה הרתעה. כל עוד מדברים בעיקר על משפטים ארוכי שנים לשם קבלת פיצויים כלשהם - הקונצרנים המשווקים ימשיכו למכור את התרופות האלה בלי למצמץ. החלופות הקיימות כנראה יקרות מדי עבור קופות החולים וגם שם מנסים שיטות התשה נגד אנשים חולים. קוראים לזה שיטת מצליח. שערוריית התלידומיד נחשפה בסוף שנות ה-50 ןבלא מעט מקומות המשיכו לשווק אותה במשך שנה ואף שנתיים אחר כך עד להפסקת שימוש מוחלטת בה בקהל הנשים בהיריון. ומשום מה חוקרים מכל העולם ממשיכים למצוא לה שימושים מוצלחים יותר ופחות - נגד צרעת, בעיות עור למיניהן ואף סוג מסוים של סרטן והיא גם כעת בשימוש רק בשמות אחרים. כלומר גם מדענים שמודעים במאה אחוז לכך שיש לנוסחה הזאת השפעה איומה במקרה של היחשפות עובר אליה ושאין יכולת של 100% לוודא שלא תשווק לנשים בהיריון - ממשיכים כאילו לא היה ולא נברא. מישהו הרי מעודד את המחקרים האלה ונותן מענקים עבורם. מול אינטרסים כאלה - אין איך לנצח אם יינקטו רק צעדי ענישה כספיים. מדובר פה בהון שהושקע בפיתוח הפטנט ובהמון חברות שלא יכולות להרשות לעצמן להודות באשמתן כי זה יביא לאפקט דומינו חבל"זי. כך שלפי דעתי גם סערת האלטרוקסין תושתק ומאוד מאוד מהר.
 

uzi2

Active member
רק הבהרה לגבי התלידומיד

התרופה מסוכנת עבור עוברים. יחד עם זאת הרבה תרופות מסוכנות מאוד במקרים מסוימים ועושות נפלאות במקרים אחרים. יש לתרופה הצלחה ממש מפתיעה במספר מחלות. הסיכון שיהיה בו גם שימוש פסול ומסוכן קיים - זה נכון גם לתרופות אחרות, שלפעמים אין לנו עבורן אלטרנטיבות, אבל זה לא שלא ננקטים אמצעי זהירות. בברזיל לא ננקטים אמצעי זהירות מספקים, ולכן לצד תועלת רבה היא גובה מחיר, אני מניח שבמדינות יותר אחראיות, ועם פיקוח יותר טוב (בברזיל הפיקוח כמעט לא קיים) המצב יהיה יותר טוב. השאלה הנכונה שצריך לשאול היא לא האם יש סיכונים, אלא האם התועלת מצדיקה את הסיכונים. וכאן הדגשת צד אחד של המשוואה מצויין. לפחות לפי הכתבה (ובהיות הכותב קורבן תלידומיד, אני לא חושד בו בהטייה לטובת התלידומיד) הצדדים החיוביים שלה הם בהחלט אפילו מרשימים. ראו כאן: http://www.haaretz.co.il/news/health/1.985268
 

uzi2

Active member
"הפיקוח כמעט לא קיים"
"הפיקוח יחסית חל

 

alonys

New member
תודה על הקישור המעניין

במקרה התלידומיד בברזיל למרות שכבר ידעו על תופעות הלוואי - איש לא טרח ליידע את מי שלקחה את התרופה ובמקרים של אנלפבתיות ואולי רופאים שלא במאה אחוז מזהירים - עדיין יוולדו ילדים כאלה. האם מישהו באמת יכול לכמת את הסבל שלהם ושל הוריהם, את המחיר הכלכלי למדינה שתומכת בהם בקצבאות וכו'? לפי הקישור שהבאת יש שם כיום יותר מודעות ועל זה יש לברך. בבריטניה יש קרן לתמיכה בנפגעי התלידומיד כי הייתה תביעה מוצלחת שמממנת אותה. באוסטרליה ובעוד ארצות - זה עוד לא קרה. ובברזיל כנראה שאף אחד בממשלה לא עלה על הרעיון למנוע את השימוש בה עד שחברת התרופות תממן קרן כזאת. ברגע שיש מודעות - אכן הייתי מסכימה איתך שאפשר במקרים מוסימים לנסות לשקול את התועלת שבשימוש בתרופה למרות בעיתיות רבה. אבל כשמדובר בתרופה שעיקר הנפגעים בה הם מי שאין להם זכות בחירה כלשהי - עוברים שאולי יופלו ואולי יתפתחו לילדים נכים - נדרשת פעילות אחרת. ולא הייתי רוצה לשמוע שמאשרים לשימוש את התרופה הזאת בלי אמצעים דרקוניים במיוחד.
 
אז ככה

(המשך ההודעה מותנה ב"אם אני לא טועה") התלידומיד היה המקרה הראשון מסוגו, ובעקבותיו החלו החוקים שמחייבים מחקרים ודירוג של תרופות ובחינה של מידת הטרטוגניות (פגיעה בעובר) שלהן. בימינו דבר כזה יהיה מאוד לא סביר, למרות שתמיד יהיו פשלות. התרופה, במקרה הזה, היתה מורכבת משני אננטיומרים של המולקולה. אננטיומר אחד פעיל ואננטיומר שני טרטוגני מאוד. החברה לא חשבה על האפשרות ששינוי בזוויות החיבור של המולקולה ישנה כל כך את הפעילות שלה. אני חושב שבימינו בודקים גם דברים כאלו, וגם התלידומיד המודרני מכיל רק את האננטיומר הפחות מזיק. יש לא מעט תרופות טרטוגניות שמשתמשים בהן באופן יומיומי ברחבי העולם ובארץ. רק בגלל שלתרופה יש תופעת לוואי נוראית זו לא סיבה להפסיק להשתמש בה. פשוט צריך להיות מודעים לזה ולא להיכנס להריון בזמן שימוש בתרופה. התרופה בימינו כבר לא משמשת כמאלחש (כפי שהיתה במקור) אלא כסוג של כמותרפיה. אז מי שמקבל אותה בימינו כן מקבל הדרכה והסברים. וגם הרופאים, אפילו אלו בברזיל, אמורים כבר לדעת את תופעות הלוואי שלה.
 

alonys

New member
מילת המפתח היא "אמורים"

כשה"אמורים" הם חברות התרופות - אפשר לשכוח מזה. כמו שראינו. כשה"אמורים" זה הממשלה - גם כן תלוי מאוד מה סוג המשטר, מה רמת הפיקוח על מערכת הבריאות, מה איכותה של מערכת הבריאות, עד כמה בודקים ידע ועדכניות של מידע שיש בידי רופאים ועד כמה הפוליטיקאי הממוצע חב את כסאו לאזרח הפשוט. כשה"אמורים" זה הרופאים - הדרכה והסברים יכולים להיות תלויים לא רק בתקציבים שיש או אין אלא גם בזמינות של רופאים באזורים מסוימים. בהרבה מהמקרים בברזיל מדובר באזורים עניים במיוחד וספק אם הרופאים שם הם ברמה שלה אדם במערב רגיל. ואם בנוסף משנים את השם של התרופה - ימשיכו להתרחש היריונות עצובים.
 

uzi2

Active member
מצב הרפואה בברזיל

גולש אל הרבה מעבר לסוגייה שהועלתה כאן. כשרבים לא מקבלים גם את השרות הרפואי הבסיסי ביותר. תמותה מתת-תזונה... יש שם כמובן גם בתי חולים טובים, יכול להיות שגם היום אבל בייחוד בעבר... תמותה מהרג בהיקפים גבוהים. הבעיה של ילדי תלידומיד שם היא הבעיה הקטנה.
 
את כמובן לוקחת בחשבון

את העובדה שלעולם לא יהיה פיתרון מושלם. תמיד יהיו תקלות. מישהו לא ישים לב לפרט קטן ומישהו אחר שלא ייחס אליו חשיבות. יש מנגנונים למניעת תקלות והמנגנונים האלו מגוננים עלינו ממגוון תופעות לוואי ותרופות שלעולם לא יצאו לשוק. לפעמים יש חריגות כשגלגלי השיניים קצת חורקים. זה קורה. זה חמור כשזה קורה וצריך לעשות הכל בכדי להימנע מזה. אנשים ישלמו על זה בעבודה שלהם ובכיס שלהם (חברות התרופות). וצריך לסתום גם את החור הזה. את צודקת בהחלט בחשיבות ובחומרה של כל תקלה שכזו. אבל את טועה כשאת מניחה שיש כאן זדוניות של מי מהצדדים.
 
אני לא מכיר ולו אם פוטנציאלית אחת,

שתראה לנכון לקחת תאלידומיד בגלל ש"הנפגע העיקרי יהיה העובר" ולא היא. להיות הורה לילד נפגע תאלידומיד זה עול לכל החיים (שלא לדבר על ההוצאות הכספיות, האשמה, הכאב וכל שאר התוצאות הכרוכות במצב כזה). להיות אם לילד רצוי שנולד מת בגלל תאלידומיד זה לא הרבה פחות גרוע (ויש שיגידו שיותר גרוע, אבל זה כבר דיון אחר לגמרי).
 

alonys

New member
ובדיוק מהסיבה הזאת

אני מניחה שכל מקרה כזה שעדיין מתרחש נובע מכשל מערכתי שיכול היה להימנע אם לא היו מזלזלים בחיי אדם.
 
זו הנחה סבירה,

אבל אני משתדל לזכור שבני אדם הם לא מושלמים, ושכל מערכת נכשלת מדי פעם. הציפייה ל-100% בטיחות בכל מערכת היא, לצערנו, לא ריאלית, ואני לא רואה סיבה להחיל את הסטנדרטים של "100%" דווקא על מערכות שעוסקות בבריאות. בואי נאמר כך: אם מספר הנפגעים והקורבנות מכשלים במערכת שמופקדת על התחבורה בכבישי ישראל היה משתווה בשנה הבאה למספר הנפגעים והקורבנות מכשלים במערכת הפיקוח על התרופות במשרד הבריאות, היינו נושאים את שר התחבורה ומנכ"ל משרדו על כפיים. אז ביקורת זה דבר לגיטימי ורצוי, ודרישה לסטנדרטים מחמירים יותר גם-כן, אבל 100% בטיחות וציפייה ל"אפס מחדלים" זה לא דבר ריאלי, לא בבריאות ולא במקומות אחרים, כי בני-אדם הם בני אדם בכל מקום, גם מאחורי ההגה בכביש, גם מאחורי שולחן במשרד הבריאות, ואפילו בכורסת המנכ"ל בחברת תרופות.
 
מה הקשר?

התאלידומיד היא תרופה איומה ונוראה אם נחשפים אליה עוברים, והיא תרופה טובה במקרים אחרים. אם אפשר לטפל בעזרתה בחולי סרטן (או בדברים אחרים) - אז מה הבעיה? גם כימותרפיה מיועדת לחולי סרטן ולא לעוברים, ואם עוברים נחשפים לטיפולים כימותראפיים יש בהם נזקים, ובכל זאת אני מניח שאתה לא קורא להפסקה כוללת של טיפולים כימותראפיים לחולי סרטן. בתאלידומיד, כמו בכל חומר מסוכן, צריך להשתמש בזהירות. זה נכון שאי-אפשר למנוע במאה אחוז את האפשרות שנשים בהריון תיחשפנה לתאלידומיד. אי-אפשר למנוע במאה אחוז שנשים בהריון תיחשפנה לרעל עכברים, או לארסן, או למים רותחים - ובכל זאת כל החומרים הללו משווקים לצרכנים, אפילו בלי מרשם רפואי. מה שאפשר לעשות הוא שהרופאים והצרכנים יישימו לב. אגב, אני לא שמעתי על תינוק שנולד עם מומים כתוצאה מהתלידומיד בעשורים האחרונים. אפשר לקבל מראה-מקום, בבקשה? או שזה משמועה ששמעת איפשהו? ולבסוף: האישור של התאלידומיד אכן היה שערוריה בלתי-נסלחת מצד המפתחים. אבל חשוב גם לשים לב ששני החוקרים שגילו לראשונה את הבעייתיות, הצליחו להביא את הענייין לתודעת הציבור במהירות ובלי שהושתקו, והתרופה הוצאה משימוש תוך בערך שלוש שנים מהאישור שלה (זה בבריטניה. בארה"ב היא בכלל לא אושרה לשימוש מלכתחילה, בגלל שה-FDA לא הסכים לאשר את השימוש לפני שיתבצעו מחקרים נוספים - ובכך ה-FDA הציל הרבה תינוקות אמריקאיים ממוות ונכות. כנראה שלא שילמו להם מספיק שוחד....) לחברות התרופות הגדולות יש אינטרסים מסחריים, ויש להן כוח שהן מנצלות לעתים קרובות לרעה. אין להן שליטה על הממשלה ועל כל החוקרים בעולם. זה כבר עניין לתיאוריות קונספירציה פרנואידיות..
 

deathcaster

New member


אני אשמח לדעת היכן ניתן לרכוש מים רותחים (עם או ללא מרשם
)
 
בכל בית קפה שלא מכבד את עצמו.

אתה מבקש תה והליצנים האלה מביאים לך מים רותחים וליד זה תיון כקישוט. ואני שואל: זהו? שבעים שנה הבריטים לא שולטים בארץ וכבר שכחו איך להכין תה? אם זה יימשך ככה אני יורד לאוסטרליה, בחיי....
 

uzi2

Active member
במקרה הטוב....

במקרה הרע, שמים לך מים רותחים, ונותנים לך לבחור בין כל מיני חליטות ואתה שואל - אבל איפה התה?
 

alonys

New member
ברגע שיודעים

אפשר לשקול ולהיזהר. כאן מדובר במצב שבו לא יודעים כי יש אג'נדה של חברת התרופות לא להגיד כלום למרות שידוע להם על נזקים ממשיים ונוראיים שכבר קרו במדינות אחרות. כך היה במקרה התלידומיד בברזיל וכך במקרה האלטרוקסין כי כבר יש עדויות ממדינות אחרות שבהן התרחשו אותן תופעות לוואי. גם חברות התרופות המשווקות וגם הממשלות אחראיות. הממשלות חייבות לחוקק חוקים שיבטיחו שחברות התרופות יממנו כל טיפול בנפגעי תרופה אם לא דיווחו כמו שצריך על תופעות לוואי קשות. זהירות יכולה להיות אך ורק תוצר של מודעות. אי אפשר להאשים מישהו בפזיזות כלשהי כשהוא בכלל לא יודע שזו התרופה שדופקת לו את החיים. מכיוון שחברות התרופות עושות קופת ענק והן מודעות לתופעות הלוואי צריך להתחיל להכריח אותן לעשות את השיקול האם להוציא תרופה לשוק או לא. לא ייתכן ששוב ושוב תרופות יגיעו לשוק ורק אחרי שערוריות הן אולי תורדנה מהמדפים והנפגעים יצטרכו להטרטר כדי לקבל עזרה בשיקום. מכיוון שמשום מה אני חשודה בעיניך כמצטטת שמועות http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3130769/
 
למעלה