אם אתה מסתפק בתגובה קצרצרה
ואירונית, אפשר לפחות לכתוב אותה היטב -
Whataboutism. מילה אחת.
בכל מקרה, לנתונים בדר"כ אין משמעות ללא השוואה.
למשל, קיבלת במבחן 50 לאחר שלמדת הרבה והשקעת. בוודאי תהיה עצוב, אבל אם יסתבר שזה הציון הכי גבוה בכיתה, אולי תהיה מאושר? ואולי יסתבר שהאשמה לא מוטלת רק על התלמידים שלכאורה לא למדו, אלא גם על המורה שהכין מבחן לא מתאים?
או, אתה רוצה לעבור לעיר מסויימת, נקרא לה מטרופוליס, ושומע שיש שם סיכון של 1.5% להיות קורבן לפשע אלים. זה סיכון גבוה? נמוך? ממוצע?עד שמקבלים סטטיסטיקות שונות, אין דרך לדעת.
כן, בעולם אוטופי לא היו בכלל פשעים (או עוני). אבל אנחנו חיים בעולם האמיתי. ואם מישהו יוצא בכתבה דרמטית על כמות הפשעים האלימים בעיר מטרופוליס ומסיק מכך מסקנות שונות על תושבי העיר ומנהלי העיר, ואחר כך מסתבר שבעיר מטרופוליטן כמות הפשעים האלימים היא בכלל 3%, אבל יש לה שם של עיר נחמדה ונעימה ולכן לא בודקים אותה ולא מסיקים מסקנות לא נעימות לגבי התושבים והמנהלים, משהו נשמע היפוקריטי. או במילה אחרת, פוליטיקה.
כשהאו"ם ממנה אדם לחקור את העוני בארה"ב, יהיה מועיל לקבל דוחות דומים שיחקרו את העוני במדינות עשירות אחרות, לפני שיוצאים בהצהרות שארה"ב דומה למדינות העולם השלישי. יהיה גם מועיל להשוות את סוגי התמיכה והסיוע שעניים מקבלים בארה"ב, במדינות עשירות אחרות ובמדינות העולם השלישי. מי יודע, אולי לאחר השוואות כאלו יסתבר שלמרות שבארה"ב יש עוני, המצב עדיין טוב בהרבה מהמצב במדינות אחרות. אולי. מה שבטוח הוא שלטייל במשך שבועיים במקומות הכי עניים בארה"ב ומיד אח"כ לבוא בהצהרות זה דמגוגי ולא רציני.
וזה כבר בלי לדבר על סוגי העוני והסיבות לו במדינות עולם שלישי מול זה של ארה"ב.
