האמת המטרידה: אנחנו חיים במדינת עולם שלישי

[dmh1]

מה לגבי להוסיף כלור למים?

נדמה לי שעל זה אין כזה ויכוח אמוציומלי.
זה גם מינרל

 

[placid1]

אם אפשר היה לוותר על הכלור ועדיין

לקבל מים ראויים לשתיה, אז בוודאי שצריך לוותר עליו.
הפלואוריד מתוסף למים למרות שגם בלעדיו המים ראויים לשימוש בטוח.
אגב, יש קהילות רבות בצפון אמריקה (ובעולם כולו) שויתרו על ההפלרה. בין השאר בגלל ה Halo effect, וכיוון שצחצוח שיניים במשחת שיניים שמכילה פלואוריד יעיל יותר במניעה ורבים מהילדים מקבלים פעמיים בשנה טיפול של פלואוריד מרוכז אצל השיננית, בינתיים לא נצפתה עליה דרמטית בשכחיות העששת באזורים שאינם מופלרים.
הפלרת המים, ללא מניעה נוספת, לא מגינה מפני עששת...

 

[placid1]

כל המרדימים, רופאים או רופאי שיניים, הם

מרדימים ״אמיתיים״. כולם עושים אינטובציה, פותחים וריד, הכל אותו דבר. יש מרדימים מצוינים ויש פחות מוצלחים בשתי הקטגוריות. באופן יחסי אין הרבה רופאים מרדימים שמטיילים עם הציוד, זה משהו שהרבה יותר מקובל אצל רופאי שיניים מרדימים.

לא יודעת למה את מרגישה צורך להגן על הממשלה, אני לא חושבת שהבעיות שהועלו קשורות לטראמפ, לאובמה או למפלגה ספציפית. אני כן חושבת שלא חסר כסף לממשלה, השאלה מה עושים איתו ומהם סדרי העדיפויות. אני מניחה שרובנו יודעים לספר על עיוותים ובעיות בתחומים שבהם הם עוסקים או שנתקלו בהם (למשל אם מישהו נזקק לטיפול רפואי או שנתקל בחוסר צדק או הגיון בהתנהלות מול נציגי שלטון). אני מכירה היטב את התחום של רפואת השיניים בצפון אמריקה ויכולה לומר לך שבעיות ה access to care יכולות להיפטר ברובן הגדול אם הכספים היו מופנים למי שבאמת זקוק להם והיה פיקוח שימנע ניצול וגניבת כספי מסים, שהם אלה שמממנים את התוכניות הנ״ל.

 

[תמי יונועה]

על עוני מזווית אחרת

בחודש פברואר בשנה שעברה הבן אמר לי שיש לו חבר שהוא פגש באינטרנט ושהוא רוצה להזמין אותו לביקור, פברואר היה עמוס עם ביקורי אונברסיטאות עם הבת ואמרנו שלא מתאים עכשיו ואולי בחופש הבא... לקראת חופשת אפריל הוא שוב הופיע עם אותה בקשה... שוב לא התאים ונפנפנו אותו בלי להכנס לפרטים... לקראת הקיץ הוא הגיע שוב עם אותה בקשה, הפעם כבר היה קשה לנפנף אותו והתחלנו לשמוע פרטים על החבר. מסתבר שלחבר קוראים בשם מוסלמי (אף פעם לא נכנסנו לעיניין הזה יותר לעומק) והוא מהפרוג'קטים הכי עניים של שיקגו. מדובר על ילד שחי עם אבא מאוד לא יציב שיוצא ונכנס לאישפוזים על רקע נפשי והאמא גרה בעיר אחרת והיא לא ממש בתמונה, בקיצור לא תמונה מעודדת. ברגע הראשון אמרנו 'לא' למה להכניס ראש בריא למיטה חולה? אבל לבן זה היה מאוד חשוב והוא ממש התעקש. דיברתי עם חברה שהיא עובדת סוציאלית במיקצועה והיא הציעה לי לבקש המלצות מהמורים שלו כדי להבין על מה בדיוק מדובר... ביקשנו המלצות (וגם נתנו שמות של ממליצים עלינו בשביל שהוא יוכל לדעת לאן הוא בא), וחזרו אלינו שני מורים, המורה ל-AP בהסטוריה ומורה ל-AP בכימיה... (היינו בהלם כי אצלנו, בשכונה המפונפנת שלנו, אפשר רק לחלום על הקורסים האלה בכיתה י'). ההמלצות של המורים היו מאוד חמות, ועלה מהן שמדובר על ילד באמת נחמד... החלטנו ללכת על זה. בהתחלה סיכמנו עם האבא שהוא יקנה את כרטיסי הטיסה ואנחנו נשלם על הארוח, אחר כך הסתבר שצריך לשלם על unaccompanied minor, בסופו של דבר הילד הגיע על חשבוננו. כשהבן ואני באנו לאסוף אותו משדה התעופה הגיע ילד חמוד מאוד. הלכנו לחניון והילד עמד מול המכונית ואמר שזה פעם ראשונה שהוא נכנס למכונית, הלסת של הבן שלי נשמטה... אז איך אתה מגיע ממקום למקום? 'התשובה היתה ברכבת או אוטובוס... אין לנו מכונית'. למחרת שאלתי אותו לאן הוא רוצה ללכת והוא ביקש ללכת לפלנטריום, הוא שמע על זה אבל מעולם לא ביקר באחד... למחרת הגענו למוזיאון המדע בבוקר ונשארנו שם עד שגרשו אותנו בסגירה. הילד היה צמא למידע, בסופ"ש נסענו ל-NYC וגם שם הוא רצה לראות עוד ועוד. כשהגענו לאתר ההנצחה ל-9.11 הוא לא ידע הרבה על הנושא, ותוך דקות חקר ולמד על זה בעזרת הסלולר שלו ובא עם שאלות מצויינות... המפגש איתו היה מדהים לשני הצדדים... ברור שהילד הזה מאוד מיוחד, במקום שבו הוא גדל יורים ברחובות והוא לא נגרר ומצליח להשאר ממוקד ולא להכנס לעינייני סמים או כנופיות... ברור גם שהוא חכם הרבה מעל הממוצע... אבל לילד הזה המערכת עוזרת בענק... הוא הולך לביה"ס מצויין והעוני שלו זה דבר זמני... בעוד שנה וחצי (טפו טפו טפו שרק יגיע חי לשם) הוא ילך לאוניברסיטה טובה ויצא ממעגל העוני... במקרה שלו אין בעיה איך לממן את הלימודים באוניברסיטה וטוב שזה ככה. העולם האלקטרוני שבו אנחנו חיים היום והאינטרנט הנגישו את המידע, טלפון סלולארי כבר לא כל כך יקר, ומסתבר שלפחות במיקרה הזה, אפשר לקבל אותו בחינם משרותי הרווחה
הסיפור הזה הרבה יותר ארוך והוא לימד אותנו המון על אמריקה, אבל בשורה התחתונה, כניראה שבחלק מהמקומות, המערכת הסוציאלית עובדת כמו שצריך.

הוא יחזור אלינו גם בקיץ הקרוב...

 

[Fellowship]

כל הכבוד, סיפור מדהים ומעורר תקווה. עד כמה הוא מייצג?

 

[תמי יונועה]

לא יודעת עד כמה הוא מייצג...

זה המקרה האחד והיחיד מהשכונה הזאת שבו נתקלתי...

ועוד סיפור על אותו ילד...

עמדנו בגלידריה להזמין גלידה, ואני שומעת את החבר מבקש מהבן שיקריא לו את התפריט שהיה על הקיר מעבר לדלפק. בשניה הראשונה לא הבנתי... איך הוא לא יודע לקרא? הרי ראיתי אותו קורא... ואז הבנתי שהוא קצר רואי ואין לו משקפיים... אני והבעל התחלנו להריץ תסריטים איך אני אקח אותו מחר על הבוקר לרופא עיניים, ונספיק לעשות לו משקפיים לפני שהוא עוזב... כי לא ניתן לו לחזור הביתה בלי היכולת לראות... אחרי שכבר קבענו תוכנית פעולה, ניגשתי לילד ואמרתי לו 'שמע, נעשה לך משקפיים'... התשובה הייתה שהוא נבדק ע"י שרותי הרווחה לפני הנסיעה אלינו, ובתחילת השנה הוא יקבל מהם משקפיים (היה מדובר על שבועיים פלוס מינוס...)

אז כן, הילד הזה יצא משכיל לא פחות מהילד שלי שחי בשכונה יוקרתית, וילך לאונברסיטה לא פחות טובה מהאוניברסיטה שהבן שלי ילך אליה, ואולי אפילו הרבה יותר טובה.

ברור שזה ילד מיוחד... ברור שזה מקרה מיוחד... אבל המערכת קיימת ומתפקדת, לפחות בשיקגו.

 

[iris mom of two]

אבל

עם כל הכבוד לילד שלך, הילד הזה היה צריך לעבוד הרבה יותר קשה ולהיות הרבה יותר חכם מהילד שלך ללכת לאותה אוניברסיטה.
&nbsp
הילדים שלנו הם פריבילג'ד. הילד שלך יכול לפספס ולא לעשות שעורים, או לזלזל בלימודים. הילד שלך אף פעם לא הלך לבית הספר רעב, אלא אם כן קם מאוחר ושכח לקחת את האוכל שהכנת לו.
&nbsp
לילד שלך מעולם לא חסר שום דבר. וזה טוב! מהילד שלך מצופה ללכת לאוניברסיטה טובה, והוא מצפה מעצמו להגיע לזה, בלי להתאמץ יותר מדי. כן, הוא למד קשה, כן הוא התנדב... זה כל מה שכולם עושים מסביבו, זה לא להתאמץ.
&nbsp
כמה אחוזים מהכיתה של הילד שלך יגיעו להשגים שאותו ילד יגיע אליהם? כמה מהכיתה של אותו ילד?
&nbsp
אני הרבה יותר מתרשמת מאותו ילד מאשר מההשגים של הילד שלי. כי כמו לילד שלך, לילד שלי ההשגים הם מובן מאליו. הרי יש לו מחשב, וטלפון חכם, וקונסולת משחק, וגישה חופשית לווי פיי הכי טוב...
&nbsp
וכל הכבוד לכם על הארוח והכל, זה גם לא מובן מאליו

 

[תמי יונועה]

נכון!!! הילד הזה חכם ומיוחד הרבה מעבר לממוצע

ומאוד מאוד מאוד משמח אותי שהעוני שלו זמני והוא יוכל ללכת לאוניברסיטה טובה בחינם... אגב, עכשיו אנחנו מתכננים את סיורי האוניברסיטאות שאליהם אני יקח אותו בקיץ באיזור בוסטון... וכן, הילד שהגיע אלינו רזה בצורה קיצונית וחי על ראמן נודלס... א-ב-ל מה שניסיתי להגיד, זה ששרותי הרווחה דואגים לו, ושהוא נמצא במקום שבו הוא נמצא בגלל חינוך ציבורי מצויין, ומורים מצויינים, שהוא מקבל בחינם... מה שניסיתי להגיד זה שראיתי מערך סעד מתפקד... לא אמרתי שהמצב לא רע...מה קורה עם השכן שגר בדלת לידו? לא יודעת... יורים אצלהם כל הזמן בביניין... לפעמים הוא מספר לבן שלי שהוא מתחבא בארון בשביל לא להפגע מהיריות... אין ספק שזה לא טוב...

ואיריס, לא צריך לתקוף כל הזמן ועל כל דבר... אני חושבת שאנחנו באותו צד בסיפור הזה....

 

[iris mom of two]

סליחה

לא התכוונתי לתקוף.

 

[תמי יונועה]

 

[KallaGLP]

השאלה מה קורה עם ילדים במצבו

שאינם כאלה מוכשרים ומוצלחים, אלא סתם ילדים רגילים. יוצאי דופן הם יוצאי דופן, זה לא בהכרח אומר שככה זה הכלל.

 

[תמי יונועה]

'למה' שאלה את אותה שאלה...

אני מעתיקה את התשובה שכתבתי לה...
וכן, אני מסכימה איתך שזה ילד יוצא דופן, וכן, הוא מזכיר קצת את הסיפור של וויל הנטינג, אבל המערכות קיימות ומתפקדות... יש ביה"ס שאליו הוא הולך עם עוד 800 ילדים אחרים, ויש מורים שמלמדים כיתות AP והוא לא היחיד בכיתה. יש שרותי רווחה שנותנים לילד הזה, ומן הסתם לעוד ילדים אחרים באותו מצב, טלפון סלולארי ומחשב עם חיבור לאינטרנט, ומשקפיים אם צריך... והילד רוצה לרכוש השכלה גבוהה ושואף לזה, אז יש יועצים בבית הספר שמדברים על זה עם מי שרוצה ... מי שלא רוצה?! מי שנגרר לכנופיות?! הוא לא יגיע רחוק... אבל המערכות קיימות... שוב אין לי מושג אם השרותים כל כך טובים... ראיתי רק ילד אחד... אבל הסיפור שלו מעודד ואומר שיש שם מישהו מאחורה שדוחף ומוביל אותו, וכניראה דוחף גם ילדים אחרים, הוא לא חי בוואקום.

 

[KallaGLP]

מה שאני שואלת הוא אם המערכת מתייחסת שווה לכל הילדים,

גם לאלה המוכשרים פחות, גם לאלה שאולי לא מגיעים לכיתות AP. תמיד יש סיכוי שהמערכת מעוניינת להשקיע בטובים ביותר, אך לא בבינוניים או חלשים. אם המערכת משקיעה בכולם אותו הדבר, ואז כל אחד מגיע לאן שמגיע על פי רצונו, יכולותיו והמוכנות שלו להשקיע זה דבר אחד, אך אם המערכת מאתרת את המוכשרים ביותר ומשקיעה בעיקר בהם, זה עניין אחר. ברור לי שלא אלייך צריך להפנות את השאלה הזאת, אני סתם תוהה.

 

[תמי יונועה]

אין לי מושג

לא הייתי אף פעם בשיקגו ואני לא יודעת כלום על שרותי הרווחה שלהם, ומה הם נותנים לילד ממוצע ... ראיתי רק מקרה אחד שהוא מן הסתם לא מקרה מייצג, אבל, זה מקרה שאומר שקימים שרותים מתפקדים, ובית הספר טוב, עם מורים שנשמעים מדהימים, אולי צריך להיות בר מזל בשביל לקבל את השרותי רווחה האלה, אבל לא הגיע ילד עם שיניים רקובות ותולעים כמו שכתוב במאמר.
כן, הגיע ילד נמוך ורזה מאוד, שסיפר שהדבר שהוא אוכל בדרך כלל זה ראמן נודלס, אני מעריכה שהוא סובל או סבל בעבר מתת תזונה, למרות שיכול להיות שהרזון והקומה הנמוכה זה גנטיקה ... אני יודעת שיורים ברחובות... הוא מדבר לפעמים עם הבן שלי מפוחד מתוך הארון כי מסביב יורים... מן הסתם בשכונה הזאת ובפרוג'קט הזה יש ילדים שהם לא ברי מזל כמוהו...

 

[תמי יונועה]

ואגב, אני מסכימה לגמרי עם ביטוח בריאות ציבורי מסובסד לכולם

אחד הדברים שהכי מעציבים אותי בשלטון טראמפ זה ביטול אובמה קאר... אבל התמונה שהמאמר מציג לא מאוזנת לפי הנסיון האישי שלי עם העוני... אבל המחקר שלי מתבסס על מקרה אחד

 

[danakama10]

סיפור מאוד מרגש

ובאמת כל הכבוד לכם. בכלל לא מובן מאליו.

 

[lamah]

כל הכבוד לילד שלכם

וההתעקשות שלו לארח את הילד יוצא הדופן משיקגו. בעיני זה סיפור מדהים, אך הוא מדגיש את חוסר המוביליות החברתית וחוסר התקווה של הילדים הממוצעים בשכונה שלו, לא אלה מהAP בשני מקצועות. זה נשמע כסוג של וויל הנטינג, סיפור שאמריקה אוהבת לאהוב. סיפור שכל רשויות הרווחה יאהבו להשתמש בו כפוסטר בוי. זה לא בהכרח מלמד שיש רשת ביטחון באמריקה. כי מה עם כל השאר, הרגילים?

 

[תמי יונועה]

אבל זה בדיוק היפה בעיניין הזה

בחברות וירטואלית כזאת הילד העני לא נחשב ליוצא דופן... כשהם משחקים את המשחקים שלהם ברשת הם לא יודעים מי עני ומי עשיר וזה לא חשוב בכלל. הבן שלי רצה לארח את החבר שלו, זה שמדובר בילד עני בכלל לא היה הנושא מבחינתו.

וכן, אני מסכימה איתך שזה ילד יוצא דופן, וכן, הוא מזכיר קצת את הסיפור של וויל הנטינג, אבל המערכות קיימות ומתפקדות... יש ביה"ס שאליו הוא הולך עם עוד 800 ילדים אחרים, ויש מורים שמלמדים כיתות AP והוא לא היחיד בכיתה. יש שרותי רווחה שנותנים לילד הזה, ומן הסתם לעוד ילדים אחרים באותו מצב, טלפון סלולארי ומחשב עם חיבור לאינטרנט, ומשקפיים אם צריך... והילד רוצה לרכוש השכלה גבוהה ושואף לזה, אז יש יועצים בבית הספר שמדברים על זה עם מי שרוצה ... מי שלא רוצה?! מי שנגרר לכנופיות?! הוא לא יגיע רחוק... אבל המערכות קיימות... שוב אין לי מושג אם השרותים כל כך טובים... ראיתי רק ילד אחד... אבל הסיפור שלו מעודד ואומר שיש שם מישהו מאחורה שדוחף ומוביל אותו, וכניראה דוחף גם ילדים אחרים, הוא לא חי בוואקום.

 

[Midriff]

איזה סיפור מדהים ומרגש

אפשר לשאול איך קרה שהוא "פגש מישהו באינטרנט" (שואלת מסקרנות לא תוקפת בכלל). הילדים שלי משחקים משחקי multi player אבל אף פעם זה לא עבר להכרות אישית (מצד שני יש לי כמה חברות שהכרנו בפורומים אונליין)

 

[תמי יונועה]

שאלה מצויינת

כמו כל ההורים, גם אנחנו "אסרנו" על הילדים להזדהות באינטרנט ולתת על עצמם פרטים אישיים, וכמו ברוב המקרים... הילד לא שם עלינו... כשהוא הגיע עם הרצון לארח את החבר, הוא הבהיר שזה קשר שכבר מתנהל שנתיים, והילד הזה יודע עלינו יותר מידי ממילא... דווקא עכשיו, אחרי שפגשתי אותו אני מרגישה הרבה יותר בנוח עם הקשר עם הילד הזה, כי הוא באמת ילד חמוד בן 16 ולא פדופיל בן 60.

ועוד קטע נחמד מהביקור...החבר משיקגו הגיע לשבוע, יום לפני שהוא הגיע, 'הבן יקיר לי' בא ואמר שיש עוד חבר מניו המפשייר שיגיע באחד מהימים להפגש איתם... לילדון מניו המפשייר נקרא בסיפור בשם ראיין... שאלתי איך הוא מגיע אלינו? והתשובה הייתה שיש לו רשיון נהיגה והוא ינהג... כאן כבר היה ברור לי שמדובר על פדופיל בן 60. בכל מקרה אמרנו לילד שאין לנו כוח לעשות גם עליו מחקר, ושאנחנו לא רוצים לתת לו את הכתובת שלנו, והוסכם שהם יפגשו עם ראיין במרכז העיר ובעלי יהיה איתם.

מפגש הפסגה עם ראיין היה אמור להיות ביום שישי, ביום חמישי בערב הילד בא אלי עם הטלפון ומבקש ממני לקחת את השיחה... מי זה? אמא של ראיין. מסתבר שזה באמת ילד ואכן הוא קיבל כמה ימים קודם לכן רשיון נהיגה, ואמא שלו תבוא איתו, והוא באמת ינהג אבל עם אמא באוטו...

...

נתנו את הכתובת

ראיין הביא לחבר משיקגו את ה WII שלו, כי בדיוק קנו לו קונסולה חדשה, הבן שלי נתן לו מלא משחקים ל WII... בלילה האחרון הבנים הלכו לשחק באולינג ויש שם ארקד... הילדים שיחקו וכל אחד זכה בסכום די נאה של נקודות, בסוף הערב כשהם בחרו את הפרסים, ראיתי שהבן שלי נתן לחבר את כל הנקודות שלו בשביל שהם יוכלו לזכות באוזניות אלחוטיות כי לחבר משיקגו אין אוזניות...

מה אני יגיד לך?... למדתי הרבה דברים טובים על הבן שלי בביקור הזה... ושני הילדים שאיתם הוא התחבר הם ילדים נחמדים מאוד... שמחתי מאוד שהוא שיתף אותנו בפרטים ונתן לנו לנהוג בזהירות, ולא ניסה לארגן מפגשים מאחורי הגב שלנו... בסך הכל אני סומכת על החושים שלו קצת יותר עכשיו... ובין כה וכה אין לי סיכוי לדעת עם מי הוא באמת משחק באינטרנט, ועם מתבגרים אני מאמינה במשפט if you can't beat them join them