בהחלט שאלה טובה מריו
(אגב, אם הזכרת נוסטלגיה, האייקון היה הכי קרוב לסופר מאריו
)
ברשותך רק אפחית כ15 שנים, אני בן 37 ונראה לי שבגיל 21-22, זו הייתה תקופת הרווקות שלי בסוף השירות הצבאי וכשנה לאחר ממנו, עד שנתפסתי חזק
אהמממ...
היה יותר "קשה" להכיר אז אבל היינו יותר צעירים ואתה מעצב את המשך האופי שלך וההרגלים יחד עם בת גילך, בגיל 21-22 חבר'ה עוד גרים אצל ההורים או עוברים לגור אצל החברה או להיפך ב-בית של ההורים ועוברים בפעם הראשונה לשכירות עם החברה או בלי, היו הרבה פחות אפיקים מהעולם (המטורף לחלוטין..) שיצאתי אליו בגיל 31+ אחרי שהתגרשתי.
אז באמת גיליתי עולם חדש, של תרבות בקליק, הכרויות ברשת' הפייסבוק בתחילתו, והכרויות דרך שם, מסנג'ר דאז, סקייפ (היום יש WHAT'SUPׁׂ) לכל אלו להן פלוסים ומינוסים, מצד אחד - תרבות השפע, מצד שני, גם תרבות השפע
אחרי עשור אתה יותר בוגר, מבוסס, האופי וההרגלים שלך כבר יותר "מעוצבים", אז לדייטים לא מצאתי בעיה לצאת, ומעבר לקשרים מאוד ארוכים, בהחלט היו תקופות מסויימות שמצאתי את עצמי בסחרור של דייטים, קשרים קצרצרים, אפילו לא באשמתי, לקח לי גם זמן להכיר את עצמי, להכיל את עצמי (בעצמי) ולהבין מי אני ומה אני רוצה. נראה לי שכדי להכיל מישהו אחר, אתה צריך ללמוד להכיל את כל מה שעברת וחווית בעצמך בדרך.
כולנו בררנים במידה זו או אחרת, יש כאלו שיותר ויש כאלו שפחות. וכן, אני יודע שתופעת הבחורות שיושבות על הברזלים בציפיה לאביר עם הסוס הלבן, יכולה לעצבן משהו
אישית, לי היה יותר קל להכיר / לצאת לדייטים בעולם החדש, גם ובמיוחד כי היו לי כלים נוספים, מעבר לכך שהייתי בקשר זוגי רציף כמעט עשור (כנשוי, דאז), אני מניח שהעובדה שהקמתי את העסק, וכל האנשים המגוונים והמדהימים שפגשתי בדרך ולמדתי איך לעבוד איתם, השפיעו במידה על ניכרת על המורכבות שבי, להכיל ולקבל (א)נשים שונים ממני או דומים לי בהמשך, לקשר זוגי או חברי...
