חשבתי על זה לא פעם,
וכמו שאר חבריי המגיבים- אני לא יודעת.
אני יכולה לומר שבעיניי זה המעשה האגואיסטי המושלם.
צריך להיות אמיץ במידה מסויימת כדי לא לחשוב על אף אדם אחר מלבדך,
לא לחשוב על מה אתה מותיר מאחוריך,
מצד שני-
הכאב הוא כל כך גדול וכשכאב הוא כזה, הוא מסמא באופן אוטומטי- אתה לא רואה דבר מלבד מתי זה יגמר,
מתי כבר תוכל לא להרגיש את זה יותר.
ואחרי שכתבתי את זה גם הצלחתי לנסח לעצמי את זה בצורה יותר הגיונית-
בעיניי התאבדות לא באה מתוך פחד או מתוך אומץ- היא באה רק מתוך כאב.
ושיר-
http://www.youtube.com/watch?v=m9NVzTMHPDY
"Wait for everyone to go away
And in a dimly lit room, where you got nothing to hide
Say your goodbyes
Tell yourself we'll read
A note that says
I'm sorry everyone.
I'm tired of feeling nothing
Goodbye"