הארכת תוחלת החיים והמוסר הוויקני

הארכת תוחלת החיים והמוסר הוויקני

בדיון שרץ בפורום, דנו בסוגיית הארכת החיים שמציגה בפנינו החברה המודרנית בעזרת הרפואה וההיגיינה. עכשיו נשאל את השאלה בצורה כזו: הרי העצה הוויקנית גורסת "ולא תפגע באף אחד, עשה את שתרצה" - בתוך "אף אחד" כלול גם "אני" (לא במובן הפילוסופי של "אני", זה דיון אחר) - האם מניעה של עצמנו מהארכת תוחלת החיים היא לא בעצם פגיעה בעצמנו בצורה מכוונת ומודעת?
 

RainBird

New member
שאלה מעניינת. אני לא וויקאן. אבל דעתי האישית גורסת שלאדם צריך להיות חופש וברירה על חייו שלו- (דייהנו, גם אם הוא רוצה להתאבד צריך לאפשר לו.) אני חושב שהארכת חיים או קיצורם זה אחד הדברים שדת צריכה לא להתערב בהם. אבל זו רק דעה אישית. ארדן.
 

Wing Chan

New member
לאפשר להתאבד? לא חושב.

אנשים שמנסים להתאבד\מתאבדים לא חושבים בבהירות על זה ולא מתוך היגיון בריא. גם אם זה נראה שכן - זה לא. מס' האנשים שאפשר לאפשר להם לקחת את החיים של עצמם הוא פחות ממזערי. הוא קיים, אני מסכים, אבל הוא מאוד מאוד (!!!!!!!) קטן. וכן, אני יודע על מה אני מדבר לצערי.
 

T i a

New member
?

ומי בדיוק צריך להחליט מי שפוי ומי לא? החברה המשוגעת או הרפואה הממשלתית?
 

ToryMaster

New member
האמת

שזו שאלה שהועלתה בטרילוגיית "מאדים" של קים סטנלי רובינסון. בספרים מוצג טיפול גנטי להארכת החיים, וכן הלאה, ובספר השני יש דגש על אחת הבחורות, שסירבה לקבל את הטיפול, ובאיזה שהוא שלב נתנו לה אותו בכוח. זו שאלה טובה, האמת. האם ויתור על הארכת חיים באןפן מלאכותי הוא בעצם פגיעה באני. מצד שני, מי יכול לקבוע מה טוב ומה רע?
 
כאן צצות שתי שאלות,

האחת מה נחשב למלאכותי ומה לא. על זה פתחתי כבר דיון במג'יק. השאלה השניה היא השאלה הפילוסופית הסבוכה של של מה נחשב טוב ומה רע, שאלה שאי אפשר לצאת ממנה בשום צורה שהיא, אלא רק ע"י הגבלתה למישורי דיון מסויימים (בהנחה שאנחנו מקבלים שאין טוב ורע אוניברסלי שקבע איזה אל כזה או אחר). כך שעל הטוב והרע צריך להביט בכמה רבדים - הרובד האישי, הרובד החברתי והרובד העולמי. בשני הרבדים האחרונים, לפעמים התשובה מתקבלת כמה מאות שנים אחרי, אם בכלל. ברובד האישי, על פי רוב, זו החלטה אישית. נשאל את זה בצורה אחרת - נניח ואת חולה. את יכולה להציל את חייך רק בשימוש בתרופה מסויימת. אי שימוש בתרופה יהרוג אותך מן הסתם, אולי תוך הרבה זמן, אבל עדיין יהרוג אותך. ד"א זו לא דילמה גדולה בהרבה שעומדת בפני אלו שיש סיכוי שהטיפול התרופתי יזיק יותר מאשר יועיל.
 

ToryMaster

New member
נכון

בשתיים - שלוש הפסקאות הראשונות שלך אמרת דברים שרציתי לומר ולא היה לי כוח. בשאלה האחרונה שלך נגעת בנקודות שמאוד העסיקו אותי מאז המוות של סבתא שלי. היא הייתה מאושפזת בבית חולים, והיה לה כרטיס של עמותה שתומכת באנשים שלא רוצים שיאריכו את חייהם באופן מלאכותי [לצורך העניין - מכונות הנשמה וכן הלאה]. ובכן. הייתי רוצה למות באופן טבעי, בלי הארכת חיים מלאכותית [ע"י שימוש במכונות למיניהן, לדוגמה], אבל זו באמת שאלה טובה. לסיכום, אין לי מושג ואני סתם מדברת
 

driftwood89

New member
כשאתה פוגע בעצמך אתה תפגע גם באחרים

דעתי האישית היא שלא, אם אני רוצה לעשן או לעשות פירסינג אז אני יעשן וימלא את הגוף שלי בחורים, אם אני מרגיש את הצורך לחתוך ורידים לדעתי יש לי את הזכות לעשות זאת (ולא אני לא חותך ורידים). לעומת זאת, אם אני יחתוך ורידים ואמא שלי תגלה על זה היא נורא תפגע, אם אני יתעבד אני יכול לספר לך על כמה אנשים שזה יהרוס אותם לגמריי, מעבר למשפחה, ככה שפגיעה עצמית פוגעת גם באנשים שאתה חשוב להם. אני כבר אמרתי שדעתי היא לא כזאת ואני גם לא וויקאן, אבל כשמדובר בפגיעה באחרים, פגיעה עצמית פוגעת בסובבים אותך ככה שלפי הגישה הוויקאנית נראה לי שאולי מדברים על פגיעה עצמית ואולי לא, אבל מה שכן, פגיעה עצמית פוגעת באחרים, ככה שלפי הגישה הוויקאנית, לפחות זאת שמוצגת כאן, אני חושב שסביר להניח שמדובר גם על פגיעה עצמית
 

T i a

New member
../images/Emo45.gif מסכימה ב-99%

הייתי מעורבת מספר פעמים במקרים כאלה אבל זה כבר גובל במוסריות. אני מאמינה שאם אני רוצה לחתוך לעצמי את הורידים -זכותי לעשות זאת ולא משנה מתוך איזה אמונה, אבל לראות בכך פגיעה באחרים - זה כבר מוסריות אישית (מצפון=למי שיש). אפילו כוויקאנית אם הייתי רוצה להאבד והיו לי סיבות מספיק מוצדקות לפי המוסר שלי, הייתי עושה את זה. נטלי
 

gwizard

New member
בנוגע למוסר

כאשר מדברים על המוסר הוויקאני ברוב המקרים אנשים נשענים על הריד כהוכחה שאסור להם לפגוע בשום דבר חי. מכיוון שלפי הגישה הוויקאנית כל דבר הינו חי, אסור לפגוע בשום דבר. נכון, רשמת "עצה" ולא "הוראה", אך נראה לי כי אנשים עדיין מתעלמים מן העובדה שוויקה זה לא רק לבן. הריד בא להראות לנו שלכל מעשה יש תוצאה. זהו. לפי כך, לדעתי אם אדם רוצה להאריך את חייו באופן מלאכותי - שיבושם לו. הרי חיים מוארכים על תרופות או מכונת הנשמה או כל דבר אחר זה כבר לא חיים מאושרים. כי במקרה של מכונת הנשמה - אתה לא זז כי אתה מחובר אליה ואין לך שום שליטה ומכאן, שום חיים. אתה כמו צמח, רק שאתה רואה ומרגיש את הכל, שזה יותר גרוע. במקרה של תרופות זה קצת פחות פולשני, אך עדיין - אתה חייב לקחת את התרופות כל פרק זמן מסויים או שאתה מת. זוהי תלות וזה גם לא גורם לחיים מאושרים. דוגמה טובה: סבתא שלי. התאבדות זו בהחלט פגיעה בעצמנו ולדעתי זה בהחלט יחזור אלינו חזרה בגלגול הבא. הארכת חיים באופן מלאכותי, לעומת זאת, זו החלטה אישית של כל אחד וכמו שארדן אמר - דת לא צריכה להיות קשורה לעניין.
 

T i a

New member
../images/Emo4.gif

כתבת: "דת לא צריכה להיות קשורה לעניין." ואני מסכימה עם זה אך לצערי הרבה "נטילת חיים" קראו בעקבות דת\כת. בכל דת תמצא את נושא ההתאבות או רצח תוך הצדקה דתית. למשל ביהדות, אחד החטאים הנוראים ביותר היא "התאבדות" אך "המרת דת או יותר נכון הכחשת האל היהודי" הוא חטא עוד יותר איום...לדוגמא: מצדה. חברה', איפה הייתם בשיעורי מחשבת ישראל?
..."האם מקרה המצדה היה מקרה גבורה או רצח והתאבדות המונית?"... נטלי
 

RainBird

New member
התאבדות המונית וחולנית. שום גבורה- רק פחד וטיפשות. לדעתי.
 
הרומאים לא היו בדיוק

הכי נאמנים למילה שלהם. חוץ מזה, עבדות? לפעמים היא נוראה ממוות.
 

Wing Chan

New member
שמע, הרומאים בין השאר היו ידועים

בכך שלא את כול האויבים הם שיעבדו או הוציאו להורג - אלא לקחו לשורותיהם. שזה כאמור, גורל הרבה יותר טוב מעבדות או ממוות.
 

RainBird

New member
לא ממש. כי תמיד יש שבריר של זיכרון או רצון לצאת לחופשי.
 

ToryMaster

New member
וזה רק מקשה את זה...

או כמו שאימא שלי אמרה, "מוות קשה רק לאנשים מסביב, לאדם שמת אין בעיה עם זה".
 

T i a

New member
כן כן

זה גם מה שאני אמרתי בתיכון והורידו לי 10 ניקודות מהציון.
 
למעלה