הארכת תוחלת החיים והמוסר הוויקני

[ToryMaster]

המ

מעניין. היה לי קל והגיוני יותר לפרש את זה כ"אם זה פוגע - אל תעשה את זה", אבל אולי זה לאו דווקא מה שנכון. הרשי לי לשאול עוד שאלה כללית. אם הריד לא אומרת במפורש שאסור לפגוע באנשים, את חושבת שאפשר לפרש את זה כ"מותר לפגוע במי שרוצים"?

 

[כרמית.]

לא...

ה-Rede המסורתי בכלל לא מדבר על מצב של פגיעה. הוא לא עוסק בזה. אפשר להגיד שזה בכלל לא העניין כאן. המטרה של ה-Rede היא ללמד את הוויקה שאין איסורים על אורח חיים. אין מצוות "אל תעשה". אין מגבלות על אוכל או לבוש או חיי משפחה או עיסוק וכדומה. כל עוד זה לא פוגע באף אחד, הוויקה יכולים לחיות את חייהם כפי שהם רואים לנכון. זה גם עולה בקנה אחד עם דברי האלה: All acts of love and pleasure are my rituals. אי אפשר להסיק מה-Rede *שום דבר* לגבי מקרה שבו כן יתרחש נזק פוטנציאלי למישהו או למשהו. אפשר להסיק כל מיני דברים לגבי פגיעה ממקורות אחרים. למשל ממצוות האלה שאומרת: For my law is love unto all beings או למשל מן האמונה כי וויקני אמור לגלות אחריות מעצם היותו קשור אל האלוהות בעבותות של אהבה, אמון וחניכה.

 

[ToryMaster]

המ

לא חשבתי על זה ככה. מדהים כמה אני עוד בראש יהודי של חטא וכפרה לפעמים.

 

[gwizard]

נו, אז בשביל מה יש פורום פאגאניזם ?

 

[ToryMaster]

בשביל לסגוד לאילן?

[לא,רגע, זה מסרים] אני אחזור אלייך עם זה.

 

[gwizard]

כל אחד והאליל שלו ../images/Emo163.gif

 

[gwizard]

נכון מאוד

וזה בדיוק הכוח שלו - הריד לא מכתיב מה לעשות ומה לא לעשות, אלא משאיר לכל אחד לבחור לפי ההבנה האישית שלו את דרך החיים. ניתן לפרש את זה כ: כדאי לך לא לעצור את עצמך, אלא לחיות את החיים במלואם - כל עוד אתה לא גורם נזק. אני ממליץ על האתר הזה כמקור מחשבה נוסף: http://wicca.timerift.net/rede.html

 

[DarlingAdam]

פגיעה זה סובייקטיבי...

אני יודע שאמרו את זה פה כבר כמה פעמים, אבל מאוד חשוב לי להביע את זה שוב. פגיעה זה סובייקטיבי. הרבה מהדברים שאני עושה שמבחינתי הם חיים פשוטים ושלווים נורא פוגע באמא שלי, לדוגמה. ולא כי אני רוצה לפגוע בה. להבדיל, יש כאלה שלטעמם התאבדות היא פגיעה עצמית קיצונית, ויש כאלה שרואים אותה כדרך היחידה אל החופש (ואני מקווה שהדעה הזו לא תגרום להודעה להימחק). בכל מקרה היא בד"כ פגיעה אנושה בסובבים את המתאבד, אבל כאן באה הנקודה של "אני או אתם". יש כאלה שרוצים לחיות עד כמה שאפשר - חיי נצח אם המדע רק יתיר זאת. ויש כאלה שהרעיון מעורר בהם חלחלה. ששמונים שנה נראות להם כבר עכשיו קצת יותר מדי. בשבילם, הארכת חיים היא פגיעה ברמת החיים, בחיים הנוכחיים (שיתקלקלו בציפייה לעתיד), או באמונה שלהם שזמנם יגיע כשיגיע (והרי ישנם מקומות שבהם אנשים מעדיפים לתת לרפואה להתעסק איתם כמה שפחות).

 

[T i a]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[ToryMaster]

זה באמת עניין של השקפה

הרי מוות לא באמת פוגע באדם שמת, זה לא מפריע לו, הוא כבר מת, הפגיעה היא באנשים שמסביב.

 

[DarlingAdam]

יש שיטענו

שמוות פוגע בחיים. וזה לפני שנדבר על "החיים שלאחר המוות" ומה שעלול לקרות שם למתאבדים על סמך די הרבה אמונות.

 

[gwizard]

ויש שיטענו

כי מוות הוא חלק אינטגרלי של החיים ובלעדיו לא יהיו חיים. חיים לאחר המוות ומה קורה לך תלוי אך ורק עד כמה אתה מאמין בעצמך.

 

[ToryMaster]

המ

לוידעת, אני טוענת שNone מתייחס לאף אחד, לאו דווקא לאף יצור חי, אלא לאף אחד בסביבתך. אני גם לא מאמינה שמוות זה גיהנום וזוועה כמו שטוענים אנשים, זה פשוט המשך.

 

[DarlingAdam]

לאו דווקא "מאמין",

אבל הייתי רוצה לחשוב שהמוות הוא שינה. מנוחה נעימה. סוף. די כבר לכל הרעש הזה. לצאת מהמעגל, ולא להסתובב בו לנצח. שלווה. אחרת מה הטעם.

 

[Tatu4Taty]

יותר מדי משתנים במשוואה

זה פוגע בעצמנו לא להאריך את החיים? ואולי זה עוזר לחיות את הרגע? אני חושב שזה אישי וצריך להישאר כזה. לא הייתי אוסר על הארכת החיים וגם לא הייתי מונע מאדם שלא מעוניין בזאת. מה שכן, הייתי מציב רף מסוים לזמן שאפשר לחיות בהתאם לפגיעה בכדור הארץ. אל תשאל אותי מה הוא יהיה, אני חושב שזה חלום באספמיה רק לחשוב שאפשר לקבוע כזה רף.