אוקיי...
טוב, אז קראתי. הנה ההערות שלי, בצורה רצינית יותר: 1. היה קשה. תראה, באמת אין לי בעיה עם נוסחתית, אנ יקוראת הרבה. הבעיה בסיפור שלך הייתה שהיו מקומות שבהם לא ידעתי מה אני קוראת, אם מישהו מדבר או לא. תקפיד יותר על מרכאות, שמתי לב שהרבה פעמים לא שמת. דוגמא:
"אני מניח שתוכל ללמוד דבר או שניים ממסע ארוך , בן . גם אם לא תדע את סופו . הכנס לחדר שלך ארוז את חפציך ולך עם קריוון . הזמן דוחק בן , אין לי פנאי לספר הכל . כשתחזור , אם תחזור, אם אחזור? נשב ביחד מול האח המבוערת ואספר לך את סיפור חיי וחיי אמך , אלא אם כן תגלה את הכל בדרך. הבנתי שהוא חשב, בקטע של ה"אם אחזור?", אבל אתה צריך לסגור שם מרכאות. גם בסוף דבריו של האב אין לך מרכאות, וזה נורא לקרוא ככה, כשצריך לנסות ולפענח את כוונתו של הכותב. תנסה להקפיד להבא
2. הייתה לי הרגשה מאוד חזקה של כישור הזמן במשך כל הסיפור. אמא מתה, אבא חולה (אבא של רנד נפצע), מישהו שמרפא (אאס סאדי בכישור הזמן), והמסע מיד אחרי הריפוי. הייתה לי כל הזמן הרגשה נוסחתית חזקה. אין לי בעיה עם נוסחתית, אבל באמת - שמשהו יחדש! לא יודעת, הנוסחתיות קצת הפריעה לי. בעיקרון - סיפור נחמד, אני מחכה להמשך, והכתיבה ממש גבוהה. לא היית רוצה להוריד קצת? טום הוא חוואי, שידבר כמו חוואי (מדמיינת את ה-ya באנגלית... אני אוהבת את המבטא של פשוטי העם...