הבאת כלב צעיר מישראל

ilanvag

New member
הבאת כלב צעיר מישראל

חברים, האם למישהו יש ניסיון עם הבאת כלב צעיר מאוד (גור, בן חודשיים לערך) מישראל?

ראשית, האם אפשר להביא גור שכזה בתא הנוסעים, או שצריכים לשלוח אותו בכלוב בתא מטען? (האופציה השנייה לא באה בחשבון)

ושנית, איזה בעיות יש עם כלב מאוד צעיר, לעומת כלב בוגר?
אני מניח שיש בעיה עם פיפי (הם צריכים כל הזמן, לא יודע איך זה עובד בטיסה), אבל מה עוד?

תודה
 

Boston Guy

New member
גור של איזה BREED?

חיות מחמד ב CABIN (בכלוב) נמדדות לפי גודל פיזי ומשקל - לא לפי גיל.

המפלצת שגרה אצלי בבית, כשהייתה בת חדשיים, שקלה כבר יותר מ 20 פאונד ולא הייתה נכנסת לכלוב שאמור להידחק מתחת למושב במטוס.

כלב מעדות הפודל הננסי וכלבי כיס אחרים יכולים להכנס לכלוב כזה גם כשהם בוגרים לגמרי.

אספקט שני שצריך לחשוב עליו זה בעיות רפואיות של הזן הספציפי. יש זנים שיש להם בעיות נשימה (ובזנים מסויימים הן יותר חמורות כשהכלב צעיר מאוד) ועדיף לא להטיס כלבים מהזנים הללו כגורים.

אספקט שלישי - חיסונים ומעבר ביקורת מכס \ משרד החקלאות בארה"ב. גור בגיל הזה עדיין לא קיבל את כל החיסונים שלו, ולדעת וטרינארים זה מוקדם בשביל חיסון כלבת. אני לא יודע אם ארה"ב מרשה לכלב לא מחוסן להיכנס... בעיקר מארץ שבה כלבת היא בעייה נפוצה וכרגע מוגדרת כאפידמייה.

לגבי פיפי - הם עושים בכלוב... מי שטס איתם יצטרך להחליף פד בבכלוב מדי פעם במשך הטיסה.
גם תינוקות לא מתאפקים בטיסות, ונותנים להם להכנס למטוסים בכל זאת.
 

ilanvag

New member
גולדן רטריבר.

משקל של 20 פאונד היא מאוד בעייתית עבור גור בגיל חודשיים, והם גם די גבוהים ולא חושב שייכנסו מתחת למושב. בסיכוי גבוה שהגור כבר ישקול יותר (מה גם שהמשקל כולל את הכלוב, אם אני זוכר נכון מהמון דיונים שראיתי פה בפורום בעבר).
&nbsp
לא שקלתי את הגולדנית שלי ז"ל בגיל הזה, אבל עד כמה שאני זוכר -- היא הייתה בערך במשקל כזה, אולי אפילו קצת יותר.
&nbsp
אין לי תשובות לגבי שאר השאלות שלך - חיסונים וכדומה... בדיוק בגלל זה שואל פה.
&nbsp
לא נעים לומר, אבל השיקול הוא כלכלי... ראיתי מחירים של גורי גולדן רטריבר בארה"ב, וחשכו עיניי. ידעתי שזה לא זול, אבל לא ציפיתי למחירים של בין 2000 ל-3000 דולר.
&nbsp
השתעשעתי ברעיון להביא גור מאחת הכלביות שאני מכיר היטב בארץ, ו/או כזו שחבר טוב (וטרינר באזור המרכז) ימליץ עליהן, בשביל לחתוך את המחיר בחצי או אפילו יותר... אבל לא יודע אם ועד כמה זה ריאלי.
 

Alfa156 GTA

New member
גור מתועד ברמה בארץ עולה לא רחוק מאוד מהמחיר פה.

בלי קשר לרטריבר, הטסתי גור בזמנו בן חודשיים לארץ - היה מפלצת מסטינו נפוליטנו בגיל חודשיים שקל יותר מכלב בוגר ממוצע, זה גור, אז יש פיפי ויש קקי בכלוב, לא משהו שאי אפשר לחיות איתו אחרי שהוא מגיע.
&nbsp
בלי קשר -תאמץ כלב מעמותה, חצי מהמחיר בטוח לא תחסוך.
יש הכל מהכל בעמותות.
&nbsp
 

ilanvag

New member
תשובות:

לגבי המחיר, קשה לי להאמין - אף אחד לא ישלם מחירים כאלו בארץ. לא חשובות לי התעודות, חשוב לי שיהיה גור בריא מבית "טוב" (כלומר הורים שגם הם בריאים, רצוי לא קרובי דם, וכדומה).
&nbsp
לגבי הכלביות - ראה מה כתבתי בתגובה לד"ר דוליטל. שמעתי מחברים טובים על נסיונם הכושל עם כלביות -- הכלביות פה בבוסטון מגיעות עם טונות של יוהרה ושחצנות, ואתה (בתור הבעלים) צריך לעמוד בסטנדרטים כמעט בלתי אפשריים, בשביל שייתנו לך לאמץ כלב. זה ממש לא כל כך פשוט, ואין לי זמן ואנרגיה להתעסק עם זה.
 

Alfa156 GTA

New member
לפני שניה כתבת שגם "דמוי" מתאים לך

אז אתה חוזר לכלב גזעי - כלב גזעי זה כלב מתועד. בארץ הגורים לרטריבר הם באמת על הגבול הנמוך סביב 6K שח, בארץ משלמים גם מעל 10K לגזעיים אחרים סתם לידע כללי.

לא חשוב לי התעודות - מחזיר אותנו אחורה, כלב גזעי זה כלב מתועד, כלב ב"יד 2" זה כלב מסחרה, עם אנשים שכל מה שמעניין אותם זה כסף ובינו לבין כלב גזעי יש הבדל לא קטן.

אז אין לך זמן להתעסק פה עם עמותה, שזה באמת לא נורא, אבל לייבא כלב מעורב (כלב ללא תעודות זה בדיוק מה שזה אומר אפילו אם נראה לך אחרת) אין לך בעיה עם הלוגיסטיקה והזמן ? שנס מותניים ותרים כמה טלפונים תצא עם חבר לכל החיים מכל עמותה קרובה לביתך.

ותעשה לעצמך סדר, אין כלב גזעי ללא תעודות, כלב עם תעודות עולה הרבה גם בארץ.
כלב ללא תעודות ועוד שמשלמים עליו זה הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות באימוץ כלב.
אם כבר החלטת שאתה לא חייב מתועד, תעשה לעצמך ולכלבים טובה לך לעמותה, מוכן לעזור לך בזה מקומית.
 

Boston Guy

New member
ניסית פעם לאמץ כאן כלב מעמותה?

אני מסכים איתך לחלוטין שלייבא גור של כלב "נפוץ" כמו גולדן רטריבר מישראל זה רעיון משונה, בלשון המעטה.
אפילו אם זה אפשרי מבחינת ענייני מכס ומשרד החקלאות ומבחינת בריאות הגור -
כדי שהוא יטוס ב CABIN הרי מישהו יצטרך לטוס איתו... ואני לא רואה איך עלות קניית גור גזעי בישראל + עלות הלוגיסטיקה, הוטרינרים והניירת + עלות ההטסה של אדם וכלב יוצא יותר זול מלקנות גור גזעי מ BREEDER טוב בארה"ב.

מצד שני, המשפט שלך "תרים כמה טלפונים תצא עם חבר לכל החיים מכל עמותה קרובה לביתך" מתנגש עם הנסיון האמיתי של כמה מהכותבים כאן בשירשור.

עשית את זה? אימצת במסצ'יוסטס כלב מעמותה?
אנסח את זה כך: אני לא בטוח שאם אתה היית הולך היום לנסות לאמץ את הכלב שלך עצמך מעמותה - הם היו נותנים לך אותו.
וזה נאמר אפילו בהתחשב בכך שמדובר בפיטבול, הכלב הכי נפוץ כאן בשלטרים.
העיר שבה אתה גר, העובדה שאתה גר בדירה, ה REFERENCES שעדיין אין לך - די סביר שהיו "מסננים" אותך.
 

Alfa156 GTA

New member
אני מתנדב בעמותות מעל עשור.

שזה עשור יותר ממך, אני מבטיח לך שאני יוצא עם כלב מעמותה מקומית והצעתי לך את עזרתי כבר בשרשור הזה.
&nbsp
הכל אצלך ניחושים, ולא מנסיון.
תחליט שאתה רוצה כלב מעמותה מקומית שלח לי הודעה, מבטיח לך שלא תתאכזב.
 

Boston Guy

New member
אני חושב שהתבלבלת וחשבת שאתה עונה למישהו אחר

אני לא צריך כרגע כלב מעמותה - יש לי מפלצת ששוקלת 100 פאונד ששוכבת על השטיח מאחורי כרגע אחרי טיול של 40 דקות בחוץ (איזה כיף - הטמפרטורות עלו וכמעט שרב בחוץ - 18 מעלות פרנהייט!).

ומי ש"אצלו הכל ניחושים" זה אתה - שנחת בבוסטון בפעם הראשונה לפני 4 חדשים ואסימון.
אני מגדל חיות מחמד בארה"ב יותר מ 20 שנה, ועברתי תהליכי אימוץ מול "עמותות" גם ב MA, גם ב NY וגם בטקסס.

ואם מדברים על "התנדבות בעמותה" - לי, לאישתי, לבת שלי ולבן שלי יש דווקא נסיון בהתנדבות באגודות DOG RESCUE וצב"ח מקומיות כאן, באזור בוסטון.

מההודעות שלך אני מבין שלך יש אפס נסיון מקומי, כאן, מול אנשים שעובדים באגודות האלו כאן באזורינו.

אתה חושב שהנסיון שאתה מספר שצברת בישראל נותן לך את הכישורים לגרום למישהו כאן לזרוק את כל הנהלים שנהוגים בעמותה שלו לפח ולמסור כלב לכל אחד שתגיד לו. אני חושב ש"הכל אצלך ניחושים, ולא מנסיון."
 

Alfa156 GTA

New member
צודק, חשבתי שאילן כתב זאת.

אני זוכר את ההודעות אימה שלך לפני שהגעתי לכאן והם היו במשך כל התהליך עוד לפני שהתקבלנו לדוקטורט, ואיזה קטע, אנחנו פה ו90% מהדברים שאתה מאיים בהם לא מתממשים למזלי לעיתים אתה קולע בול אבל אתה תמיד OVER PROTECTIVE וטעית לא פעם בפוסטים שלך פה וגם הוכחתי לך את זה.

כן, 4 חודשים פה ומבטיח לו שהוא יצא עם כלב מעמותה מקומית אם יחליט לעשות זאת. במקרה הכי גרוע - אחזור לומר שטעיתי וזה לא ככה, בינתיים לפי הסטטיסטיקה שלי אתה זה שתמיד מגזים כשבתכלס הדברים הרבה פחות גרועים ממה שהם באמת.

עוד לפני שהגעתי לכאן הייתי חבר בהמון קבוצות כלבים מקומיות, אמנם רלוונטיות לגזעים מסויימים אבל לא שונות משאר הגזעים, בוא תאתגר אותי, שאילן יחליט שהוא רוצה כלב מקומי, אם לא אצליח לגרום לזה לקרות אחזור לפה ויאכל את הכובע, אתה מוכן לעשות את אותו הדבר? אם אצליח לגרום לזה לקרות תחזור ותאכל קצת מהאגו הגדול שלך? :) אתה דינוזאור, לטוב ולרע, אתה פה המון זמן, מכיר רק צורה אחת (כנראה אמריקאית) ואין בך את החיות הצעירה שגורמת לדברים לקרות, אני לעומת זאת דור צעיר יותר שמצליח בכל אתגר שמעמידים בפניו - עובדה אנחנו פה ועובדה שרוב הדברים שסיפרת לנו לא קרו לנו בדרך....OVER PROTECTIVE כהרגלך, לא שאני מתלונן - הפוסטים שלך תמיד מכינים אותי לגרוע ביותר.

יורד מהפוסט הזה, שאילן יחליט מה שבא לו, אני דיי בטוח שהוא לא יביא בסוף כלב מהארץ, אם ירצה עזרה אני אשמח לעזור, אצלי "הניחושים" עובדים יותר טוב מה"נסיון" שלך.
 

Boston Guy

New member
רק אבחנה אחת

אתה כותב בהודעה שלך "אני מבטיח תוצאה x",
ושורה אחרי זה אתה כותב "ואם לא אצליח להגיע לתוצאה x, אגיד שטעיתי ואחזור להתנצל".

ונדמה לי שהייתה לנו אינטראקציה בדיוק בנושא הזה בעבר.
אתה צודק לחלוטין שבעניין הזה יש הבדל גדול בין המנטאליות האמריקאית והמנטאליות הישראלית - ואני אישית עובד לפי המנטאליות האמריקאית בעניין.
הבטחה היא התחייבות לתת תוצר או שרות כלשהוא.
אם אתה מבטיח משהו - אתה צריך להיות בטוח ב 200% שאתה מסוגל לקיים את ההבטחה.
אחרת - למילה שלך אין שום ערך.

יש הבדל גדול בין "אני אנסה לעזור" לבין "אני מבטיח הצלחה ודאית".
בהודעות שלך אתה בהחלט מתחייב להצלחה - לא כותב "אני מקווה שאצליח".

לעניין הזה יש בהחלט שורשים עמוקים בתרבות האמריקאית המקומית - ואתה מן הסתם מודע לכך בשוק העבודה, בחברה שנסחרת בבורסה האמריקאית וכפופה לחוקי ה SEC.
לפחות בכל חברה אמריקאית שאני עבדתי בה - אמורים לטחון לך את הראש כל רבעון ולהחתים אותך על תצהיר שאתה מבין שאסור לך לתת ללקוח הבטחה (למשל לפיצ'רים במוצר) שמבוססת על "אמונה שיהיה בסדר" ולא על עובדות מוצקות - כי זה חושף את החברה לתביעות.
 

Alfa156 GTA

New member
הרבה מלל על כלום


עדיף לנסות ולהיכשל מאשר לא לנסות בכלל...
&nbsp
ובכל מקרה אני עומד מאחורי המילים שלי, שיתאגר אותי - מבטיח שיצא עם כלב, שיטת ה"לא יעבוד לי" לא מתאימה לי, תודה.
&nbsp
 

iris mom of two

New member
בוסטון

כמי שנדחתה מעמותה.
&nbsp
אני יודעת בדיוק למה נדחיתי. והייתי דוחה את עצמי באותם תנאים, במיוחד היום כשאני יודעת יותר על עמותות, איך הן פועלות ומה הדרישות.
&nbsp
כמעט כל אחד יכול להשיג כלב מעמותה. אממה, צריך להתגמש בדרישות. הספרית שלי השיגה גור דמוי לברדור מקסים מטקסס שהוצל מההוריקן. הוא בן פחות מחצי שנה, ולפי התאורים שלה מתנהג מקסים.
&nbsp
חברים שלי הצילו כלב בן שנה, עם בעיות לפני 12 שנים. היו להם אז שני ילדים קטנים. סיריוס הוא הכלב הכי אהוב עלי אחרי מרלין. עם לא מעט עבודה, וקבלה של הנרוטיקה שלו, הוא הפך לכלב משפחה מקסים שאני אשכרה אבכה כשהוא ימות.
&nbsp
לכולנו יש תרוצים למה עמותה לא מתאימה לנו. אבל אלפא צודק. כל אחד יכול לקבל כלב מעמותה, הם בהחלט מסננים.
&nbsp
האם אני רוצה לקחת כלב לא ידוע עם עבר לא ידוע? אני חושבת שהיום אני מסוגלת להתמודד עם זה. פשוט כרגע אני לא בטוחה שאנחנו רוצים עוד כלב. אם כי מדי פעם עוברים כלבים שחברים שלי מפרסמים שקשה להגיד להם לא.
 

KallaGLP

New member
אני חייבת להודות שלא הבנתי את ההודעה הזאת.

אני רואה בה הרבה סתירות ודברים לא ברורים.
ראשית, מה זאת אומרת להתגמש בדרישות? אם העמותה מעוניינת שהזיווג בין הכלב לבעלים יצליח, חשוב מאוד שהכלב יתאים לדרישות וצורכי המשפחה. אם הבעלים הפוטנציאליים מתגמשים בדרישות חשובות שלהם כי אחרת אין להם סיכוי לקבל כלב, הסיכוי לכישלון הזיווג גדל משמעותית. עדיף לא לאמץ בכלל מאשר לאמץ כלב שלא מתאים למשפחה כי צריך "להתגמש בדרישות"
שנית, מה זאת אומרת שמצד אחד כל אחד יכול לקבל כלב מעמותה ומצד שני הם מסננים? אין בעיה שיסננו את מי שבאמת לא מתאים לגדל כלב ושלא יתנו למשפחה כלב שלא מתאים לה ספציפית, אך במקרה כזה אין מצב שכל אחד יכול לקבל כלב כי בטוח שיש אנשים שלא מתאימים. עניין אחר הוא שאולי רמת הסינון מוגזמת, אבל זו כבר סוגיה נפרדת.
שלישית, דיברת כאן על כל מיני כלבים בעייתיים יותר או פחות שאת מכירה ואוהבת באופן אישי או שהיית לוקחת או לא, אך לא ממש הבנתי איך זה קשור לעניין הסיכוי של מאמץ פוטנציאלי זה או אחר לקבל כלב מעמותה.
 

KallaGLP

New member
אגב, להבהרה - אני לא סתם שואלת, אלא נושא של אימוץ פוטנציאלי

של כלב מעמותה עשוי להיות רלוונטי גם לי במוקדם או במאוחר.
 

iris mom of two

New member
להתגמש בדרישות

אי אפשר לקבל כלב יפה בלבד. אלא יותר חשוב האופי של הכלב.
&nbsp
אפשר גור, אבל לא בהכרח צעיר ביותר. לא בהכרח מהמלטה שמכירים את ההורים. הכלבים הבעייתיים הם לא תוקפניים, אבל יש להם פחדים. וצריכים יותר אהבה והרגשת בטחון. סיריוס למשל לא יכול ללכת ללא רצועה, הוא מגן עלי ועלול להתקיף כלבים אחרים. אבל כשאבא שלו בנמצא, או אפילו בעלי, אז הוא יותר קליל. לקח המון זמן עד שהיה אפשר לגעת לו באוכל כשהוא אוכל. כשהם שומרים על מרלין, או אנחנו עליו צריך להאכיל אותם בנפרד. מצד שני, הוא נהדר עם ילדים.
&nbsp
זה לא קשור לסכוי של מאמץ פוטנציאלי, זה קשור לזה שאנשים מפחדים לקחת כלב עם הסטוריה. עמותות טובות יתאימו את הבעיתיות של הכלב למשפחה. זה מטרת הסנון. כשהם רואים בעלים פוטנציאלים שיותר חשוב להם בגולדן מהאופי המחבק, הם יסננו.
&nbsp
בקצור, לדבר את שפה זה להבין מה שחשוב לעמותה: כלב שימצא את הforever home. ושאותו בית יהיה בית שיהיה מקום שמח לכלב. צריכים להיות די החלטיים, אבל מקשיבים. להנהן, לקבל את זה שלא יודעים הכל על כלבים ומוכנים לקבל את העצות של העמותה.
&nbsp
רצוי שהממליצים יהיו אנשים שמוכרים על ידי העמותה.
 

KallaGLP

New member
לא בהכרח. מראה של כלב גם עשוי להיות חשוב.

יש הבדל בין להגיד לאדם שכרגע אין בנמצא כלב שעונה על הדרישות לבין לכפות עליו כלב בעל מראה או אופי שהוא לא אוהב ולא מתאים לו. לא כל אחד טוב בהתמודדות עם כל סוגי הבעיות, יש אנשים שיהיו בעלים מצוינים לכלב ללא חרדת נטישה, אבל בעלים איומים לכלב עם בעיה כזאת. לכן צריך להקשיב לדרישות של מאמצים פוטנציאליים ולהשתדל להתאים להם את הכלב (או מקסימום להסביר שכרגע אין כלב מתאים ושינסו יותר מאוחר או בעמותה אחרת) מאשר לצפות מהבעלים להנהן ולקבל כל דבר שיגידו להם כי אחרת אין להם שום סיכוי לאמץ.
וכן, בהחלט ייתכן שאותו אדם יהיה בעלים מצוין של כלב א' ובעלים איום ונורא של כלב ב', ועל העמותות להבין זאת. נגיד, כלב ספורטיבי ואנרגטי יסבול במשפחה שהבילוי המועדף שלה היא ישיבה על הספה או מקסימום הליכה איטית מסביב לשכונה. לעומת זאת, לכלב רגוע שלא זקוק להרבה פעילות, דווקא משפחה כזו תתאים מאוד. יש כל כך הרבה כלבים עם אופי שונה שאין בעיה ברוב המקרים למצוא התאמה ואין צורך לפסול משפחה כי לא מתאים לה סוג מסוים של כלב או לצפות מהמשפחה שתתגמש יותר מדי בדרישות רק כדי שיהיה לה בכלל סיכוי לאמץ. ברור שיש מקרים של אנשים שלא מתאימים בכלל לאמץ כלב ושאותם ראוי לסנן, אבל לא על כאלה אני מדברת.
 

iris mom of two

New member
וזה מנסים להתאים

אבל, לדוגמא.
&nbsp
יש לי פודל, פודלים צריכים המון הוצאת אנרגיה עד גיל מאד מבוגר. את לא תאמיני כמה אנשים עצרו אותי להגיד לי כמה שהכלב שלי רגוע, וכל הפודלים שהם מכירים הם נורוטים. הרבה אנשים אוהבים פודל כי הם יפים, ולא משירים, מתנהגים אליהם כאל צעצוע.
&nbsp
פודל סטנדרטי זה כלב. עם המון אופי, המון שכל, והמון אנרגיה. חייבים להפעיל אותו, מנטלית, פיסית והוא צריך חברה בלי שיחנקו אותו. למשל, הוא ירצה לשבת על ספה לידינו אבל שלא ניגע בו, אלא אם כן הוא יבקש. מצד שני יש לו מלא חוש הומור, והוא אוהב להתלוצץ עם הילדים. אוהב שיציקו לו, אבל בתנאים שלו. ממש אפשר לראות את הגלגלים מסתובבים לו במוח.
&nbsp
הוא רגוע, כי טיול של 4 מייל שלוש פעמים בשבוע, עכשיו כשהוא בן 9 מרגיעים אותו. בימים בלי טיול חייבים 30 דקות לפחות של משחק בכדור בחצר. והוא דורש טיולים באזורים שונים. כי טיול קבוע באותו מסלול משעמם אותו...
&nbsp
זה דברים שלא ידעתי פעם, אבל עשיתי את המחקר לפני שלקחתי אותו. זה מה שעמותות רוצות לראות, שעשית את המחקר, שאת מבינה שלברדור לא יתאים לבית שהבעלים כמעט לא בבית, כי הם רוצים המון תשומי, כנ"ל רטריבר.
&nbsp
אבל המראה לא ממש משנה. אני לא מדברת על גודל, בהחלט יכולה להבין העדפה של גודל. אישית אני לא אוהבת ankle biters. ואני בהחלט מבינה העדפה של שיער על פרווה, כי אישית אני מאושרת שאין לי שערות בכל הבית.
&nbsp
ועמותות כן מנסות להתאים אופי של בית לצרכים של הכלב.
 

Boston Guy

New member
יש את העמותות שיושבות במסצ'יוסטס, ויש את העמותות בדרום...

זה קצת דומה למה שקורה בעניין כלי נשק.
במסצ'יוסטס - אדם צריך לעבור שבעה מדורי גהנום כדי לזכות ולקבל רשיון לנשק, ורשות לקנות נשק או תחמושת. חייב להיות אזרח או תושב קבע, צריך למלא הר של ניירות, להביא אישור בכתב ממפקד המשטרה המקומית (שלא שש לתת מכתבים כאלו), לחכות שבוע בין הקנייה ובין קבלת הנשק, וכך הלאה.
ולא מעטים קיבלו את התשובה "לא - לא מאשרים לך לקנות ולהחזיק נשק".

מאידך, אם אדם נכנס לאוטו ונוהג 12 שעות דרומה - לוירג'ינייה, לקרוליינות וכיוצ"ב - הוא יכול להכנס לכל חנות נשק או וולמארט ולקנות שם אקדחים, רובים, מרגמות, תול"רים... כאוות נפשו. NO LINES, NO WAITING. עכשיו רק נשאר לו לבצע עבירה פדראלית ולעשות TRANSPORT FIREARMS OVER STATE LINES,
ועבירה על חוקי מסצ'יוסטס של אחזקת נשק ללא רשיון.

בנושא הכלבים - יש מצב דומה. יש הרבה עמותות בדרום הרחוק שישמחו ל"תת לך לאימוץ" כלב שנמצא אצלהם בכלבייה. הם יעשו את כל הפרוצדורה מולך בטלפון או באינטרנט, ויובילו את הכלב למסצ'יוסטס בסוג של "הסעה מאורגנת לכלבים".
הבעיה היא שאתה בת'כלס קונה "כלב בשק". אתה לא רואה את הכלב לפני האימוץ, ואין לך בעצם מושג מה הם ישלחו לכיוונך...
אחרי הסופה קתרינה היו המוני כלבים כאלו שהגיעו למסצ'יוסטס, וזה הדאיג את פרנסי המדינה - כי הם פחדו שהכלבים שמגיעים לא נבדקו ולא טופלו בצורה מקצועית, ומי יודע אילו מחלות וטפילים הכלבים יכניסו למדינה. אז הם הוציאו חוק שאסור לעמותות הללו להכניס "הסעות כלבים" למדינת מסצ'יוסטס.
מה עשו העמותות? הם מגיעים עם ההסעה שלהם ל REST AREA במדינה שגובלת עם מסצ'יוסט (לרוב הם פשוט "עוקפים" את מסצ'יוסטס דרך מדינת ניו יורק וניו המפשייר ומגיעים למיין - כי שם אין דין ואין דיין), ומי שהזמין כלב צריך לנסוע לשם ולאסוף את הכלב משם.
וזה לרוב הפעם הראשונה שהוא רואה את הכלב במציאות... ואנחנו מכירים לא מעט מקרים שבהם הכלב שהגיע לא היה זה שה"מאמץ" ציפה לו.
 
למעלה