הבאת כלב צעיר מישראל

[iris mom of two]

אז כמה דברים

1. אנחנו נדחינו מעמותה, בגלל אלרגיה לכלבים של הבעל. במיוחד כי הוא היה זה שלא רצה כלב. אז נכנסתי לאתר של הAKC ומצאתי דרך שם Breeder מאושר, והשאר זה הסטוריה.
&nbsp
2. אני לא מומחית לכלבים, אבל יודעת לדבר את השפה של העמותות, וגם יש לי כמה חברים בתחום. בעיקר עם פודלים ופיטבולים. כך שלאמץ כיום לא תהיה לי בעיה, אנחנו פשוט לא מעוניינים בעוד כלב. במיוחד שאלו שעובדים בעמותות פגשו את מרלין ואותי, ויש לי המלצות מדוגווקרים שונים.
&nbsp
3. כלב שלא מאושר על ידי הAKC הוא כלב מעורב. גזעי, הוא רק גזעי עם תעודות. אם כבר לוקחים מעורב עדיף לאמץ, אם תרצה אני יכולה לעזור לך בנושא.
&nbsp
אני מסכימה עם אלפא. אני מכירה הרבה אנשים שהיה להם כלב ועדיין לא מבינים שהם בעצם מתעללים בכלב. בעצם הכלב של ילדותי היה כזה. היום כשאני חושבת מה עשינו לכלב המסכן... וחשבנו שיש לו חיים נהדרים. מצד שני אני רוצה בגלגול הבא להיות מרלין.
&nbsp
עדיין, אני לא מומחית לכלבים ולא מאלפת כלבים. אפילו מרלין לא מאולף (האמת זה חלק מהאידאולוגיה שלי עם כלבים, שצריכה להיות הבנה הדדית וכבוד הדדי, לא אלוף, אבל זה ספור אחר).
&nbsp
תתחיל לעשות מחקר מעכשיו, לקח לי שנה של מחקר וברורים לפני שמצאנו את מרלין. והוא עלה הרבה פחות מאלפיים או שלושת אלפים דולרים. אבל בכל מקרה, כלב זה דבר יקר. עולה לפחות 300 בשנה רק ווטרינר והוצאות שוטפות מסביב לכך (מניעת פרעושים, תולעת הלב וכדומה).

 

[Boston Guy]

אני לא יודע אם ניתן לעזור בנושא אימוץ מעמותה במקרה הזה

לך יש נסיון בתהליך אימוץ מעמותה, לי יש נסיון בתהליך אימוץ מעמותה... ומתוך הנסיון הזה אני חושב ששנינו מסכימים שעמותה מקומית במסצ'יוסטס תדרוש שאדם שמאמץ כלב גדול כמו גולדן רטריבר יעמוד במה שהם מגדירים כ"תנאים בסיסיים":
1. בית פרטי עם חצר גדולה ומגודרת שהכלב יכול להסתובב בה בלי סיכון של בריחה.
2. שכל בני הבית רוצים כלב, אין לאף אחד פחד מכלבים ואין ענייני אלרגיות וכיוצ"ב.

רוב העמותות שלי יצא להיפגש איתן בארה"ב חושבות על התסריט הסטריאוטיפי של "בית צמוד קרקע בפרבר חצי כפרי" - כמו הבית שלך, למשל.
קלוש הסיכוי שעמותה תסכים לתת כלב גדול לאימוץ למשפחה שגרה בדירה בבניין משותף ושאין לה חצר מגודרת.

והנסיון שלנו זהה גם בנושא העלות האמיתית של בעלות וטיפול בכלב - בעיקר באזור העירוני שבו השואל גר כרגע. קניית גור "גיזעי עם תעודות" היא אולי דבר יקר כאן, אבל העלות הזו מתגמדת ליד העלות של הטיפול והחינוך בגור הזה בשנים הראשונות לחייו. וטרינרים, אילוף ומשמעת, מזון ותרופות וכיוצ"ב (ולא לשכוח עלויות רשיון וכיוצ"ב) - השנתיים הראשונות של הכלב הנוכחי שלי עלו בערך פי 4 מעלות הרכישה שלו.
בשבוע שעבר תרמנו לבית החולים ANGELL במסגרת "תרומות סוף שנת הכספים", שהצטרף לסכום הארבע ספרתי שהשארנו שם בשנתיים האחרונות בעבור שרותי רפואה...

 

[GeJuFan]

אני לא בטוחה שאפשר בכלל

להטיס גורים כאלו צעירים, בקושי חיסון ראשון אפשר לתת להם בגיל הזה אם אני זוכרת נכון.
&nbsp
&nbsp
מעבר לזה, מסכימה עם מה שכבר נאמר לגבי אימוץ בארה״ב. יש כל כך הרבה עמותות ומרכזי הצלה ברחבי ארה״ב. יש מצב שתוכל למצוא את הכלב הנכון במרכז הצלה שלא נמצא באיזור בוסטון, זה יהיה קצת כלב בשק כי לא תראה את הכלב קודם ולכן לא תדע איך הוא באמת. מעבר לזה... לצערי ראיתי לא מעט אנשים מהלימודים שלי מוסרים גורים שהם קנו או אימצו זמן קצר אחרי האימוץ. אז תמיד יש אפשרות למצוא כלב די צעיר שמגיע מבית.
&nbsp
&nbsp
אני מאמינה בלהתאים את אופי הכלב לבית ולא את גזע הכלב. הייתי מתחילה בלהבין איזה סוג בית אתם (פעיל, פחות פעיל, ממש לא פעיל חוזק הילדים להתמודד עם כלב צעיר, האם יש לכם חצר, זמן להשקיע ולשחק עם הכלב) אחרי שאתם יודעים אפשר להתחיל לחשוב על איזה סוג אופי של כלב ישתלב הכי טוב עם מי שאתם.
אחרי זה תתדברו על דמוי לגזע מסוים או גזעי.
&nbsp
להביא מהארץ זה לדעתי אצילי אבל אין סיבה לכך, יש עשרות מיליוני כלבים בארה״ב.
&nbsp
&nbsp
לגבי חברים שלך שלא הצליחו לאמץ, לפעילי העמותות כסף זה לא הדבר היחיד החשוב, יכול להיות שהפעילים חשבו שהכלב שחברים שלך רצו פשוט לא מתאים להם. - לפעמים זה גם פשוט תחושת בטן שאומרת שהבית הזה פשוט לא מתאים, גם אם על הנייר הם נראים מושלמים.
אני סירבתי לא פעם ולא פעמיים למסור גורי חתולים שהיו אצלי באומנה למשפחות שעל הנייר היו מושלמות אבל תחושת הבטן אמרה לי שהגור שאצלי פשוט לא מתאים להם.

 

[תמי יונועה]

העמותות כאן, מעדיפות להרוג כלבים, מאשר למסור אותם!

כשהגענו לארה"ב רצינו לאמץ חתול, הלכנו לעמותה, דרשו מאיתנו להראות את תלוש המשכורת שלנו ולהביא שני ממליצים שמכירים אותנו בקטע של טיפול בבעלי חיים, לא היו לנו ממליצים (רק הגענו) ולא רצינו להראות תלוש משכורת, אז חצינו את הכביש לחנות חיות וקנינו שני גורי חתולים מעורבים לחלוטין והם היו איתנו 12 שנים. אחר כך באה הכלבה שהייתה איתנו 8 שנים, (היא מתה בגיל 12) היא הגיעה אלינו בגיל 4, ממשפחה ישראלית שהביאה אותה לכאן מהארץ, ולא מצאה דירה להשכרה באיזור בו הם רצו לגור, עם הלברדורית. זמן קצר אחרי שאימצנו אותה, (מהמשפחה עצמה, היא לא עברה בעמותה), פנה אלי אבא אחד בבית הספר ושאל מאיזה בריידר קנינו את הכלבה ואם אני ממליצה על הברידר הזה... שרתי לו את שיר האימוץ... עזוב ברידר, לך לעמותה... אחרי כמה שבועות פגשתי אותו ב-פארק הכלבים עם גור מקסים... שאלתי אותו איך היה תהליך האימוץ והוא צחק עלי ואמר שהוא קנה מברידר... למה? כי הוא נידחה! למה הוא נידחה? כי אין לו גינה פרטית ומגודרת (לא משנה שהוא גר מעבר לרחוב מפארק כלבים, שיש בו שעות לשיחרור מהרצועה, ולרוב האנשים בשכונה שלנו אין גינה ובטח לא גינה מגודרת... חוץ מזה יש לו ילדים קטנים ומסתבר שלפי העמותות ילדים קטנים יציקו לכלבים אז עדיף לא למסור למשפחות עם ילדים קטנים (והילדים שלו לא היו תינוקות רכים, היה מדובר על ילדים בגיל ביה"ס יסודי)... וחוץ מזה הוא עובד... לא משנה שרק 6 שעות ביום הבית ריק וב-2 הם כבר היו בבית... אבל לדעת העמותות כאן אין מצב להשאיר כלב לבד... טוב, חבל אמרתי לעצמי, והמשכתי... כמה שנים מאוחר יותר חברה שלי רצתה לאמץ כלב שני, הייתה להם כלבה שהגיעה איתם מישראל, והם אוהבים אותה כמו ילדה ... היו להם המלצות מאנשים שמכירים אותם בקטע של בעלי חיים, אבל בכל זאת לא סיננו אותם... למה? השד יודע... מה שהם עשו בסוף, זה לאמץ כלב מג'ורג'יה או קרוליינה, הביאו להם את הכלב לגבול הסטייט של מסצ'וסטס (כי אסור לעמותות להכניס כלבים לאימוץ לתוך הסטייט) והם נסעו להביא את הכלבה... אבל זה חתול בשק, כי אתה לא רואה את הכלב ולא יודע מה באמת יגיע, כל האימוץ הוא על סמך תמונה באינטרנט, ואחרי שהסיעו כלב בשבילך במשך שעות, והכלב סבל בנסיעה, אז לא תגיד שזה לא מתאים לך גם אם לא קיבלת את מה שהבטיחו... זה קרה למשל, לחברה אחרת שלי, גם היא בעלת כלבים ותיקה, כמו כולם גם היא נדחתה... היא אימצה אונליין כלבה שהיתה אמורה לשקול 30 פאונד, בסוף הגיעה כלבה ששקלה 60, חברה שלי רצתה כלב קטן בגלל שהיא סובלת מכאבי גב, והיא לא רצתה להתמודד עם משיכות, אבל היא לקחה את הכלבה כי היא ריחמה עליה...

כשאני ניסיתי לאמץ כלב שני, הילדים שלי היו כבר גדולים (שניהם בתיכון), משעה 3 אחה"צ הבית מתמלא באנשים כך שרוב הזמן הכלב לא יהיה לבד... אין לי גינה אבל אני גרה ליד פארק כלבים... והיו לי המלצות מכאן ועד להודעה חדשה על המחוייבות שלי לחיות שאני מגדלת... את התשובה שקיבלתי תנחשו לבד... אבל בגלל שהלברדורית היתה זקנה, לא יכולתי לאמץ אונליין, בלי לראות את הכלב במציאות ובלי לוודא שהוא מתאים לנו... אז קניתי מברידר...

אז אני לא יודעת על איזה עמותות אתם מדברים אבל לא ראיתי אף אחד שעבר את הסינון של העמותות כאן... אני מכירה הרבה אנשים שאימצו אונליין אבל כאן במסצ'וסטס לא נכנסים לעמותה ויוצאים עם כלב... זה כמעט לא קיים...

בהמשך ניסיתי להתנדב ל MSPCA וגם זאת הייתה אכזבה גדולה...

שמעתי שיש אגודות אחרות ב MA שרחוקות מבוסטון (גבול ניו המפשייר) שאפשר לאמץ מהן... אני יכולה לנסות לברר אם זה רלוונטי.... אבל מאנג'לס אין כמעט סיכוי לצאת עם כלב... ובטח לא גור...