הבה נברך בשנה טובה

[s h o o s h a]

הבה נברך בשנה טובה

ואחל אני בשתיים- שיר שאקדיש (יפהפהפ לטעמי) ולאחריו (יהיה לאחריו) שנה טובה מילים: לאה נאור שנה טובה, שנה טובה, שנה טובה, שנה שקטה, שנה יפה, שנה שלווה, שהשנה הזאת תהיה שנה טובה, שנת שלום, ושנת חלום ואהבה. שנה טובה, שנה טובה לגמדים, ולנסיכות שבספרי הילדים, לאמהות ולאבות ולדודים, ובמיוחד שנה טובה לילדים שנה טובה ומאירה לכוכבים, לרחוקים, וגם לאלה שקרובים, ולכוכב שלי מעל לצפצפה שנה של אור, שנה טובה, שנה יפה. שנה טובה למטוסים המהירים אשר טסים להם מעבר להרים, ולילדים המקנאים בהם כל כך שנה טובה, שנה טובה ומתוקה. שנה טובה לתפוזים בפרדסים, שנה טובה לרכבות על הפסים, לדייגים, ואם אפשר גם לדגים, שנה טובה לחופשים ולחגים. שנת הצלחה, שנה טובה, שנה יפה תהיה לאיש אשר תוקע בשופר, שתקיעתו תחדור את כל הרקיעים ושתגיע לרקיע השביעי. שנה טובה, שנה טובה, שנה טובה, שנה שקטה, שנה יפה, שנה שלווה, שהשנה הזאת תהיה שנה טובה, שנת שלום ושנת חלום ואהבה. וממני, למנהל המופלא ולחברי הפורום היקרים באשר הם למנהל הפורום וכל חברי הפורום לקראת השנה הקרבה אבקש לאחל לכל אחד מאתנו שנה של התגשמות והגשמה עצמית שנה שנדע בה מרגוע, כל אחד מטלטלותיו הוא שנשיג את מבוקשנו שנהיה אמיצים מספיק להרשות לנו לעשות את אשר מורה לנו לבנו שנה של אהבה שנה של תקווה שנה של שלום ואחווה שנה טובה

 

[נטשה אוהבת]

שנה טובה לכולנו ../images/Emo74.gif../images/Emo75.gif

ושבוע נפלא!

 

[שיח סלימאן]

שנה טובה פורום

ואנשאללה שתהיה קצת יותר טובה מקודמתה (למרות שזו לא חכמה גדולה).

 

[אלמרה]

חובה להגדיל את התמונה של סלימאן!!!

והמון תודה לך כבוד השיח שכבדתנו בגלויה מרהיבה מצלילותיך.

 

[אלמרה]

נא שרשרו כאן את ברכותיכם...

וקבלו את איחולי הצנועים...

 

[מלאך תלוש]

ברכה בלי ציור...

אז זהו...שנה חדשה... קודם כל בריאות (כמה פולני וכמה נכון...) בתמציתיות....שנקבל את הדבר היחיד שאנחנו רוצים שיהיה לנו האומץ ללכת לכיוונו שנדע מהו ונשיג אותו ושכל הדברים הטובים מהשנה האחרונה, ימשיכו שנה טובה, המלאך

 

[שילה1]

ואני מאחלת...קודם כל בריאות,בטחון

ושלום בימינו אנו. ואם יהיה לנו את כל אלה-אשרינו כי זכינו. ובנוסף-המון אהבה,סובלנות וסבלנות,והגשמת כל החלומות. ולאלה מאיתנו שהתחילו בדרך חדשה,או שעומדים להתחיל-מי יתן ותצלח לכם דרככם,לעולם תהיו שלמים עם בחירתכם.

 

[אלמרה]

אולי נעלמו לי.. מי ראה לאחרונה.....

מספר הודעות שלי פשוט נעלמו... להלן שלושה מתכונים שעקבותיהם נעמו מכאן ונמצאו במקומות אחרים: אלו שלושה פרקים נבחרים מספרי אותו כתבתי למגירה אבל... כעת הם פורצים ונובעים ממני כבר ללא שליטה. ולכבוד החג מנה אחת לאשכנזים, שניה למרוקאים ומנת הקינוח משותפת. בשנה טובה וטעימה תבורכו בין שאר עם ישראל.

 

[אלמרה]

גפילטע פיש! הרי זה כה פשוט?

גפילטע פיש – דג ממולא מי לא אוהב דג ממולא בקציצת דג? מי לא אכל אותה בכל ערב שבת? שיקום! דבר ראשוני וחיוני ממדרגה ראשונה הוא הצורך להבהיר: אמור לי איך אתה אוהב את הגפילטע-פיש שלך ואומר לך מהיכן בפולניה (או מתפוצת אשכנז אחרת) באת. מי שאוהב אותו מחומם בעוד הרוטב נספג בפרוסת חלה – בטח גם אוהב אותו מתוק. יש מי שמעדיפים אותו קר כשהרוטב ג'לטיני סמיך מקפיא בתוכו פרוסת גזר, שבב מפרוסת בצל... אלה יעדיפוהו פחות מתוק, מלוח מתוק עם חריפות מודגשת של הפלפל השחור. הכל תלוי מהיכן מוצא הפולניה שהכינה את הגפילטע-פיש. אוהבים את הקומפלט: פרוסת-דג עם קציצה במרכזה? או רק את הקציצה? זיכרו הדג הוא קרפיון מלא מלא עצמות גדולות וגם קטנות... מי שלא אכל גפילטע פיש פולני גליציאני: מתוק מאוד עם גזר ובצל אבל עדיין טעם המלוח והפלפל ברקע - שיצטער. מי שלא זכה לטעום מהנ"ל כשהוא עשוי במטבחה ומעשה ידיה להתפאר של אישה ילידת מרוקו ש"תקלה" גרמה לה להינשא לפולני הראשון שפגשה בארץ, לא יודע מה הוא מפסיד, שיצטער שבעתיים. אבל למען כל אלה ולמען האחרים ובעיקר בשביל ו. טרחתי והכנתי תוך גילוי אומץ לב, מנה ראשונה הנאכלת בכל ערב שבת אך יכולה להוות גם מנה עיקרית – תלוי בכמות.... ו. היא חברה טובה, נשמה! פגשתי אותה במרוקו, היא בסיור לימודי בקבוצה מהארץ (ממש אי אפשר לא להבחין) ואני במסעותי לשם גם כן מטעם העבודה. ו. בשלנית טובה. היתה גם כן נשואה ועכשיו לא. בעלה לשעבר מארץ מזרח אירופית בלי להזכיר שמות – מהיכן שמוצא הגולש עם פפריקוש... כל מפגש איתה תענוג, כל ארוחה מעשה ידיה גם אם אולתרה בדקות – ליקוק שפתיים. בלי תחרות איתה אבל אתגר ממש נעים ניסיתי ולא פעם קבלתי מחמאות על תבשיל שלי זה או אחר, טעימת חצילים מטוגנים ללא שמן במחבת חשמלי – ממש עושה לה את זה ואני נהנה... זה זמן רב אני שומע ממנה כי היא אהבה מאוד את הגפילטע-פיש המתוק מלוח עם הרבה גזר ההוא. מזמן כבר בא לי וכל פעם מחדש אני מתאכזב כשמנה של גפילטע-פיש מופיעה בתפריט אבל מאכזבת מאוד על הצלחת. הזדמנו ו. ואני לנופשון קצר במלון דן קיסריה. בליל שבת בארוחת הערב, ריח הגפילטע עלה באפינו. היה ממש מאמץ גדול להתעלם מהעובדה שזהו בית מלון ולא מטבח ביתי צנוע היכן שגפילטע-פיש ראוי לשמו צריך להיות מוכן. צורך לא קטן אחר היה להתעלם מהעובדה שכל הצוות של המטבח במלון – נושאי תגית שם ערבי, לכן בלי סיכוי קלוש של אפשרות שהגפילטע יהיה פיש אמיתי. לא עמדנו בפיתוי כמובן ואל צלחתנו הוגשה פרוסה ענקית של דג (קרפיון אמיתי ללא ספק) ובמרכז חלל הבטן של אותו דג קציצה דחוסה ועבה. כל שאר המרכיבים: בצל גזר יוצגו בסימליות... לא! זה לא זה! עיסת שיירי סנפירים וקשקשים עם הרבה קמח מצה – לא יעשו לי את זה לעולם, אז בו ברגע ובצורה חגיגית הבטחתי ל ו. כי לא ירחק היום ואכין לה במיוחד פיצוי הולם. התייעצות קלה עם אמא ולהלן - המצרכים: שני קרפיונים חיים (חשוב לראותם שוחים בבריכה אצל מוכר הדגים) גדולים דיים. אחד לפרוס ושני לטחון. (עגום איך מסתיימת תהילת עולם: בדקה אחת הם שוחים לנגד עיניך ובמכת נבוט אחת – הם בעולם שכולו טוב, ללא עינויים או סבל מיותר. הם לא הגיבו אפילו לסכין החיתוך שביד מיומנת ניקתה את עורם מקשקשים ומקרביים. משור חשמלי קצץ סנפירים ופרס לפרוסות. מטחנה מקצועית (טוחנת דק ופעמיים) ושתי אריזות מוכנות תמורת 70 שקל ומבט תוהה אצל המוכר ששמע ממני שאני הולך להכין מזה גפילטע-פיש פעם ראשונה בחיי. שני בצלים פרוסים שתי כפיות מלח, שתי כפות סוכר חצי כוס פירורי לחם שתי ביצים שלושה ארבעה גזרים קלופים וחתוכים לפרוסות מספר גרגרי פלפל אנגלי. ההכנה: אל תוך כלי קיבול גדול ורחב בסיס (סיר ממש גדול) לפרוס ולפזר בתחתיתו את הבצל. בין החורים לפזר את הגזר. לשטוף היטב את פרוסות הדג לוודא קיום חלל פנימי להכלת הקציצה (בהמשך) להניח את פרוסות הדג על גבי מצע הבצלים עם צידם החלול כלפי מעלה ולפזר עוד פרוסות גזר. כן גם את שני הראשים והזנבות של הדגים. לפזר את גרגרי הפלפל האנגלי בתחתית הסיר ולגרוס מספר סיבובים פלפל שחור המתפזר באופן חופשי. מלא את הסיר במים עד שיכסו את שכבת הדג והנח על הכיריים על אש בינונית עד להרתחה. בינתיים: ערבב ולוש את הדג הטחון עם פירורי הלחם ושתי הביצים, הוסף בבחישה את המלח והסוכר לקבלת עיסה מוצקה למחצה של מה שיהפוך לקציצות בין רגע. חפון בידך כמות מלוא כף יד ובשתי ידיך צור מהעיסה קציצה בגודל שתתאים לחלל הבטן של פרוסות הדג. סביר מאוד שיוותרו לך יותר קציצות מפרוסות דג אל תידג! גם להן יהיה מקום של כבוד. עם הגעת הסיר עם הדגים לרתיחה – הנח בתוך כל פרוסת דג קציצה גם אם היא גדולה יותר מהחלל בבטן הדג לא נורא. את שאר הקציצות פזר מסביב, הן יכולות לגעת זו בזו אל דאגה ההפרדה קלה אחר כך. כסה את הסיר ותן לגפילטע-פיש שלך לנוח על גבי אש קטנה קטנה עוד כחצי שעה עד ארבעים דקות. חשוב לבדוק את טעם הקציצה תוך כדי הבישול. גם רכות הגזר היא אינדיקטור למוכנות ולסיום התהליך. כשהגזר רך דיו ואם אכן הקציצה טעימה לחיכך (מתוקה דיה!) הסר מעל האש ובצע הפרדת כוחות. בתבנית אחת הנח את הקציצות עם כמות נדיבה של בצל וגזר וצוך לתוכה גם מהמים. בתבנית שניה הנח את פרוסות הדג הממולאות גם הן בתוספת הגזק והבצל. תן לכל להתקרר, לנוזלים להתמצק ולהתקרש... יין לבן הרבה פרוסות חלה טריה זה כל מה שנדרש. למטרת אסטתיקה לא יזיק אם תצטייד במפת שולחן מבד כחול כהה, פזר כמה כונכיות וצדפים, תן אווירה, תקבל תמורה אחר כך. עם התקרב מועד ההגשה, הגש קר או חם, קציצה או גם דג ממולא, הכל ובתנאי שהמתיקות תגלוש מהצלחת גם למיטה.

 

[מלאך תלוש]

wow....

בהתחשב בעובדה שאמא שלי היא חצי עירקית וחצי סורית....הפכת אותי כ"כ רעב... אגב, האבא הונגרי...

 

[שילה1]

חביב אלמרה.ולעצם המתכון:באורגינל-

מוסיפים לעיסה גם שתי ביצים קשות,ובצל או שניים מגורדים.ועל האש=עשעה שעה וחצי,אש קטנה. למה?ככה! כך הכינה סבתי עליה השלום,וכך מכינה אנוכי.(אלא שהיא הכינה על הפרימוס...ממממממממממ) והאמן לי ,לאלו מעשה ידי,יצא מוניטין בכל השכונה! (שלא לדבר על החזרת,חריין בעגה האידישאית,שחייב להתלוות אליהם,כשהוא:אדום,חריף ובעל ארומה מיוחדת.) שנה טובה גם לך,ותודה.

 

[אלמרה]

והראש המתוק של השנה עפ"י סבתא שלי..

הראש המתוק של השנה כל שנה מתחילה בראש השנה. לי אישית הייתה שנה רעה מאד. כדי לפתוח את זו הבאה עלינו לטובה, בטובה – חגגתי באופן בלתי שגרתי בארוחה שבעבר הלא רחוק הייתי לועג בבוז לכל ניסיון לייחס לי אי פעם יכולת בישול כזו. מנהג יהודי מרוקו לחגוג את ארוחות החג בסימן מתיקות. צלי בקר עשוי ברוטב עשיר במישמש, שזיפים ומעט דבש. הוא הבחירה שלי השנה. סבתי הזכורה לטוב הייתה מרכז המשפחה וכאם לשנים עשר (לכל אחד מהם כארבעה צאצאים בממוצע – צא וחשוב כמה בני דודים היו נאספים בכל חג בבית הסבתא) בישול והדאגה לתזונה והאכלה היו כל עיסוקה כל ימות השנה. בחגים ומועדים הכיף היה עילאי, כל המשפחה בבית הסבתא (רוב חייה בארץ היה זה בית הורי) וההכנות לקראת החג לא פסקו עד לכניסת ראשון האורחים. הכיף והפריווילגיה פסקו עם מותה של הסבתא שכן אימי, לא טרחה ללמוד את רזי הבישול מאימה ופרט לכמה דברים קטנים שעוד נותרו מרוקאיים במטבחה – הכל היתאשכנז אצלה במהלך כחמישים שנותיה בארץ עם אבי יליד פולין… כמי שאיחר כמה רכבות בחייו, אחד הפספוסים שלי הוא בתחום המטבח – בעצם המטבח היה לי "חוץ לתחום". לא הערכתי אוכל טעים ואף פעם לא טרחתי להקדיש מחשבה לעצם הכנת האוכל ולטעמו. דקה לאחר סיום הארוחה כבר לא ידעתי מה בא אל קרבי. לפעמים הייתי נזכר שבעצם היום לא כל כך טרחתי לאכול כי היית עסוק. לקח לי המון זמן להכיר בצורך להודות למי שטרח והכין והיום כאשר אני טורח ומבשל וממתין למחמאות ואלו לא באות מעצמן, אני ממש מזמין אותן. המצרכים בהם השתמשתי: קילוגרם בשר בקר טרי משובח ומיושן חתוך לקוביות. בצל סגול(!), שום שקית שזיפים מיובשות שקית משמשים מיובשים כף דבש וחצי כוס יין אדום מתוק. שמן, כף רסק עגבניות, מלח, כרכום (כפית) ההכנה פשוטה וקלה, דורשת כמובן תשומת לב מלאה ובחישות וטעימות חוזרות ונשנות עד לקבלת התוצאה הסופית. בכלל לא יכול להיות תבשיל טוב שהמידות והמשקלות נתונים במדויק וזמני הבישול, אידוי, צלייה וטיגון נמדדים בדקות. את הבשר החתוך לקוביות יצקתי לסיר בינוני שבו כבר שהו זמן מה הבצל והשום הקצוצים. דאג לערבב ולבחוש את הקוביות לקבלת השחמה אחידה ויפה של כל הבשר. משאיבד זה את צבעו האדום ופאות הקוביות מזהיבים משהו, הוסף את הדבש, הפרות היבשים, התבלינים ורסק העגבניות תוך בחישה לקבלת תערובת הומוגנית. הרבה זמן נדרש לקבל תוצאה טובה, סבלנות היא שם המשחק אבל אם מלכתחילה אין לך כיף לעמוד ולטעום ולבחוש ולהוסיף מים ושוב לטעום וחוזר חלילה – חבל לך על הזמן. לך למשחק הכדורגל / צפה ביורוספורט בכבלים או משהו. שעתיים או שעה וחצי זה הזמן הדרוש ובין בחישה לטעימה, נצל כל רגע אפשרי לפנות שיירים מהכיור, לנקות את השיש ומשטח החיתוך. מזוג לעצמך כוס יין, בירה או מיץ אשכוליות. כלים שהצטברו בכיור לא שטופים, יפריעו ואילו משטח עבודה נקי ופנוי עושה חשק להמשיך ולשהות במחיצת התבשיל שאת ריחו המתפשט בחלל הבית כיף להסניף. משהמראה והריח והטעם מסגירים כי הגיעה השעה לחגוג, בצע ידנית את הבאגט לחתיכות נדיבות והשתמש בו לספוג את הרוטב המתקתק תוך כדי לעיסות ארוכות ומתמשכות של הבשר עם הפירות. אופס… השזיפים שקנית יובשו עם גלעיניהם, הזהר ואל תטעה מרכות השזיף, נגיסה בלתי רצונית בגלעין יכולה להסתיים בנשיכת דופן הלחי הפנימית. לקינוח: אופייני ומקובל לאכול רימון בראש השנה. הרימון שלנו הפעם פשוט וקל להכנה: פורר – כן במו ידיך שני רימונים יפים. אל תוך קערה עמוקה דייה. וודא שלא יגררו אל תוכה גם שיירי העוקצים עליהם צמודים גרגרי הרימון כמו גם המנע מחדירת הקליפה הדקה הצהובה המפרידה בין מדורי הפרי. בזה תם ונשלם החלק העיקרי. כל שצריך הוא כף סוכר שתי כפות קואנטרו (ליקר תפוזים מתוק) והמשקיענים הכי נחשבים הם אלו שימצאו את נקטר האלים: בערבית מה-זהאר (מי פריחת ההדרים) בזיקת מספר טיפות הגונה תעשה את כל ההבדל. יש להשהות את התערובת הזו במקרר כשעה לפני ההגשה כדי לתת לסוכר למצות את מיץ הרימון שיתמזג לו עם השאר....

 

[פורפורית 1]

אפשר להזמין אותך לבשל אצלי קצת?

 

[מלאך תלוש]

זה בדיוק מה שחשבתי...

הלוואי והייתי יודע לבשל...

 

[אלמרה]

אני משלם עבור הזכות!!

 

[מלאך תלוש]

נראה לי שאתה יכול לפתוח

קורס לבישול....אני המצטרף הראשון...

 

[שילה1]

מלאכון:בישול הוא יצירה,תעוזה והרבה

דמיון. ועל ההשוואה בין אלו לבין...סקס-בהזדמנות אחרת.

 

[אלמרה]

הייתי בהחלט מצביע על שני גורמים:

יצירתיות... וייצריות! והקשר לסקס - נמתין לשילה1 בשקיקה ובדריכות. אם היא אומרת, אני מאמין לה! משהו חריף, פיקאנטי ממרקש שילה1?

 

[שילה1]

שוב תודה אלמרה,ולהפתיעך:זו המנה

העיקרית האולטימטיבית בכל ערב פסח במשפחתי. מכאן שמזרח ומערב מתאחדים,נמהלים להם יחד,והרי לך תוצאה משובחת.

 

[שילה1]

וגם בערב ראש השנה....