איזה יופי של בשורות....המון מזל טוב
איזה יופי של בשורות....המון מזל טובהבטחתי עדכונים
אז הגיע לקיצו טיפול שנמשך 4 חודשים. התחלנו לפני לחץ הקיצוצים, רצינו לחזור להזרעות. נשלחנו לצילום רחם שהתבטל בגלל לחץ הגזרות (הרופא שלי החליט שזה בזבוז עם גם כך אנחנו חוזרים לIVF) התחלנו טיפול, והרופא נזכר שלא עשיתי צילום או הסטרסקופיה. נשלחתי להיסטרסקופיה שבה הרופא לא מצא רחם. לפני ההריון הקודם ידענו שיש לי רחם חד קרנית, במהלך ההריון מצאנו פתאום רחם נוספת שהפכה אותי לרחם דידלפית. והרי 1+1=0. נשבעת לכם שאם זה היה קורה לפני שיש לי ילד הייתי מתאשפזת! אבל במקום זה השלמתי עם מה שאמר הרופא "נס שהיית בהריון" טוב כנראה שאור-אל גדל אצלי בשלפוחיתחודש מאוחר יותר הרופא החליט לבצע החזרה בכל זאת, הוציאו אמפולה של 3 מוקפאים. רק 1 שרד. הרופא שלי הכניס אותי לשיחה רצינית להסביר לי את האכזבה. אני לעומתו שמחתי שרק 1 שרד, כך שרק 1 יקלט וכך אין סכנה להריון מרובה עוברים (אני שעברתי את הפגיה יודעת מה משמעות לידה מוקדמת) אחר כך נזכרתי שיש לי גם בלסטוציסטים בהקפאה. בקשתי שיפשירו וננסה להחזיר. רק מה שביום ההפשרה היה לצווות בית החולים מצגת, כך שהם התחילו לעבוד מאוחר. בשעה 2:30 קיבלתי תשובה שכל ה4 שרדו, אבל שאני אגיע להחזרה למחרת (הרי ב3:00 סוגרים) הם ניסו לתרץ בכך שרוצים לתת להם להתפתח עוד קצת בגלל שהם באכות גבולית. אני לא קיבלתי את התשובה. למחרת כולם מתו. את השבועיים העברתי באמונה שלמה שאני בהריון. ביום שני התשובה היתה 215. היום 438. זהו, עכשיו אני מגדלת גם את אחותו של אור-אל בשלפוחית. את ההריון הזה אני מקווה לעבור ביותר קלות. על שקיפות עורפית סקירה מוקדמת החלטנו לוותר. כך שנותר לנו לחכות לשק, דופק, סקירה מאוחרת ולידה. עד כאן.
