הבטחתי

הבטחתי

לכתוב מדוע נעלמתי והרי אני מקיימת (למי שקרא את הודעותיי מהיום) אז ככה...מסיבה מסויימת כשחזרתי אתמול הביתה עם בן זוגי הייתי מנותקת מהאינטרנט (פס רחב חיבור ברשת לכל המחשבים שבבית) עכשיו המודם והראוטר נמצאים בחדר העבודה של אבי שהוא צמוד לחדר השנה שלו. זוגתו ובתו ישנו שם. נכנסתי לחדר בכדי לחבר את עצמי ובקול רם שאלתי את בן זוגי אם הוא יכול להביא לי כבל שחשבתי שהוא חסר בכדי שתהיה לי אפשרות להתחבר. מצאתי אותו ואמרתי שהסתדרתי. דבר שכנראה העיר אותם. כעת, זה לא היה בראשי שהם ישנים שם. לא חשבתי על כך בכלל ואינני זוכרת כי צעקתי כפי שזוגתו של אבי טוענת. היא פתחה את הדלת אצלה פנתה אלי באצבע מאשימה ואמרה כי אני שקרנית ואני לא יודעת מה עוד. התקרבתי לחדר (אינני זוכרת מאיזו סיבה) הייתי במרחק של חצי מטר ממנה. היא התקרבה לכדי מרחק של ראש ממני דיברה ובסוף (זה כל מה שאני זוכרת) שאלה אם אני מבינה. השבתי לה שלא מפני שהצורה המאיימת בה פנתה אלי לא היתה לרוחי. אחי שבאותו זמן נותק עלה למעלה. אני לא כל כך זוכרת מה קרה מפני שהכל מעורפל אך אני זוכרת היטב שהיא אמרה לי שהיא לא תיתן לי להכנס לחדר. (הבית כאמור איננו שלה. החדר, לא בשימוש שלה. הקשר היחידי הוא שהחדר בה היא ישנה היה צמוד לאותו חדר מדובר) היא סגרה את הדלת בפני דבר שאיננו מקובל עלי בכוונה תחילה לנעול אותה. לא נתתי לה. אילו והיא שלחה יד לבטן שלי כמבקשת לשמור מרחק אך שומש כוח מפני שכוונתה הייתה לדחוף אותי. אילולא לא הייתי תופסת את המעקה היא הייתה מצליחה. אינני זוכרת מה קרה משם הלאה. אחי תפס אותה (כנראה שלא התכוונו להמשיך לעמוד שם סתם) היא אמרה לו שיעזוב אותה ולא יגע בה כשכוונתו הייתה למנוע ריב פיזי. בן זוגי הגיע גם הוא למקום והרחיק אותי משם. כמובן שזה הסתיים בבכי ורעדה שלי (מפני שאני כזו, מאוד רגישה) הכי כאב לי שהיא הייתה מוכנה לתת לי מכות. אין לי שום כוונה לשוב לדבר איתה. לא בעתיד הקרוב. שהיא תסגור את הדלת בפני בביתי שלי? שתדבר אלי בטון מזלזל? תפנה אלי ישירות בצורה מאשימה במקום לדבר בנועם ולהסביר יפה את הדברים (כי הערתי אותה. זו הייתה טענתה ועל כן היא הייתה מוכנה להרים עלי יד) טוב שבן זוגי היה שם אחרת אינני יודעת מה היה קורה. הוא הרגיע אותי (למרות שעד עכשיו אני נסערת) ועשה לי טוב. אז תגידו לי אתם. איך אפשר??
 
הוא לא היה בבית.

עוד לא הייתה לי ההזדמנות לדבר איתו על שארע. אני מחכה שיחזור מפני שגם כעת הוא לא בבית.
 
כתבתי תשובה ארוכה ותפוז הרע בלע!!

אוף. אני אנסה לשחזר. פרי, כל מה שקרה שם לא היה בסדר. אין ספק שהיא לא הייתה צריכה להתנהג כפי שהתנהגה, אבל הבית הוא כן שלה, למרות שאולי אין לה חלק כספי בו, אבל כל עוד היא בת זוג של אבא שלך, אז זה גם שלה, מה לעשות. אסור היה לה להרים עלייך יד ובטח שלא לסגור בפנייך דלת בבית שלך. מה שכן, אני חוזרת ואומרת מה שאמרתי כבר מזמן. את צריכה לעזוב את הבית הזה. את בחורה בת 22 או 23, אם אני לא טועה, והסיפור הזה צריך להיות כבר מאחורייך. את שנים לא מסתדרת איתה. את חייבת להתארגן עם עבודה או שאבא יעזור לך לממן את שכר הדירה, ולצאת מהבית הזה. רע לך שם ולא ייתכן שתהיי בת ערובה בתוך כל הסיפור הזה. המון בהצלחה, וקחי נשימה עמוקה. דברי עם אביך על הכול.
 
תסלחו לי, מה זה "לא תסגור דלת?"

פרי, אני לרגע לא מצדיקה הרמת יד, אבל אם החדר שבו את רצית לעבוד ולדבר מצוי ליד חדר השינה שבו ישנים אנשים, אני בהחלט מבינה את הרצון לסגור בפנייך את הדלת לשם. זה כן הבית שלה (כפי שהסבירה יעל) ולמעשה, הזכויות שלה בבית "עדיפות" על שלך, מכיוון שאת לא קטינה, את אדם בוגר שבוחר להישאר לגור אצל אבא, ואבא מאפשר את זה. זה פחות טבעי מאשר העובדה שבת הזוג של אבא חיה שם. אני בהחלט יכולה לראות מצב שבעלי סוגר דלת בבית שלנו בפני אחד הילדים "שלי" ואף אחד לא יעלה על דעתו שזה לא בסדר. את מעידה על עצמך שאת מאד רגישה. רואים את זה בכל ההודעות שלך ובכל מערכת היחסים המפותלת שאת מתארת בבית. אבל את מאפשרת את כל העניין בכך שאת בוחרת לחיות בבית הזה. אני יודעת שזה מאד לא פשוט לשכור דירה, אבל הרבה מאד אנשים עומדים במשימה הלא-פשוטה הזו, ואם את בוחרת לא לעמוד בה ולחיות אצל אביך, את צריכה להיות מוכנה לקבל את העובדה שאת לא בעלת הבית ובת זוגו כן. אני מאחלת לך יציאה מוצלחת מהפלונטר ומהבית.
 
אין באפשרותי

לא לשכור דירה ולא לצאת מהבית עקב סיבות השמורות במערכת. לגבי סגירת הדלת. אין לי בעיה שתסגור את הדלת הבעיה היתה היא שאני עמדתי מולה והיא עשתה זאת א.בכוח ב.בפני מה שהפריע לה הוא שצעקתי בחדר וכתוצאה לכך היא התעוררה אך זה לא היה במודעות באותו הרגע לא זכרתי שהיא בכלל שם ולא היו לי שום כוונות להפריע לה! אז היא יכולה לסגור את הדלת אך לא כשאני עומדת שם בפנים שלי (ואחי כדרך אגב היה בתוך החדר!) כל זה היה נמנע אילו היא לא הייתה פותחת את הדלת ומתחילה לצעוק עלי. הייתי בחדר צעקתי שלא במודע לבן זוגי על דבר מה 2 מילים ואחר כך המשכתי את פעילותי בשקט. חזרתי לחדרי גם כן בשקט ללא כל פעולה חריגה. לאחר כמחצית הדקה היא פתחה את הדלת והחלה לצעוק עלי. כלומר, היא זו שהזמינה את מה שקרה אתמול. אינני אומרת שאני לא בסדר. אני מודה ומתוודה כי הייתי צריכה לחשוב לרגע קט ולהזכר כי יש עוד אנשים בחדר. הייתה לה אפשרות לגשת אלי בשקט ולהעיר בצורה נורמלית ויפה על מעשה שלא מצא חן בעיניה במקום להתחיל לצעוק (דבר שגם היה יכול להעיר את ביתה) כלומר, היא זו שיזמה את התקל. אילולא הייתה צועקת דבר מכל זה לא היה מתרחש. דיברתי עם אבי והוא אומר כי היא חשבה כי עשיתי זאת בזדון. וכי כיצד אוכל לעשות דבר, כל דבר שהוא בזדון כנגד אחותי? זו הסיבה היחידה בגינה היא הגיבה בצורה כזו. ואני אומרת האם לא צריך לברר מה הם הנסיבות מלפני שפועלים? באותה מידה היא הייתה יכולה לחשוב כי עשיתי דבר מה אחר בזדון נגד ביתה ולהרוג אותי. הרבה מקרי רצח מתרחשים עקב אי הבנה. מדוע לא לברר קודם במקום לקפוץ למסקנות? זה מטריף אותי.
 

blonda3

New member
לפני שאני מגיבה../images/Emo10.gif

או קוראת את כל התגובות הבית הזה בחלקו שייך גם לאמך או שאין לך מושג? נשמע נורא רע מה שקורה וכואב הלב עלייך אין לי כרגע עצות הבת שלי הגדולה עוברת לפעמים גם כל מיני דברים קשים עם האשה של אבא שלה ואני מקווה תמיד שיהיה רק טוב יותר ולא רע אבל כשאני קוראת אותך עכשיו נעשה לי רע. רוצה לבוא לגור אצלי?
 

blonda3

New member
רק עכשיו ראיתי פרי../images/Emo13.gif

יאללה בואי....... ה
פתוח
 

blonda3

New member
שחר-נדמה לי שלגבי הבית...ופרי?

זה לא שלה באופן אוטומאטי...... תלוי בהסכם שיש ביניהם.... אם יש להם הסכם..... הם נשואים? ולה יש עוד דירה משלה? יכול להיות שפרי לא עוזבת גם בגלל אחיה? שהיא דואגת לו ומגוננת עליו כי היא בעצם משמשת לו כמו אמא? כי האמא שלהם בעיר אחרת... ולא כלכך בתמונה? פרי?
 
הסבר

הם לא נשואים למעשה אבי עדיין נשוי לאמא שלי (למיטב הבנתי הם עומדים להתגרש בזמן הקרוב מזל טוב! מעניין למה לקח להם כל כך הרבה זמן...) אמא שלנו אכן גרה איתנו באותה העיר אך היא לא ממש דואגת לנו... מה שכן, היא עובדת מהבוקר עד הערב בתל אביב כך שבדיעבד היא "גרה" בעיר אחרת.
 

gila411

New member
פרי יקרה

לדעתי, אם את מתכוונת להשאר בבית הזה , אין טעם להתיחס לארוע הזה בצורה כזאת שמבחינתך מעכשיו תהיה רגרסיה ביחסים בינך לבין בת זוגו של אביך חבל על העצבים שלך ועל העצב של אבא שלך כמו שהצעת לי להתרחק עד יעבור הזעם, גם אני מציעה לך את אותה הצעה עם כל ההבנה לתסכול שלך מהמצב, אני חושבת שכדאי לך להתעלות מעל עצמך ואפילו ליזום שיחה בזמן שכל הצדדים רגועים שבה תבהירי את הצד שלך ואת זה שאין צורך לרדת לרמה של טריקת דלת בפרצוף ומכות בסך הכל שתיכם בוגרות וצריכות ללמוד להסתדר תסתכלי על זה כאילו את בצבא ותקעו אותך בחדר עם בת שאין לך דיבור איתה, מה תעשי במצב כזה?
 

rolan

New member
פרי חמדתי

אני קוראת את מה שכתבת ואת מה שכתבו לך אחרים... דברייך נשמעים כמו עדות בבית משפט, אני לא רוצה להיות שופטת, לא רוצה לתת חוות דעת. אני לא נכנסת כאן למי שייך הבית, למי מותר לקבוע בו את הכללים ולמי זכויות כלשהן, זה ממש לא חשוב. מה שברור כאן מעל לכל ספק, ואת זה אמרו לך כבר לפני, כאן ובהקשר לפוסטים אחרים שכתבת, את חייבת לעזוב את הבית הזה
זו לא פעם ראשונה שיש "תקלים" ביניכן, זו לא פעם ראשונה שאתן מתקוטטות וכבר שמענו בשבוע שעבר גם על תקרית בינה לבין אחיך. הדבר הראשון הטוב שאת חייבת לעצמך, זה כרוך במאמץ כלשהו (איני יודעת מהו) אך הוא שווה את שלוות נפשך, והוא לעזוב את הבית. שוחחי עם אביך, בקשי את עזרתו להתחלת התהליך וצאי מהבית.... בהצלחה רבה
ושמישהו יעיז לומר אחרת
 

עלמה 3

New member
פרי יקרה ../images/Emo24.gif

נאמרו פה הרבה דברים, זה ממש לא בסדר להגיע למצב של עד כדי אלימות כמעט... אך באמת אולי תתחלי לפעול, לפרוש כנף ולעוף, אני מבינה שאת דואגת לאחיך וחוששת לעזוב שם בגללו, הבנתי מדברייך שלזוגתו של אבא יש דירה משלה, אז אולי היא תעבור לאבא ואתם תעברו לדירה שלה , בגדר המלצה ! זכרי, במלחמה אין מנצחים, 2 הצדדים מפסידים !!!
 

noamic

New member
האם פה קבור הכלב ???

האם את מרגיחשה שהיא "מנצלת" את אביך, חיה על חשבונו ? על חשבונך ?? האם את עושה חשבונות שלא לך לעשות ?? אולי יש דברים מתחת לפני השטח שמפריעים לך ולובשים צורה אחרת בטינה שלך לבת זוגו של אביך ?? האם היא גורמת לו אושר ?? האם זה לא הרבה ?? ויש עוד הרבה שאלות שצריכות להשאל באומץ.
 
תשובות אחת אחת../images/Emo13.gif

אינני חושבת שהיא מנצלת את אבי (אולי אני תמימה מפני שאני ואחי מסבים לה הרבה סבל) לא חשבתי לרגע שהיא חיה על חשבוני ואילו חשבתי כך זה לא היה תפקידי לעשות חשבונות. אם אבי מעוניין בכך זו בעיה שלו לא שלי. ה"אושר" שהיא גורמת לו תוחם בתוכו המון המון סבל אך שוב, אין זה מתפקידי לשפוט מה היא גורמת לו להרגיש. המקרה הנ"ל שבגינו פתחתי הודעה לא התרחש כלל וכלל עקב חשבונות כאלו או אחרים. מעולם לא חשבתי כי נגיע לרמה כזו ב"יחסים" ביננו.
 

*יערית

New member
נאמר כבר הכל../images/Emo24.gif

מה נשאר לי לומר.....? ממממממממממממממממממממממממ חושבת..... חושבת עוד קצת... בלופ אומרים..הראש סתום! תחזיקי מעמד שם נערונת...זה מקום המיפלט היחידי שיש לך וכשזו הברירה צריך לשמור עליה מכל משמר תרתי משמע
 
למעלה