הבטחתי

[הפרי האסור 2003]

תודה לכולם

על התגובות והחיזוקים

 

[blonda3]

פרי-סתם "קוריוז"../images/Emo8.gif../images/Emo5.gif

אני עכשיו קוראת את השרשור של יניב רק עכשיו מצאתי סוף סוף זמן מתחילה להשלים פערים.... אז תראי מה כתבה לך שם...... ומה ענית לה בהמשך.... אירוני

 

[יונה לבנה 1]

פרי יקרה

אני מבינה שאת לא יכולה לעזוב את הבית והסיבות שמורות עמך. מה שנשאר לי זה לומר לך שהאופציה היחידה היא לנסות ובכל זאת לבנות איזה שהיא מערכת חיובית בבית ועם כולם,לא פעם את כותבת בנימה מאד שלילית על האישה שאיתו כעל נצלנית ורעה,אני מאמינה שאם תחליטי לשנות מעט את ראייתך הכוללת לגביה ולגבי היחסים שלה עם אביך אולי תמצאי גם משהו טוב. בדרך כלל כשאת כותבת תגובות לאחרים את מחפשת את הדרך השקטה והנעימה ללבן בעיות,אולי זה הזמן שאת צריכה לשנות קצת כיוון ולתת צאנס למערכת המורכבת שלכם,לפחות עד שתוכלי לצאת מהבית ולעמוד על רגלייך באופן עצמאי. בהצלחה פרי,ואל תשכחי ,היא לא מחוייבת לך,היא מחוייבת לאביך ולכן קחי אחריות על חייך מבלי לצפות לדבר ממנה. ועוד מילה אחרונה,אם תשני גישתך אליה לכיוון של כבוד אני בטוחה שתקבלי כבוד בחזרה.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

חוזרת ואומרת, פרי, לעזוב את הבית!!

שום דבר לא יסתדר אם לא תעזבי את הבית. קחי את חייך בידייך. את ילדה גדולה. ויונה, אני חולקת עלייך. אני לא חושבת שהיא צריכה לשנות גישה. זה לא תמיד מצליח. לא תמיד כשמשנים את הגישה לכיון של כבוד מקבלים כבוד, ואת בוודאי יודעת את זה מניסיון אישי. אז במקום לקבל עוגמת נפש ולאנוס על עצמה שינוי התנהגות כלפי אדם שהיא כבר שנים לא אוהבת ולא מכבדת, רצוי שהיא תדיר את רגליה מהבית הזה. בהצלחה גדולה, פרי.

 

[יונה לבנה 1]

שחר,בואי נסכים שאנחנו לא מסכימות

אין לי נסיון עם כבוד שניתן ולא הוחזר.....

 

[saritoosh22]

למה היא לא מחוייבת לפרי?

לדעתי, מי שנכנס למערכת יחסים עם אדם, חייב לקבל את הילדים (לא משנה באיזה גיל הם), כעסקת חבילה! הילדים של בעלי הם חלק בילתי נפרד ממנו, אם אני אוהבת אותו, אני חייבת לקבל אותם, לא חייבת לאהוב אותם, אבל כן לכבד ולקבל ואני מחוייבת להם. יש באיש שלי חלקים שקשה לי איתם, ולפעמים גם קשה לי עם ילדיו, אבל אני עובדת את עצמי חזק חזק לקבל ולכבד. כשהם אצלי, הם בבית שלהם! כי זה הבית של אבא שלהם, לנצח זה יהיה הבית שלהם והדלת כאן פתוחה עבורם ת מ י ד ! גם אם לא נוח לי. במקרה שלי, תודה לאל, אני ממש אוהבת אותם, אבל היה ולא אהבתי אותם, הייתי נוהגת כלפיהם באותו הכבוד שאני נוהגת היום. פרי יקרה, לא מכירה את הסיפור שלך על כל פרטיו, היות ואני חדשה. אני מקווה שתלמדו יחד לסלול דרך שבה תוכלו לכבד זו את זו ולו למען אביך, שהרי שתיכן אוהבות אותו. סתם רעיון, אולי תזמיני אותה לכוס קפה מחוץ לבית ותנסו ללבן דברים? שוב, לא מכירה, לא יודעת מה ניסית ומה לא, אז אם אני לא בכיוון, תתעלמי. בכל-אופן, חיבוק חזק, הלוואי ויכולתי לעזור קצת יותר.

 

[הפרי האסור 2003]

המילים

המעודדות מספיקות די והותר ברשת

אילו הייתי חושבת כי ניתן להציל את היחסים שלנו ממזמן הייתי מזמינה אותה לכוס קפה! אך זה בלתי אפשרי. לפני כשנתיים שלוש בערך קיימתי איתה שיחה מיוזמתי. במהלך השיחה הזו כל מה שהיא עשתה זה ל"נתח" בצורה פסיכולוגית את ההתנהגות שלי (כאשר היא עוסקת במקצוע שכלל לא קשור או מתקרב לפסיכולוגיה) ולהגיד לי שאינני יכולה להתנהג בצורה כזו או אחרת כאשר היא בעצמה לא נמנעת מאותה התנהגות שהיא תיארה בפני. בחודשיים האחרונים חל שינוי לטובה. התחלנו לצחוק יחד, לדבר יחד להתעניין אחד בשני ואף הייתה תוכנית להזמין אותה לבית של בן זוגי לכשיכנס לגור שם. כעת, הכל נמוג. בן זוגי ראה כיצד היא מתנהגת כלפי. הוא ראה את הפרצוף האמיתי שלה. לא ניתן להעמיד פנים לעד ואילו אני, לא העמדתי. כנראה שחייתי באשליה כי השינוי שחל לטובה הוא אמיתי

 

[יונה לבנה 1]

היי שרית

לשאלתך ,מדוע היא לא מחוייבת לפרי? לדעתי בת זוגתו מחוייבת לבן זוגה ולילדיה היא,נכון שברגע כניסתה למערכת שיש בה ילדים שאינם שלה היא לוקחת אחריות מסויימת לקבלם,אך אם היא לא מצליחה? מה לעשות שקשה לצפות מראש את ההתנהגות והרגשות המעורבים בדבר. אם לא נצפה שהיא תהיה מחוייבת נקבל את התנהגותה כיחס בין אנשים ולא כהורה "המחוייב " גם לאהוב ולדאוג. כך נקטין את רמת הציפיה ולא נתאכזב קשות. מחוייבות קיימת לדעתי בקשר דם בלבד.(אפילו לא בין בני זוג)

 

[הפרי האסור 2003]

אני מסכימה עם כל מילה אך

גם אנשים שהם לא בני זוג שלנו או של הורנו מחוייבים בכבוד כלפנו ותרבות. בכל מקום אשר תלכי אליו לא תצפי לחוסר כבוד או לחוסר תרבות במיוחד אם לא עשית כלום בכדי לזכות בזלזול ומעבר לכך בהרמת יד. היא לא חייבת לאהוב אותי אך היא חייבת לכבד אותי ולהיות מתורבתת

 

[יונה לבנה 1]

פרי

אל תשכחי שאת זאת שלא כיבדת את מנוחתה.....אמנם את סלחנית לגבי עצמך ואומרת שזה היה שלא בכוונה (ואין לי ספק בכך)אבל מהצד השני של הקיר ישנה אישה שהרגישה שלא ממש שמים עליה,פרי ,בלי להצדיק את התנהגותה לרגע דל,היה מקום להתנצל.

 

[הפרי האסור 2003]

נכון היה מקום להתנצל

אילו הייתה פונה אלי בסבר פנים יפות או לא פונה בכלל אין לי שום כוונות להתנצל בפני אדם שהיה עויין כלפיי וכמעט התנהג באלימות (למרות שכבר הייתה שם אלימות)

 

[הפרי האסור 2003]

כפי שאמרתי לאבי בשיחה

שקיימנו אתמול... הערכתי אותה וכיבדתי אותה עד מאוד עד לאותו ארוע. לאחר שהיחסים החלו להשתפר הרגשתי בנוח להיות לידה, לפנות אליה אם יש בכך צורך ואף בן זוגי ואני התפעלנו על השינוי שחל לטובה. כל רגש שלילי בי נעלם. אך שלשום התגלה הפרצוף האמיתי שלה חזרה. היו לה כעס ושנאה בעניים ולא רק זה אם כי גם טון מתנשא ופניה של "הבנת" בסוף דבריה כאם אך בצורה מאוד עויינת. אינני בטוחה אם אני מעוניינת בנסיון להמשיך בשיקום היחסים לאחר מה שקרה. זה רק מוכיח עד כמה שקשה לבנות..אך במחי יד ניתן לפרק הכל. אני עדיין מזועזעת ממה שקרה ויקח זמן אם בכלל ארצה לחדש איתה קשר. דבר שהייתה אצלי נכונות אדירה עבורו.

 

[blonda3]

ביחסים יש רגרסיות../images/Emo36.gif../images/Emo26.gif../images/Emo36.gif

וכתבתי לך גם במסר אל תסגרי דלתות. תני לזה עוד צ'אנס. קחי את הזמן ותרגעי ביחסים בד"כ יש רגרסיות וגם עליות ומורדות ואיך אומרת יערית לכל אחד יש את השריטה שלו אז ראית את השריטה שלה ולהבא תזהרי לא להעיר אותה כשהיא ישנה ותקחי בחשבון שהיא לא מלאך ואולי מה שכבר השגתן יחזור להיות טוב ותתקדמו משם הלאה. לאמך את מספרת על מה שקורה לך שם בבית?

 

[הפרי האסור 2003]

אני

לא סוגרת דלתות..אך ייקח לי מעט זמן להמשיך ולהרחיב את הפתח שנוצר בדלת.. לאימי..אני לא מספרת על מה שקורה. אולי בכדי שלא אדאיג אותה..אולי מהפחד שהיא תוכל לעשות עם זה דבר מה נגד אבי בבית המשפט (עוד לא הסתיימו המשפטים בינהם) אינני יודעת.. בכל מקרה אני ממעטת בסיפורים עליה בפני אימי.

 

[*יערית]

לאחרונה מצטטים אותי יותר מידיי../images/Emo13.gif

 

[blonda3]

נכון../images/Emo13.gif

זה בגלל שאת בחורה חכמה עם שתי רגליים על הקרקע..... להמשיך?

 

[noamic]

מצד אחד את אומרת

שהערכת אותה וכיבדת אותה עד לאירוע הזה, ומצד שני את אומרת שאת ואחיך הסבתם לה הרבה מאד סבל. אז אולי רק בגלל הסבל שהסבתם לה כל הזמן תיסלחי לה רק הפעם ? אולי תנסי לא למצוא סיבה להרוס כל כך בקלות את מה שהצלחתם לבנות ? (כן זו היא זו היא - אני יודעת, ובכל זאת- זאת את שמחליטה עכשיו להסלים) קצת לצאת החוצה מעצמנו ולקבל פרופורציות. זה נכון לכל מצב.

 

[הפרי האסור 2003]

אני לא מחליטה להסלים

קשה לי לעבור על זה בסדר היום אף אחד לא מבטיח לי שהיא לא החליטה בצורה דומה לשלי לתפוס מרחק. ולגבי ה"סבל" שהסבנו לה ובכן הוא נבע מ-2 סיבות (ואני מדברת על העבר הרחוק) א.היינו ילדים שסבלו קשות ממה שהתרחש בין הורנו. ב.היא "סבלה" מעצם העובדה שלבן הזוג שלה היו ילדים. אם היא הייתה יכולה, היא הייתה משנה את המציאות. אינני חושבת שאני צריכה לסלוח לה בגלל שהיא סבלה ובטח לא בגלל הסיבות שבגינם היא "סבלה". אילו הייתה מגלה הבנה לא הייתה סובלת! שום דבר אינו תרוץ לסלוח למעשה שפל שכזה. הרי, היא הייתה יכולה במקום להתפרע לגשת אלי בצורה חברית. הייתה אפשרות גם לנהוג אחרת.