הליאת האחרת
New member
בובי לשלטון
מכינה לך פתקים כאלה, מנייר עיתון.
מכינה לך פתקים כאלה, מנייר עיתון.
הבייביסיטר מתפרעת !!!
- פותח הנושא ערבהאיןקץ
- פורסם בתאריך
הלו הלו
רואים אותך מכאן! אני רוצה קריירה מהסוג שאפשר לעשות בו פרוייקט (סתם דוגמא, באמת, מהשרוול, לכתוב ספר - או סרט), ואז להרוויח מספיק כדי לחיות בשקט עד שיבוא הפרוייקט הבא. ועד שיבוא לי על הפרוייקט הבא, גם. כמה זה מספיק? אני חושבת שעם החמש עשרה נטו לחודש של רויטל גם אני יכולה לחיות יפה. ומסלקים אותי מפה (השתלטתי על מחשב שהיה פנוי לרגע, שלי, כלומר, של חנה, לא מתחבר בינתיים), נשיקות לכולכן, יפה פה בצורה שאי אפשר לדמיין בכלל, אני אספר כשאשוב.
רואים אותך מכאן! אני רוצה קריירה מהסוג שאפשר לעשות בו פרוייקט (סתם דוגמא, באמת, מהשרוול, לכתוב ספר - או סרט), ואז להרוויח מספיק כדי לחיות בשקט עד שיבוא הפרוייקט הבא. ועד שיבוא לי על הפרוייקט הבא, גם. כמה זה מספיק? אני חושבת שעם החמש עשרה נטו לחודש של רויטל גם אני יכולה לחיות יפה. ומסלקים אותי מפה (השתלטתי על מחשב שהיה פנוי לרגע, שלי, כלומר, של חנה, לא מתחבר בינתיים), נשיקות לכולכן, יפה פה בצורה שאי אפשר לדמיין בכלל, אני אספר כשאשוב.
כל התוכן של המגירה עשה טיול
לקנדה. היה נעים, במיוחד בחלק של "יש במטען משהו שפועל על בטריות?" והנה, חזרתי, והריני לדווח: 1. היה נפלא. נהדר. מרהיב ביופיו (הנוף), נעים בנוחותו, טעים בטעימותו, כיף גדול בהרפתקאותיו. 2. פיכסה המזג אויר כאן. פיכסה. 3. לא הצלחתי להתחבר משם מי יודע כמה, והראיות בפורום. 4. אני אגיב להודעות מחר, כי היום מגיעה לי מקלחת ולישון, אני אחרי עשרים וארבע שעות טיסה, מתוכן שתים עשרה בלווי תינוק צורח (לא שלי! לא שלי!) ותודה מעומק העומק לערבה על פעילות מבורכת. 2. היה
לקנדה. היה נעים, במיוחד בחלק של "יש במטען משהו שפועל על בטריות?" והנה, חזרתי, והריני לדווח: 1. היה נפלא. נהדר. מרהיב ביופיו (הנוף), נעים בנוחותו, טעים בטעימותו, כיף גדול בהרפתקאותיו. 2. פיכסה המזג אויר כאן. פיכסה. 3. לא הצלחתי להתחבר משם מי יודע כמה, והראיות בפורום. 4. אני אגיב להודעות מחר, כי היום מגיעה לי מקלחת ולישון, אני אחרי עשרים וארבע שעות טיסה, מתוכן שתים עשרה בלווי תינוק צורח (לא שלי! לא שלי!) ותודה מעומק העומק לערבה על פעילות מבורכת. 2. היה
טוב, אז לאור יום אני מוכנה לומר
שיש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות שאני מוכנה להתחיל בזה שיהיו עוד יומיים בכל שבוע, מתוכם שלושה מוקדשים לחברים, משפחה ושאר ירקות... טוב, במחשב שניה אולי אני לא רוצה עוד ימים בשבוע. אז ככה: אני רוצה להעביר סדנה או שתיים בשבוע (כל אחת בערך שעתיים) . אחת מהן יכולה להיות כמו זו שהעברתי השנה (הייתי בחלום הרטוב שלי) אבל הרבה יותר מתוקצבת! זו הייתה סדנת תקשורת קהילתית שהעברתי למבוגרים שהם "אוכלוסיות מיוחדות". הסדנה השניה תהיה כמובן סדנת דרמה, כשאחת לכמה חודשים אנחנו מעלים הצגה תקופתית, נניח עם נוער אתיופי (סדנה אמיתית שבדרך) אבל החומר האנושי אמור להתחלף כל שנה-שנתיים, אז נגיד שפעם נוער אתיופי, פעם מבוגרים עולים מחבר העמים ופעם נוער מעורב, וכו´... כמובן שכל סדנה מתוקצבת מאד: על הנחיה אני מקבלת 1000 ש"ח לפגישה ויש לי, כאמור שתי סדנאות כאלה בשבוע. בנוסף, על ההצגה, או על עריכת הסרט , אני מקבלת חמישים אלף ש"ח על כל אחד מהם, כי עשיתי עבודה מופלאה עם כל סדנה. הלאה: פעם בשבוע מתפרסם טור שלי בעיתון גדול (מה שקורה עכשיו בעיתון פיצפון), מדיי פעם איזו כתבה לגיוון, ואני מקבלת על כך 30 אלף לחודש. עכשיו באמת לפנטזיות, הדברים שהרבה יותר קשה להגשים, כמו שציינה אמונית: אמנות. ובכן- הצגת יחידה, או של שתיים, בה אני משתתפת (כמובן שאני משתתפת בכתיבה ובימוי, אחת לא שווה) וסופסוף ממשת את הפוטנציאל מימי בית הספר למישחק, את התסריט שבמגירה מפיקים (לא אני , לא ממש בא לי להתעסק איתו, אבל אולי אני עוזרת בבימוי - עבודה עם שחקני הסרט על המישחק) . חוץ מזה, הכי קשה, אני כותבת, ובעיקר מפרסמת, סיפורים, רומנים ואולי מדי פעם איזה מחזה או תסריט לרפואה. תגמול? כמובן, ובענק. לתרום למוסדות שרוני יקים וגם לאחרים. להקים בית ספר לאמנות הבמה, משהו שישלב מישחק עם עוד תחומים: תנועה, ליצנות, וכו´, כזה שאוכל לתת בו מילגות לתלמידים שצריכים, וכזה ששם על נס את האמנות.
שיש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות שאני מוכנה להתחיל בזה שיהיו עוד יומיים בכל שבוע, מתוכם שלושה מוקדשים לחברים, משפחה ושאר ירקות... טוב, במחשב שניה אולי אני לא רוצה עוד ימים בשבוע. אז ככה: אני רוצה להעביר סדנה או שתיים בשבוע (כל אחת בערך שעתיים) . אחת מהן יכולה להיות כמו זו שהעברתי השנה (הייתי בחלום הרטוב שלי) אבל הרבה יותר מתוקצבת! זו הייתה סדנת תקשורת קהילתית שהעברתי למבוגרים שהם "אוכלוסיות מיוחדות". הסדנה השניה תהיה כמובן סדנת דרמה, כשאחת לכמה חודשים אנחנו מעלים הצגה תקופתית, נניח עם נוער אתיופי (סדנה אמיתית שבדרך) אבל החומר האנושי אמור להתחלף כל שנה-שנתיים, אז נגיד שפעם נוער אתיופי, פעם מבוגרים עולים מחבר העמים ופעם נוער מעורב, וכו´... כמובן שכל סדנה מתוקצבת מאד: על הנחיה אני מקבלת 1000 ש"ח לפגישה ויש לי, כאמור שתי סדנאות כאלה בשבוע. בנוסף, על ההצגה, או על עריכת הסרט , אני מקבלת חמישים אלף ש"ח על כל אחד מהם, כי עשיתי עבודה מופלאה עם כל סדנה. הלאה: פעם בשבוע מתפרסם טור שלי בעיתון גדול (מה שקורה עכשיו בעיתון פיצפון), מדיי פעם איזו כתבה לגיוון, ואני מקבלת על כך 30 אלף לחודש. עכשיו באמת לפנטזיות, הדברים שהרבה יותר קשה להגשים, כמו שציינה אמונית: אמנות. ובכן- הצגת יחידה, או של שתיים, בה אני משתתפת (כמובן שאני משתתפת בכתיבה ובימוי, אחת לא שווה) וסופסוף ממשת את הפוטנציאל מימי בית הספר למישחק, את התסריט שבמגירה מפיקים (לא אני , לא ממש בא לי להתעסק איתו, אבל אולי אני עוזרת בבימוי - עבודה עם שחקני הסרט על המישחק) . חוץ מזה, הכי קשה, אני כותבת, ובעיקר מפרסמת, סיפורים, רומנים ואולי מדי פעם איזה מחזה או תסריט לרפואה. תגמול? כמובן, ובענק. לתרום למוסדות שרוני יקים וגם לאחרים. להקים בית ספר לאמנות הבמה, משהו שישלב מישחק עם עוד תחומים: תנועה, ליצנות, וכו´, כזה שאוכל לתת בו מילגות לתלמידים שצריכים, וכזה ששם על נס את האמנות.
הילרית העולם
איזו שאלה מעניינת, בדיוק כשאני מחפשת ותרה אחרי עבודה. אני ארפא את כ-ו-ל-ם (מי שירצה כמובן) כל החולים למיניהם יגיעו לכנסי בריאות והחלמה, בפארק הירקון למשל, הם ישבו על הדשא, ואני אעביר אליהם אנרגיות נפלאות, אנרגיות עליונות, בשילוב של מדיטציה כלל עולמית שתועבר בשידור חי לכל קצוות תבל. כשיגמר הערב יצאו כל הפיסחים צועדים על שתי רגליים, ועירמת קביים תיערם בפינה על הדשא. אמבולנסים שהעבירו את החולים לכנס, יחזרו ריקים לאחר שכל החולים יצאו במחול של אושר וישובו הביתה. שכרי יעמוד על 25,000 ש"ח נטו, אבל הסיפוק, הו הסיפוק... מתי אפשר להתחיל?
איזו שאלה מעניינת, בדיוק כשאני מחפשת ותרה אחרי עבודה. אני ארפא את כ-ו-ל-ם (מי שירצה כמובן) כל החולים למיניהם יגיעו לכנסי בריאות והחלמה, בפארק הירקון למשל, הם ישבו על הדשא, ואני אעביר אליהם אנרגיות נפלאות, אנרגיות עליונות, בשילוב של מדיטציה כלל עולמית שתועבר בשידור חי לכל קצוות תבל. כשיגמר הערב יצאו כל הפיסחים צועדים על שתי רגליים, ועירמת קביים תיערם בפינה על הדשא. אמבולנסים שהעבירו את החולים לכנס, יחזרו ריקים לאחר שכל החולים יצאו במחול של אושר וישובו הביתה. שכרי יעמוד על 25,000 ש"ח נטו, אבל הסיפוק, הו הסיפוק... מתי אפשר להתחיל?
קלי-קלות
אוהה, זהו בדיוק, איך מגיעים כל כך גבוה? נראה לי שזה פשוט, צעד אחרי צעד. מה שאני עושה זה בינתיים בקטן, שולחת אנרגיות למי שמבקש,מי שצריך, קצת לתל-אביב, קצת לירושלים, קצת פה, קצת שם. אם לא יועיל - לא יזיק. ובינתיים הביג-גייס מעולמות עליונים יראו עם מי יש להם עסק וט-ד-ם - ישלחו לי את גלולת הפלא.. אם תתנהגי יפה - אוכל לשלוח לך גם
אוהה, זהו בדיוק, איך מגיעים כל כך גבוה? נראה לי שזה פשוט, צעד אחרי צעד. מה שאני עושה זה בינתיים בקטן, שולחת אנרגיות למי שמבקש,מי שצריך, קצת לתל-אביב, קצת לירושלים, קצת פה, קצת שם. אם לא יועיל - לא יזיק. ובינתיים הביג-גייס מעולמות עליונים יראו עם מי יש להם עסק וט-ד-ם - ישלחו לי את גלולת הפלא.. אם תתנהגי יפה - אוכל לשלוח לך גם
בלי קשר
כומר ורועה צאן מאוסטרליה משתתפים בשעשועון טלויזיה. לאחר שענו על כל השאלות התוצאה תיקו, ומנחה התוכנית ביקש מהם לכתוב שיר קצר שיכלול בתוכו את המילה: TIMBUKTU. הכומר שב לאחר כמה דקות עם שיר שכתב: i was a father all my life had no children, had no wife i read the bible through and through on my way to Timbuktu הכומר היה מבסוט מהשיר, במיוחד לאור ההתלהבות של כולם אבל אז היה תורו של רועה הצאן: When Tim and I to Brisbane went we met three ladies cheap to rent they were three and we were two so I booked one and Tim booked two
כומר ורועה צאן מאוסטרליה משתתפים בשעשועון טלויזיה. לאחר שענו על כל השאלות התוצאה תיקו, ומנחה התוכנית ביקש מהם לכתוב שיר קצר שיכלול בתוכו את המילה: TIMBUKTU. הכומר שב לאחר כמה דקות עם שיר שכתב: i was a father all my life had no children, had no wife i read the bible through and through on my way to Timbuktu הכומר היה מבסוט מהשיר, במיוחד לאור ההתלהבות של כולם אבל אז היה תורו של רועה הצאן: When Tim and I to Brisbane went we met three ladies cheap to rent they were three and we were two so I booked one and Tim booked two
הליאת האחרת
New member
מותר גם?
אני כרגע רואה רק איך אני אאייר ספרים, ומגזינים, ואמציא משחקים ואתפתח שם גם בתלת מימד וגם בדו, וברור שעבודה אחת תביא עבודה אחרת, ששכרן בצידן (15.000 נטו וממשיכה לספור) אני ארצה לקום בבוקר בשביל זה, ואבחר מה מתוך הקריירה הנוספת אני רוצה (נניח, הבית שלי? אז הוא יתנקה מעצמו. והכביסה תתכבס לבד, זה הרי לא כזה מסובך, וברור שגם תתגהץ. והכלים יסתדרו בארונות. לבשל אני מוכנה.) אני אעבוד מול אנשים, אבל לא יהיה לי בוס\ית, ענייני הכספים יסודרו על הצד הטוב ביותר ע"י מי שאפשר יהיה לסמוך עליו, הפנסיה תדאג לעצמה, כל ענייני הפרי לאנס יפתרו בלי שאני אצטרך למצמץ. השעות יהיו גמישות, לעולם לא יהיה משהו שיאלץ אותי לעבוד נונסטופ בלי יכולת לנשום. ישאר מספיק זמן לחברים, אבל לא מספיק זמן כדי לשכוח שצריך להעריך את זה. שתמיד יפתחו שם כיוונים חדשים, כאלה שעוד לא נגעתי בהם, כאלה שיגרמו לי להפתיע את עצמי (לטובה, בטח לטובה, אחרת מה) ולדעת שיש עוד הרבה לאן ללכת, יחד עם הבטחון הזה שנוצר מתוך הדברים שכבר יש לי. כן. נראה לי שעל החוזה הזה אני חותמת.
אני כרגע רואה רק איך אני אאייר ספרים, ומגזינים, ואמציא משחקים ואתפתח שם גם בתלת מימד וגם בדו, וברור שעבודה אחת תביא עבודה אחרת, ששכרן בצידן (15.000 נטו וממשיכה לספור) אני ארצה לקום בבוקר בשביל זה, ואבחר מה מתוך הקריירה הנוספת אני רוצה (נניח, הבית שלי? אז הוא יתנקה מעצמו. והכביסה תתכבס לבד, זה הרי לא כזה מסובך, וברור שגם תתגהץ. והכלים יסתדרו בארונות. לבשל אני מוכנה.) אני אעבוד מול אנשים, אבל לא יהיה לי בוס\ית, ענייני הכספים יסודרו על הצד הטוב ביותר ע"י מי שאפשר יהיה לסמוך עליו, הפנסיה תדאג לעצמה, כל ענייני הפרי לאנס יפתרו בלי שאני אצטרך למצמץ. השעות יהיו גמישות, לעולם לא יהיה משהו שיאלץ אותי לעבוד נונסטופ בלי יכולת לנשום. ישאר מספיק זמן לחברים, אבל לא מספיק זמן כדי לשכוח שצריך להעריך את זה. שתמיד יפתחו שם כיוונים חדשים, כאלה שעוד לא נגעתי בהם, כאלה שיגרמו לי להפתיע את עצמי (לטובה, בטח לטובה, אחרת מה) ולדעת שיש עוד הרבה לאן ללכת, יחד עם הבטחון הזה שנוצר מתוך הדברים שכבר יש לי. כן. נראה לי שעל החוזה הזה אני חותמת.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.