אני לא חושב כך
לאמנים אין יכולת ניהולית/שיווקית, לחלקם אין תמיד יכולת של מנהיגות, אבל מה שיש לכולם, זו היכולת לעלות לבמה ולשיר, ולתרום את חלקם. בלייב-8 האחרון חזינו באיחוד היסטורי של פינק פלויד (שריגש בין היתר גם אותי מאוד), שהתעלו על סכסוך, השמצות, ריבים של בית משפט שהתמשכו 20 שנה, כדי לעזור לרעבים באפריקה. את אותו דבר עשו אינספור אמנים (חלקם הופיעו גם במיוחד עבור המאורע), שהופיעו בראש ובראשונה כדי לעזור (ונכון, הם רכבו על גל הפרסום על הדרך, מה יש, לגיטימי,לא?). רוג'ר ווטרס של הפינק פלויד מופיע בהמון אירועי צדקה (שרובם לא מפורסמים כמו לייב8), בונו מתבטא השכם וערב על מחוייבותנו למחוק את חובות מדינות העולם ה-3, וגם לת'ום יורק הצנוע שלנו יש מה לומר. אני מאמין שרובם המוחלט של שאר האמנים תורמים תרומה זו או אחרת. אם הכסף אכן ילך לרעבים, זו כבר שאלה אחרת, זה מחוץ לשליטתם של אמנים - שכל שיכלו לעשות זה להופיע, ולנסות להפעיל את השפעתם בתקשורת, ואת החלק הזה שלהם הם עשו. אגב, הבאתי כאן את התבטאותו של ת'ום מתורגמת במלואה, הוא דיבר שם יותר על איכות הסביבה ופחות על מלחמת עירק.