הבן שאינו עימנו

[liat1953]

הבן שאינו עימנו

עלה לי רעיון שנעשה שרשור בו נספר על הילד שאיננו בליווי שתמונה אם יש

מקוה דנה שאינך כועסת שפתחתי שרשור חדש

ניר היה בן 23.ותשעה חודשים כשנדמה נשמת אפיו,נפטר מדום נשימה בשינה

ניר היה בני הבכור והיה נשוי תשעה חודשים

הוא היה איש צבא,סרן בחיל האויר והצבא היה מאד חשוב לו

המדינה במקום הראשון,פטריוט אמיתי

לצערי ילדים עוד לא הספיק להוליד

בתמונה ניר בסיום קורס קצינים ואני איתו בימיי המאושרים שלא ידעתי עוד מה צופן המחר

 

[liat1953]

עוד תמונה של ניר

21.5.2012 - 11 שנים בלעדיו

חור ענק בלב

 

[koval10]

הבן שלך מקסים

תמיד הכי טובים נלקחים לנו.

רואים שהשקעתם בו את חייכם...

 

[liat1953]

אנה

 

[דנה אז]

בחור מיוחד

נראה כעלם איכותי ומיוחד.
קראתי את הבלוג שלך ודמעות זלגו מעיניי. הכתיבה שלך אודותיו מרגשת.

 

[liat1953]

חן חן דנה

שמחה שקראת את הבלוג

כעת אני עסוקה בכתיבה לאזכרה

 

[koval10]

תודה על השרשור

הבן שלי גיל היה חולה במחלה שלא אובחנה. התאשפזנו לראשונה 3 ימים אירע הברית. הפגיעה הייתה רב-מערכתית:כליות, לחץ דם גבוה, שריר הלב ומערכת העיקול.
מערכת העיקול תוקנה בעזרת2 ניתוחים ארוכים וקשים. כל השאר נשלט עם התרופות. הכל היה נראה בשח\ליטה עד אותו היום שהתקשרו אלי מהבית ספר, ואמרו שבני גיל התעלף בשיעור ספורט. יומיים היה מאושפז במצב אנוש, נלחם על חיו והלך, לא החזיק מעמד
27.3.2001-16.12.2008

גיל היה ילד מקסים, טוב לב, תלמיד מחונן, חכם להפליא...

אוהבת אותך כל יום יותר, זוכרת את החיוך המקסים שלך, חיבוק שכל כך חסר לי...

לא אשכח לעולם, אזכור עד יום מותי איזה ילד היה לי, עד שניפגש שוב...

 

[liat1953]

קראתי וצמרמורת עברה בגופי

היטבת לתאר את תחושתך
גם כמי שנמצאת באותו מקום כמוך התרגשתי כשקראתי וממש חשה את גודל האובדן העצום שאת נושאת בקרבך.

 

[koval10]

|חיבוקרק ניסיתח להיות אמיתית עם עצמי קודם כל

 

[דנה אז]

ילד מקסים, עם חיוך מתוק

דברייך מרגשים ומשקפים את גודל כאבך ואובדנך.
מרגישים שהם מהלב.

 

[אתי כק]

כואב כל כך

איזה תמונה .....איזה אובדן ענק וכאב גדול
שולחת לך חיבוק.
אתי

 

[דנה אז]

מודה לך על השרשור.

מקווה שיצטרפו אליך אחרים שיפתחו עוד שרשורים.
הפורום נועד לכולנו כל אחד יביא את דבריו, רעיונותיו וכאביו.
מבחינתי כשלא כותבים מתפקידי לדאוג לזמן אפשרויות לשתף.
אבל באמת מקווה שיהכפוך לפעיל יותר ואחרים ישתפו ויכתבו.
תודה לך.

 

[דנה אז]

שקדי שלי

שקדי שלי, ילדי הקט, נולד אחרי שמירת הריון ארוכה, ולידה קשה. והיה כמלאך בחייו.
תינוק מתוק שחייך רוב הזמן, וחייך לכולם.
נפטר בחנוכה באופן פתאומי, כתוצאה משפעת רגילה, שגורמת להפסקת נשימה.
נפטר בהיותו בן שנה וחודש.

מתגעגעת אליך כל יום בן יקר שלי.

 

[liat1953]

מתוק שבא לחבקו ולנשקו ללא הפסקה

הגעגוע כל כך ברור

סוף כל כך לא צפוי ולא רצוי אך לנו אין שליטה רק כאב אין סופי.

רוצה לשתף אותך ואת האחרים כאן,דבר שהפך למוטו שלי לבחירה בחיים והרמת הראש,שכן שמעולם לא דיברנו לפני כן אמר דבר מאד נכון וחכם,עייני כולם נשואות אליך,את תהיי למעלה הם איתך את תהיי למטה תשאבי אותם איתך,מה שנותר לך זה לבחור איפה את רוצה להיות.
חשוב לכולם להמשיך למען עצמם ואלה שנותרו ובטוחני שאלה שאינם לא היו רוצים לראותנו נופלים.

שבוע טוב ונעים לכולם

 

[דנה אז]

אני בחרתי להיות למעלה

באותה תקופה שהכל קרה למדתי אימון מהעבודה. ושם אומרים שהמציאות היא מציאות אנחנו נבחר איך לראות אותה, ומה יהיה אתנו.
מתגעגעת לבני כל יום, אבל אני בחרתי בחיים בשביל בתי ובעלי. ומנסה להפיק רק טוב ממה שקורה בדרך.
עם כל המשברים והכאב בדרך.

 

[koval10]

כשהסתכלתי על תמונה של שקד

בראש שלי כל הזמן הדהד: "איך??? איך זה קורה???" הוא כל כך מתוק שאין לי מילים!

שולחת לך המון חיבוקים

לפעמים אני מרגישה, שאני חיה בשני עולמות מקבילים, וכשאני רואה את עצמי מהצד אני לא מבינה איך אני עדיין נושמת...

איך אנחנו יכולות לשרוד אחרי אובדן כל כך קשה? איך?

שקדי פשות מקסים.

כואבת את כאבך יחד אתך

 

[דנה אז]

איך שורדים בעדרת האוהבים סביבנו

יש רגעים שאני בקושי מצליחה לנשום, יש רגעים שתמונות אותו היום רצות שוב ושוב בראשי.
ואז שומעת את צחוקה של בתי, אהבתו של בעלי וזוכרת למה בחרתי להמשיך ולהלחם.
ואכן יש רגעים רבים שאני מרגישה שני עולמות מקבילים: צוחקת מחייכת משדרת עניינים כרגיל (במקומות שלא מכירים את הסיפור זה אפילו חד יותר)
ובפנים מהומה, אבודה, רגשות מציפים נזכרת בבני, מתגעגעת. מילה, תמונה... מחזירים אותי לאותו מקום כואב באופן פתאומי.

 

[אתי כק]

כואב בלב...

להסתכל בתמונה ולבכות ,פשוט לא נתפס ,
מחבקת אותך וכואבת את אובדנך.
אתי.

 

[אתי כק]

ליאת

התמונות המדברות ,ניר שלך בחור מקסים עם חיוך ביישן ושובה לב ,
כואב כל כך שכך יסתיימו חייו,מחבקת אותך גם כאן,
אתי.

 

[אתי כק]

'' תשאר צעיר לנצח''

מאורי שלי מאור עיני היה בן 20 וחצי בדיוק ,כל כך קשה לכתוב ''היה ''חייל בשרות סדיר ,
אוהב אדם,צנוע ,ענו,אהוב ,חייל מסור ששרת את המדינה בגאווה גדולה ,מאורי נהרג ביום
ראשון 17-01-2010 בשעה 11 בבוקר בתאונת דרכים טרגית ומיותרת , כשעשה את דרכו לבסיס
בדרום הארץ בו שרת ,מאור ישב ליד הנהג ,בתאונה נהרגה גם חברתו הטובה של מאור .
התמונה צולמה ליד נחל עוז באחד מהביקורים שבקרנו את מאור .