הבעל נסע לשבוע

הבעל נסע לשבוע

נסיעת עבודה. הבטיח להביא נעליים.
לא בטוחה שאני בכלל במצוקה מזה.
התארגנתי על רשת סבתות
ובין לבין כל מיני סרטים, שגם ככה לא הייתי חולקת איתו
למשל היום זרקתי פסטרמה מקולקלת, ואכלתי ממנה שלשום...
והבעל נסע בלי להחליף את ארגז החתולים, אז שוב אני, הפעם עם כפפות. ומסכה. וחלוק סטרילי, אני אביא מהעבודה היום. סרט. בקודמים החלפתי מדי פעם בלי כל זה. אני שבע עשרה שנה מחליפה את הארגז ועדיין שלילית לטוקסופלזמה.
ובכלל עברו שבועיים וחצי בלי בדיקת דופק, אולי אני על פול גז בניוטרל או עוד מינוח מכובס שכזה.
מעייף לנסות ליהנות מההריון ולא לחשוב על כל זה.
 
אה, סליחה, לא סיימתי להתלונן - הבחילות עוד כאן


 

ספרקית

New member
טוב שיש איפה להתלונן


מבאס לקרוא שאין לך מקום (או אולי רצון) לחלוק סרטים עם הבעל. אני חושבת שחשוב שיהיה מישהו לחלוק איתו (כמובן שממש לא חובה שזה יהיה בן הזוג שלנו). יש לך מישהו/מישהי כזה? למי את כן מספרת על פסטרמה מקולקלת?

גם אני גיליתי שאיכשהו הצלחתי להישאר שלילית לטוקסופלזמה. ביאס אותי מאוד. יש לי חתול פירחח שהוא חצי חתול רחוב וכל פעם שורט אותנו בבית. חשבתי שהוא כבר דאג לחסן אותי אבל הסתבר שלא


בחילות זה ממש מבאס. כמו בהריונות קודמים קיבלתי בינתיים דוגמית - יומיים של בחילות וכאבי ראש עזים - ומאז מרגישה טוב מאוד. מקווה שזה ימשיך כך. לא מסוגלת אפילו לדמיין איך זה להתנהל תקופה ארוכה עם בחילות


ולגבי ליהנות מההריון... זה יגיע לבד או שלא... חבל להתאמץ על לנסות ליהנות


תרגישי טוב
 
אני מתלוננת פה


בעיקר לא רוצה לחלוק איתו סרטים כי זה מכניס אותו לסרטים משלו. ואז אין לי שום רצון וכח להתמודד עם הקרנה כפולה.
האמת על הפסטרמה המקולקלת בספק אני מספרת רק פה. בעיקר כי החברה ההכי טובה שלי בהריון, ואנחנו קרובות ברמת סימפטיה ולא אמפטיה, אז אני חוסכת ממנה. והאמת שאני גם די מתביישת כי אני רואה שאני בסרט מהצד, ושזה שטויות מה שאני מקשקשת על הפסטרמה, ובו זמנית לא כל כך שולטת בכיוון המחשבה הזה. ופה, בפינה הזאת של החיים שלי סרט הפסטרמה הגיוני וברור.
 
גם אני שלילית לטוקסופלזמה באופן הזוי

חולקת את חיי עם חתולים רבים מאז גיל 0 ותיכף 38 שנים וב15 האחרונות מטפלת בהמוני חתולי רחוב ונשרטת וננשכת דרך קבע... וכלום !
אני ניקיתי ארגזים בלי שום לחץ בהריונות, הסיכון להידבק מארגז הצרכים הוא ממש נמוך (ותכלס, מי מאיתנו שמה יד בפה לפני שרוחצת היטב אחרי שניקתה קקי של חתולים ?).
איפושהו בשלהי השליש השני, התחיל להיות לי קשה להתכופף ולנקות 5 ארגזים ואז בן הזוג החליף אותי.
כמובן שהוא מסר את התפטרותו שניה אחרי הלידה
, אבל גם ככה הוא לא עשה את זה טוב, אז עדיף ככה.
 
7 חתולים בבית

וכלב מושלם אחד.

עקרונית, מס הארגזים אמור להיות כמס החתולים + 1...
כדי לצמצם תחרות.
 

שירהד1

Member
מנהל
ויקטור- איך החתולים והכלב מתייחסים לזיו הקטנצ'יק?

האם הם הסתגלו אליו, והוא אליהם?


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
הסתגלות לתינוק

הכלב בדיכאון - ירד כ20% ממשקלו ואני ממש מקפידה לצרף אותו לכל פעילות שלנו, לתת לו הרגשה שהוא חלק ואהוב באותה מידה כמו קודם ואף יותר ומפתמת אותו ללא הרף. קשה לו התחרות. הוא בילה כל חייו צמוד אליי ועליי כל יום ועכשיו במקרה הטוב, הוא חולק את המושב הנכסף עם התינוק.
אני מקווה שכשנתחיל טעימות, התינוק יהיה יותר אטרקטיבי וכשיתחיל להתייחס אליו ולהגיב אליו בשמחה ולשחק איתו - הכלב יהיה יותר מעורב ושמח.

החתולים ברובם ממורמרים ומתרחקים ממנו. כשהוא הולך לישון, כמו בסיפורי ילדים, כל הבית מתעורר לחיים, הם יוצאים מכל החורים ובאים ומתלטפים ומשחקים... עד הבוקר הבא. שני חתולים אבל די מאוהבים בו כבר, כמובן מהחתולים שלי שהם החמודים והחברותיים יותר.

התינוק - לא מתייחס עדיין לקיומם, אם כי מתועד איתם דרך קבע. מפעם לפעם הוא פתאום מתפקס על אחד מהם ובוהה, זה הכי הרבה אינטראקציה שהוא עושה איתם כרגע. אנחנו מחכים בקוצר רוח ליותר, בשביל זה הבאנו אותו לעולם
.
 

שירהד1

Member
מנהל
איזה קטע. ממש מעניינות כל התגובות הללו-

כולם צריכים להסתגל, הה? לא רק אתם:)
ויש לכם גם המון בעלי חיים, אז כל אחד יש לו את התגובות שלו, ואת קצב ההסתגלות שלו. כל בעל חיים עם האופי שלו. ממש כמו בני אדם.

תגידי, אתם מקפידים שהחתולים לא ייכנסו אליו כאשר הוא ישן? כי אנחנו תמיד סגרנו את הדלת של התינוק/ת. ממליצה להקפיד לעשות את ההפרדה בזמן השינה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
בזמן השינה

כרגע הוא עדיין ישן בעריסה על גלגלים שאנחנו מעבירים איתנו... בלילה היא צמודה לצד שלי של המיטה ובמשך היום היא לידי בסלון.
בקרוב נעביר אותו למיטת התינוק כנראה כי יהיה לו צפוף ויש סיכוי שבתור התחלה גם היא תהיה בחדר השינה שלנו.
בחדר השינה שלנו ישן איתנו הכלב במיטה וחתולה אחת שמופרדת מהשאר. היא חששנית ולא מתקרבת אליו , אבל בלילה היא יושבת לצד העריסה וצופה בו ובכל פעם שהוא זז היא מגרגרת או מיללת את יללת החנדלך שלה - אחד הדברים הכי חמודים אבר !!!
ביום - כל החתולים בסלון ואני לא תמיד לידו כל הזמן, כשהוא ישן אני הרבה פעמים עושה דברים בבית... החתולים לא נכנסים לעריסה כשהוא בתוכה. רק כשהוא בחוץ - הם חומדים אותה לעצמם.
את חדר השינה שלו, לכשיעבור אליו - אנחנו כנראה נסגור בלילה, כדי למנוע מהם לישון איתו או עליו, עד שיהיה גדול מספיק להזיז אותם ממנו אם יצטרך או ירצה...
 
אני קוראת את התיאורים שלך והלב מתכווצ'ץ' לי

נכון שבד"כ מדברים פה על אובדן הריון, אבל הפעם בגלל האובדן של הכלבה
לא יכולה שלא לדמיין איך היא הייתה מגיבה לתינוקת.
כל כך רוצה לאמץ כלב עוד לפני הלידה, אבל בן הזוג כנראה לא יזרום עם הרעיון.
 
כואב הלב


בעיקרון אני תמיד בעד לאמץ, גם יותר מחיה אחת...
אבל בהתחשב בנסיבות, אני חושבת גם שכדאי להמתין עם אימוץ כרגע... מניחה שבמהלך ההריון יהיה לך קשה לרדת עם כלב חדש שדורש המון יציאות עד שיתחנך לצרכים ויסתגל לבית חדש ואחרי הלידה זה טירוף - מבחינתם זה קושי עצום להסתגל לתינוק חדש ולסטטוס חדש במשפחה.
אני חושבת שהזמן המושלם יהיה כנראה כשתסתגלו גם אתם להורות ויהיה טיפה יותר קל ותוכלו לטפל שוב גם בכלב... ואז הוא יגיע למצב מוכן של בית עם תינוק ולא יצטרך להסתגל לסוג של הורדה בדרגה שקשה להם מאד.
 
אני דווקא חשבתי להיפך...

עד שהתינוקת תצטרף יהיה לנו זמן להסתגל בהדרגה לכלב. אני גם רוצה לאמץ כלב בוגר ולא גור, אז סביר להניח לא יהיה עניין של חינוך לצרכים.
מצד שני, לא חשבתי על ה"הורדה בדרגה" של הכלב. אין לי ספק שהכלבה הקודמת שלנו הייתה מקבלת את זה טוב, אבל היא באמת הייתה אחת במינה.
&nbsp
שוין, אולי בינתיים אמא שלי תשתכנע לאמץ. הכלב שלה מת לפני שנה (בגיל 17) ואני רואה עד כמה זה חסר לה. לפני חודשיים היא התחילה לחשוב על אימוץ כלב, אבל הבשורות על ההריון דחקו את המחשבה הזו הצידה, וטוב שכך - כי היא הייתה זמינה לעזור לנו עם הכלבה שלנו בימיה האחרונים (הכלבה שלנו כבר לא יכלה לטפס לקומה שלישית ואמא שלי גרה בקומת קרקע, כך שהכלבה שהתה אצלה בשבוע האחרון). טוב, אמא שלי בכלל טיפוס נדיר באהבה שלה לבע"ח. וטיפוס נדיר בכלל
.
ככה יהיה לנו יצור פרוותי לחבק במרחק 10 דקות הליכה, והתינוקת תורגל מגיל 0 לכלב, גם אם לא בהיקף מלא.
&nbsp
 
ממממ

לפעמים צריך קצת זמן להתאושש לפני שלוקחים חיה חדשה. לא כולם, אבל אולי הוא צריך.
מנסיוני מתישהו מת לנו תוכי בגיל 7, שהיה חיית מחמד אהובה מאוד, היה עף משוחרר בבית ואוכל מהשולחן, חי על הכתפיים שלנו בעצם. ובאותו היום בערב בא הדוד שלי, והביא תוכי נוסף. ומתוך שלוש דיירות הבית, רק אמא שלי התחברה לתוכי החדש, אני וסבתא לא נקשרנו אליו וככה הוא היה, תוכי סתם. בגלל שהוא הגיע מוקדם מדי. לא אהבתי אותו, ולא התקרבנו, וטיפלנו טכנית עד שלא מת גם הוא. התוכי שלקחנו לאחר מכן כבר שוב היה אהוב, כי עבר זמן וזה בא מהרצון של כולנו.
עכשיו כלב זה לא תוכי, ואי אפשר להשאיר בכלוב ולא להתייחס כי הכלב בא אליך, אבל אם בעלך זקוק לקצת זמן אבל - תני לו.
וסתם הגיגים נוספים בעניין - הייתי לוקחת כלב לפני הלידה, כי אחרי הלידה זה ממש לא יהיה בראש העדיפויות שלך. או לחכות עד שמתעורר בך שוב הצורך בכלב, בתור אמא לילד שהוא לא יילוד אלא כזה שטיפה משאיר לך זמן לחשוב על מה את רוצה

ובכלל, רציתי לשמוע , איזה כלב את מדמיינת? גור או בוגר? מטעמי נוחות הייתי הולכת על כלב בוגר, כי אני לא יודעת אם אז זוכרת התנהגות גורית, אבל יש לי שכנה שעכשיו מגדלת גורה היפראקטיבית, וההשתוללות הזאת נגמרת בגיל שנה וחצי לפחות...
בקיצור לא מעט מחשבות עולות בי כשאני חושבת על אובדן הכלבה שלך. והמון עצב.
 
אני מבינה את זה, בגלל זה אני משחררת ולא חופרת לו על זה

כלב צריך להגיע לבית בו הוא רצוי ואהוב וכולם בשלים לקראתו. לא נאמץ לפני שנרגיש ששנינו שם.
אבל כשיהיה כלב, הוא יהיה בוגר, בן שנה-שנה וחצי לפחות. אין לי זמן וסבלנות לגור (כן, אני יודעת שאוטוטו תהיה גורת אדם קטנה. בשבילה נפנה זמן
), ואני גם מעדיפה לקחת כלב שסיכויו למצוא בית נמוכים יותר. עקרונית, אין לי בעיה לקחת גם כלב שדורש קצת עבודה התנהגותית - כבר עברו אצלי כמה אומנות "קשות", אבל אם באמת נאמץ אחרי הלידה סביר להניח שנחפש כלב עם אופי רגוע ולא כזה שיצטרך אילוף.
 
למעלה