הבעל נסע לשבוע

[מאמארוני]

לצמצם תחרות

אצלי כולם מחרבנים לארגז אחד, מי שמע על פריבילגיות כאלו ארגז אישי. לא היתה שום תחרות, היתה היררכיה ברורה עם בירורי מקומות מדי פעם, והחלפת מנהיגות לפני שש שנים.
וניחוש שלי איך הכלב והחתולים מתיחסים לקטן - חלק מתקרבים וחלק נמנעים, וכולם כאחד נלחצים מבכי ומתחילים להציק להורים - תעשו משהו

 

[ויקטור החתול]

יללות המצוקה נשמעות בכל הבניין והרחוב

בכל פעם שהתינוק בוכה בכי אמיתי, בטונים צורמים... חלק מהחתולים בורחים על נפשם ומתחבאים בעוד אחרים מתקרבים לזירת הפשע (לרוב זו האמבטיה) ומייללים יחד איתו יללות גרוניות ומציקות במיוחד... גם הכלב לפעמים מיילל איתו , אבל לרוב בוכה חרישית (כמו שאני עושה בלב

).
היתרון - כשהתינוק קולט את ההמולה סביבו, הוא פוסק מיידית את היללות שלו ובוהה בחלל ומקשיב בסקרנות. כבר למדתי לא להגיד להם להפסיק... הם עוזרים לי !

 

[מאמארוני]

חחחח

אצלי שולה וריז'יק היו מגדילים ראש והיו נותנים לי ביסים אם רוני לא היתה נרגעת ומהר.

שיבאס המשיך להמנע. באופן עקרוני עם תחילת הזחילה וההליכה תהיה אינטראקציה חד כיוונית כלמר מי בורח ראשון, אם כי יש סיכוי לסבלנות מדהימה מאחד או שניים מהמדגם שלך. ובערך לקראת גיל שנתיים וחצי שלוש כבר יש ממש מערכת יחסים לילדון עם כל חיה בנפרד וזה מגניב, בערך בשלב בו ילד מסוגל ללטף בעדינות ולא למעוך.
דרך אגב בערך בגיל הזה הפסקתי לשמור על החתולים מפני רוני, והם קיבלו ממני אישור רשמי לשרוט אותה אם היא מציקה. ואכן הם ניצלו את זה כמה פעמים, וזה היה מאוד מלמד בשבילה, שלא "הענשתי" את החתול אלא הסברתי לה למה היא היתה לא בסדר וגרמה להם להרביץ לה בחזרה.

 

[ויקטור החתול]

לא יכולה כבר לחכות !

ברור לי כבר מי יהיו הסבלנים (שגם עכשיו יושבים איתי צמוד אליו על כרית ההנקה בלילות ומגרגרים כמו שופלים... ולא מזיז להם כשהוא בטעות מעיף להם כאפות עם הידיים הקטנות שעוד אין לו עליהן שליטה, או אפילו אם בטעות הוא תופס חופן פרווה ולא מרפה עד שזה נשאר לו דבוק לכף היד הרטובה שלו (הידיים כל הזמן בפה כבר ומוצץ את כל האגרוף, אז הן רטובות חלק מהזמן).

מחכה בקוצר רוח לזמן שתהיה אינטקאקציה חיובית ואוהבת בינהם. יש לי אפילו חלום חוזר עוד מלפני ההריון שלו (מההריון הראשון שלי עוד לפני שגילינו שאז זו היתה בת) שהתינוק יושב על הרצפה ליד צלחות האוכל שלהם ומאכיל אותם גרגר גרגר, או ישן איתם כמו שהם ישנים איתי בחיבוק כפיות. ואין לי ספק שיקבל מנת חלקו שריטות ונראה לי מאד נכון הדרך שבה את נהגת ומאמינה שכך יהיה גם אצלנו.
ממתינה בסבלנות, חבל להאיץ.

 

[מאמארוני]

מחדדת משהו

הסכמתי לשריטות רק כשרוני כבר ממש יכלה לשלוט בעצמה. לפני כן כל הזמן הייתי במוד ערנות מסוים איפה רוני והאם היא דחקה חתול כלשהו לפינה והוא בלחץ. עיקר הבעיה היא כשילדים צורחים, חיות בית בדרך כלל משתגעות מזה, על כן לא להשאיר ילד צורח לבד עם חיה, כי באיזשהו שלב מול בכי החיות קצת מאבדות צפון (יש הרבה אמהות עם חיות בית סביבי) ויש שהופכות תוקפניות, גם אם זה לא תכונה מאפיינת. בקיצור כן השארתי אותם ללא השגחה אבל הייתי בטווח שמיעה עם אוזן כרויה, ותמיד בחדר פתוח. דרך אגב, הצרחות הופכות ליותר רלוונטיות ככל שהילד גדל והווליום עולה. ובטנטרומים של שנה וחצי.....אוהו... לא משהו מיוחד, רק אחת הבדיקות בטיחות ביציאה מהחדר זה איפה החתולים
אה, ולא הרשתי להם לעלות על המיטה שלה והטרמפולינה והעגלה מטעמי בטיחות - ריז'יק המנוח שקל כמעט 10 קילו, שולה סביב 7 ורוני הגיעה למשקל 8 קילו בגיל שנה. יחסי הכוחות היו לא שוים בכלל, על כן מההתחלה החלטנו לא ליצר מצב בו הם יכולים לשכב לידה או עליה. עכשיו כמובן שמותר להם לתוך המיטה

 

[רונית 294]

נראה לי שאסור פסטרמה בהריון...

אם אני טועה. סתם נמנעתי???? הכי יש לי חשק לזה בהריון.

 

[TheWindCriesMary]

זו הפינה של החתולאיות השליליות לטוקסופלזמה?

אז גם אני! מה שהופך את אמא שלי להיסטרית לחלוטין בכל פעם שאחד החתולים שלה מתקרב אלי, וזה שהצעיר מביניהם אימץ את הבטן שלי כמצע האהוב עליו לא ממש עוזר לה להרגע. אני דווקא בסדר עם זה, ונראה שגם העוברים נהנית מהגרגורים שלו.
כדי להידבק בטוקסו' את צריכה לתת לצואת חתולים "להבשיל" במשך יומיים (או יותר) ואז לאכול אותה. כבר עדיף פסטרמה מקולקלת

 

[TheWindCriesMary]

*העוברית, יש רק אחת

(למרות היא עושה לאמא שלה חרדות בשביל שניים)

 

[מאמארוני]

אז עדכון

החלפתי את הארגז רגיל, בלי כפפות. כי זה היה מוגזם, הסרט הזה.
דרך אגב, אני מחליפה פעם בחמישה ימים בערך, זה מבשיל מצוין לטוקסו, אבל הנה עובדה אני שלילית גם הפעם. רופאת הנשים שלי אמרה שדרך ההדבקה העיקרית לבני אדם זה אכילת בשר חצי מבושל שנגוע בטוקסופלזמה, אז כנראה שהקצב שלי הוא בסדר גמור כי בזה אני חוטאת והמון. מבחינתי מיציתי את סרט הטוקסופלזמה להפעם

 

[ספרקית]

אצלי החתולים הגיעו עם הבעל השני

אז אני די ״טריה״ בענייני חתולים.
בהריון הראשון שלנו, בשנת 2008, ממש לא הבנתי בחתולים.
הייתי ממש בתחילת ההריון ועבדתי יום אחד מהבית והחתול נראה ממש ממש חולה. מבלי להתייעץ עם בעלי החלטתי שחתול חולה צריך לקחת לרופא. נכנסתי לאוטו, שמתי את החתול על הברכיים ונהגתי לווטרינר. למרבה המזל, החתול היה כנראה מאוד חולה אז הוא לא ניסה להתנגד. אבל כשהגענו ליעד?!? הוא נכנס להיסטריה וניסה לברוח. אני נכנסתי להיסטריה שיברח במקום זר והחזקתי אותו חזק.
התוצאה? החתול פשוט קרע לי את החולצה ושרט לי את כל הבטן.
לא ברור איך הצלחתי להגיע לווטרינר מבלי לשחרר אותו

אז אחרי שהווטרינר גמר לצחוק על העובדה שמעולם לא שמעתי על ארגז לחתולים, הוא בדק אותו ולקח דגימת דם לטוקסופלזמה (מהחתול). באותו זמן הוא גם סיפר לי שטוקסופלזמה זה אכן מסוכן בהריון אבל אחוזי ההידבקות בהריון המדווחים למשרד הבריאות הם ממש אפסיים. לדבריו, מדובר ממש במקרים בודדים. לפני שהגיעו התוצאות (שהראו שהחתול שלילי) הוא כבר אמר שלדעתו אין ממש סיבה לדאגה.
מאז אני רגועה בענייני טוקסופלזמה (בערך).

 

[ילדת פלא בהכחשה]

וואי יש פה הרבה נשות חתולים!

כיף לקרוא! גם לי יש חתול מהמם ואני מנקה לו את הארגז ללא כפפות ללא חשש. פשוט שוטפת טוב טוב ידיים עם סבון לאחר מכן.. זההדבר שהכי פחות מדאיג אותי בהריון הזה. לצערי אני שלילית ל Cmv שזה קצת יותר מפחיד ונפוץ..

 

[שירהד1]

גם אני ניקיתי את הארגז בזמנו,

וגם אני- ללא כפפות, תוך הקפדה על היגיינה, שזה בכל מקרה דבר שאני מקפידה עליו ביום יום גם כך. גם אני תמיד הייתי שלילית לטוקסופלסמה וגם לCMV, למרות שיש לי חתולים ואני עובדת עם ילדים...

יחי החתולים! (בסדר, בסדר- והכלבים!).


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028