"הבשורה הפאגנית" קצת ביקורת
שלום, שמי שחר ואני פגאנית בתחילת דרכי (בת 24). אני יודעת שהרבה כבר נאמר על ההודעה של "מליסה" והשרשור המפוברק בפורום יעוץ פסיכולוגי, אבל אפילו אחרי ההודעה המפכחת של כרמית, עדיין אף אחד לא התייחס לשני נושאים חשובים לדעתי: 1. אני אישית הרגשתי בושה כשקראתי שבשם הפגאניות הנאורה בחרו ארדן ונדב ואני לא יודעת מי עוד להתקיל את הפסיכולוג המסכן בדרך של שקר ומרמה. מה זה הדבר הזה? להטריד מספר גדול של אנשים בדאגה לנער שלא היה ולא נברא? להראות לעולם כמה אנחנו הפגאנים טובים ונאורים אבל שקרנים ומחפשים לפגוע באנשים? סליחה שזה נשמע רע, זו ההרגשה שלי. 2. בשרשור עצמו, כמה שהפסיכולוג ניסה להיות קורקטי ובסדר, עדיין, מתוך איזו תחושת שליחות או משהו, אנשים המשיכו לתקוף, המשיכו להצדיק את דתם המסכנה והרדופה, עד למצב בו הפסיכולוג בעצמו הבין שהם מדברים מתוך התגוננות יתר ובלי קשר לתשובות שלו ועבר לאסטרטגית הרגעה (דוגמת "אני מסכים". "אתה צודק" וכד'). כשקראתי את זה כאב לי לראות איך הפגאנים שלנו מוכחים ככותבים שאי אפשר לנהל איתם דיון אמיתי. אז מה יצא לנו מזה? (אני מצטערת, זה קשה, אבל זה מה שקיבלתי אחרי שקראתי את הכל) "הבשורה הפגאנית" שהבאנו אל הפסיכולוג ואל כל קוראי הפורומים מצטיירת ככזו: * הפגאניות היא דת מסתגרת, בעלת מאפיינים של כת מסוכנת (מתוך ההודעה של כרמית) * הפגאנים הם אנשים שנוקטים באסטרטגיה של שקרים ורמאות כדי "להוכיח" כמה הם נרדפים. * פגאנים הם אנשים שלא ניתן לנהל איתם דיון בוגר לגבי דתם. או שמא אפילו, פגאנים הם אנשים לא בוגרים. אנא, לפני שאנחנו (ואני אומרת אנחנו כי בעיני הפסיכולוג הזה ירדה קרנם של הפגאנים בכלל, ולא של אנשים ספציפיים) מתכננים עוד תעלול כדוגמת זה, בואו ננסה לחשוב על התוצאות. אני אוהבת אתכם. שחר.
שלום, שמי שחר ואני פגאנית בתחילת דרכי (בת 24). אני יודעת שהרבה כבר נאמר על ההודעה של "מליסה" והשרשור המפוברק בפורום יעוץ פסיכולוגי, אבל אפילו אחרי ההודעה המפכחת של כרמית, עדיין אף אחד לא התייחס לשני נושאים חשובים לדעתי: 1. אני אישית הרגשתי בושה כשקראתי שבשם הפגאניות הנאורה בחרו ארדן ונדב ואני לא יודעת מי עוד להתקיל את הפסיכולוג המסכן בדרך של שקר ומרמה. מה זה הדבר הזה? להטריד מספר גדול של אנשים בדאגה לנער שלא היה ולא נברא? להראות לעולם כמה אנחנו הפגאנים טובים ונאורים אבל שקרנים ומחפשים לפגוע באנשים? סליחה שזה נשמע רע, זו ההרגשה שלי. 2. בשרשור עצמו, כמה שהפסיכולוג ניסה להיות קורקטי ובסדר, עדיין, מתוך איזו תחושת שליחות או משהו, אנשים המשיכו לתקוף, המשיכו להצדיק את דתם המסכנה והרדופה, עד למצב בו הפסיכולוג בעצמו הבין שהם מדברים מתוך התגוננות יתר ובלי קשר לתשובות שלו ועבר לאסטרטגית הרגעה (דוגמת "אני מסכים". "אתה צודק" וכד'). כשקראתי את זה כאב לי לראות איך הפגאנים שלנו מוכחים ככותבים שאי אפשר לנהל איתם דיון אמיתי. אז מה יצא לנו מזה? (אני מצטערת, זה קשה, אבל זה מה שקיבלתי אחרי שקראתי את הכל) "הבשורה הפגאנית" שהבאנו אל הפסיכולוג ואל כל קוראי הפורומים מצטיירת ככזו: * הפגאניות היא דת מסתגרת, בעלת מאפיינים של כת מסוכנת (מתוך ההודעה של כרמית) * הפגאנים הם אנשים שנוקטים באסטרטגיה של שקרים ורמאות כדי "להוכיח" כמה הם נרדפים. * פגאנים הם אנשים שלא ניתן לנהל איתם דיון בוגר לגבי דתם. או שמא אפילו, פגאנים הם אנשים לא בוגרים. אנא, לפני שאנחנו (ואני אומרת אנחנו כי בעיני הפסיכולוג הזה ירדה קרנם של הפגאנים בכלל, ולא של אנשים ספציפיים) מתכננים עוד תעלול כדוגמת זה, בואו ננסה לחשוב על התוצאות. אני אוהבת אתכם. שחר.