הגישור ותפיסת הצדק

[איריס אבידן]

הגישור ותפיסת הצדק

הגישור ותפיסת הצדק
טוענים כי לבית משפט יודעים איך נכניסים אולם לא יודעים איך יוצאים. יש הטוענים כי רשום בבית המשפט "צדק צדק תרדוף" אולם עד היום רודפים אחריו. אמרו לי גם כי בבית משפט עושים משפט ולא צדק. בדר"כ מי שתובע בבית משפט כן מחפש את הצדק, רוצה לתקן עוול מסויים. (לפעמים זה הנתבע, לפעמים שניהם) ובכלל, ישנם אנשים שלהם תפיסת צדק מאוד גבוהה. לאותם אנשים מסבירים כי בבית המשפט לא בטוח שיסיגו את אותו צדק ולו מהסיבות הנ"ל. ומפנים אותם להליך גישור. האם גישור מספק את הסחורה? האם הוא מספק את הצדק? האם הוא מתאים לאותם אנשים עם תפיסת צדק גבוהה?

 

[גור מלמד]

צדק צדק תרדוף

הגישור ותפיסת הצדק
טוענים כי לבית משפט יודעים איך נכניסים אולם לא יודעים איך יוצאים. יש הטוענים כי רשום בבית המשפט "צדק צדק תרדוף" אולם עד היום רודפים אחריו. אמרו לי גם כי בבית משפט עושים משפט ולא צדק. בדר"כ מי שתובע בבית משפט כן מחפש את הצדק, רוצה לתקן עוול מסויים. (לפעמים זה הנתבע, לפעמים שניהם) ובכלל, ישנם אנשים שלהם תפיסת צדק מאוד גבוהה. לאותם אנשים מסבירים כי בבית המשפט לא בטוח שיסיגו את אותו צדק ולו מהסיבות הנ"ל. ומפנים אותם להליך גישור. האם גישור מספק את הסחורה? האם הוא מספק את הצדק? האם הוא מתאים לאותם אנשים עם תפיסת צדק גבוהה?

צדק צדק תרדוף
ועל זה אמר כבר מאיר אריאל שיש שני משפטים שלכאורה סותרים זה את זה: "צדק צדק תרדוף" (דברים ט"ז, כ') "בקש שלום ורודפהו" (תהילים ל"ד, ט"ו) תפקיד הגישור הוא לבקש שלום ולא לעשות משפט צדק דווקא. דבר נוסף - צדק הוא סוביקטיבי ואינו אובייקטיבי, ולכן מאוד תלוי למה יקרא "אנשים עם תפיסת צדק גבוהה".

 

[איריס אבידן]

יש גם צדק אובייקטיבי

צדק צדק תרדוף
ועל זה אמר כבר מאיר אריאל שיש שני משפטים שלכאורה סותרים זה את זה: "צדק צדק תרדוף" (דברים ט"ז, כ') "בקש שלום ורודפהו" (תהילים ל"ד, ט"ו) תפקיד הגישור הוא לבקש שלום ולא לעשות משפט צדק דווקא. דבר נוסף - צדק הוא סוביקטיבי ואינו אובייקטיבי, ולכן מאוד תלוי למה יקרא "אנשים עם תפיסת צדק גבוהה".

יש גם צדק אובייקטיבי
יש גם סובייקטיבי, זה נכון. אבל אני מדברת על האובייקטיבי. אבל הרעיון יפה - לעשות שלום ולא צדק. מעניין מה אומרים השאר. שאלה שחשובה לי באופן אישי, אם יורשה לי.

 

[גדי רונן]

צדק אובייקטיבי

יש גם צדק אובייקטיבי
יש גם סובייקטיבי, זה נכון. אבל אני מדברת על האובייקטיבי. אבל הרעיון יפה - לעשות שלום ולא צדק. מעניין מה אומרים השאר. שאלה שחשובה לי באופן אישי, אם יורשה לי.

צדק אובייקטיבי
לעניות דעתי אין דבר כזה צדק אובייקטיבי משום שהצדק הוא בעיני המתבונן. הרמבם באחד מספריו (איני זוכר איזה מהם) אומר כי הגיון של אדם נקבע על פי רצונותיו. וזה כבר נושק לתחום הגישור (רצונות-צרכים). ואם ההגיון אינו אובייקטיבי, הצדק על אחת כמה וכמה. אדם בעל תפיסת צדק גבוהה הוא אדם שלדעתי נאחז חזק מאד בעמדותיו.

 

[גדי רונן]

ולחיזוק מויקיפדיה

צדק אובייקטיבי
לעניות דעתי אין דבר כזה צדק אובייקטיבי משום שהצדק הוא בעיני המתבונן. הרמבם באחד מספריו (איני זוכר איזה מהם) אומר כי הגיון של אדם נקבע על פי רצונותיו. וזה כבר נושק לתחום הגישור (רצונות-צרכים). ואם ההגיון אינו אובייקטיבי, הצדק על אחת כמה וכמה. אדם בעל תפיסת צדק גבוהה הוא אדם שלדעתי נאחז חזק מאד בעמדותיו.

ולחיזוק מויקיפדיה
המובאות בהמשך הן מהגדרת המושג צדק בויקיפדיה "הגדרת הצדק היא בעייתית, שכן דבר מה שהינו צודק על פי דעתו של אחד, יהווה לעתים פגיעה לדעת אחר. הגדרת הבסיס של הטוב והרע יכולה להשתנות בין תרבויות שונות, ולכן קביעת הצדק המוחלט בעין אנושית סובייקטיבית עלולה להיות קשה, עד בלתי אפשרית" "גישה שונה למושג ה'צדק' ניתן למצוא בדבריו של הפילוסוף הבריטי תומאס הובס, הטוען כי הצדק תלוי ביחסים שבין אדם לחברו. לפי הובס כל בני האדם נולדו עם יצר הרע. מטרת החברה האנושית היא לשים לפרט גבולות וחוקים על מנת שיוכל לחיות בחברה אנושית ומוגנת. על פי הובס האדם הנוהג בצדק הוא זה שמוכן להתחייב לאמנה או להסכם בין אנשים, כדי לממש את מהותו כאדם."

 

[איריס אבידן]

צדק אובייקטיבי.

ולחיזוק מויקיפדיה
המובאות בהמשך הן מהגדרת המושג צדק בויקיפדיה "הגדרת הצדק היא בעייתית, שכן דבר מה שהינו צודק על פי דעתו של אחד, יהווה לעתים פגיעה לדעת אחר. הגדרת הבסיס של הטוב והרע יכולה להשתנות בין תרבויות שונות, ולכן קביעת הצדק המוחלט בעין אנושית סובייקטיבית עלולה להיות קשה, עד בלתי אפשרית" "גישה שונה למושג ה'צדק' ניתן למצוא בדבריו של הפילוסוף הבריטי תומאס הובס, הטוען כי הצדק תלוי ביחסים שבין אדם לחברו. לפי הובס כל בני האדם נולדו עם יצר הרע. מטרת החברה האנושית היא לשים לפרט גבולות וחוקים על מנת שיוכל לחיות בחברה אנושית ומוגנת. על פי הובס האדם הנוהג בצדק הוא זה שמוכן להתחייב לאמנה או להסכם בין אנשים, כדי לממש את מהותו כאדם."

צדק אובייקטיבי.
נכון שצדק בהרבה מאוד מקרים הוא בעיני המתבונן. צדק אוביקטיבי, אכן הוא הצדק שמקובל בחברה. לכל חברה יש את הערכים והנורמות שלה, לפיהם נקבע מה מותר ומה אסור. הרי לפי תפיסה זו, ולפי התפיסה הפונקציונאלית (בסוציולוגיה), אזי אפילו הפשע הוא פונקציונאלי, כי הוא מחדד מה אסור לעשות. שנדע מה אסור לעשות - נדע מה מותר. והרי מקרים של צדק מאחה - הרי שכאן ברור מהי הנורמה. לפי החברה שאני חיים בה, ישנם דברים שהם אסורים. כך, שצדק הינו סובייקטיבי ברוב המקרים. אולם במקרים של צדק מאחה - אובייקטיבי. הבעיה מופיעה במקרים של גישורים שיש בהם גם מהמשפט האזרחי וגם מהפלילי גם יחד - גם במקרים כאלו בית המשפט שולח לגישור (רגיל).

 

[גדי רונן]

ולכן המקרים של הצדק המאחה

צדק אובייקטיבי.
נכון שצדק בהרבה מאוד מקרים הוא בעיני המתבונן. צדק אוביקטיבי, אכן הוא הצדק שמקובל בחברה. לכל חברה יש את הערכים והנורמות שלה, לפיהם נקבע מה מותר ומה אסור. הרי לפי תפיסה זו, ולפי התפיסה הפונקציונאלית (בסוציולוגיה), אזי אפילו הפשע הוא פונקציונאלי, כי הוא מחדד מה אסור לעשות. שנדע מה אסור לעשות - נדע מה מותר. והרי מקרים של צדק מאחה - הרי שכאן ברור מהי הנורמה. לפי החברה שאני חיים בה, ישנם דברים שהם אסורים. כך, שצדק הינו סובייקטיבי ברוב המקרים. אולם במקרים של צדק מאחה - אובייקטיבי. הבעיה מופיעה במקרים של גישורים שיש בהם גם מהמשפט האזרחי וגם מהפלילי גם יחד - גם במקרים כאלו בית המשפט שולח לגישור (רגיל).

ולכן המקרים של הצדק המאחה
הינם על גבול הגישור ולא בגלל שהצדק הוא אובייקטיבי אלא שכולם מסכימים שזהו הצדק ועל זה לוקחים אחריות. לדעתי אסור לבלבל בין נורמה לצדק. נורמה הינה חוק (מוסר) כתוב או בע"פ בעוד שיש אנשים הטוענים שאמנם זהו החוק אך מי אמר שהחוק צודק? לדוגמא: הנורמה (החוק) הבינלאומי אוסר על ציד לוייתנים, החברה היפנית אינה מקבלת זאת וטוענת שזה לא צודק.

 

[איריס אבידן]

יש בזה משהו.

צדק אובייקטיבי
לעניות דעתי אין דבר כזה צדק אובייקטיבי משום שהצדק הוא בעיני המתבונן. הרמבם באחד מספריו (איני זוכר איזה מהם) אומר כי הגיון של אדם נקבע על פי רצונותיו. וזה כבר נושק לתחום הגישור (רצונות-צרכים). ואם ההגיון אינו אובייקטיבי, הצדק על אחת כמה וכמה. אדם בעל תפיסת צדק גבוהה הוא אדם שלדעתי נאחז חזק מאד בעמדותיו.

יש בזה משהו.
אנשים המגדירים עצמם עם תפיסת צדק גבוהה - אכן דבקים יותר בעמדותיהם.

 

[גור מלמד]

ולחיזוק מאבן שושן

צדק אובייקטיבי
לעניות דעתי אין דבר כזה צדק אובייקטיבי משום שהצדק הוא בעיני המתבונן. הרמבם באחד מספריו (איני זוכר איזה מהם) אומר כי הגיון של אדם נקבע על פי רצונותיו. וזה כבר נושק לתחום הגישור (רצונות-צרכים). ואם ההגיון אינו אובייקטיבי, הצדק על אחת כמה וכמה. אדם בעל תפיסת צדק גבוהה הוא אדם שלדעתי נאחז חזק מאד בעמדותיו.

ולחיזוק מאבן שושן
צדק: יושר, כנות (שפה אכן בא לידי ביטוי הגישור לפי עניות דעתי), דרך האמת (שהאמת היא בעיניי המתבונן, היא הסובייקטיבית). עוד קושר אבן שושן את המונח צדק ל"שפיטת אמת" - והרי מכך אנו מנסים להמנע.

 

[איריס אבידן]

קראתי שוב את תשובתך. ברור שאין הכוונה למש

צדק צדק תרדוף
ועל זה אמר כבר מאיר אריאל שיש שני משפטים שלכאורה סותרים זה את זה: "צדק צדק תרדוף" (דברים ט"ז, כ') "בקש שלום ורודפהו" (תהילים ל"ד, ט"ו) תפקיד הגישור הוא לבקש שלום ולא לעשות משפט צדק דווקא. דבר נוסף - צדק הוא סוביקטיבי ואינו אובייקטיבי, ולכן מאוד תלוי למה יקרא "אנשים עם תפיסת צדק גבוהה".

קראתי שוב את תשובתך. ברור שאין הכוונה למש
למשפט צדק, כי אין משפט בגישור. רציתי לקבל את דעתכם - אם במשפט אין צדק, האם בגישור יקבלו משהו הקורב לכך יותר.

 

[אביגדור לוריא]

לפי הבנתי אנחנו לא מחפשים צדק בגישור אלא

קראתי שוב את תשובתך. ברור שאין הכוונה למש
למשפט צדק, כי אין משפט בגישור. רציתי לקבל את דעתכם - אם במשפט אין צדק, האם בגישור יקבלו משהו הקורב לכך יותר.

לפי הבנתי אנחנו לא מחפשים צדק בגישור אלא
מנסים לספק את הצרכים (החשובים לפחות) של שני הצדדים. במשפט גם לא מחפשים צדק - השופט אמור בעצם לפסוק לפי החוק ולו דוקא לפי הצדק- ואם החוק חד וברור אז גם אין לו מקום לפרשנות.

 

[שילה1]

בגישור אנחנו מנסים להגיע לפתרון שבו כל צד

לפי הבנתי אנחנו לא מחפשים צדק בגישור אלא
מנסים לספק את הצרכים (החשובים לפחות) של שני הצדדים. במשפט גם לא מחפשים צדק - השופט אמור בעצם לפסוק לפי החוק ולו דוקא לפי הצדק- ואם החוק חד וברור אז גם אין לו מקום לפרשנות.

בגישור אנחנו מנסים להגיע לפתרון שבו כל צד
יהיה מרוצה.זה מצב אפטימלי. בבית המשפט-דנים על פי מסכת הראיות שמובאות,אל מול החוק. כלומר:שם פוסקים כשהבסיס הוא החוק,וכמובן-הפסיקה התקדימית בנושא הרלוונטי,מה שנקרא "תקדים".אנחנו,המגשרים-מביאים את הצדדים לידי הסכמה,כשאנו מכוונים ומנווטים את ההליך.בפנינו עומדות אפשרויות רבות,כולל שמיעת הצדדים ברמה של "הוצאת קיטור",ועד פתרונות יצירתיים. לאור האמור לעי סבורה שאם בצדק עסקינן-הדבר הקרוב לו יהיה גישור.

 

[chezy55555]

צדק או צודק?

בגישור אנחנו מנסים להגיע לפתרון שבו כל צד
יהיה מרוצה.זה מצב אפטימלי. בבית המשפט-דנים על פי מסכת הראיות שמובאות,אל מול החוק. כלומר:שם פוסקים כשהבסיס הוא החוק,וכמובן-הפסיקה התקדימית בנושא הרלוונטי,מה שנקרא "תקדים".אנחנו,המגשרים-מביאים את הצדדים לידי הסכמה,כשאנו מכוונים ומנווטים את ההליך.בפנינו עומדות אפשרויות רבות,כולל שמיעת הצדדים ברמה של "הוצאת קיטור",ועד פתרונות יצירתיים. לאור האמור לעי סבורה שאם בצדק עסקינן-הדבר הקרוב לו יהיה גישור.

צדק או צודק?
משפט לכאורה אמור להיות משפט צדק ההבלטה של המשפט צדק צדק תרדוף בעצם מלמדת יותר מכל על כללי משחק מוסכמים שבו המתדינים שווים ודין פרוטה כדין מאה לעשיר ולעני צודק הינו מה נכון ,מה נכון לא חייב להיות משפט צדק! וזה בעצם הפשרה.או הגישור שהכלל הינו אני לא אקבל את הכל וגם אתה לא תקבל את הכל. לצערי המשפט בישראל אינו משפט צדק אחד שלוקח עו"ד של 10000 $ ואחד שלוקח עו"ד של 1000 $ אינם שוים בשום ערכאה של בית משפט. ומספיק ששופט יכתוב מבלי לנמק האמנתי לפלוני ולא לאלמוני על מנת לסגור בפניו של האחרון את האפשרות לגשת לערכאת הערעור. נתקלתי בשופט שגם את ההתרשמות שלו כלפי מתדיין לא יכל לכתוב בלשונו והעתיק את התרשמותו כלפי המתדיין מילה במילה מפסק דין שנכתב שלושה חודשים לפני משופטת של אותו בית משפט. האם בגישור יש צדק אני לא חושב האם הגישור הינו דבר צודק או נכון הדברים לא שונים מעשית עסקה ובעסקה אם הצדדים לא יוצאים שלווי זרועות אז כנראה שהעסקה לא היתה צודקת או נכונה

 

[שילה1]

חזי-גישור אינו עסקה.גישור הוא הליך

שמטרתו להביא לסיום סכסוך א מחלוקת משפטית,בדרך שבה כל צד יהיה מרוצה,והצדדים יוכלו להמשך את מערכת היחסים העסקיים,חבריים,הוריים וכדומה. הפתרונות העומדים לרשותו ש המגשר יצירתיים יותר מאלו של בתי המשפט,מה עוד שבעצם ההליך,יש אפשרות לכל צד להסביר את דעתו,רגשותיו,ופגעו מנשא הגישור. כפי שלא בכל עסקה מסחרית שני הצדדים יוצאים שלובי ידיים,כך גם בגישור,אם כי זה המצב האופטימלי. גישור לא עושה צדק,וג בית המשפט לא.בבית המשפט פוסקים על פי חוק=חותכים,ובגישור-מקצרים ההליך מיחד,ומאידך-נותנים אפשרות לשני הצדדים לבטא את אשר על ליבם,כשהדברים נשארים חסויים.כלומר:ההליך נעים יותר ונוח. כן-וגם זול יותר,על כן נותן הזדמנות שוה גם למי שאין ידו משגת לשכור עורך דין בכלל.

 

[chezy55555]

הבעתי את דעתי