הגרוש שלי מתנכר לבנינו המשותף

הגרוש שלי מתנכר לבנינו המשותף ../images/Emo10.gif

היי לחברי הפורום... קוראת אתכם לא מעט והפעם בא האומץ לכתוב ולחלוק. אני גרושה כבר לא מעט שנים. יש לנו שלושה בנים משותפים. היחסים ביננו לא טובים אך גם יש גרועים מאלה. יש לנו בן גיי. הוא בן 19, הפסיק את השירות הצבאי בעקבות משבר אישי עמוק. הוריד פרופיל ועל הדרך.... יצא מהארון... הגרוש שלי איש צבא הרבה שנים, מאצ'ו, גבר גבר וכרגע נמצא בפרק ב' עם אישה מסורתית ומתחזקת ויש להם שני ילדים בני שבע שהולכים לחינוך דתי. הגרוש שלי לא מקבל טוב את ענין היציאה מהארון של הבן שלנו ולאחרונה העביר מסר עם שני בניי האחרים שהוא מעדיף שבן "הגיי" שלנו לא יגיע אליו לביקורים ולאירועים משפחתיים (כמו חתונת בת דודו) כי הוא השפעה שלילית על האחים הקטנים שלו. זו לא הפתעה בשבילי שהגרוש לא מקבל את דרכו החדשה של הילד אבל זה מכאיב לי מאוד מאוד אינני יודעת מה עושים. הוא תמיד אמר דברים קשים על חברי הקהילה הגאה. תמיד צחק עליהם והשמיץ. אבל זה הילד שלנו שאני מאמינה שהוא אוהב כמוני, אז איך הוא יכול להפנות לו גב? הבן במשבר מאוד עמוק, כועס, שותק וכשהוא לא שותק הוא אומר דברים איומים על אביו ועל אשתו שככל הניראה תמיד נתנה לו תחושה שהוא סוטה ומוזר. בעלי לשעבר לא מעוניין לדבר איתי על הנושא ודי מאשים אותי על חינוך כושל וחופשי מדי. מה עושים? איך מחזקים את הבן?
 

Master Stav

New member
מחבקים המון

ואומרים לו את האמת , יש אנשים שזוהי דעתם , לחנך אותם אי אפשר אולי עם הזמן הוא יקבל אותו בנתיים את שם בשבילו באהבה בחיבוקים ובקבלה
 
בנך בוגר אינו זקוק ל"דמות גברית משמעותית"

בנך בוגר, וקיבל את החלטותיו בצורה בוגרת ומחושבת כבוגר. אני מניח שתהליך השחרור , לווה על ידי קב"ן , ובמהלך התהליך הגעת לצבא כדי לשוחח עם הקב"ן על כך. אני מאמין שגם כאשר התהליך נעשה באופן דחוף , שבסופו מחליטים על שחרור , בתהליך הזה נעשה מאזן שיקולים של מה עדיף להתמודד כעת ומה לא. החלטתם שלושתכם - את בנך והקב"ן [או הקב"נית] שכדאי בשלב זה להפסיק את שירותו הצבאי מאחר שיש דברים רבים וחשובים יותר להתמודד עימם. זאת למרות הכאב- היא החלטה בוגרת נכונה ומחושבת. ההצעה היחידה שהייתי מציע -זה לפנות לטיפול משפחתי גיי פירדנלי , בשלב הראשון יהיה את לבד -כדי קבל חיזוקים ואח"כ לשלב את בנך , בתקווה שיהיה ניתן לצרף את אחיו או אביו בשלב מאוחר יותר. אם זה ישקיט לך את המצפון, אז תבדקי עם בנך אם הוא זקוק לתמיכה מ"דמות גברית משמעותית". , לעתים מה שנראה לנו כצורך של האחר הוא למעשה צורך שלנו , ואת צריכה לנסות להפריד בין הצורך שלו שאבא שלו ואחיו יקבלו אותו לבין זה שאת זקוקה לדמות גברית תומכת -אלו שני דברים שונים, ואני חושש שאת עושה בלבול ביניהם.
 

Master Stav

New member
הוא כבר בן 19

מצד שני אם את רוצה שגבר ישוחח איתו ...את מוזמנת לפנות אלי במסר ואנסה לעזור
 
אבות ובנים

האב המקראי שהוליך את בנו יצחק לעקדה, וברגע שאחז בידו את המאכלת מופיע קול המלאך ואומר לו "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעשה לו מאומה". יש אבות כמו האב המקראי שהדחף ההרסני מוביל אותם וברגע קריטי מופיע קול פנימי שמחזיר את השפיות. סיפור העקדה מתחיל ב - וילכו שניהם יחדיו' ומסתיים וישב אברהם אל נעריו' אי אפשר 'ללכת יחדיו' ובתוך התנהגות של דחיה ותוקפנות. בשלב הזה של היחסים לשמור על גבולות ולעזור לבן לקבל את עצמו להשתחרר מהתוקפנות בכל המובנים של האב והתוקפנות שהוא מפנה כלפי עצמו והסביבה. לתמוך, לאהוב, לחבק, להגן.. ולהציע לבן ללכת לטיפול כתמיכה נוספת. בברכה יעל הרפז
 

E W

New member
לא רוצה, לא צריך

מטריף אותי התגובות הללו של הורים... ואני מתנצל מראש אם הדם עולה לי קצת לראש..... אבל שילך קיבינימט. האבא כמובן. אין ספק שיהיה לבן שלך קשה מאוד כששני אחיו ילכו לאבא ו/או יקבלו ממנו מתנות/ ברכות לחג או סתם טלפון ליומולדת והבן "ההומו" לא.... פרט אחר הוא שלא כתבת בני כמה האחרים ואיך הם (ואת) מקבלים את הבן. איך מחזקים את הבן? נותנים לו המון אהבה! תהיי שם בשבילו, תחרקי שייניים כשנאמר משהו על האקס. על תצאי נגדו ואל תהיי בטובתו (של האקס). פשוט התעלמות מוחלטת.... כשהבן מבואס מזה שאבא לא דיבר איתו, קחי את הבן שלך וצאו לבלות... זה יעזור. אני בטוח. אם את מסוגלת קחי אותו לכל בית קפה ברוטשילד ל"שטוף את העיינים" שלא נדבר על האוויטה... תתקרבי אליו בכל דרך ותראי לו שאת רוצה להיות חלק מהחיים שלו, וגם בלי אבא אפשר להסתדר! הכי חשוב שלא יריגש לבד... שיהיה בהצלחה!
 
ברוך הבא../images/Emo140.gif

גם אותי הטרידה השאלה איך הבנים האחרים מקבלים אותו. זה הפרט אולי הכי חשוב, מה שאנחנו ההורים והמשפחה משדרים לילדים.
 

messsssi

New member
תספרי לבן שלך בדיוק מי זה אבא שלו

אל תגני עליו. זה לא מתפקידך. תחבקי אותו חזק ותודי שנשארתם לבד ושאין דבר יותר טוב מזה. עדיף שלא יהיה אבא בחיים שלו מאשר אחד שמתנקל לו בגלל שהוא הומו. איזה אדיוט בחיי. ממש מעצבן
 
בשום פנים ואופן לא אסכסך בין האבא לילד שלי

זו לא דרכי. תמיד פניי לשלום.... אני רק כואבת את כאבו של בני הרגיש ורוצה לעזור לו ולתמוך. כל חייו הוא העריץ את האבא שלו ועכשיו הדמות החשובה הזאת פונה לו עורף..
 
אני חושב ומאמין שצריך לשמוע את האב

מעבר לסכסוך המשפחתי. וזו ההצעה הכי קשה שהצעתי איי פעם, לשבת ולשוחח עם האדם שהוא החולייה החלשה כי יש לו דעות [קדומות וחשוכות] אחרות משלנו. את צריכה לשוחח עם האב ף בעלך לשעבר, עם כל הכאב, בשיחה ב 6 עיניים, שאת תהייה המתווכת ביניהם , את בנך ואביו. האב יצטרך להסביר מה קור לו בבטן, וצריך עם כל הכאב, להבין שעל האב עוברת תקופה קשה מזו של הבן , אני רואה בהתנהגותו פגיעה ב"עצמי השקרי" של האב, וזו פגיעה נרקסיטית בכבודו של האב. בעברית פשוטה כתבתי , שלאב היה חלום, והחלום הזה לא רק שהתרסק לו בפנים, הוא פשוט הפך לסיוט חייו המהלך שהוא בנו. הרי לכולנו יש חלומות או חזונות איך אנו רוצים לראות את הילדים שלנו- אחד רוצה לראות את בנו מפקד בצבא ביחידה לוחמת , שלא לומר סיירת שצועק "הסתער" אמא אחרת רוצה לראות את בנה רופא כירורג לב-ריאה, השלישי רוצה לראות בביתו את הקליידרמן הבאה, ויש כאלו עם חלומות פחות גרדניוזים, שהבן יסיים את גן ניצה שהבת תסיים את חטיבת הביניים שהילד יסיים עם בגרות מלאה יש כאלו שעוד יותר צנועים ורוצים רק שהילד יהיה בריא שהילד סוף סוף יאמר "אמא אני אוהב אותך" בלי להשתעל הורים אחרים מתמוגגים משמחה כשילדם הולך כשביתם מפטפטת מה שעובר על בעלך שעבר, אבי ילדייך, הוא חלם חלום גרדיוניוזי שכולל חופה נישואין ובן שצועק "הסתער" ומדבר על בנות ואוהב בנות , ומדבר "מאצ'ואית", ותחשבי שזה כמו הסיפור שסיפרה אם לילדה נכה , בכנס להורים מתמודדים, "ברוכים הבאים להולנד", בעלך מדמיין שהוא נחת כבר ברומא ומדמיין מה יעשה בסירה בוונציה, והוא מתעקש למצוא בהולנד את הקונסליום או את המבנה הנוטה על צידו, הוא יתעקש ויאמר שרחוב החלונות האדומים מזהם את איטליה, וימשיך למצוא בהולנד סימנים שהוא באיטליה. בעלך מתנהג בכעס שגובל בהכחשה, בדיוק כמו בתהליך ההתאבלות על מי שמעולם לא היה בנו- הבן הסטרייט שצועק "הסתער" והדון ז'ואן המאצ'ו שרץ אחרי כל בחורה,, ופתאום הוא מגלה שהבן שלו לא יהיה כזה והוא מעולם לא היה כזה, וכעת מתוך בעיות אישיותיות שלו , הוא מתקשה לתפקד כאב, כי כבודו, וחשיבתו חשובים לו... רק שיחה ב6 עיניים תוכל להבהיר לכם אם אני צודק שהאב כואב בדרכו שלו ומתקשה לחזור להיות אב מתוך כאב ותסכול שיפחתו עם הזמן או שהבן צריך לקבל החלטה ולהחרים את האב עד להתנצלות ואז הבן יוכל לקבל החלטה בוגרת ושקולה בנוכחותך, ובתמיכתך , בדיוק כמו שהיית לו לעזר בזמן שחרורו מהצבא. אי נוכחותך שם לא תוכל לאפשר לו תמיכה ומצד שני הוא צריך לראות בנוכחותך בנוכחות הידע שיש לך האם האב פועל משנאתו כלפייך או כלפי בנך.
 
ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

אני מקווה שמול בנך את יותר חזקה ובטוחה, כי הילדים שלנו מרגישים אותנו כל כך
הבן שלך צריך לדעת ולהרגיש שהוא הכי מיוחד בעולם, חכם ומוצלח ........והכי חשוב הוא צריך להרגיש ולדעת שמקבלים ואוהבים אותו בזכות מי שהוא ולא בזכות נטיותיו המיניות. עם כל הקושי שבעניין - קודם כל הסביבה הקרובה, אלה שגרים איתו בבית ונמצאים במגע יומיומי איתו, חייבים לתמוך ולהביע אהבה. לגבי האב? אני חושבת שכדאי שבנך ידע מי הוא האב שלו. בנך חייב להמשיך בחייו עם התמיכה שלך ושל משפחתך הקרובה
היי חזקה יקירה. אנחנו כאן לחבק, לתמוך ולענות על כל שאלה. <אני באיפוק גדול, הסיפור די מקומם אותי כהורה לילדה גאה. אני גאה בבת שלי ומאושרת שזכיתי בה>
 

goanin

New member
הבן צריך להתנכר לאביו.

אבות כאלה הם לא קלים, ולעתים בלתי ניתנים לשינוי. הבן צריך להבין מהסביבה התומכת שלו שהוא יותר מבסדר. צריך לטעת בו בטחון עצמי מאד גבוה שאפילו מגיע להתנשאות מול אביו הפרימיטיבי. אולם, יש להתמקד בפנימיותו של הבן, ופחות בהחצנת היחס המתנשא לאביו. חשוב לעזור לו לפתח חוש צדק, ואמונה אמיתית בצדקתו ובזהותו. הוא צריך להגיע למצב שבו הוא לא סופר הומופוביה, מזלזל בה ובכל מי שמגלה אותה כלפיו, ומרגיש הכי נוח עם עצמו ליד כל בנאדם.
 
איך?

יש הרבה תופעות של התנהגות שאנחנו שואלים איך?????????????. מסתבר שיש לפעמים פערים עצומים ומכאיבים בין הציפייה להתנהגות. ממני יעל הרפז
 

sutul

New member
לצערי אני לא חושב

שכל פער שקים בין שני אנשים ניתן לגישור מה גם על פי התיאורך אני יכול להגיד לך שאישית האב יכול ללכת לאלף עזאזל.. אמרת שבנך העריץ את גרושך.. כילדים אנחנו לרוב נוטים להעריץ את הוריינו ולרוב תיהיה לנו נקודת שבירה בה ניראה אותם באור שונה (אצלו זה רק קרה מוקדם יותר) תעטפי את בניך (את כולם) בהמון אהבה ותשתדלי להוציא אותו מיחוץ לבית שלא ינמק ויתבוסס בסבל שלו לגבי אירועים משפחתיים.. הייתי הולך על אפו ועל חמתו ודווקא!! מה?!!? בגלל שהוא הומו צריך להחביא אותו מהמשפחה? להעניש אותו?!? אם לאבא (ולפקצה שהתחתן איתה) הבן "לא בא טוב בעין" באירועים משפחתיים אז שהוא לא יבוא!!!! נ.ב. איך שני אחיו מקבלים אותו? ומה הפרשי הגילאים בין כולם?
 

chiribimbambom

New member
שלום,הגעתי לכאן מהעמוד הראשי מסקרנות ועכשיו

מתוך רצון לתמוך. הבן שלך עובר חווייה קשה מאד. זה שאת בעדו ותומכת בו, זה נפלא אבל לא מספיק. אני בטוחה שיש קבוצות תמיכה לאנשים שעברו ועוברים תהליכים דומים/זהים למה שבנך עובר. מאד מאד כדאי לבדוק ולחפש, מאד מומלץ. מקום שבו ייפגש עם אנשים כמוהו שחוויותיהם ורגשותיהם זהים לשלו, יעשה לו רק טוב. ואת כלכך צודקת שאינך משמיצה את אביו בפניו. כשהבן שלי פנה נגד אביו, תמיד נתתי לו להתבטא וכשיצא הקיטור אמרתי לו, אתה צודק בכעס שלך אבל, בכל אופן זה אבא שלך ולפחות 50 אחוז מהגנים שלו אצלך. נסה לבדוק איזה דברים חיוביים אתה יכול למצוא אצלו. במשך השנים (שנים!!!) זה נרגע. בהצלחה.
 
תגובה ראשונית

אם הבן שלי היה הומו הייתי עושה מה שהגרוש שלך עשה אנשים בורחים מדברים שקשה להם להבין , אנשים לא מוכנים להקשיב לדברים קצת שונים. אין לך מה לעשות הרבה עם הגרוש וזה גם לא צריך להיות הענין שלו. הבן שלך מתגורר עמך , הבן שלך חי איתך , הוא בוגר וצריך להתחיל לחיות את חיו. כתבת שהבן שלך עובר או עבר בעיות אישיות קשות במקום להתרכז באב הגיע הזמן להתרכז באיך את יכולה לעזור לבן האב עזב את הבית והתחיל חיים חדשים , הוא המשיך הלאה גם אתם צריכים לעשות אותו דבר ,,,,,, להפסיק לחשוב על מה שהיה ולהתרכז במה שיהיה. להשמיץ קל , את האב ואת הבן , ואני קוראת תגובות פה של אנשים זועמים. להפך , אני מבינה את האב ואת הבן , כל אחד מהם עומד בפני עולם משלו. קחי את עצמך בידיים עטפי את בנך , תני לו את העזרה הזקוקה לו והגיע הזמן שהבן יקח את עצמו בידיים ויפסיק ליפול על רגשות אחרים או מה אחרים אומרים. חזקו ואימצו, האל אוהב את כל מי שבוחר בו , גם אם הוא יוצא דופן בחברה יוצאת דופן:))))
 
למעלה