"הדבר (הספורטיבי) הכי מפגר שעשיתי..."

[bjill]

גם לי יש!

כמה קטעים ישר עולים לי לראש: - רכיבת שטח כמעט ראשונה...לפני כ-4 שנים - בדיוק קניתי אופני כניסה ואני מתחברת אל "הגורו" של הרכיבה באזור שלנו שמזמין אותי לרכיבה לאזור הר עמשא. חם בחוץ, אין לי מושג מה זה אומר 40 ק"מ שלפחות חצי מהם בעלייה רצינית. לקח בערך 6 שעות, חזרתי הביתה מפורקת וכל השבוע הגוף פלט חום והייתה לי תחושה דמוי שפעת. כל זה במילא, הדבר הטפשי באמת היה שעליתי שוב על האופניים כעבור שבוע לעשות את זה עוד פעם...

(והאמת, זה מסלול אהוב עלי במיוחד עד היום - מחר גם אהיה שם...). - רכיבת שטח בנחל מורג. גם אחת הראשונות. עצירה לפיפי כאשר כל חבורת הרוכבים ממשיכה הלאה. כאשר המשכתי לחבור לקבוצה, נסיתי לרדת מדרגה ע-נ-ק-י-ת שאין לי את היכולת לעשות כך (כולם ירדו אותה ברגל, רק שאני לא הייתה שם לראות..). איזו נפילה! פתחתי טוב-טוב את הברך עם עוד שלוש שעות שנותרו לרכוב. טוב, מה אעשה? המשכתי לרכוב, יצאנו לכביש, כולם מתחילים לעלות לכיוון ערד (שם השארנו את המכוניות). באיזה שהוא שלב, הראשונים חזרו אחורה לאסוף אותי ועוד כמה שלא עמדו בזה....הגענו לפאב בערד, ניגבנו חומוס, חזרנו הביתה, הורדנו את האופניים ורק אז - לחדר מיון. 8 תפרים, צינור ניקוז....העיקר שהספקתי לנגב את החומוס.... - רכיבת כביש לבד בגשם וקור כי הייתי "חייבת" לרכוב - בלי ביגוד מתאים - שבוע עם ברונכיט לימד אותי לקח.... אבל כל חוויה כזאת היא נשארת חזקה ועוצמתית - וכנראה זו הסיבה שבגללה אני כל כך אוהבת את הספורט! מישהי רוצה לבוא להר עמשא מחר?

שבת שלום, ג'יל

 

[נשיקולדה המקורית]

../images/Emo2.gif מצחיקות אתן

קראתי את כל הסיפורים בעיון רב והבנתי כמה אני מתונה ולא עושה שטויות... האם ריצה מטורפת (ללא כוונות ספורטיביות) בחושך ובקור פולני מקפיא של חודש נובמבר2008 במחנה ההשמדה והריכוז אשוויץ-בירקנאו רק כי איבדתי את הקבוצה אותה ליויתי(תלמידי שיכבה י"ב בה למדה ביתי הקטנה) רק כי התעכבתי ושוחחתי בסלולאר שיחת עבודה דחופה-נחשב? הממ נראה שלא

אז אולי, בגיל 11-תחרות ריצה על ספסל מלבני כשבאמצע אמורה להיות אדנית, אבל יש רק רפש (בשכונת ל' בה גדלתי והיתה אז בהקמה), נפילה על צד ימין ופריקת כתף ימין-נחשב? אולי

או בגיל 12 ביום כיפור, יצאתי עם חברה לריצה וכשרצינו לשבת לנוח ולא היה איפה, ראיתי 2 גלגלי בטון ענקיים (בהם משתמשים בבניית בתים להכנת הביוב) והחלטתי שאם אקרב אחד ליד השני נוכל שתינו לשבת לנוח- אכן קרבתי אותם, נתפסה האצבע (אצבע שמאל) שניה לפני שנתלשה ממקומה מישהו בא ושיחרר את הגלגל. כך חגגתי ביום כיפור בביה"ח עם זריקות,תפרים ותודה שנותרה אצבע... והשיא של השטויות: מגיל 7 הייתי גולשת סקי במדרונות הרי Up State New-York. כל שנה בחנוכה (קריסטמס) הייתי יוצאת עם בני הדודים שלי לסקי. ברבות הימים עם הבגרות עברתי לסקי אקסטרים במסלולים שחורים עם סלטות מהממות באוויר. לפני כ-14 שנים היתה נחיתה לא מדוייקת והתרסקתי. כמעט כל מפרק אפשרי בגופי הוחלף (חוץ מהראש

).למשל הוחלף מפרק הכתף במפרק מפלסטיק עם ברגים (כן זה שנותח שוב לפני כשבועיים), ברכיים כולל רצועות צולבות וקרסוליים. אמרו שלא אוכל ללכת. שנה וחצי של שיקום רובו שיקום מעניין עליו המליץ רופא אמריקאי מקומי... בספינינג להנעת הרגליים והנה אני כאן.רק בנובמבר האחרון בעקבות המסע לפולין כתף ימין התעוררה לחיים והזכירה לי נשכחות, לפני שבועיים נותחתי ועל זה כבר סיפרתי בפוסט אחר. השבוע הורידו תפרים, עשו US וגילו לתדהמתי שיש קרע בגודל 1 ס"מ של גיד ב- Supraspinatus (השריר העיקרי בין שרירי מסובבי הכתף שעוזר בתנועות בסיסיות כגון הרחקת כתף) והנה אני שוב צפויה לניתוח חוזר כדי לתפור את הקרע... סגת הסקי שלי. חוץ מזה, אני ממש לא עושה שטויות למרות היותי מתאמנת, מתחרה, מאמנת ועוסקת בספורט באופן די אגרסיבי.

 

[omaopa]

אחלה רעיון לשירשור!!

היו לי בוודאי הרבה רגעים טיפשיים לאורך השנים.... הזכור לי מכולם - סוף פברואר בירושלים. אני באימונים לחצי מרתון ירושלים. מדמה את עצמי למינימום נילי אברמסקי וח-י-י-ב-ת להתאמן בהתאם ללוח האימונים. מתעוררת בבוקר אפור וקפוא אחד. השמים מאיימים. אני ירושלמית הרבה שנים ואני מכירה את הסימנים שמקדימים את השלג. גם התחזית קודרת. אבל להפסיד אימון? מה פתאום! שכחתם שאני נילי אברמסקי?? בוודאי שהאימונים שלי יביאו אותי רחוק. אני לא יכולה להרשות לעצמי להפסיד אימון אחד או שניים, נכון?!

יוצאת מהבית לכיוון אצטדיון גבעת רם (מרחק של כ-3.5 ק"מ). קור כלבים. אי אפשר לדמיין. מתחיל גשם קל שבדרך כלל מקדים שלג והכפפות וכל יתר הבגדים נרטבים ואחר כך הרוח הקרה מקררת אותם. שאני אחזור הביתה לפני שמאוחר מדי? מה פתאום! גבריאסלסי פרייאר לידי! מגיעה לאצטדיון השומם מאדם (מן הסתם. כל האנשים שיש להם טיפת שכל בקודקדם נשארו במיטה.....) ומתחילה אימון אינטרוואלים לא פחות ולא יותר. הגשם הופך קפוא ולאט לאט אני שמה לב שפתיתי שלג קלים יורדים לכיוון שלי. מפסיקה את האימון? חס וחלילה! תוך כדי גשם מעורב בשלג וקור של מקסימום -2 מעלות ממשיכה את האימון. מי שמכיר את אצטדיון גבעת רם יודע שבצד אחד של הרקורטן יש תמיד רוח. בינתיים אני רטובה עד לשד עצמותיי. הגשם הפך לשלג והקור המקפיא הופך את כל הגוף שלי לקרטיב אחד גדול. הכי גרוע זה האצבעות. מזמן חוסר תחושה הפך לכאב מזעזע ואני לא מצליחה להתחמם. אני מתעקשת להשלים שלושת רבעי מהאימון ויוצאת מהאצטדיון הקפוא. אבל, כזכור באתי בריצה ולכן חייבת לחזור בריצה. השלג מתגבר, הרוח נושבת, אני היחידה שנמצאת בחוץ בבוקר הירושלמי הקפוא. בינתיים ביטלו בוודאי את יום הלימודים וגם את יום העבודה וכולם נשארים בבית מקסימום שותים קפה ושוקו. איכשהו אני מגיעה הביתה. הידיים כואבות לי מרוב קור. קשה לתאר כמה זה כואב. כמובן שאין מים חמים בדוד כי לא הפעלתי אותו מבעוד מועד. מקלפת מעלי את הבגדים הספוגים ויושבת ספונה במגבת מחכה שהמים בדוד יתחממו ואוכל לעשות אמבטיה חמה. התוצאה? דלקת ריאות קלה, חוסר תפקוד בקצות האצבעות במשך יומיים וטראומה בלתי הפיכה. מה שכן, שיא אישי בחצי מרתון ירושלים. לא חושבת שזה קשור לאימון בשלג.......

 

[rasheric]

מעט האנשים שהיו בחוץ בטח הסתכלו

עלייך במבט שאינו משתמע לשתי פנים. יש קור מיוחד שמשתרר בירושלים בימים של שלג.קררררררררררר.

 

[shirilika]

הצטרפתי לרכיבת שטח בנחל בית אורן כשעד אז

רכבתי רק בטיילת ובפארק הירקון וסיימתי את הרכיבה הזו במטס סופרמן קדימה מהאופניים ונחיתה ארוכה על כל צד ימין: יד, רגל וכמובן ראש. אפילו עם הקסדה הצלחתי לקבל זעזוע מוח קל... לקח לי חודשיים עד שהפצעים החלימו לגמרי! ואתמול ניסיתי לעשות דאווינים על הילדים בבריכה ולעשות גלגול באוויר על שני חבלים שתלויים שם (כמו באולימפיאדה...) ולפי דעתי כמעט קרעתי לי את הרצועות והשרירים הקדמיים של הכתף. היה מביש...)-:

 

[דורסל12]

נופלת התעוד בערוץ 5../images/Emo67.gif

רכיבה שנייה שלי בפארק הירקון לקראת מרוץ אופניים לנשים כרמי עורך אימון טכני . ומבקש לנסוע במהירות וליד הפס הלבן שהוא מסמן צריך לעצור בבת אחת . פעם אחת פעמיים פעם שלישית מצליחה אבל שוכחת שצריך להשתחרר מהקליטים ואז כמו בסרט בהילוך איטי עוצרת. כרמי אומר מצויין ואז לאט לאט נופלת לצד וכול זה מתועד ע"י הצלם מערוץ חמש..... כולם סביב כולל אנוכך מתפוצצים מצחוק ניגשים אלי מרימים אותי עם האופניים עדין מחוברת אליהם..... תוצאות הנפילה חתך מדמם ברגל . שוק קצת כחולה אבל ממשיכה ומרוצה....

 

[אין מקום אחר18]

../images/Emo6.gif