|הדגש|פינת המתלבט - לגור איתו|סדגש|

[amet]

|הדגש|פינת המתלבט - לגור איתו|סדגש|

אתם נמצאים בזוגיות מעל שנה, אתם גרים ביחד בבית של הבן-זוג. הכל טוב ויפה, אך באיזשהו מקום אתם מרגישים לא שייכים, התחושה שלכם היא "בבית ולא בבית". אתם חושבים עשר פעמיים כאשר אתם רוצים להכניס משהו הביתה, ובסוף אתם לא!!! כי הבן זוג לא אהב או הסכים, ומצד שני דברים שלא מוצאים חן בעיניכם כן מוכנסים הביתה ולא משנה אם אהבתם או לא!!! מה עושים כשהבן זוג שלכם כל הזמן מבקר אתכם על מה שאתם חושבים, עושים או דברים שאתם רוצים לקנות או לשנות ושוב אתם מקבלים ביקורת כמה אתם לא מבינים בשום דבר וכמה הטעם שלכם לא איכותי?!? אז נכון, ישר נשאלת השאלה "מה אתם עושים שם בכלל"? אוקיי, נגיד שיש "אהבה", השאלה אם "אהבה" מחסה על הכל?!? היו ניסיונות, ועדיין יש בלדבר על הדברים אך הרבה לא משתנה, במיוחד ההרגשה כי....עדיין לא נוח, זה לא ממש ההרגשה של "בית"!!! אז מה עושים??? האם זה נשמע לכם כמו "אהבת נוח"? (הכוונה, נוח לי אז אני סופג את הכל!) האם יש טעם להמשיך ולנסות לדבר? איך מתמודדים עם הפחד שייתכן ונטצרך לקום ולעזוב? ועד כמה בן-אדם יכול לוותר על עצמו במערכת זוגית?!! אמט

 

[campari]

מלחמת יש ברירה...

המצב שאתה מתאר הוא לא קל. התסכול אוכל אותך מבפנים אבל אתה מרגיש פסיבי בסיטואציה, ולא יודע איך לצאת מזה. אני אומר: זה הזמן למלחמת יש ברירה, מריבה יזומה שתאפשר לך לשנות את הכללים ולפרוק את מה שעל לבך בלי לפרק את החבילה. תמצא נושא, למשל העובדה שהוא לא סוגר את המכסה של הקוטג', או משאיר את הלחם להתייבש בחוץ, או לא מוריד את הזבל או כן מוריד אבל לא שם שקית אשפה חדשה. לא משנה מה, העיקר שתוכל להוציא מזה מריבה הגונה, שתוביל לשיחת יישור הדורים, שבה תוכל להוציא את הדברים שמפריעים לך. עכשיו, אפשר לשאול למה בכלל צריך את המריבה לפני כן, אבל האמת היא שהמצב הנוכחי הרי נוח לבנזוג, וביודעין או שלא ביודעין הוא מנציח אותו. מריבה, כמו מלחמה, היא הזדמנות לאוורר את הסדר הקיים ולהחליט על כללים חדשים. יש בטקטיקה הזאת גם סיכון, כי דברים יכולים לצאת משליטה וריב קטן יכול להוביל לריב גדול ואפילו להפרדות. אבל - בין כה וכה המצב הקיים היה מוביל להפרדות כי מתישהו יימאס לך מהסיטואציה. ואם כבר הפרדות אז עדיף עכשיו ולא לבזבז עוד יום/שבוע/שנה בחיים של תסכול. הסוד של זוגיות מוצלחת הוא לדעת לא לוותר על עצמך, ולא לדרוש מהבנזוג לוותר על עצמו.

 

[guy1974]

בית זה נחמד אבל...

כמובן שיש דברים מעבר לבית שהוא 4 קירות!!! הרבה יותר חשוב זה מה קורה בפנים בין הקירות. אם אדם לא מרגיש נוח בבית שבו הוא גר, מבחינת השיכות שלו, דברים שנמצאים בבית, מבחינת דברים שהם "שלו" ושהם מיצגים אותו או את טעמו אז סביר להניח שגם הלב לא ימצא את מקומו. אין ספק שאהבה זה הדבר האמיתי, החזק, והחשוב אבל זה בהחלט לא הכל, ובטח שאהבה זה לא "טייח" לכל שאר הדברים. אם מחליטים שגרים ביחד כל אחד צריך להרגיש שיכות למקום ולתרום את חלקו,ולמרות שכביכול לבעל הדירה יש "עדיפות" מסוימת או "בעלות", אני חושב שחלק חשוב בשיתוף ובזוגיות הוא לתת לבן-זוג להרגיש בבית ולהביא/להכניס דברים שהם שלו כך שגם שהוא לא נמצא בבית הנוכחות שלו כן נמצאת. נכון, זה נשמע נוח, זה מרגיש בטוח, אבל האם זה הדבר האמיתי?!? האם זה עומד להשתנות??? (דיבורים לחוד ומעשים לחוד?!) "התרופה" היחידה לפחדים שעולים מהמחשבה לעזוב, זה לדעת מה באמת עושה לי טוב, ופשוט להחליט שעם כל הפחד והחוסר ידיעה בפני מה עומד להיות להעמיד את האושר והשמחה הפנימית שלך מעל הכל.

 

[white star]

מתחילים לייצר עמוד שדרה

הסיטואציה שאתה מתאר היא שאחד מבני הזוג נהיה סמרטוט ואם זה הגיע למצב כזה זה מאוחר מדיי.במצב כזה היחס כוחות הזה ימשיך עד מריבה ופיצוץ כי הצד הכוחני יותר לא יסכים לוותר על דברים שהוא התרגל אליהם ונוח לו. מההתחלה צריכה להיות מערכת יחסים שוויונית , לא שצד אחד יורד על השני על כל דבר שהוא עושה ומכתיב לו מה כן טוב ומה לא.זאת מערכת יחסים מאוד לא בריאה לצד ש"איבד את עמצו". אהבה היא דבר נחמד , אבל יש הרבה מעבר לזה כדי להחזיק מערכת יחסים.קוראים לזה "תקשורת"

 

[ס ו מ ס ו ם]

איזה יופי ../images/Emo70.gif

ממש במקרה נכנסתי לפורום,מה שלא עשיתי כמעט חודש ימים-מאז שנהייתי מובטל. כל מיני דברים מעסיקים אותי ולמרבה הפליאה הם לא קשורים לפורום ובכלל-כמעט לא קשורים למחשב. הייתם מאמינים ?! ידוע לי שלחלקכם זה נשמע דמיוני אבל בחיי - יש חיים מחוץ למחשב. לעניינו - התלבטתי האם לענות לפינת המתלבט והחלטתי שלא. לי היה ברור מיד ואני מנחש שגם לחלק מחברי הפורום במי מדובר. לא נראה לי רלוונטי לפתוח עניינים זוגיים אישיים מעל דפי הפורום,למרות שאני כמעט מתפתה. הייתי מציע לנוגעים בדבר להרהר בפתגם העתיק "למטבע שני צדדים" וכמו כן להרהר,בעיקר על סמך הכרותם את שתי הדמויות המעורבות,מדוע אותו בן זוג רע לב ואכזר מתאכזר כל כך לגיבורינו התמים שמשאלתו היחידה היא לתרום את חלקו הפעוט לבית? ממש בא לי לבכות ועוד לא התייחסתי לחלק העצוב ביותר - "עד כמה בן אדם יכול לוותר על עצמו במערכת זוגית ?!!" הדמעות חנקו את גרוני. לסיכום ובקצרה : 1.לא הוגן להציג צד אחד של המטבע. 2.גיבורינו התמים בעיקר מיתמם. 3.העיקר הבריאות.

 

[Liroy26]

אתם אומרים כאן הרבה דברים נכונים

אבל חלילה מבלי לפגוע באיש מכם (שכן אני לא יודע מה הרקע שלכם בנדון) זה לא ממש עומד במבחן המציאות. ליצור מריבה זה הכי קל שבעולם, ובאמת לא בעיה למצוא נושא. (מי מוריד את הכלב, למה אין גליל נייר טואלט חדש, הפירורים של הלחם על השולחן וכיוצ"ב). אבל זה לא נכון קמפארי, כי מריב קטן אפשר להגיע רחוק, ולא תמיד אפשר לחזור אחורה. כי כשאתם גרים עם בן זוג שהדירה המאובזרת ומעוצבת שייכת לו הרבה מה להגיד אין לכם. שלא לדבר על כך שהוא מעצב פנים במקצועו והעיצוב זה חלק מנשמתו. ואחרי שהכרחתם את עצמכם להבליג ולקבל דברים גם אם זה לא הכי מוצא חן בעינכם אתם לא תעמדו על הרגלים האחוריות ותציבו עובדה שככה לא נראה לכם. כי זוגיות ארוכה לא מפרקים כל כך מהר! כי אהבה אמיתית קונים בסופר. כי לפעמים כן צריכים לדעת להחליק דברים שמציקים לנו. אני מתאר לעצמי מה אתם חושבים ורוצים או הולכים להגיד בתגובה, אבל תחשבו קצת לפני כן. אני יודע מה אני אומר כי אני חי את זה. וגם אם זה מציק לי לפעמים אני משתדל לא לראות את זה.

 

[עודד א]

אולי כדאי להוסיף כמה משתנים לפני

שמחליטים: 1. לכל אחד מאיתנו יש את ה"שיגעון" הקטן שלו. לחלק זה עיצוב בית ולחלק (כמוני, למשל) זה המוזיקה המתנגנת בבית. אותו שיגעון גורם לנו להרגיש "בבית" באותו מבנה בו אנחנו גרים. נכון שאפשר מעט להתגמש, אבל בין זה לבין פרידות והנפות דגלים, המרחק גדול. גדול מאוד. 2. מניסיון עם האקס (שגם לו עיצוב הבית הוא קריטי), אני יודע שזה מה שהבדיל בין הבית החם והנעים שבו הוא גר לדירת הרווקים שלי. עיצוב זה לא רק צבע אבוקדו על הקירות. זה גם מחוייבות למקום ואפילו למסגרת הזוגית, בה אדם נמצא. אין מה לעשות, במקרה ההיפוטתי הזה, נראה לי שהמעצב הצליח ליצור אווירה חמה ומוגנת לו ולבן זוגו. כנ"ל גם לאורחי הבית הזה. ושוב, באופן היפוטתי כמובן. 3. מרקם זוגי הוא עדין ושני הצדדים צריכים לשמור עליו. אני רחוק מלהיות יועץ זוגיות, אבל אני כן יכול לומר שכשיש התאמה כמעט מלאה, צריך לשקול את סך כל המרכיבים לפני שחורצים דעה חד משמעית. ראבאק- קחו חדר או פינה בבית ותחליטו שזו הפינה של ה"לא מעצב". כולם יוכלו לחיות עם זה, לא? ובכלל, משום מה נראה לי שברמה היומיומית הדברים מצליחים וזורמים ונעימים. אם אפשר לפתור בעיות גדולות הרבה יותר, בוודאי אפשר לפתור את אי ההבנה הקטנטנה הזו.

 

[campari]

טוב, אז לי אין מושג...

במי מדובר, ולכן התייחסתי באופן תאורטי. בכלל אני חושב שלפעמים מוטב להיות ביחד אבל לגור לחוד, וזה יכול לפתור הרבה בעיות. אני מכיר אפילו זוגות שגרים ביחד וישנים בחדרים נפרדים. אני מודה שקשה לי לקבל את זה (אפילו לי יש דעות קדומות, מסתבר), אבל אם זה טוב בשבילם אז למה לא.

 

[דרור22]

דעתי.

סליחה שאני קצת מעורפל עכשיו - האלכוהול זורם לו בדם ... אני לא מכיר לא צד זה ולא צז זה- אך הרגשה של בבית לא נוצרת ע"י התמונה הזו - או הארון הזה או המנורה הזו - לא ע"י צבע השטיח ולא ע"י ספת העור שיש בסלון... היא נוצרת ע"י האווירה החום והאהבה שיש בבית. היא נוצרת ע"י האנשים, החיות (אם יש) והאורחים - שמבקרים בבית.... אני גר בדירת סטודנטים קטנה וצפופה- כל רהיט הוא רהיט שנמצא באיזה שוק או ברחוב - וסתם הוכנס לבית , המטבח מכוער הכל ריק - אין תמונות השטיח חום והספות בורדו האררון חום עם פסי זהב וכן הלאה וכן הלאה.... אבל - כשאני מגיע לדירה - החיוך של השותפה שלי - התחושה שהשותף שלי אוהב להיות איתי ואפשר לדבר על הכל - לשתות בירה ביחד (כמו לפני 5 דקות) החיבוק שאני מקבל (מהשותפה כמובן) כשאני חוזר ... זה האנשים שעושים את הבית בית - ולא העיצוב! אז העצה שלי אליך אמט - שתדבר על הבעיות שבאמת כואבות לך, כי השטיח, מנורה, תמונה, זה לא מה שעושה את הבית בית - זה סתם המסביב, ואחרי הכל זה הבית שלו.... שתהיה לכם אהבה גדולה יותר "מפריטים בבית" ושתוכלו לשתף אחד את השני בתחושות שבאמת כואבות לכם! שלכם באהבה וגאווה דרור22

 

[xanadu]

אמט, ההודעה שלך לא הוגנת בעליל

ואתה יודע טוב מאוד למה. לא מתאים לך להתנהג ככה וחבל שעשית את זה. עד כמה בן אדם יכול לוותר על עצמו במערכת זוגית? תתפלא. לפעמים אין ברירה. יש שני מצבים למגורים משותפים - או ששוכרים ביחד דירה ואז הגיוני שכל צד ידרוש שותפות מלאה בעיצוב הדירה, או שאתה נכנס לדירה של בן הזוג שלך ואז, מתוק, אין ברירה, לומדים להתפשר, לומדים לוותר. רוצה להתעקש ולעמוד על הרגליים האחוריות? בבקשה. תעשה את זה עם עצמך, כי ככה לא בונים זוגיות. צדק דרור כשאמר שבית מאושר לא נבנה על ריהוט או על איפה שמים את הכורסה. להיפך, אתה במובן זה או אחר התפרצת לתוך עולמו של בן הזוג שלך. כמו שלך מותר לשמור על עולמך הפרטי, עולמו הפרטי שלו יכול להתבטא באופן שבו הוא מעצב את הבית ועליך לכבד את זה. אתה יודע משהו? מההודעה שלך אני יכול להבין שהמושג של כבוד לא ממש מוכר לך. כבוד הדדי הוא חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים. כבוד לפרטיות, כבוד לרצונות, כבוד לבועה הפרטית של בן הזוג שלך. זה מה שמבטא אהבה בעיניך? הכיסא מאיקאה ואיפה הוא מונח? מעניין איך מערכת היחסים שלך נראית אם ככה.

 

[guy1974]

ודעתי היא...

xanadu יקירי!!! זו הפעם הראשונה שהודעה בפורום מצליחה לעצבן אותי

קודם כל למה ההודעה לא הוגנת? למה נועד הפורום אם לא לעלות את החששות הבעיות והמחשבות שעולות בנו ולשמוע דעות של אנשים נוספים? הפורום הוא לא רק לצחוקים ומתן ציונים או חוויות מהתאטרון, שאדו ושאר הירקות... כשאתה נכנס לגור בדירה של הבן-זוג זה בא מתוך הסכמה בין השנים ואם יש הסכמה לגור ביחד אז זה לא "התפרצות לתוך עולמו", זה אומר שהוסכם בין השנים לחיות ביחד תחת אותה קורת גג ולכן יש מקום לשיתוף בין השנים. "אתה יודע משהו? מההודעה שלך אני יכול להבין שהמושג של כבוד לא ממש מוכר לך" - אני אומנם לא נטרלי, אבל עם כל הכבוד אני לא חושב שזה במקום לבוא ולשפוט אנשים על דעותיהם ולהחליט שהם לא יודעים מה זה לתת כבוד על סמך הודעה שהם כותבים בפורום! ההודעה או השאלה נכתבה על מנת לקבל דעה נוספת על הנושא ואולי לעזור או להבהיר נקודות נוספות ולא על מנת לקבל שיפוט וביקורת! המסר הכללי כאן הוא לא אם הספה היא מעור או מפלסטיק ובטח שזה לא משקף את האהבה בין בני-הזוג אלא השיתוף בין בני הזוג והיכולת של הבן-זוג לשתף, להכיל ולתת מעצמו!

 

[xanadu]

תקרא שתיים-שלוש הודעות למעלה

ותבין למה לדעתי שההודעה פוגעת. עם כל הכבוד, תקרא שוב באיזושהי אובייקטיביות ובצורה רגועה את ההודעה המקורית ואז תגיד בכנות אם אין שם הודעת דעה. מבחינתי יש ולכן הגבתי כמו שהגבתי.

 

[amet]

רק כמה מילים!!!

חבל שכולם עוצרים אותי מלהגיב לכל ההודעות מחשש לאן זה ייגרר ומה ייצא מזה. למה שעולה דיון והוא לא הכי נעים אז כולם רוצים לסתום את הפה. חשבתי שהפורום הוא בהחלט מקום לכל סוג של התבטאות גם כזו שאומרת שאין לי כבוד או כמה זה לא בסדר!!!! אני לא כועס ולא נפגעתי אך החשש הזה של כולם רק יכול להראות על ...... אני מנוע מלהגיב הרבה וחבל לי אך לפני שעשיתי איזשהו צעד ביררתי עם הנוגעים בדבר אם זה בסדר או לא, וכן! קיבלתי אישור... חבל לי לראות שמי שהיה צריך להכניס לכאן את המקום של הרגעת הרוחות לא עושה את זה. בכל אופן שיהיה לכולכם יום נפלא באהבה אמט

 

[Liroy26]

להרגיע את הרוחות?! ../images/Emo12.gif

מה הייתי אמור לעשות? להתיז על כולם עם זרנוק מים?? אני לא חושב. אני מסכים עם אמט, החשש הקולקטיבי היה קצת מיותר לטעמי ובאמת לא ברור לי הניסיון להשתיק את הנושא. אולי במקום זה תנסו קצת לבדוק את הנושא יותר מקרוב? סה"כ רובכם ככולכם הייתי בזוגיות כזאת או אחרת ואני מאמין שלכל אחד מאיתנו יש מה לתרום.

 

[white star]

אתה טוען שיש לך זרנוק מים?../images/Emo123.gif

מעניין

 

[.m]

הודעה לא מנהלית בעליל

וחשוב לי לומר את זה, כי אני כותבת בתור עצמי - מבלי להכיר את הרוחות הנושבות מאחורי הקלעים והזרמים התת קרקעיים - ואחרי שהורדתי את כובע |הנהלת הפורום| ושמתי אותו בצד. לנושא: בפורום (כל פורום, ובמיוחד כשמדובר בקבוצה תומכת כמו שיש פה) אמור להיות מקום לכל הדיעות, כולל אילו שלא מתאימות לשלי, לא מקובלות עלי, או סתם נראות לי דביליות. מה לא לגיטימי? נסיונות פגיעה והעלבות מכוונות! מי שנותן את הטון בנושא אינם מנהלי הפורום, כי אם הגולשים עצמם. הם אילו שמחליטים איך להגיב ובאילו מילים להשתמש. אם מישהו מרגיש שהוא "מנוע מלהגיב" מכל סיבה שהיא, הרי שזו הרגשתו שלו והיא לגיטימית בדיוק כמו התבטאויות אחרות. תנו קצת ספייס אחד לשני, ותזכרו שזה לגמרי בסדר להגיד "נפגעתי ממה שכתבת". והערה מנהלית (רק שניה, חובשת לראשי את מצנפת |הנהלת הפורום|) אני בחרתי לשתוק לנוכח התלהטות הרוחות, כי אני חושבת שכולנו אנשים מבוגרים, וניתן היה לפתור את זה גם בלי לקרוא לגננת...

mai

 

[עודד א]

אולי נעזוב את הנושא הזה ונעבור

הלאה!!!!! טוב לא ייצא מהדיון הזה

 

[daniel365]

מומלץ בחום.

אני אוהב אנשים עם הברקות ב-3 בבוקר....

 

[עוגי עוגי]

כן...

סחטיין על הברקות ב-3 בבוקר... אבל מה שהבטיח לא קיים...

You´ll pay expensive for this

 

[daniel365]

אני מציע...

שתשלח לו וירוס למחשב שיעלה לו את התאומות אולסן כשומר מסך כל 4 דק´... ככה בשביל ה-FUN....