|הדגש|פינת המתלבט - לגור איתו|סדגש|
- פותח הנושא amet
- פורסם בתאריך
סיפור באהבה
אין חיסרון שלא ניתן להפוך ליתרון - בעיות החיים בת הטבח התלוננה בשיחה עם אביה על הקושי אשר בהתמודדות עם הבעיות בחיים. הטבח הובילה למטבח והראה לה שלושה סירים בהם רתחו מים. בסיר הראשון הוא שם גזר בסיר השני הכניס ביצה בסיר השלישי שפך גרגירי קפה לאחר זמן מה שלף הטבח את הגזר מן הסיר ושם אותו בצלחת, דג את הביצה מן המים הרותחים והניח אותה בקערה, סינן את הקפה ומזג אותו בספל. הביט בביתו ושאל : "מה את רואה, יקירתי ?" הבת התקרבה לשולחן ובחנה את התוצרים : הגזר היה רך ונמעך. היא קילפה את הביצה, שהייתה קשה הקפה הדיף ריח נפלא וטעמו היה טוב ומענג. אמר הטבח : "כך בני אדם שונים המתמודדים עם קושי זהה. המים הרותחים הם אותו מצב נתון עבור שלושת החומרים: הגזר שהגיע למים קשה, התרכך עד מאד וניתן עכשיו לפורר אותו בקלות. הביצה, שהגיעה עדינה ונוזלית תחת קליפתה הדקה, התקשתה כולה. פולי הקפה, לעומת זאת, הם ייחודיים !: לאחר שהותם במים הרותחים, הם הפכו את המים למוצר משובח". "לאיזה מהם את דומה, בתי היקרה ? כאשר בעיות מגיעות למפתן דלתך, איך את מגיבה ? כגזר שנראה חזק אך מאבד תכונותיו במצבי לחץ ? כביצה בעלת אופי עדין שמקשה את ליבה לאחר פיטורים, גירושים, מוות של אדם אהוב ? -שנראית אותו דבר מבחוץ אך ליבה ונשמתה התקשו עד מאוד ? או אולי את פול קפה, אשר תפקידו בחיים להפוך את המצב הכואב לדבר הטוב ביותר שניתן? הקפה מגיע לתכונותיו הטובות ביותר עת שהמים בשיא הרתיחה." בשביל להיות פול קפה רק צריך לזכור כי לכל מה שקורה בחיים יש סיבה... רק נשאר לנו לגלות מה היא וללמוד ממנה. אין חיסרון שלא ניתן להפוך ליתרון מוגש באהבה וכחומר למחשבה אמט
אין חיסרון שלא ניתן להפוך ליתרון - בעיות החיים בת הטבח התלוננה בשיחה עם אביה על הקושי אשר בהתמודדות עם הבעיות בחיים. הטבח הובילה למטבח והראה לה שלושה סירים בהם רתחו מים. בסיר הראשון הוא שם גזר בסיר השני הכניס ביצה בסיר השלישי שפך גרגירי קפה לאחר זמן מה שלף הטבח את הגזר מן הסיר ושם אותו בצלחת, דג את הביצה מן המים הרותחים והניח אותה בקערה, סינן את הקפה ומזג אותו בספל. הביט בביתו ושאל : "מה את רואה, יקירתי ?" הבת התקרבה לשולחן ובחנה את התוצרים : הגזר היה רך ונמעך. היא קילפה את הביצה, שהייתה קשה הקפה הדיף ריח נפלא וטעמו היה טוב ומענג. אמר הטבח : "כך בני אדם שונים המתמודדים עם קושי זהה. המים הרותחים הם אותו מצב נתון עבור שלושת החומרים: הגזר שהגיע למים קשה, התרכך עד מאד וניתן עכשיו לפורר אותו בקלות. הביצה, שהגיעה עדינה ונוזלית תחת קליפתה הדקה, התקשתה כולה. פולי הקפה, לעומת זאת, הם ייחודיים !: לאחר שהותם במים הרותחים, הם הפכו את המים למוצר משובח". "לאיזה מהם את דומה, בתי היקרה ? כאשר בעיות מגיעות למפתן דלתך, איך את מגיבה ? כגזר שנראה חזק אך מאבד תכונותיו במצבי לחץ ? כביצה בעלת אופי עדין שמקשה את ליבה לאחר פיטורים, גירושים, מוות של אדם אהוב ? -שנראית אותו דבר מבחוץ אך ליבה ונשמתה התקשו עד מאוד ? או אולי את פול קפה, אשר תפקידו בחיים להפוך את המצב הכואב לדבר הטוב ביותר שניתן? הקפה מגיע לתכונותיו הטובות ביותר עת שהמים בשיא הרתיחה." בשביל להיות פול קפה רק צריך לזכור כי לכל מה שקורה בחיים יש סיבה... רק נשאר לנו לגלות מה היא וללמוד ממנה. אין חיסרון שלא ניתן להפוך ליתרון מוגש באהבה וכחומר למחשבה אמט
סיכום ביניים של לירוי
יצא לי לחשוב הרבה על דברים שנאמרו כאן ומחוץ לפורום. כמי שנמצא במצב הנוכחי אני מודה שלעבור לדירה מאובזרת שאין שום שייכות אליכם זה לא קל. אפילו מאוד לא קל. יצא לי לחשוב הרבה בנדון ולריב לא מעט עם בן זוגי לחיים שיחיה. יודעים מה? תגידו מה שלא תגידו אבל האהבה והקשר לא תמיד שווים את זה. את נדודי השינה. את היום המעפן שיש למחרת בעבודה. את תחושת המתח שזה יוצר. כן חשוב לדבר, להפתח ולנסות להבין גם את הצד השני! כי מה היה קורה לו המצב היה הפוך? אני אוהב את הנסיך שלי יותר ממה שאהבתי אי פעם מישהו בחיי והוא נותן לי כל כך הרבה שיודעים מה? שיעצב איך שבא לו! רוצה כסאות אוכל בצבע ירוק? לבריאות! ספה בצבע חום? הולך יופי עם הכלב. קירות בצבע טורקיז? אחל...רגע! טורקיז עושה לי מגרנה! עד הטורקיז!! אם הצד השני אוהב אתכם באמת הוא ידע לעצור קצת, לתת לכם להתקרב לעולם שלו, ללמוד ולהבין אותו. כי אני למשל בוחר צמחים במשתלה לפי מה שיפה. או ספה לפי מה שנוח לי לשבת עליו. רצפה לפי מה שיותר קל לנקות. אני לא אומר שצריכים לשמור על צד פאסיבי ושקט, יש לכם מה להגיד? תגידו! זכותכם כי גם אתם גרים שם ובן זוגכם צריך להבין את זה. אבל שניה לפני שאתם שוברים את הקריסטלים בבית תחשבו עד כמה זה באמת שווה את זה. תגובות יתקבלו בברכה!
יצא לי לחשוב הרבה על דברים שנאמרו כאן ומחוץ לפורום. כמי שנמצא במצב הנוכחי אני מודה שלעבור לדירה מאובזרת שאין שום שייכות אליכם זה לא קל. אפילו מאוד לא קל. יצא לי לחשוב הרבה בנדון ולריב לא מעט עם בן זוגי לחיים שיחיה. יודעים מה? תגידו מה שלא תגידו אבל האהבה והקשר לא תמיד שווים את זה. את נדודי השינה. את היום המעפן שיש למחרת בעבודה. את תחושת המתח שזה יוצר. כן חשוב לדבר, להפתח ולנסות להבין גם את הצד השני! כי מה היה קורה לו המצב היה הפוך? אני אוהב את הנסיך שלי יותר ממה שאהבתי אי פעם מישהו בחיי והוא נותן לי כל כך הרבה שיודעים מה? שיעצב איך שבא לו! רוצה כסאות אוכל בצבע ירוק? לבריאות! ספה בצבע חום? הולך יופי עם הכלב. קירות בצבע טורקיז? אחל...רגע! טורקיז עושה לי מגרנה! עד הטורקיז!! אם הצד השני אוהב אתכם באמת הוא ידע לעצור קצת, לתת לכם להתקרב לעולם שלו, ללמוד ולהבין אותו. כי אני למשל בוחר צמחים במשתלה לפי מה שיפה. או ספה לפי מה שנוח לי לשבת עליו. רצפה לפי מה שיותר קל לנקות. אני לא אומר שצריכים לשמור על צד פאסיבי ושקט, יש לכם מה להגיד? תגידו! זכותכם כי גם אתם גרים שם ובן זוגכם צריך להבין את זה. אבל שניה לפני שאתם שוברים את הקריסטלים בבית תחשבו עד כמה זה באמת שווה את זה. תגובות יתקבלו בברכה!
גם אני יכול לרשום סיכום..../images/Emo9.gif
הייתי רוצה לרשום מה קרה לי בימים האחרונים בעקבות השרשור פה או מה שנכתב. אחרי שקוקי שלח לי הודעת SMS באמצע הלימודים שלי ואמר לי כי סומסום הגיב להודעה שלי בפורום, מאותו רגע "הלכתי לאיבוד", חכיתי שנצא להפסקה שהלימודים ייגמרו. הרגשתי פתאום לא בסדר, למה? ככה!. סיימתי ללמוד והתקשרתי ללירוי, אמרתי לו "תשמע אני מצטער אם ההודעה שלי גרמה לבעיות, לא זו הייתה הכוונה", ובתגובה קיבלתי תשובה "אמט זה בסדר, זה המקום וגם דיברנו על זה לפניי". ועוד הוסיף "סומסום לא לקח את זה אישי אני אומר לך, ותפסיק להתנצל כל הזמן!". לומר לכם שזה הרגיע אותי ממש לא, שהייתי יותר שקט באמת שלא. הגעתי הביתה ואז ראיתי את ההודעה של קסאנדו, לא ציפיתי לתגובה כזו, בהתחלה חשבתי שהוא (אתה קסאנדו) התכוון לומר ב "מההודעה שלך אפשר להבין שאין לך כבוד....." באותו רגע השתתק בי משהו לא משנה מה היה כתוב בהמשך זה שיתק אותי. אמרתי לעצמי וואי עכשיו חושבים שנכנסתי לחיים הפרטיים של לירוי מבלי לכבד את מקומו ואת מקומו של סומסום, באמת לא נעים. וזה כמו שזכור לכם הגיע בשיא "הסרטים" של הלא נעים, מה עשיתי?!. ואז אמרו לי אל תגיב זה ייצור סתם רעש ודברים לא נעימים, מסתבר שאני בשיא הבלבול שלי העברתי מסרים לאחרים לא הכי ברורים לכן כולם אמרו אל תגיב, עזוב, זה ייצור סתם בלאגן. אז עזבתי את זה, אך זה לא עזב אותי, חשבתי אולי עכשיו לירוי נפגע ממני לגמריי ובמיוחד סומסום, וזה ציער אותי מאוד. שלא נדבר שזה השפיע עליי לאורך כל הימים וקוקי שלי קצת ספג שלא באשמה טונים לא נעימים וכו´....קוקי אני מצטער
. וא קמתי היום בבוקר וראיתי את ההודעה שלך מאי
, ומשהו בי פרץ החוצה ושלחתי לה הודעה קצת אישית מדיי וקצת יותר, ואז דיברתי עם לירוי היום בצהרים והוא שלח לי את זה אחרי שהסברתי לו את מצבי. אז הבנתי שקצת הרחקתי לכת ומאי אני יודע שזה היה בקווים אישים וכאן אני שולח את התנצלותי
, ומקווה כי תקבלי אותה. מה אני אומר אין ספק שגם אני עברתי משהו בימים האלה, מאוד משמעותי עבורי וכל זאת בזכות מה שהלך כאן. אז כן גם מרגעים של ייאוש ועצב אם נמצאים בהקשבה ונשאירם עם חלון בלב פתוח אפשר לגדול וללמוד. ולך לירוי תודה על הסובלנו וההבנה והיכולת לקבל ולהכיל כל אחד ודעותיו הוא.
(אני יודע שאתה אוהב את זה). וגם לך ידיד דניאל היקר, תודה על ההקשבה והרצון והיכולת להיות שם כשצריך
. ובקשר להמשך תגובתך לירוי אני אגיב בהמשך שתהיה דרך צלחה ולכם חברים יקרים שיהיה שבת שלום ומבורכת באהבה גדולה אמט
הייתי רוצה לרשום מה קרה לי בימים האחרונים בעקבות השרשור פה או מה שנכתב. אחרי שקוקי שלח לי הודעת SMS באמצע הלימודים שלי ואמר לי כי סומסום הגיב להודעה שלי בפורום, מאותו רגע "הלכתי לאיבוד", חכיתי שנצא להפסקה שהלימודים ייגמרו. הרגשתי פתאום לא בסדר, למה? ככה!. סיימתי ללמוד והתקשרתי ללירוי, אמרתי לו "תשמע אני מצטער אם ההודעה שלי גרמה לבעיות, לא זו הייתה הכוונה", ובתגובה קיבלתי תשובה "אמט זה בסדר, זה המקום וגם דיברנו על זה לפניי". ועוד הוסיף "סומסום לא לקח את זה אישי אני אומר לך, ותפסיק להתנצל כל הזמן!". לומר לכם שזה הרגיע אותי ממש לא, שהייתי יותר שקט באמת שלא. הגעתי הביתה ואז ראיתי את ההודעה של קסאנדו, לא ציפיתי לתגובה כזו, בהתחלה חשבתי שהוא (אתה קסאנדו) התכוון לומר ב "מההודעה שלך אפשר להבין שאין לך כבוד....." באותו רגע השתתק בי משהו לא משנה מה היה כתוב בהמשך זה שיתק אותי. אמרתי לעצמי וואי עכשיו חושבים שנכנסתי לחיים הפרטיים של לירוי מבלי לכבד את מקומו ואת מקומו של סומסום, באמת לא נעים. וזה כמו שזכור לכם הגיע בשיא "הסרטים" של הלא נעים, מה עשיתי?!. ואז אמרו לי אל תגיב זה ייצור סתם רעש ודברים לא נעימים, מסתבר שאני בשיא הבלבול שלי העברתי מסרים לאחרים לא הכי ברורים לכן כולם אמרו אל תגיב, עזוב, זה ייצור סתם בלאגן. אז עזבתי את זה, אך זה לא עזב אותי, חשבתי אולי עכשיו לירוי נפגע ממני לגמריי ובמיוחד סומסום, וזה ציער אותי מאוד. שלא נדבר שזה השפיע עליי לאורך כל הימים וקוקי שלי קצת ספג שלא באשמה טונים לא נעימים וכו´....קוקי אני מצטער
שאלוהים יעזור לכוללללללככככככםםם
יסלחו לי המשתתפים האחרים שהשקיעו בהודעות ארוכות ומנומקות על כך שהספקתי השבוע רק בקושי לרפרף עליהן (לא שחלילה אני מריר על זה שאני עובד הרבה שעות!!!). אני לא אתייחס לנושא המרכזי שכן אין לי ניסיון רב בו, טרם הזדמן לי, לצערי, לגור עם בן זוג. ועם זאת משהו אחד קפץ לי לעין, ואולי זכה פה להתעלמות. זה לא נושא חדש, העליתי אותו בעבר באוזני אנשים פה וגם בפורום עצמו. אני יודע שפורום נועד לשפוך את הלב, ואני יודע שכולם פה קוצי מוצי ושנורא נחמד לקבל חיבוקים וכו'. אבל יסלחו לי הזוגות שכותבים בפורום הזה - GOD מה קורה לכם? יש מי שאומר שאת הכביסה המלוכלכת לא מכבסים בחוץ, אני לא יודע אם זה המשפט המתאים. אבל יש משהו מאוד טיפשי בעיני בלכבס את הכביסה בחוץ עם אנשים אחרים, מול העיניים של הבן זוג שלך. יש משהו מאוד טיפשי בלהכניס אנשים נוספים לקשר שלכם, יש משהו מאוד טיפשי בלחפש צידוקים להתנהגות שלכם מול עיניהם של בני הזוג שלכם, כאילו הייתם מופע האבקות ושאר חברי הפורום קהל שמריע. הבן זוג שלי קורא מה אני כותב פה מדי פעם, זו הסיבה שלא תראו אותי חושף פה את הלבטים הפנימיים שיש לי בנושאים הקשורים בו, גם לא את הדברים הכי מתוקים - כי הם שמורים לו ולי. ואם יש משהו שארצה לשתף מישהו חיצוני לקשר, אעשה זאת רחוק מעיניו - זה נקרא חברות ותודה לאל יש לי כמה חברים טובים כאלה - חלקם מביניכם. מספר משתתפים פה, במצב מורכב יותר משלי, מסיבותיהם שלהם בני הזוג שלהם לא רק קוראים פה - אלא גם כותבים פה. אם מישהו מאלה חושב שזה תורם לו לזוגיות שלו שיבושם לו, לדעתי, ואני מצטער אם מישהו יראה בכך התנשאות, זו ילדותיות לשמה. ולא כולם ככה אגב, יש כאן זוגות שלא בוחרים לשתף את העולם בחיי המין שלהם, בויכוח על הקריסטלים או בשאר דברים שלדעתי מלבד היותם מושא לרכילות - הם גם עלולים מאוד להזיק לזוגיות. ולטריים בעניין פורומים וצ'אטים אני אגיד רק דבר אחד - זה עובד גם בכיוון ההפוך - אל תכניסו את הפורום הזה לזוגיות שלכם, זה לא בריא לה. ופה אני כן מרשה לעצמי להתייחס ספציפית לעניין ה SMS שקיבל אמט עלכך שמחכה לו תגובה - הפסיקו לחפש צידוקים בפורום. יש פה כמה זוגות מאוד יפים בפורום - בואו נשאיר אותם זוגות ולא ניתן לפורום לקלקל - פשוט חבל.. (זהו עכשיו אתם יכולים עם הריקושטים - כבר עברו איזה שבועיים מאז קיבלתי) שבת שלום אה כן, ואין בכך שההודעה שלי היא בתגובה להודעה של אמט לרמוז שכיוונתי למישהו ספציפי - אז בלי העלבויות בבקשה.
יסלחו לי המשתתפים האחרים שהשקיעו בהודעות ארוכות ומנומקות על כך שהספקתי השבוע רק בקושי לרפרף עליהן (לא שחלילה אני מריר על זה שאני עובד הרבה שעות!!!). אני לא אתייחס לנושא המרכזי שכן אין לי ניסיון רב בו, טרם הזדמן לי, לצערי, לגור עם בן זוג. ועם זאת משהו אחד קפץ לי לעין, ואולי זכה פה להתעלמות. זה לא נושא חדש, העליתי אותו בעבר באוזני אנשים פה וגם בפורום עצמו. אני יודע שפורום נועד לשפוך את הלב, ואני יודע שכולם פה קוצי מוצי ושנורא נחמד לקבל חיבוקים וכו'. אבל יסלחו לי הזוגות שכותבים בפורום הזה - GOD מה קורה לכם? יש מי שאומר שאת הכביסה המלוכלכת לא מכבסים בחוץ, אני לא יודע אם זה המשפט המתאים. אבל יש משהו מאוד טיפשי בעיני בלכבס את הכביסה בחוץ עם אנשים אחרים, מול העיניים של הבן זוג שלך. יש משהו מאוד טיפשי בלהכניס אנשים נוספים לקשר שלכם, יש משהו מאוד טיפשי בלחפש צידוקים להתנהגות שלכם מול עיניהם של בני הזוג שלכם, כאילו הייתם מופע האבקות ושאר חברי הפורום קהל שמריע. הבן זוג שלי קורא מה אני כותב פה מדי פעם, זו הסיבה שלא תראו אותי חושף פה את הלבטים הפנימיים שיש לי בנושאים הקשורים בו, גם לא את הדברים הכי מתוקים - כי הם שמורים לו ולי. ואם יש משהו שארצה לשתף מישהו חיצוני לקשר, אעשה זאת רחוק מעיניו - זה נקרא חברות ותודה לאל יש לי כמה חברים טובים כאלה - חלקם מביניכם. מספר משתתפים פה, במצב מורכב יותר משלי, מסיבותיהם שלהם בני הזוג שלהם לא רק קוראים פה - אלא גם כותבים פה. אם מישהו מאלה חושב שזה תורם לו לזוגיות שלו שיבושם לו, לדעתי, ואני מצטער אם מישהו יראה בכך התנשאות, זו ילדותיות לשמה. ולא כולם ככה אגב, יש כאן זוגות שלא בוחרים לשתף את העולם בחיי המין שלהם, בויכוח על הקריסטלים או בשאר דברים שלדעתי מלבד היותם מושא לרכילות - הם גם עלולים מאוד להזיק לזוגיות. ולטריים בעניין פורומים וצ'אטים אני אגיד רק דבר אחד - זה עובד גם בכיוון ההפוך - אל תכניסו את הפורום הזה לזוגיות שלכם, זה לא בריא לה. ופה אני כן מרשה לעצמי להתייחס ספציפית לעניין ה SMS שקיבל אמט עלכך שמחכה לו תגובה - הפסיקו לחפש צידוקים בפורום. יש פה כמה זוגות מאוד יפים בפורום - בואו נשאיר אותם זוגות ולא ניתן לפורום לקלקל - פשוט חבל.. (זהו עכשיו אתם יכולים עם הריקושטים - כבר עברו איזה שבועיים מאז קיבלתי) שבת שלום אה כן, ואין בכך שההודעה שלי היא בתגובה להודעה של אמט לרמוז שכיוונתי למישהו ספציפי - אז בלי העלבויות בבקשה.
מישהו סוף-סוף אמר את זה...
ואמת היא...שציפיתי שזה יהיה אייסי. והוא צודק. לדעתי האישית, לא צריך להכניס את הפורום למיטה, ומצד שני גם לא להביא את המיטה לפורום. מה קורה אנשים? ובנוגע לSMSים למיניהם - מי שמרגיש שהיה חייב - כי האינרביץ' שלו הכריחה אותו - שיבושם לו. "יום אסל - יום בסל" (רק כדי לא ללכלך על ידידינו החיות). אנשים, תחשבו על זה, תתחילו להרגע, תפרידו בין היד לעכבר ליותר מכמה דקות ביום ותשאירו את הכביסה המלוכלכת בבית. שבת שלום. שמרו על עצמכם. (אני יודע שלא הייתי המון זמן ואף אחד כבר לא זוכר אותי. אז מה. קורה.)
ואמת היא...שציפיתי שזה יהיה אייסי. והוא צודק. לדעתי האישית, לא צריך להכניס את הפורום למיטה, ומצד שני גם לא להביא את המיטה לפורום. מה קורה אנשים? ובנוגע לSMSים למיניהם - מי שמרגיש שהיה חייב - כי האינרביץ' שלו הכריחה אותו - שיבושם לו. "יום אסל - יום בסל" (רק כדי לא ללכלך על ידידינו החיות). אנשים, תחשבו על זה, תתחילו להרגע, תפרידו בין היד לעכבר ליותר מכמה דקות ביום ותשאירו את הכביסה המלוכלכת בבית. שבת שלום. שמרו על עצמכם. (אני יודע שלא הייתי המון זמן ואף אחד כבר לא זוכר אותי. אז מה. קורה.)
ונראה לכם שאני לא אגיב??
אני מסכים איתך ICU וגם לא מסכים. החשיפה של דברים שבחרת להעלות בין היתר מהזוגיות שלי היא לא בכדי. "פינות מתלבט" שעמלתי עליהן לא בהכרח לקוחות באופן ישיר מהזוגיות שלי. הרבה פעמים ההשראה שלי היתה תוכניות טלויזיה, מחשבות שונות או סתם שיחות עם חברים. את מה שמפריע לי ביני לבין הנסיך אני הרבה פעמים שומר בין חדרי חדרים, אבל אם יש משהו שאני חושב שיכול לגעת בדרך זו או אחרת בעוד כמה אנשים, אז למה לא? הנושא שאמט העלה העסיק אותי רבות ולאור העובדה שעד לא מזמן לא היה לי עם מי לשוחח בנדון שכן איש מחברי לא התנסה בזה שתקתי. אז כשמישהו העלה את הנושא קפצתי על ההזדמנות. כשהחלטנו על פתיחת הפורום מה שהנחה אותנו היה הרצון והצורך למצוא מקום קטן ואינטימי בו אפשר לדבר על הכל, להגיד הכל, להרגיש בבית. גם אם לא תמיד הכל נפלא וורוד, וגם אם לא תמיד תגובת האחר מוצאת חן בעינינו עדיין המטרה הושגה מבחינתי. כן, הפורום הוא חלק מהחיים שלי, חלק ממני. בזכותו הכרתי אנשים נפלאים שתמורת שום הון שבעולם אני לא אוותר עליהם. אני זה לא זוגות אחרים וכן נוח לי לשתף חברים בדברים שעוברים עלי. זה אני. שבת שלום לכולם!
אני מסכים איתך ICU וגם לא מסכים. החשיפה של דברים שבחרת להעלות בין היתר מהזוגיות שלי היא לא בכדי. "פינות מתלבט" שעמלתי עליהן לא בהכרח לקוחות באופן ישיר מהזוגיות שלי. הרבה פעמים ההשראה שלי היתה תוכניות טלויזיה, מחשבות שונות או סתם שיחות עם חברים. את מה שמפריע לי ביני לבין הנסיך אני הרבה פעמים שומר בין חדרי חדרים, אבל אם יש משהו שאני חושב שיכול לגעת בדרך זו או אחרת בעוד כמה אנשים, אז למה לא? הנושא שאמט העלה העסיק אותי רבות ולאור העובדה שעד לא מזמן לא היה לי עם מי לשוחח בנדון שכן איש מחברי לא התנסה בזה שתקתי. אז כשמישהו העלה את הנושא קפצתי על ההזדמנות. כשהחלטנו על פתיחת הפורום מה שהנחה אותנו היה הרצון והצורך למצוא מקום קטן ואינטימי בו אפשר לדבר על הכל, להגיד הכל, להרגיש בבית. גם אם לא תמיד הכל נפלא וורוד, וגם אם לא תמיד תגובת האחר מוצאת חן בעינינו עדיין המטרה הושגה מבחינתי. כן, הפורום הוא חלק מהחיים שלי, חלק ממני. בזכותו הכרתי אנשים נפלאים שתמורת שום הון שבעולם אני לא אוותר עליהם. אני זה לא זוגות אחרים וכן נוח לי לשתף חברים בדברים שעוברים עלי. זה אני. שבת שלום לכולם!
The Bitch is Back
אפילו שאני כנראה יוצא המרשעת, אני מיישם את זכות התגובה. לא ממש הבנתי את התהליך שקרה כאן, אני אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי קצת יותר, אולי אני פשוט סתום. (אומרים לי את זה מדי פעם). אולי אני אחזור לדבר על שאדו ועל נצנצים ועל אירוויזיונים ואני אשתוק כשזה מגיע לנושאים מהותיים. הגבתי בכעס, כי ההודעה שפתחה את השרשור הכעיסה אותי ועדיין מכעיסה אותי, אז הגבתי בהתאם. אני לא חושב שהגבתי בבוטות יתר על המידה, אני לא חושב שהתגובה הייתה מעליבה, אני לא חושב שהיא הייתה פוגעת. היא הייתה ביקורתית, נכון. אמר גיא ובצדק, שהפורום לא נועד רק לשרשורי ד' המדהים-ג' החתיך-י' המקסים-שרקדו כולם בשאדו אלא גם לדיונים קצת יותר תבוניים מכך וגם בפורום הזה, שמורכב מגרעין קשה של קבוצה די מגובשת של אנשים שמכירים זה את זה היטב, אפשר למתוח ביקורת אחד על השני. אם לא, אז יש פה בעיה שהיא לחלוטין מיועדת לשרשור אחר. לכן לא ממש הבנתי איך במקום להמשיך את הדיון ואיך אולי לשכנע אותי שאני טועה (מה שלא קרה), נזעקו כולם להשתיק את הנושא, אחרת "אוי ואבוי". בואו נחזור לאחיות אולסן. אתם יודעים מה? עכשיו תורי קצת להיפגע. אני לא גולש בפורום הזה, עם הקבוצה כאן מלפני שעתיים. ברצינות, ככה אתם מכירים אותי? מה הזעקה הזאת לא להמשיך את הדיון, כי אחרת מה? בואו כולם נחלץ את אמט ממלתעותיו של קסנאדו האיום? אני לא אוכל אנשים לארוחת בוקר, אני אוכל יופלה פרנץ' ונילה. אני יודע שלא יצרתי לעצמי דימוי של אדם מעמיק במיוחד פה, אבל כשיש לי משהו להגיב, כשמשהו מכעיס אותי, אני חושב שאני מרגיש פה מספיק בבית, או לפחות הרגשתי, שאני אוכל להגיב גם בצורה שקצת שוברת את אוירת "מסביב למדורה" פה, כאשר אני רואה לנכון, כל עוד אני מקפיד לשמור על רמה עניינית, מה שלדעתי עשיתי. אבל כנראה שטעיתי. בכל מקרה, לא התכוונתי לפגוע באף אחד, רציתי להביע את דעתי, מה שאולי לא כל כך מתקבל כאן בברכה. רוב תודות.
אפילו שאני כנראה יוצא המרשעת, אני מיישם את זכות התגובה. לא ממש הבנתי את התהליך שקרה כאן, אני אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי קצת יותר, אולי אני פשוט סתום. (אומרים לי את זה מדי פעם). אולי אני אחזור לדבר על שאדו ועל נצנצים ועל אירוויזיונים ואני אשתוק כשזה מגיע לנושאים מהותיים. הגבתי בכעס, כי ההודעה שפתחה את השרשור הכעיסה אותי ועדיין מכעיסה אותי, אז הגבתי בהתאם. אני לא חושב שהגבתי בבוטות יתר על המידה, אני לא חושב שהתגובה הייתה מעליבה, אני לא חושב שהיא הייתה פוגעת. היא הייתה ביקורתית, נכון. אמר גיא ובצדק, שהפורום לא נועד רק לשרשורי ד' המדהים-ג' החתיך-י' המקסים-שרקדו כולם בשאדו אלא גם לדיונים קצת יותר תבוניים מכך וגם בפורום הזה, שמורכב מגרעין קשה של קבוצה די מגובשת של אנשים שמכירים זה את זה היטב, אפשר למתוח ביקורת אחד על השני. אם לא, אז יש פה בעיה שהיא לחלוטין מיועדת לשרשור אחר. לכן לא ממש הבנתי איך במקום להמשיך את הדיון ואיך אולי לשכנע אותי שאני טועה (מה שלא קרה), נזעקו כולם להשתיק את הנושא, אחרת "אוי ואבוי". בואו נחזור לאחיות אולסן. אתם יודעים מה? עכשיו תורי קצת להיפגע. אני לא גולש בפורום הזה, עם הקבוצה כאן מלפני שעתיים. ברצינות, ככה אתם מכירים אותי? מה הזעקה הזאת לא להמשיך את הדיון, כי אחרת מה? בואו כולם נחלץ את אמט ממלתעותיו של קסנאדו האיום? אני לא אוכל אנשים לארוחת בוקר, אני אוכל יופלה פרנץ' ונילה. אני יודע שלא יצרתי לעצמי דימוי של אדם מעמיק במיוחד פה, אבל כשיש לי משהו להגיב, כשמשהו מכעיס אותי, אני חושב שאני מרגיש פה מספיק בבית, או לפחות הרגשתי, שאני אוכל להגיב גם בצורה שקצת שוברת את אוירת "מסביב למדורה" פה, כאשר אני רואה לנכון, כל עוד אני מקפיד לשמור על רמה עניינית, מה שלדעתי עשיתי. אבל כנראה שטעיתי. בכל מקרה, לא התכוונתי לפגוע באף אחד, רציתי להביע את דעתי, מה שאולי לא כל כך מתקבל כאן בברכה. רוב תודות.
הפתעה
אף על פי שאני לא יכול להגיד שהתאהבתי בהודעה הקודמת שלך, ואולי יש לי עליה אפילו ביקורת. אני בהחלט מסכים עם הדברים שאמרת בהודעה הנוכחית (ואפילו מזדהה, לך תבין). אבל כדי חלילה שלא להעמיק פה איזה סדק שנוצר ולהסתכן בהתחממות יתר באטמוספירה של הפורום - דבר שכפי שראינו עלול להביא להתרסקות עצובה, ולמותם של כמה אסטרונאוטים שייתכן וצפים להם פה, אני אסיים כאן ובכך שקסאנדו, הפעם בצד שאני בד"כ נמצא בו - אז קבל ח"ח ונסגור את זה כאן. (וואי עשה לי טובה אחי, אל תהרוס לי את ההרמוניה הקוגנטיבית שאני מדמיין שיש בינינו כרגע)
אף על פי שאני לא יכול להגיד שהתאהבתי בהודעה הקודמת שלך, ואולי יש לי עליה אפילו ביקורת. אני בהחלט מסכים עם הדברים שאמרת בהודעה הנוכחית (ואפילו מזדהה, לך תבין). אבל כדי חלילה שלא להעמיק פה איזה סדק שנוצר ולהסתכן בהתחממות יתר באטמוספירה של הפורום - דבר שכפי שראינו עלול להביא להתרסקות עצובה, ולמותם של כמה אסטרונאוטים שייתכן וצפים להם פה, אני אסיים כאן ובכך שקסאנדו, הפעם בצד שאני בד"כ נמצא בו - אז קבל ח"ח ונסגור את זה כאן. (וואי עשה לי טובה אחי, אל תהרוס לי את ההרמוניה הקוגנטיבית שאני מדמיין שיש בינינו כרגע)
נו, בואו נתחבק ונעשה שולם../images/Emo24.gif
בהחלט נראה שהדברים יצאו קצת מהקשרם (מודה באשמה
) כל אחד בוחר בדרכו שלו מה לכתוב ולהגיב ובשביל זה הפורום קיים, שנוכל לשמוע לבחון ולהבין דברים נוספים. יש מי שרואה לנכון "לעשות כביסה בחוץ" (אבל רק כביסה!) סבבה, ויש מי שבוחר שלא, כל אחד בדרכו המופלאה... אבל פרנ'ץ ונילה לארוחת בוקר? זה כבר too much...
בהחלט נראה שהדברים יצאו קצת מהקשרם (מודה באשמה
ובכל זאת....
אם מדברים על להמשיך לדבר על הנושא וסה"כ לירוי כן משתף וכן רוצה לדעת ללמוד להבין. בעניין הסידור בית או איך שנקרא לזה. אם הבן זוג שלך בוחר לגור איתך ז"א אתה עובר לגור אצלו, אני חושב שהוא צריך לקבל גם את העולם שלך, הכוונה את הדברים שאתה אוהב, הרי אנחנו לא מביאים רק תחתונים וחולצה וכמה סמרטוטים ללבוש, לכל אחד יש את הדברים שהוא אוהב ואוסף....מי אמר בולים או אבני קריסטל... אני חושב שאם אדם נמצא בזוגיות וגר עם בן זוגו דיי זמן, הגיע הזמן שבן זוגו ייצא מהבועה שהמרחב שייך לו מפני שאלו קירותיו, אך בין קירותיו יש לו עוד משהו ששיך לו, וזה הבן זוג, והוא צריך לכבד גם את הרצונות שלו, ולתת לו להרגיש חופשי בבית מבלי שייפחד להזיז בטעות את הסוכר או הקפה. ואם מרגיש לו להכניס עציץ כי זה יוסיף אז בבקשה. וקסאנדו אני לא חושב שאם אתה עובר לגור עם בן-זוג אתה צריך לוותר על הרצונות והתחושות שלך, אם אני אתה הולך ברחוב ורואה תמונה מאוד יפה, שעושה לך טוב רק מלהתבונן בה, ואתה יודע שהיא לא יכולה להיות שלך, הרי באותו הרגע יש בך עצב קטן, אם בא לך לקנות עציץ שאתה חושב שהוא יפה, ואתה רוצה אותו ורגע לפני הקניה אתה נזכר כי זה לא הבית שלך, שוב יעלה בך עצב. אז שוב אני אשאל ואומר עד כמה בן אדם יכול לוותר על עצמו???????!!!! ואם אתה נשאר כי אתה מפחד לעמוד על הרגליים האחוריות (שלא הבנתי את הכוונה למשפט הזה) אז אתה בצרה צרורה. לכל אחד עולם משלו וקסם משלו וכל אחד בא עם היחודיות שלו, אם לא נאפשר לעצמנו אפשרות של ללמוד מהאחר ולהאמין ש"מכל מלמדיי השכלתי", ושאנחנו מבינים ויודעים, ושאנחנו לא צריכים ללמוד כרגע מאף אחד, נשאר בסופו של דבר לבד ממורמרים על עצמנו ועל הסובב אותנו. אז נפתח קצת את עצמנו ונאשפר לבן זוגנו להרגיש בנוח להרגיש בבית, להרגיש שהוא מיוחד כמו שהוא ומי שהוא ומה שהוא מביא (כמובן בהסכמת שני הצדדים). ובקשר להודעה שלך קסאנדו, זה בסדר, אמרתי שאני העברתי מסר כנראה מוטעה לכן אמרו לי אל תגיב, אתה יכול לומר את מה שבלבך, (זה בסדר אני יודע שלא חיכית לאישור ממני). ולכל בוגרי הפורום לומר שמה שאנחנו עושים הוא ילדותי יכול להיות ,יש אנשים שגם בגיל ארבעים עדיין מתנהגים כמו ילדים, זה לא אומר שהם לא מאושרים אולי הם לא שכחו את המקום של התמימות והטוהר, וחבל שנחשוב שתמימות היא טיפשות...... שבת שלום אמט
אם מדברים על להמשיך לדבר על הנושא וסה"כ לירוי כן משתף וכן רוצה לדעת ללמוד להבין. בעניין הסידור בית או איך שנקרא לזה. אם הבן זוג שלך בוחר לגור איתך ז"א אתה עובר לגור אצלו, אני חושב שהוא צריך לקבל גם את העולם שלך, הכוונה את הדברים שאתה אוהב, הרי אנחנו לא מביאים רק תחתונים וחולצה וכמה סמרטוטים ללבוש, לכל אחד יש את הדברים שהוא אוהב ואוסף....מי אמר בולים או אבני קריסטל... אני חושב שאם אדם נמצא בזוגיות וגר עם בן זוגו דיי זמן, הגיע הזמן שבן זוגו ייצא מהבועה שהמרחב שייך לו מפני שאלו קירותיו, אך בין קירותיו יש לו עוד משהו ששיך לו, וזה הבן זוג, והוא צריך לכבד גם את הרצונות שלו, ולתת לו להרגיש חופשי בבית מבלי שייפחד להזיז בטעות את הסוכר או הקפה. ואם מרגיש לו להכניס עציץ כי זה יוסיף אז בבקשה. וקסאנדו אני לא חושב שאם אתה עובר לגור עם בן-זוג אתה צריך לוותר על הרצונות והתחושות שלך, אם אני אתה הולך ברחוב ורואה תמונה מאוד יפה, שעושה לך טוב רק מלהתבונן בה, ואתה יודע שהיא לא יכולה להיות שלך, הרי באותו הרגע יש בך עצב קטן, אם בא לך לקנות עציץ שאתה חושב שהוא יפה, ואתה רוצה אותו ורגע לפני הקניה אתה נזכר כי זה לא הבית שלך, שוב יעלה בך עצב. אז שוב אני אשאל ואומר עד כמה בן אדם יכול לוותר על עצמו???????!!!! ואם אתה נשאר כי אתה מפחד לעמוד על הרגליים האחוריות (שלא הבנתי את הכוונה למשפט הזה) אז אתה בצרה צרורה. לכל אחד עולם משלו וקסם משלו וכל אחד בא עם היחודיות שלו, אם לא נאפשר לעצמנו אפשרות של ללמוד מהאחר ולהאמין ש"מכל מלמדיי השכלתי", ושאנחנו מבינים ויודעים, ושאנחנו לא צריכים ללמוד כרגע מאף אחד, נשאר בסופו של דבר לבד ממורמרים על עצמנו ועל הסובב אותנו. אז נפתח קצת את עצמנו ונאשפר לבן זוגנו להרגיש בנוח להרגיש בבית, להרגיש שהוא מיוחד כמו שהוא ומי שהוא ומה שהוא מביא (כמובן בהסכמת שני הצדדים). ובקשר להודעה שלך קסאנדו, זה בסדר, אמרתי שאני העברתי מסר כנראה מוטעה לכן אמרו לי אל תגיב, אתה יכול לומר את מה שבלבך, (זה בסדר אני יודע שלא חיכית לאישור ממני). ולכל בוגרי הפורום לומר שמה שאנחנו עושים הוא ילדותי יכול להיות ,יש אנשים שגם בגיל ארבעים עדיין מתנהגים כמו ילדים, זה לא אומר שהם לא מאושרים אולי הם לא שכחו את המקום של התמימות והטוהר, וחבל שנחשוב שתמימות היא טיפשות...... שבת שלום אמט
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.