הדיון - תוכניות ילדים ברדיו?

[נועם פורר]

הדיון - תוכניות ילדים ברדיו? ../images/Emo151.gif

מדי שבוע, לקראת סוף השבוע, נדון כאן בנושא כלשהו העומד על סדר היום הרדיופוני. והשבוע, במוסף 7 לילות של ידיעות-אחרונות מתפרסת כתבה של עופר פטרסבורג העוסקת בהעלמות תוכניות הרדיו לילדים בארץ. כבר עשור שאין תוכניות רדיו לילדים בארץ, מלבד תוכניתו השבועית של איציק הליצן ב- 103FM. בראש ובראשונה, אני ממליץ לכם לקרוא את הכתבה (ואני מצטער על גודלה...) חלק ראשון וחלק שני. כמגהבייט יחיד לכל קובץ.

אחרי קריאת הכתבה. אז מה אתם אומרים?

האם בכלל יש מצב שילדים בגילאי הרך יעדיפו לשבת מול הרדיו ולהאזין לתוכנית שתתאים להם, או שהם יעדיפו את "הופ" הצבעונית בכל מקרה?

האם באמת אתם מאמינים שילדים המאזינים לרדיו יותר "מחונכים" מאשר חבריהם הצופים בטלוויזיה?

אם אתם הייתם עורכי תכנים ומנהלי תוכניות בתחנת רדיו כלשהי, האם הייתם מוכנים להשקיע כסף וזמן שידור בתוכנית בלי-מסחרית בעליל?

מה לדעתכם צריך להיות משודר בתוכנית שכזאת?

חוויות מתקופות ילדוּת בצל "מקהלה עליזה", רצונות, מחשבות וכל מה שעולה על רוחכם בנושא הזה - בדיון זה! ו... סופשבוע טוב שיהיה לכולם!

 

[עופר להב Gרר]

זה חלק מתופעה כללית

שבה הרדיו הפך להיות מהמזבח שסביבו ישבה כל המשפחה למדיום שהוא בעיקר ברקע. ברקע באוטו, ברקע בעבודה וברקע בבית. אני לא רואה את הילד שיישב היום מול רדיו עם עיניים חולמות. ילדים יושבים מול הטלביזיה כי מדובר במדיום ויזואלי ויושבים מול המחשב שם מדובר במדיום ויזואלי + אקטיבי. לשבת ורק להקשיב זה משהו שפס מהעולם. זה כואב... אבל אלו פני הדברים. שמעתי כבר הרבה אנשים שרוצים להחזיר תוכניות של תסכיתי רדיו ותוכניות לילדים בסיגנון של פעם. הדיבורים האלו חסרי טעם שכן מדובר במשהו שפס מהעולם. אפילו לקטלות מוזיקה ילדים מקשיבים פחות (ומדובר רק בילדים מאד קטנים) ומעדיפים לשבת מול וידאו. אז ממש שעה שלמה מול רדי?! פס מהעולם.

 

[האגס 1]

תוספת לכתבה

העיתונאי מציין שב'קול ישראל' טרקו לו את הטלופן שלוש פעמים כשביקש לדעת אלו תוכניות ילדים משודרות שם, וכי מנהל 'קול ישראל' יוני בן-מנחם מנע ראיון עם בכיר ברשת א' בנושא זה - אולם עיון קצר בלוח שידורי הרדיו בעיתונות השבועית, מעלה כי יש שידורים בודדים ביותר לילדים: ברשת א' משודרת מזה מספר שנים פינה בשם 'עוד סיפור אחד ודי' עם רעיה אדמוני, מי שנמנתה בעבר על צוות מגישי 'לבת ולבן ולמי שמתעניין' המיתולוגית, ושצוינה בהרחבה בכתבה. הפינות הללו מוקדשות לסיפורים לגיל הרך, אומנם הן מביאות הקלטות ישנות של סיפרים ששודרו בעבר בתוכניות הילדים - הקלטות בנות 30 ואף 40 שנה, אך הגשתה של רעיה אדמוני מוקלטת במיוחד לפינות אלה. ניצול יפה של הסרטיה של 'קול ישראל' - רק חבל שאף אחד לא יודע מזה. פינות 'עוד סיפור אחד ודי' משודרות ברשת א' בימי א'-ה' ב-20:15 עד 20:30, ובימי שבת ב-13:30 משודר לקט. 'רשת מורשת' של 'קול ישראל' משדרת אף היא פינה דומה בשם 'סיפור בפיג'מה' עם שדרנית צעירה ואנינת טעם בשם תמי פרידמן. כאן אין ניצול של סרטיית 'קול ישראל', ופרידמן קוראת בעצמה סיפורי ילדים. שעת השידור של פינה זו היא 19:45 (בימי חול, כמובן).

 

[corrs123]

תגובה נוספת

שלום רב, הסיבה שבעצם איציק הליצן מצליח בתכניתו ב103 מכיוון שבעלי הבית שלו נותנים לו לעשות מה שהוא יודע הכי טוב וזה להצחיק וזה לשעשע את הילדים וזה מה שהוא לפחות מנסה לעשות דרך המדיה הזו שנקראת רדיו. מי שלא זוכר, התוכנית של איציק הליצן ירדה לתקופה מסוימת אך במהרה חזרה אז ככה שאפשר לראות את הביקוש לתוכנית ילדים. ברשת א' אמנם יש תוכניות שונות ו"משונות" אבל כמו שקודמי כתב, אף אחד בעצם לא יודע על קיומן. אפשר להביא את הילדים לרדיו, השאלה היא איך בעצם משאירים אותם.......

 

[עופר להב Gרר]

ואם כבר עושים רשימה

אז אני אוסיף עוד תוכנית ילדים אחת שאמנם אני לא אובייקטיבי אבל היא בכל זאת קסומה בעיניי: "ויטמין פיפי ולישון" תוכנית שמוגשת על ידי שתי הבנות של ערן (מי אמר שלא צריך פרוטקציה?) קורץ בתחנת האינטרנט Radi-Yo מדי יום חמישי בחמש. התוכנית כאמור מוגשת על ידי ילדים (עידן ומאי בנות 7 ו-5) בשביל ילדים (אבל לא רק). הן מגישות שירים, קוראות סיפורים וסתם מספרות על החיים מנקודת המבט שלהן ולמרות ה"ויטמין P" הן עושות את זה עם הרבה כישרון, לדעתי.

 

[0kety0]

../images/Emo127.gif../images/Emo8.gifואני חושבת...

נועם-קודם כל ברכות על ניהול הפורום!

<לא נראה לי שיש מישהו מתאים יותר ממך>. ולגבי נושא ההודעה. אני אישית זוכרת את התוכנית של נוגה צדר ברדיו, כשהיא הייתה מספרת סיפורים,ואם זכרוני אינו מטעה אותי-מאוד אהבתי את התוכנית. אבל זה היה לפני 10 שנים,ותוך תקופת הזמן הזאת השתנה הרבה. לאט לאט מתרחשת תופעה של "אבדן הילדות",כאשר הילדים מדלגים על שלב הילדות,תוך כדי חשיפה לתכנים שמיועדים למבוגרים. כך,הילדים מאבדים כל חשק ועיניין בתכנים המיועדים לגיל שלהם, ורואים ברדיו אמצעי תקשורת "מיושן",הרי שלילדים של היום יש: טלויזיה,מחשב וכ'ו.

סופשבוע מהנה לכולם. קטי

 

[An at]

עוד כמה קישורים שקשורים

עדיין אוגרת את הכישורים האינטלקטואלים שדרושים כדי לכתוב בפורום החדש, אבל בנתיים, לינק למאמר נחמד ועוד בונוס, שגם אם הוזכרו כבר אי פעם בפורום הישן (ואני לא נתקלתי בהם), הם ממש קשורים לנושא שלנו. ובאותה הזדמנות... יש למישהו אולי בטעות בטעות את האות של "סטוץ" מ"חתול בשק"? זה יגרום לי ולעוד כמה אנשים אושר צרוף לשמוע אותו.

 

[המלך פארוק]

ימי הרדיו לילדים חלפו עברו להם

כמו שילדים מעדיפים היום משחקי מחשב על פני שבץ-נא. כמו שרוב הילדים מורידים שירים מהרשת ולא "קונים תקליטים" (או דיסקים)

 

[שוטר82חזר]

דווקא לא נכון

אם היה תוכנית רדיו שילדים היו משדרים זה היה מצוין ככה זה היה יותר צעיר - אותו ראש אם הבנתם על מה אני מדבר

 

[נועם פורר]

דעתי המנומקת...

בראש ובראשונה, אני מודה לכולכם שלקחתם חלק בדיון הזה. אני אכניס את הדיון כולו בשעה הקרובה, לאחר עריכה בסיסית, לדף המאמרים שלנו. אני אישית, מעולם לא התחברתי ל"עולם הילדים". כילד בכיתה ג' מצאתי את עצמי מאזין לפינות הכלכלה ביומן הצהריים של רשת ב' וכילד קצת יותר בוגר (כיתה ו'?!)האזנתי בשקיקה לדיווחי החוץ של איתי אנג'ל בגל"צ - הישר מהמלחמה בקוסובו. שמה גיליתי את אהבתי לעולם חדשות החוץ. אהבה שקיימת עד לעצם היום הזה. אז אני אישית, כילד, העדפתי את "הרדיו למבוגרים" מאשר תוכניות הילדים שהיו אז, ואם אני לא טועה, היו מס' תוכניות כאלו ברשת א'. אבל היום יש לי 5 אחיינים בגילאים 7 ומטה. (7, 5 וחצי, 4 וחצי, 3 ושנה) ואני רואה את הגיוון הרב שיש אצל הילדים. שתיים מהאחייניות שלי בוודאי יעדיפו לצפות ב"הופ" או ב"ערוץ הילדים" מאשר לשבת מול הרדיו - ללא תמונה וגירוי אופטי. שתי האחייניות האחרות, לעומת זאת, יעדיפו ללא ספק להאזין לרדיו (או לפחות לתסכיתים מוקלטים מראש, ומוכרים כאלו דיסקים וקלטות גם כיום!) או לקרוא ספר - מאשר לבהות בטלוויזיה. (האחיין הקטן בוודאי יעדיף לשחק עם הפליימוביל או whatever...) דבר אחד בטוח - כל הילדים כיום אוהבים שירי ילדים. לא בכדי אבי בניהו הזכיר את העובדה שבנותיו שרות את "מקהלה עליזה" - עולם המוזיקה לילדים כיום מבוסס על השירים שהדור שלי גדל עליו (שירי שנות ה- 80' לילדים, שירים מתוכניות הטלוויזיה החינוכית ושירים יותר נוסטלגיים שההורים שלנו שרו לנו, וכיום הסבים והסבתות שרים לנכדים שלהם). אז אולי כן יש עתיד בשתי בנות או ליצן שיושבים באולפן, עם קבוצה של 3 ילדים, משמיעים פלייליסט סטייל "החברים של קישקשתא" ו- "שירי פרפר נחמד". פינה של ייעוץ לילדים וגם דיבור בגובה העיניים. שלהם. אני בעד!

 

[עופר להב Gרר]

בעניין אחד אני מאד מסכים איתך

סוג התוכניות היחידות שיכול להוות משיכה לילדים הוא תוכניות כאלו שמשודרות על ידי ילדים או כאלו שילדים לוקחים בהם חלק. אני לא אמליץ שוב על אותה תוכנית שכבר המלצתי עליה - רק אציין שעל פי אותה תוכנית מסתבר שהנוסחא הזאת באמת עובדת.

 

[הרעות17]

מגיבה בעאיחור אלגנטי

רציתי לציין שדווקא יש תוכניות לילדים <ברשתות נידחות חחחח> אבל העניין הוא שהילדים והנוער מאבדים עניין ברדיו, ולצערנו הקיצוצים <ואני אשמח להרחיב עליהם אם מישהו יהיה מוכן לשמוע

> פוגעים עוד יותר בתוכניות שעדיין ישנן.... הרדיו מאבד מכוחו ובמקום לתמוך בתוכניות לילדים ונוער מקצצים אותן...