סיפור אישי!
סיפור אישי שלי, הקשור לנושא השרשור: הבן שלי אדם חילוני שקיבל חינוך חילוני כל ימי חייו. כאשר הגעתי להכרה שצריך לתת לילד חינוך יהודי דתי, הוא היה כבר בגיל העשרה, ועצת גדולי התורה היתה שלא לבלבל אותו בגיל כזה ובנסיבות משפחתיות לא קלות, ולהמשיך לתת לו חינוך חילוני, כמו שהיה רגיל עד כה. כאשר הוא שואל שאלות ביהדות, הוא דווקא כן מעוניין בדעת היהדות המסורתית ובהלכה המסורה מדור לדור, אבל כמו רוב החילוניים - הוא לא מעוניין לשמוע הצעות ייעול מעבר למה שהוא התעניין מעצמו. אני מאד לא מעוניינת שאדם דתי יפנה אליו בהיותו במצוקה, ויפחיד אותו בסיפורי גיהנום ועולם הבא, או יכפה עליו את דעותיו נגד רצונו! אני מאד מסכימה עם הגישה של הבן שלי, וחושבת שזו הגישה הראויה לאדם חילוני - אני אתקרב עפ"י הרצון שלי, בזמן שלי, בקצב שלי, אם בכלל אני רוצה! גם אם הייתי מאוד רוצה שהוא יחשוב כמוני, אני רוצה שהוא יחשוב כך מעצמו, ולא בשביל לרצות אותי או בגלל שהשפעתי עליו במניפולציות לא הגונות! מה ששנוא עלי לא הייתי רוצה לעשות לזולתי, ובוודאי שלא לבן שלי! מבחינתי, כל אחד מהפורום כאן הוא כמו הבן שלי. זכותו לרצות מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה. אם הוא רוצה לשאול אותי שאלות בהלכה ובהשקפה - תאוותי וחובתי לתת לו את המידע שביקש. אם הוא לא רוצה לשמוע - אני האחרונה שאדחוף לו מידע שברור לי שהוא לא רוצה! ולמרות שהוא לא רוצה לדעת מה שאני יודעת - אני נורא אוהבת אותו כמות שהוא. אני אוהבת אותו אמיתי, אותנטי, גם כאשר זה לא כוס הקפה שלי... ובאמת שהייתי מעוניינת שהחילוניים ידסקסו כאן את הדעות שלהם ויעלו את השאלות שלהם, תוך שהם מדגישים במפורש (ליתר ביטחון, למנוע אי הבנה) - לא ביקשנו את דעת ההלכה. ומבקשת באופן אישי מהדתיים - בואו לא נדחף את הדעות המסורתיות איפה שלא התבקשנו. אמנם יש דתיים שחושבים אחרת ממני, שצריך לדחוף קצת כדי לעזור לחילוני להתעורר, אבל עדיין - גם אם כן, צריך לעשות זאת במקום המתאים, ולא פה, בבית של החילוני. ומהחילוניים אני מבקשת - אל תגידו שאנו קופצים עליכם, כאשר התבקשה דעתנו, ונתנו אותה כמתבקש. אם מסתובבים פה יותר מידי דתיים לטעמכם, תכבדו את המציאות או שתשנו אותה באמצעים דמוקרטיים יותר ופעילים יותר. או שתחכו קצת, כי עם הזמן דברים משתנים, ואנשים מסוימים נהיים עסוקים יותר ועוזבים את הפורום, ובאים אנשים חדשים.