לא חוכמה גדולה
חגית צפתה בהם 50 יום. היא יודעת בדיוק מה לומר לכל אחד מהם בנפרד כדי לגרום לו להרגיש טוב. הרי כשאת מתבוננת מהצד, מעבר לזה שאת רואה דברים שמקרוב לא רואים, יש לך את הזמן לחשוב איך לגשת לכל אחד, מה הנקודות הרגישות אצלו ומה הצרכים שלו. וזאת בנוסף לניסיון החיים שלה. אתמול הקשבתי לה כששוחחה עם לאון, עמדו לי דמעות בעיניים, ולדעתי גם לה לאחר השיחה, היא ממש שוחחה עימו כאילו הוא הבן שלה, ושאלה אותו מה חסר לו ואיך הוא מרגיש, ונתנה לו להביע, והחמיאה לו כמו שמחמיאים לילד, זה בהחלט נגע ללב, גם אם זו דרך להתחבב עליו. לא הקשבתי ליתר השיחות ולכן לא יכולה לחוות דעה אם היא אמיתית איתם או לא.