הדרך אל האור|אשוחוחנוכה שמח לכולן/ם

טרודי

New member
אחלה קליפ

אבל לי התיאור של ערבה דווקא הזכיר את "תשעה נסיכים לאמבר", של רוג'ר זילאזני. (זה ספר, לא סרט). אין שם נרות, אבל יש קטע של walking the Pattern, שבו הולכים על מסלול מכושף שמצוייר על הרצפה. הוא הרבה יותר מסובך מסתם ספירלה, ולא כל אחד יכול לעבור אותו - רק יחידי סגולה. אבל אלה שמצליחים, מקבלים עוד יותר כוחות על-טבעיים ממה שהיו להם קודם. ולחלוטין לא קשור: איזה גננות אמיצות, לפזר נרות דולקים על הרצפה בין ענפים! ועוד לתת לילדים ללכת בתוך זה! בגן של גוזלי הדליקו בזהירות רבה נר בחנוכיה, והרימו אותה גבוה שהילדים לא יגעו ולא ייכוו בטעות.
 
הגננות אמיצות?

לוידעת... אין בגן שלנו יותר תאונות מבגנים אחרים... (נראה לי) - אם כי הילדים חותכים בעצמם את הסלט בסכינים חדים, מדליקים נרות בעצמם, מטפסים בחצר על כל העצים עד לצמרות, דופקים מסמרים בפטישים (למשל בבניית סוכה), תופרים ורוקמים במחטים אמיתיות, ועוד המוןןן דברים, שכשהיינו בגן של ויצ"ו נחשבו כסכנת-נפשות. מסתבר שזהירות זה משהו שילדים מפנימים בקלות. (ואגב, גם הגננים אמיצים אצלינו, לא רק הגננות). מה שכן, יש בגן סדר, ומאד מקפידים על איך-עושים-מה... וכמובן - הפיות שומרות על הילדותים
 
הדרך אל האור|אשוחוחנוכה שמח לכולן/ם

היום, ערב חנוכה, נר ראשון, כ"ה כסלו. באתי בצהרייים, לקחת את הנסיכה מהגן. רצפת הגן, הפכה כולה לחנוכיה ענקית: על הרצפה, מסלול ספיראלי כמו חילזון ענקי, צוייר ע"י ענפי ברוש ירוקים. במרכז השבלול עמד בול עץ, מכוסה בד משי כחול, ועליו חנוכיה, ושלושה קריסטלים נוצצים. לאורך מסלול הספיארלה, הניח כל ילד נר אחד, ולידו אבן-טובה אחת שבחר/ה מארגז האבנים, והדליקה את הנר. חלק מהנרות צרבו את ענפי הברוש הרעננים, וריח נפלא התפשט בחדר. כשהגיעו ההורים, כל ילדה לקח הורה או שניים (שלה בד"כ), הלכנו יחד אל לב הספיראלה, עד לחנוכיה הגדולה, בירכנו חנוכה שמח, והלכנו חזרה החוצה, במסלול שרוחבו 40 ס"מ בערך., ונרות דולקים משני צידיו. הגננים והגננות, לבושים לבן, חילקו לנו ביציאה, סופגניות שהכינו עם הילדותים. חנוכה
שמח !
 

טרודי

New member
אומץ

מסתובב ברשת איזה קטע על "איך שרדנו?" - איך כל המבוגרים של היום גדלו בלי כסאות בטיחות ברכב ובלי קסדות לאופניים ועם לשחק לבד בחוץ מגיל צעיר, וכו' וכו'. אין ספק שהסיכוי לתאונה, גם כשנותנים לילדים לעשות את כל מה שתיארת (אחרי הסברי זהירות), הוא נמוך. וגם אם תקרה תאונה, מן הסתם לא יקרה שום דבר שלא ניתן לתיקון. פצע פה, כויה שם, זה עובר, ולומדים לעשות נכון כדי לא להיפצע שוב. כל זה נכון. אבל בעולם שלנו, זה לא השיקול היחידי. יש את ענייני האחריות והביטוח והתביעות. מספיק הורה אחד שתובע את הגן כי הילד נפל מהעץ ונפצע, בשביל לגרום נזק כלכלי עד כדי סגירת המקום. יש להם ביטוח תאונות? איזו חברה הסכימה לבטח אותם, ובאילו תנאים מגבילים? אולי אלה לא הגננותים שאמיצים, אלא יותר בעלי/ות המקום. והאומץ הוא לא בכיוון של "לסכן את חיי הילדים" אלא בכיוון של "לסכן את הפרנסה שלי". ואולי יש כאן הסתמכות על קהל היעד. זה לא מעון ויצ"ו או גן עיריה, שהולכים לשם מתוך ברירת-מחדל או חובה. זה מקום שההורים בחרו, שההורים "בראש אחד" איתו, והם לא יתבעו על כל דבר קטן. בכל אופן, כיף לכם!
 
../images/Emo13.gif

כן, אני מכירה את הקטע הזה, והוא בעצם די עומד בבסיס התפיסה של הגן. אין בגן שלנו צעצועי פלסטיק, אין טלויזיה, אין טייפ או מערכת סאונד אחרת... אין מחשב, אין חוגים, ואפילו אין ספרים. ביטוח דווקא יש, ואפילו הכרה של משרד-החינוך. זה באמת דומה מאד לגן שבו אני הייתי לפני 35 שנה. אגב, מתברר שזה גם כמעט ולא עולה יותר, מגן עירוני+צהרון! זה באמת עניין של "ראש אחר".
 

אבא גאה

New member
דרך הגב

את יודעת שרשמנו את אושר לגן אנטרופוסופי החל מינואר? היום הוא יצא לחופשת הקריסמיס ובינואר הוא יתחיל בגן האנטרופוסופי, עם הירקות למרק והנרות של הפיות והגמדים וכל הטרללה הזה. הוא בטוח יהנה מאוד...
 

אבא גאה

New member
בגן דגן?

לא לא ידעתי (זה חלק עקרוני מהחינוך האנטרופוסופי?) אבל קלטתי עליהם שכולם שם היפים - אנשי גראנולה כאלה שאוכלים הכל אורגני ומשכנעים את הפרות לתת חלב בדרכי נועם וכיו"ב.... אבל שיאכלו דג/דגן בגן זה לא מפריע לי ...
 
מה הקטע?

זה לא שיש להם בדיוק נגד פלסטיק... זה שיש להם בעד יתר החומרים, הטבעיים. וצעצועי הפלסטיק הם צעצועים "מוגמרים". בגן האנתרופוסופי, הצעצועים הם חומרים ליצירה.. למשל, הבקר, ישב הגנן עם הילדים, והדביק עיגולים ומקלות, שבשולחן השני הגננת ניסרה עם הילדים. אולי הסביבונים האלה מסתובבים טיפה פחות טוב מאלו הקנויים, אבל הם בוודאי משמחים ואהובים - יותר. בחצר , המסננות והכלים איתם משחקים בארגז-החול, הם כלי מטבח משומשים שנתרמו ע"י ההורים. איכשהו זה יותר כייף.
 
למה פלסטיק הוא מוגמר פחות ממתכת

אולי זה יותר כיף אבל יש פה אמירה זו לא פעם ראשונה שאני שומעת דברים נגד משחקי הפלסטיק ונשגב מבינתי הדבר.
 
תחשבי על שתי קוביות

אחת מפלסטיק ואחת מעץ. הקוביה מהעץ: אפשר לבנות איתה מגדל, אבל אפשר גם- לציר עליה בצבעים מכל סוג כמעט (על פלסטיק כמעט שום צבע לא תופס), לנעוץ בה מסמרים, לסמן בה חריצים להדביק לה קוביה נוספת. בקיצור- זה חומר חי יותר מפלסטיק. עם הקוביה מהפלסטיק אפשר רק לבנות דברים וכמעט אי אפשר לשנות אותה ועשות בה שימושים נוספים. והדוגמה של קוביות היא עוד טובה- כי קוביות הן משחק פתוח יחסית. את בטח מכירה יותר טוב ממני (בגלל הגיל של הבנים שלך) את כל הפעלולונים למינהם שגודלם כגודל חצי חדר, אבל יש בהם אפשרות משחק אחת בדיוק- לעשות מה שהיצרן התכוון אליו. משעמם, לא?
 
דווקה הילדים שלי

תמיד מוצאים משהו יצירתי לעשות גם עם הפלסטיקים. למשל למלא אותם המים( את העץ לא הייתי ממלאת) ואין לי בעיה שיהיה גם עץ אבל לשלול חומר אחד לגמרי כאילו שכחנו כמה מהפכת הפלסטיק גם תרמה לנו. בקיצור באמת מוזר לי לשלול חומר אחד לגמרי. בסופו של דבר זה יכול להעיד על שלילת דברים אחרים. פלסטיק כמטפורה. ואני יחזור לשאלה ששאלתי פה פעם האם לילד עם כישורים טכניים מאוד גבוהים יש מקום בחינוך האנט...(קשה לי המילה הזו)
 
חס וחלילה לשלול את הפלסטיק

וכי איך נביא הבית את האוכל שאמא שלי אורזת לנו בסוף הארוחה? בקופסאות עץ? ברור שבקופסת פלסטיק שמונחת בשקית נילון... אין לי שום קשר לחינוך אנתרפו-כלשהו, אבל אני נותנת רואה איך פינוקי נהנה לעסוק בדברים אמיתיים: לפתוח ביצה ולהכין חביתה, לגזור, לתקוע מסמר בקיר- ומצחיק אותי לראות משחקי פלסטיק יוקרתיים שמנסים לדמות פעילויות שקל יחסית למצוא בסביבה.
 
אם הם מוצאים

מה לעשות עם פלסטיק... יהיה להם הרבה יותר מה לעשות עם עץ
עוד דוגמה: בגן האנתרופוסופי (אחלה מילה...), לבובות (כולן עבודת-יד), יש פנים מאד מרומזים.. מה שגורם לזה שאפשר לדמיין עליהן המון דברים, (למשל, הן יכולות להיות בכל גיל, בכל מצברוח...). הנסיכה שלי, בבית, דווקא מאד אוהבת לשחק עם בובות "רגילות", אבל לפני כמה ימים, היא באה בתלונה: "אמא , אני רוצה לשחק שהבובה הזו היא אמא שהילד שלה חולה, אבל היא כל הזמן מחייכת
" ולגבי ילד עם כישורים טכנולוגיים - אני בטוחה שהוא יהיה מאושר בגן, ו- לא רחוק מהבית שלך יש גן אנתרופוסופי-דתי (שהוא גם גיי-פרנדלי!). את יכולה לקפוץ לבקר שם ולהתרשם!
 
למעלה